ובשביל שלא יהיה כאן משעמם(במיוחד לשניצל)מצ"ב המאמר הבא,לקרוא ולהפנים

[מיכאל לנג]

לא עושה לך שום מבחן.
בוא נראה מאיפה התחלנו ולאן הגענו.
להלן תמצית התגובות:
אני טענתי כלפי המאמר שמדובר בדיעה פרטית ואין בו שום הוכחה לשום דבר.
לטעון שהכל רמאות בלי להוכיח זה לא אומר כלום.
אתה בתגובה אלי טענת שאני מדלג על פרמטרים חשובים והם חלק חשוב מהעניין.
בתגובה אליך כתבתי שאני לא שומע פרמטרים ולכן אין לי עניין בהם. אם היה נמצא שיש קורלציה בין פרמטרים לבין איכות הסאונד המופקת מהציוד אז זה היה מעניין.
michael123 התערב וכתב שדווקא מצאת קורלציה כזאת ואתה הגבת אליו ואישרת שזה נכון.

מכאן והלאה אני מנסה לקבל ממך את מרשם הזהב, את הקורלציה בין הפרמטרים הטכניים לבין איכות הסאונד.
אתה מנסה להסיט את הדיון למקומות אחרים - ממליץ לי על מגבר, טוען שני מנסה להכשיל אותך (למה? הרי אתה אישרת שמצאת קורלציה כזאת. אני מנסה להבין אותה.), טוען שאני מנסה להסתיר נתונים (מה יש לי להסתיר? לא שאלתי על התאמה של מגבר ספציפי לרמקול ספציפי. ביקשתי להבין ממך איזו קורלציה מצאת), התייחסת לנושא התקציב (כאשר זה עניין שולי לנושא. יתכן שטעיתי כאשר בכלל ציינתי אותו כי זה לא העניין) וכעת אתה מסביר לי את חשיבות ההתאמה בין מגבר לרמקול ומבקש שאביא שם יצרן ודגם לרמקול על מנת שתתיחס.

מה בין זה ובין האישור שלך שמצאת קורלציה בין פרמטרים טכניים לאיכות הסאונד?
זה כל מה שניסיתי להבין ממך - אילו פרמטרים טכניים משקפים איכות של סאונד.
אם פרמטרים טכניים יכולים לספר כיצד יישמע הציוד (מגבר או כל דבר אחר) אז בכלל מצוין.

ארז

שלום
ראשית יש זיקה בין כמה פרמטרים שיקבעו בסופו של יום כמה W יהיה המגבר שלנו.
לשם עזרה, יש את המחשבון של חב' crown והנה בקישור: http://www.crownaudio.com/apps_htm/designtools/elect-pwr-req.htm
אז למשל, אם ניקח את הרמקול שלי (99dB/W/m SPL), עם מרחק של 3 מ' בין המאזין לרמקול, מגבר עם HD של 1dB (צנוע) ונבקש לשמוע בעצמה של 90dB SPL, יספיק הספק של 1W. לרמקול לא נציל, עם 88dB/W/m SPL נזדקק ל-26W.
אבל כדי לספק עצמה קצת יותר חזקה, נניח של 110dB SPL אז הרמקול שלי זקוק למגבר של 143W, אך הרמקול הלא נציל
יזדקק ל- 2,846W. נכון, אין כזה...
הנקודה הבאה שהייתי בודק, זה היחס של ההספק של המגבר הנתון ב-4 אוהם, לעומת ההספק ב-8 אוהם. ככל שהעכבת
של הרמקול יותר קשה, הייתי מחפש מגבר שיותר קרוב להכפלה של X2 בהספק. אם הרמקול ממש קשה (גם פחות מ-4 אוהם), הייתי בודק שהמגבר ישאר שם יציב וידע לספק את הההכפלה גם ב-2 אוהם וב-1 אוהם (יש כאילו).
דבר נוסף שהייתי מחפש, זה DF. ככל שהמספר יותר גבוהה, הוא מייצג יכולת יותר טובה של המגבר להשליט את רצונו על
הרמקול (לגרום לרמקול לעקוב 1:1). צריך להבין שניתן להשיג DF גבוהה (1000!) ע"י משוב. כך שצריך להיות יחס סביר בין
העצמה של המגבר (W ו-W ב-4 אוהם) וה-DF. מגבר 60W עם DF של 200+ חשדהו...

