אזהרה: ארוך, מפורט, טרחני, מלא דוגמאות, חוזר על עצמו
א. הבאתי עניין זה כדי להתייחס לאמירה קודמת שלך בעניין אולפנים וכבלים. יש קובעי תקנים ויש שלא. לעניין עצמו: בשביל מה? כנראה מאותה סיבה שאולפן מכובד משתמש במיקרופון טוב יותר, הגברה גם – כלומר: לאפשר להכניס יותר מוזיקה למוצר המוקלט. אישית לא ידוע לי על הניסוי ששי הציע, אבל אני – בניגוד לך - התנסיתי בעניין הזה הרבה, אבל הרבה מאוד פעמים במהלך לא מעט שנים. הטיעון כי אוסצילוסקופ משקף את כל המידע המוזיקלי העובר הוא עניין שכבר לפני עשרות שנים הבינו כי הוא שגוי. נכון שזה קרא במדינות מפגרות כמו ארה"ב, בריטניה גרמניה – וכן, אפילו ביפן - ולא בעטרת היקום, ישראל, אבל בכל זאת.
ב. החוקים אינם מצביעים בהכרח על מתאם רלוונטי, משום שהם מראים את מה שהם מראים, אבל מה שנמדד הוא לא בהכרח מה שמשפיע על איכות השמיעה. שני מגברים שונים יכלים להימדד דומה עד שווה ולהישמע שונה לגמרי, מכיוון שמה שמפיע על האיכות לא בהכרח נמדד, ומה שנמדד לא בהכרח קשור לאיכות ההשמעה. איך ייתכן שעם שני מגברי 200 וואט, אחד יוכל להתמודד עם עומס קשה ולנגן בעצמה שהשני לא? אתה יודע היום את התשובה, אבל לפני 30 שנים, כאשר לא התייחסו לכך הטענה הייתה כי המאזין מדמיין את זה. "הבדלים בין מגברים שנמדדים דומה? אין דבר כזה". אמרו אנשים שדיברו בדיוק, אבל בדיוק כמוך עם אותם טיעונים, גם הם בדיוק.
ג. טעות שלך. דבר ראשון שאיש מדע עושה הוא "להכיר את הפנומנה", להתוודע לתופעה. המבחנים - וסוגם - הם רק אחר כך. המבחנים שאתה מדבר עליהם, המקובלים בתחומים מסוימים במדעי החברה נחמדים ("מדידה כמותית" קוראים להם) אבל גם שם, אפילו שם, משתמשים היום "במידע איכותני". "התיאוריה המדעית" שאתה מדבר על עליה לא עובדת – בהקשר הזה – בצורה כזאת. דיטר בורמייסטר סיפר לי שאחרי שהם גומרים לתכנן מכשיר ולייצר אותו, הוא עובר למבחני שמיעה ומוחזר למקצה שיפורים. בשביל מה לו? הרי הנתונים היו מעולים בתכנון, החלקים משובחים בייצור, אז למה להחליף קבל? כי התוצאה צורחת באוזן? הרי אם הכל מדיד אפשר לעלות על זה קודם.
ד. כבלים אינם נרקחים על-ידי נזירים במערות, אבל כל ציוד האודיו אינו מתקדם ממערך מדידות אחד למערך מדידות שני אלא מאיכות מוזיקלית נתונה לאיכות מעליה. ההוצאה לפועל היא תהליך הנדסי – אבל תחילת הדרך והבדיקה הסופית היא בשימוש עצמו – להלן: שמיעה. ב.מ.וו מתכננת לא רע מתלים ומערכות הגה ויש לה קצת ניסיון בעניין הזה, אבל לאחר התכנון והייצור הראשוני יוצא נהג למסלול, בודק, מגיב מילולית ואומר למהנדס מה לא בסדר ולאיזה כיוון ללכת.
ה. לא מדובר בניצחון, משום שלא נלחמתי בך. טענתי טענה פשוטה: יש הבדלים שמיעים בין כבלים בדיוק כמו שיש הבדלים שמיעים בין מגברים או נגנים – בלי קשר לעניין המחיר. לאחר מכן, הכל הופך להיות חלק מהעניין הרגיל: כמה עולה, כמה שווה, והאם הדלתא של א' במחיר ביחס לב' שווה לדלתא באיכות.
ו. מהבחינה העקרונית המצב צריך להיות הפוך: יש הבדלים שמיעים בין כבלים; ידוע למה? יופי, נא להסביר. לא ידוע למה? כישלון של אנשי המקצוע בתחום. העובדה שאתם לא יודעים, היא כישלון שלכם, ולא ניתן לחפות עליו באמצעות התגוננו עם מכשירי מדידה. זה לא עובד מזמן (רק שבישראל עוד לא שמעו על זה).
