בדקת את זה באודיו או שזה סתם עוד משהו שאתה זורק לאוויר?
ואם כן משפיע?
להוציא מַתמֶרים, מערכות אודיו אינן תחום "אחר", אלא אפליקציה אחת מני רבות של מערכות אלקטרוניות:
במילים פשוטות יותר: המטען החשמלי הזורם בכבלים
אינו "יודע" שמטרתו היא לייצג סיגנל אודיו היי-אנד.
ברור שהמדע אינו יודע הכל, אך עדיין - הטענה שבסלונים עם מערכות יוקרה ראוותניות נמצא אישזהו חסר בתורה האלקטרומגנטית - היא יומרנית, בלשון המעטה.
עתה תגיד לי שהבדיקה היא לא מדידתית אלא שמיעתית...? רק אל תגיד לי שאתה "שומע את הסקין אפקט".
תופעת הסקין אפקט ידועה, מוסברת היטב מתימטית ומוכחת מעשית כבר עשרות שנים
(1).
תחום התדרים הרלבנטי אליה הוא גבוה בסדרי גודל מתדרי שמע.
היות התחום מסובך ודורש רקע הנדסי/פיסיקלי - הוא בדיוק הסיבה שהוא מושאל לצרכי שיווק בתקווה שהצרכן לא יטרח להבין את הדברים לעומקם.
אנחנו לא זורקים מושגים לאוויר מפני שאין לנו את ההבנה (בדיוק כמוך וכמו מיכאל) ההנדסית שמאפשרת לנו לדעת מהם המושגים החשמליים הגורמים להשפעה של סקין אפקט או כל מושג אחר.
את המושג הזה אתה זרקת לאויר. אנא אל תשליך את חוסר ההבנה שלך לחוסר הבנה-כביכול של אחרים. ואם כתוצאה מחוסר הבנה אתה מניח שהדבר כנראה רלבנטי, הרי שזה עוד טיעון אד-איגנורנטיום
(2).
כבר מעל שנה שאתה מדבר על איזשהו אדם מסתורי שהוא חכם ומלומד, שיודע להסביר הכל טכנית
(3),
(4). אולי לשם שינוי תביא לפחות אחד מההסברים שלו לכאן?
...וכשאתם אינכם מסוגלים להסביר אז מבחינתכם היא לא קיימת. הצורה שבה אתם שוללים את ההשפעה הזו היא פשוט מביכה.
לא נכון, בוודאי שיש תופעות שהמדע אינו מסוגל להסביר אותן אבל למרות זאת הן קיימות. איש לא הכחיש את הקיום של קרינת גוף שחור עד שהצליחו להסבירה בתחילת המאה העשרים
(5).
תופעת "שמיעת ההבדלים" בין אותם רכיבים "לא מוסברים" - סובלת ממספר קשיים שלא שמים אותה באותה קטגוריה (בניגוד גמור לקרינת גוף שחור או לסיפור הגבישים של חתן פרס נובל, למשל, שיואל מנפנף בו כמשהו מקביל):
א. הקושי העיקרי: נכון להיום, התופעה מעולם לא הוכחה
במקרים שבהם אין לה גם הסבר חשמלי. אלא רק הופרכה במבחנים אובייקטיביים שיש להם מתודולוגיה ראויה (מבחני ABX). מבחנים שהוצעו כאן בפורום שוב
(6) ושוב
(7) בנסיון להוכיח הבחנה בהבדלים - הם מוטים ועל כן פסולים.
ב. בניגוד לקרינת גוף שחור, למשל, כאן ה"שיפורים" המדווחים הם איזוטריים וסובייקטיביים ואינם ברי כימות. כל אחד מספר סיפור אחר. יתרה מזו, אף פעם רכיב אינו "מרע" עם הצליל, ותמיד יש שיפור עצום אבל אף פעם אין "יותר מדי". הדבר מעורר ספקות לגבי אמיתות הטענות הללו, שאינן ברי-כמות בעליל. מה, לא תתכן במה רחבה מדי? גבוהים מחוזקים מדי עד-כדי צרימה?
ג. התופעה מציגה את אותם שיפורים איזוטריים תמיד, לא משנה אם מדובר בקובצי לוסלס
(8) (שבהם הדרישה הא-פריורית ב-SRS היא היעדר הבדלים
(9) אחרת המקודד הולך לפח), מעמדים לכבלים, מכשירים כבויים בחדר
(10), פיוזים אודיופיליים
(11), שקעים, כבלי חשמל
(12) והשפעתם על המידע הדיגיטלי(?!)
(13), ברייק-אין לכבלים
(14), "מטהרי צליל" למיניהם.
ד. קיים מתאם חיובי תמידי בין עוצמת השיפורים והסופרלטיבים לבין חיבת המאזין למוצר, היוקרה שלו והמיתוג שלו - מה שמעיד על הטיית הנסיין
(15).
ה. ה"הסברים הטכניים" הקיימים הם בעיקרם שגוים ופסבדומדעיים - מה שמעיד שמקור ה"תופעה" הוא בעיקר בבורות או באינטרס שיווקי, ופחות בתצפיות אובייקטיביות.
ו. המצדדים בהבדלים אוחזים במקל בשני קצותיו - מצד אחד מבקרים (בבערותם) את תקפות הידע המדעי הקיים לענייננו, אך מצד שני - הם אינם מהססים לנפנף בהסברים (פסאודו)-מדעיים, כאשר אלה מחזקים את הדוקטרינה שלהם. את אותו הדין הם חורצים לגבי מבחנים עיוורים - מחזקים מבחנים עיוורים כאשר אלה מצביעים על הבדל (וטרם ראיתי מבחן שהוא באמת ראוי, אשמח אם תעמידו אותי על טעותי), אך אם המבחנים שוללים הבדל - אזי תמיד המבחן פסול: הנבדקים הם קהי-חושים, "חסרי נסיון האזנתי", חרדים ממעמד ההבחנות (טיעון מופרך נפוץ שיש לו אינספור פתרונות) או אולי קופסת המיתוג אשמה (?!) בקלקול ההבדלים. זוהי, לדעתי, דוֹגמה
(16). והדוגמתיות מתאימה, לדעתי, להכרזתו של נמר לוי ש"זה מבחינתו פורום "דתי"". לפיכך, לדעתי, הוא מבלבל בין דעותיו וחוויותיו הסובייקטיביות ל"עובדות".
ז. בהנתן כל הסיבות שלעיל, ההסבר הפסיכולוגי, קרי - השֹאה
(17) - הוא ההסבר הכי מניח את הדעת עפ"י תער אוקאם
(18). אף אחד לא טוען לחוסר שפיות ולהזיות מצד השומעים, כמו שאתה מטיח. התופעה היא חלק מהוויה האנושית ואחוז גבוה מבני האדם נתונים להשאות. יתרה מכך, האוזן היא מסנן סלקטיבי מרהיב בו המאזין יכול לבחור מה לשמוע, כפי שהסברתי
כאן - משמע מדובר בתופעה טבעית לחלוטין.
קצת ספקנות וקצת חשיבה ביקורתית לא יזיקו לפני שמוציאים את הארנק ומשלמים סכומים אסטרונומיים.