מה עוד:
עיוותים: לא עקרוני כל עוד הוא מתחת לסף השמע. כך שכל מה שמתחת ל-0.2% עובר. מגבר עם 0.001% לא בהכרח ישמע
עדיף על 0.2%. צריך לבדוק את ייתר הנתונים.
SNR: כל מספר מעל 100dB-יהיה מספק.
הפרדה: מעל 50dB זה סביר. עדיף יותר. מספר נמוך מראה על עריכה או תכן לא סביר. ברוב המקרים היצרנים מקפידים
מלבד הספק לשמור על מבנה מונו-בלוק. כך שאין סיבה שהנתון יהיה גרוע במגבר הספק מהמספר שנקבתי.

אם אני בכיוון...המשך יבוא.

 

[ארז_וחני]

תודה מיכאל.
נראה שאנחנו בכיוון.
ציינת כמה פרמטרים טכניים עם התיחסות לערכים מומלצים.
השאלה הבלתי נמנעת (לפחות מבחינתי) היא האם שני מגברים בעלי ערכים זהים בפרמטרים שציינת יישמעו דומה או יהיו בעלי איכות סאונד דומה כאשר הם מחוברים לאותו הסטאפ? אני בכוונה לא כותב "זהה" במקום "דומה" כי למיטב ידיעתי אין כלי מדידה אוביקטיבי לאיכות סאונד.

ארז

 

[ארז_וחני]

אגב,
מה הפירוש של amplifier headroom ?

תודה
ארז

 

[דיטון66]

שלום.
מאחר ומדובר במקור (נגן CD) הזרם וההספק זניחים. כך שגם לעובי הכבל או יכולת הזרם שלו אין משמעות.
כך שלתופעה שאתה מתאר אין פה הסבר (במאמר המקושר).

אם הנגן שלך הוא http://www.aviyaffe.com/product/1515/0/Naim-Audio/CD555 וזה עלותו! (127,000 ש"ח)
ועדין צריך לרכוש עבורו כבל חשמל כדי שישמע טוב...
אז איבדתי את ההגיון למה naim...

שלום,
לתופעה שאני מתאר קוראים שיפור בבימת הצליל והיא מושגת ע"י אותו כבל שאתה ממהר לקטול.
נכון שאין לה הסבר מדיד בסקופ או בגרף ממוחשב,אבל היא קיימת ונשמעת היטב. מעבר לכך,אין ברשותי את הדגם שהזכרת כי אם נגן שעלותו בערך 10% ממחיר הנ"ל..והוספת אותו כבל שניים פיתחה אכן יצרה הבדל שמיע לעומת כבל הקומקום הרגיל המסופק עם המכשיר.
אני מדגיש- בתור פותח השירשור, שאני מסכים עם חלק מדבריו של הכותב ושיניתי את דעתי ,לגבי כבלי חשמל ואינטרקונקט,לאחר מבחן שמיעה. לא כל שינוי חייב ליהיות מוכח באופן מדיד..
מעבר לכך ,קח עצה ממישהו המבוגר ממך בשעה וחצי,נוסח הכתיבה שלך,גם אם אינך מתכווין לכך(אני מקווה לטובתך),לא נראה כ"כ טוב לדוגמא התייחסותך למאמר שהפניתי אותך אליו.
כל טוב

 

[מיכאל לנג]

תודה מיכאל.
נראה שאנחנו בכיוון.
ציינת כמה פרמטרים טכניים עם התיחסות לערכים מומלצים.
השאלה הבלתי נמנעת (לפחות מבחינתי) היא האם שני מגברים בעלי ערכים זהים בפרמטרים שציינת יישמעו דומה או יהיו בעלי איכות סאונד דומה כאשר הם מחוברים לאותו הסטאפ? אני בכוונה לא כותב "זהה" במקום "דומה" כי למיטב ידיעתי אין כלי מדידה אוביקטיבי לאיכות סאונד.