ז. עניין הכסף לא רלוונטי. מחצית מהאנשים ששמעו אצלי הבדלים לא רק שלא ידעו מחירים, גם לא ידעו מה מחובר ומה לא (וזה לא מעניין את קצה הוויתם). הדיון תקוע כל הזמן בהנחות מוקדמות על השפעת מותג, הופעה וכיו"ב. מצטער: זה חומר משומש, עבש ולא תקף, אך הוא משרת להפליא אנשים שלא התנסו בדבר מה, ומיד שולפים את זה כמוצאי שלל רב. לא עובד. עובדה.
ח. כנראה לא הבנת. טענתי כי באחד מהתגובות הקודמות הבאתי כמה דוגמאות לאנשים ששמעו במפורש הבדלים, כולל התהליך – הסותר את "תיאורית האודיופיל המתרגש ממותג ועיצוב". לא התייחסת לכך, כמו רבים אחרים. האנשים ששמעו את ההבדל לא יודעים דבר אפילו על הדיונים בנושא. מה הם שמעו? בדיוק אותו סוג הבדלים (אם-כי בסקלה קטנה יותר) כמו שיש בין מכשירים.
ט. אודיו הוא לא מדע וודו. הנה דוגמא: לפני הרבה שנים בא איש בשם טיפנבורן ייצר פטפון בשם "לין סונדק" והוציא אותו לשוק אגב טענה כי הפטפון שלו יותר טוב, כי הוא "נשמע" נכון יותר. "קשקוש" ענו לו הוריך הטכנולוגיים. "א. הנתונים הנמדדים זהים; ב. בהינתן נתונים זהים טובים לא ייתכן כי יש השפעה על מה שקורה מתחת לתקליט על איכות השחזור. מה, זה וודו?" – כן, כך בדיוק שאלו היום לפני 30 שנים. לא, זה לא וודו. זאת אי ידיעה על עולם שלם של משפיעים על איכות הצליל שכלל לא נמדדו כגון שיטת הנעה, חומר הצלחת, סוג הבסיס וכיו"ב. הבעיה הייתה שההבדלים כן נשמעו, והפתרון לבעיה נעשה באמצעות חיפוש מה הם אותם פרמטרים. אם אתה לא יודע שיחסי העברה משפיעים על ביצועים, לא תבין מדוע מכונית א' מהירה מב' למרות שלשתיהן אותו מנוע ואותו משקל.
י. בעניין נגנים, זה היה בדיוק אותו דבר, לא עניין של יצרן, עניין של עיוות שלא היה ידוע עד אז ולכן כלל לא נמדד. הדיווח על עצם קיום הבעיה היה מאלו ששמעו, לא מאלו שמדדו – כי הם לא מדדו. ההבדל בין אז להיום הוא לא רק באיכות מכשירי המדידה אלא בעיקר בשני תחומים עיקריים: א. הכנסת מערכי בדיקות נוספים בזכות אותם דיווחי שמיעה; ב. הכרה של עולם ההי-אנד כי בתהליך הכולל של פיתוח ובדיקה, מדידות הן הכרחיות אך הן מספקות מידע חלקי על העסק וכי הן נועדו לשרת את אוזן המאזין. אוזן המאזין אינה אמורה להתיישר – עקרונית - עם מדידה של מכשיר. וכן, מדידה מאוד עוזרת, כך שמדובר בדיאלוג מתפתח בין השניים. זה ידוע כבר שנים, רק המכס הישראלי עושה למערך הידע הזה בעיות והוא עדיין בהסגר (ע"ע תפוז).
יא. אגב הקהילה המדעית: היא זאת שהכשילה את התקליטור עם הקביעה המדעית שאדם שומע עד 20 קילו וסגרה את היענות התדר מיד לאחר מכן.
יב. סליחה, טעות בניסוח. אתה בודק את הסיגנל ומבטא חלק מתוצאות הבדיקה בערכים (או מציג אותו).
יג. דיברתי על אנשים אצלי בבית שאין להם עניין במערכת וברכיביה, אינם יודעים שמות יצרנים ו/או מחירים, לא ידעו מה אני עושה (פרט לזה שאני מחליף כבלים) אבל הם צרכני מוזיקה כבדים ושמעו הבדלים מפורשים, וציינו אותם. הבאתי את זה מהניסיון שלי, כהתייחסות לטענות על מבחנים עיוורים, השאה של מותגים ומחירים וכיו"ב.
יד. כל החושים עשויים להיות מוטים, ודקארט עשה מזה קרירה בפילוסופיה (הוכל האלוהים). ולמרות זאת: 1. יש מערכת בקרה על כך שניתן לשכללה עם ניסיון, פירוק מרכיבים, והתמקדות; 2. אני יודע מתי זה אדום. ולענייננו מתי הגברת צורחת ומתי צליל שהיה קודם נעלם (או ההפך).
טו. ואחרון: כעת העסק אצלי לא עובד בגין שיפוץ כוללני. אתה מוזמן עקרונית לעוד חודשיים. לא צריך מכשיר מדידה, תביא את האוזניים ותקליטורים שלך. אני מספק קפה.
חקסמח