ארז

שלום
התשובה היא סביר שכן.
ואם לא, במקום ללכת לאמירה: "לנתונים אין קשר", צריך ללכת לבדוק מה מהנתונים משפיע ואם שני היצרנים ספקו את כל
הנתונים באותו האופן (או אולי ספקו נתון שגוי).
לשאלתך amplifier headroom לדעתי מתיחס למונח dynamic headroom הוא הספק דינאמי עודף.
למשל מגבר שמוגדר ע"י יצרן כ-100W, חייב לספק יותר...(כי העיוותים במגבר חייבים להיות סבירים ב-100W).
אבל חלק מהיצרנים, מודעים שהמגבר שלהם יעבוד עם מוזיקה, וזו מאוד דינאמית. לכן הם יאפשרו למגבר לספק לפרקי
זמן קצרים הספק עודף. כמה? נתון בד"כ ב-dB, וזה תלוי במגבר. למשל למגבר שהיה לי של ROTEL, לא היה בכלל!
היה לו DF מדהים, והוא נשמע בינוני. אז לא כל הנוצץ זהב.

 

[נמר]

לשאלתך באופן יחסי למגבר שלי - עניתי. מאחר והוא די דומה לו ב-SPEC לא צופה שינוי מהותי בסאונד.

כבר מראה הרבה על הגישה שלך.

לגבי שורת התכונות שהוספת, נלך לאט ואחד אחד (כמו עם התורכים ).

אתה מתכוון ל"נהרוג תורקי וננוח" - כבר אני מתחבר למשפט הזה שלך.

מיקרו-דינמיקה. זהו מושג שאינו נהיר לי. למעשה הוא חסר הגדרה וחיפוש בגוגל מעלה תשובות שלא תאהב.
אז חבל שנתעסק בו. בדיון דומה בפורום של אלוני, התוצאות היו מביכות. מציע שנמנע מהן.
כמו כן בשימוש עתידי של המושג בדיונים שבינך וביני, מוטב שלא נעשה בו שימוש.

בוא נמציא אותו מחדש. מיקרו דינמיות (או איך שבא לך לקרוא לזה, לי בא ככה) הוא לבודד צליל אחד מבעד לצלילים רבים כאשר הוא מוגדר היטב בתוכם.

לגבי תמונת סטריאו - אינו מושפע כמעט באלק' SS ומקור דיגיטאלי. התכונה תלויה יותר במקורות אנלוגיים (הפרדה לא טובה), או החדר, הרמקולים והמיקום היחסי שלהם לנק' ההאזנה.

טוב נו. גם בטכני הנוגע לאודיו אתה די מוגבל. חשבתי שתרשים אותי יותר ולכן נתתי לך צ'אנס. תמונת סטריאו תלויה מאוד באלקטרוניקה וזה אחד מהפרמטרים האלה שניתן להסביר אותם טכנית.

זאת שנתון ההפרדה שלו אינו מזהיר:
>65 db (100 Hz - 10 kHz) אבל מספק. זה = בעברית ל-1,500,000 ל-1 כך שזה טוב. נכון שבנגן שלי זה מעל 100dB.
וגם בקדם זה יותר טוב...

כאחד שמכיר את המגבר שלך היטב וגם את המגבר עליו אני מדבר אני יכול להעיד שרמת ההפרדה בזה היא פנומינלית. הרבה יותר מרשימה ממה שאתה יכול לשער מהנתונים הטכנים.

איזון טונאלי, למגבר עם תכונות כמו של המגבר הנתון (20 Hz - 20 kHz (-0.20 db), הם לא בסקלה של האיזול הטונאלי של הרמקול. כך שלמעט בעיות של שילוב רמקול מגבר, לא צריכה להיות בעיה. במקרה שלי, הרמקול שלי לא יהווה בעיה כזו.
גם בדעיכה (או תקיפה), לא המגבר הוא הנקודה החלשה. בנתון של:

SLEW RATE

28 v/µs

איזה ביטחון מרשים.

המגבר מספיק מהיר. מידיות היא חלק מהאיזון, גם גוון הצליל, וכמו כן מהירות ודעיכה כנ"ל. אולי כדאי להגדיר את התכונות
מפני שאני מוצא בהם כפילות.

מזה מספיק מהיר, מאיפה אתה יודע את זה, מה הנתון הטכני שמספר על מהירות?
מיידיות ואיזון טונאלי לא קשורים אחד לשני. אם אתה רוצה לדעת מזה, לקבל הדגמה שממחישה מיידיות, אשמח לסייע.
גוון הצליל בהחלט שייך לאיזון הטונאלי אך אשמח לדעת מה יהיה גוון הצליל שלו מהידע הטכני העשיר שלך.
דעיכה לא קשורה לאיזון טונאלי. אפילו לא בעקיפין. אם תרצה לדעת מזה גם כאן אשמח להסביר.
מהירות גם לא קשור לאיזון טונאלי. גם כאן, אם תרצה, אשמח להסביר.

הכפילות היחידה שאני מוצא כאן זה חוסר הידע הטכני שלך באודיו מול חוסר הידע שלך שאני מזהה.

עכשיו נמשיך.
יש השפעה של עוד הרבה משתנים מעבר למידע הטכני הקר. כלומר: סוג הקבלים, מבנה המעגל האלקטרוני, פידבקֿ, איכות הכבילה הסלולה בתוכו, איכות הקופסא והשיכוך שלה, המרחק בין השנאי למעגל עצמו, סוג בורר העוצמה (נגדים, דיגיטלי, פוטנציומטר סטנדרטי), איכות ההלחמות בפנים, הנגדים, איכות הקונקטורים ועוד.

מה שניסית לעשות עכשיו זה לנסות להסביר לי שהוא עם הפרדה לא משהו, אולי פחות טובה משלך והוספת שהמהירות שלו מספיקה (מה!? מה זה היה?) ושכל השאר קשור לאיזון טונאלי.

תגיד מיכאל. אתה באמת חושב שאתה מדבר כאן עם תייר?

אם אתה לא יודע אז תגיד שאתה לא יודע. לא חייבים כל הזמן לעשות קולות של "לכל דבר יש תשובה". לפעמים, גם לך (לא שיש כאן איזה עילוי) אין תשובות וזו היתה צריכה להיות התשובה היחידה שלך.

בשורה התחתונה, אתה לא יכול לחזות צליל בעזרת הנתונים הטכנים לעולם. זה משלוש סיבות.
1- הנתונים לא מספיקים.
2- גם הנתונים המספיקים עדיין לא מספיקים לספר לך איך החתונה של כולם ביחד.
3- אין לך את הידע הטכני וחזות מידע טכני עם צליל. בשביל זה צריך קודם כל לדעת להבחין בין צליל כזה לאחר. ובעניין הזה, אתה נכשל בקלות.

 

[DigiSUN]

טוב נו. גם בטכני הנוגע לאודיו אתה די מוגבל. חשבתי שתרשים אותי יותר ולכן נתתי לך צ'אנס
...
מזה מספיק מהיר, מאיפה אתה יודע את זה, מה הנתון הטכני שמספר על מהירות?
...
מהירות גם לא קשור לאיזון טונאלי. גם כאן, אם תרצה, אשמח להסביר.
...
הכפילות היחידה שאני מוצא כאן זה חוסר הידע הטכני שלך באודיו מול חוסר הידע שלך שאני מזהה.
...
אם אתה לא יודע אז תגיד שאתה לא יודע
...
אין לך את הידע הטכני וחזות מידע טכני עם צליל...

נמר לוי, על אף כל ההתנשאות הזאת, אתה לא מגיב לתוכנם של הדברים, כפי שכבר אמרתי כאן וכאן וגם קצת כאן.

נמר, עם כל ההתנשאות הזאת, האם אתה יודע לומר טכנית מה זאת מהירות אקוסטית? או מהירות של רמקול? או לפחות מהן המקבילוֹת בעולם החשמל ובעולם המכאניקה לגדלי מהירות ולחץ אקוסטיים?

 

[ארז_וחני]

שלום
התשובה היא סביר שכן.
ואם לא, במקום ללכת לאמירה: "לנתונים אין קשר", צריך ללכת לבדוק מה מהנתונים משפיע ואם שני היצרנים ספקו את כל
הנתונים באותו האופן (או אולי ספקו נתון שגוי).

מיכאל,
נגעת בנקודה.
אם נתונים זהים של שני מגברים שונים לא יישמעו דומה או לא יהיו בעלי אותה איכות, מה הטעם בבדיקה של איזה נתון השפיע יותר או אם אחד היצרנים סיפק נתון שגוי או שהמדידה שלהם היתה שונה? למי יש את הכלים לבדוק את נתוני היצרן או לדעת האם שניהם מדדו באותה שיטה?
זו בדיוק הנקודה שאני שואל - בשביל מה זה טוב? איך זה עוזר לי להחליט בין שני מגברים שנמדדים דומה? האם מגבר שנמדד פחות טוב יהיה פחות מתאים? הרי בעצמך הבאת דוגמא (אגב, דוגמא ידועה ומפורסמת. אני זוכר פרסומים של מגברים של ROTEL עם DF מעל 1000 ....) למגבר שנמדד מצוין ונשמע פחות טוב...אז מה כדאי? מגבר עם dynamic headroom גבוה ו DF נמוך או ההיפך?
להבנתי הפרמטרים הטכניים רק מבלבלים יותר כי הם לא חד משמעיים ולא ברור איזה שילוב של פרמטרים יהיה מוצלח יותר.
אני לא טוען שלנתונים אין קשר.
אני טוען שהם לא עוזרים בקבלת החלטה.

אם כל היצרנים היו מחויבים לתקן מדידה אחד ואם היה מצטבר ניסיון שמראה קורלציה של פרמטרים טכניים עם איכות סאונד ו/או כיצד זה נשמע אז האינפורמציה הזאת הייתה רלוונטית מאוד ולמעשה מקלה מאוד בבחירת ציוד.

ארז

 

[נמר]

נמר, עם כל ההתנשאות הזאת, האם אתה יודע לומר טכנית מה זאת מהירות אקוסטית? או מהירות של רמקול? או לפחות מהן המקבילוֹת בעולם החשמל ובעולם המכאניקה לגדלי מהירות ולחץ אקוסטיים?

דיגימון.

מי דיבר על מהירות אקוסטית?

אני מדבר על מהירות של מערכת שלמה או רכיב בודד במערכת.
בוודאי שאני יכול להסביר מהי מהירות של רמקול. אבל ההסבר צריך לבוא יחד עם האזנה. אותך זה בטח לא יעניין. אז בינתיים שב בשקט.

יצאתי מתנשא? מצוין.

אפרופו התנשאות. מה עם המשימה שהטלתי עלייך? ביצעת או שאתה מעדיף להישאר עם אוזניים בתולות?

 

[DigiSUN]

נמר, אני לא מדבר על מהירות איזוטרית שאתה הוגה אסוציאטיבית וקורא לזה "ידע", שהוא חסין-הפרכה. אני מדבר על המינוח המדעי.
בתור אחד שתוקף בהתלהמות בלתי-מנומקת את הידע הטכני של אחרים - האם אתה יודע להסביר טכנית את המינוח הזה?

אני אשאל שאלה יותר "אינטואיטיבית": מבחינה טכנית, למה וופר הוא בד"כ גדול וטוויטר הוא קטן?
כאחד שמתרברב פה כ"כ הרבה ("אתה באמת חושב שאתה מדבר כאן עם תייר? (לינק)"), לבטח תוכל לענות לי על השאלה הזאת?

 

[DigiSUN]

נמר, אני לא מדבר על מהירות איזוטרית שאתה הוגה אסוציאטיבית וקורא לזה "ידע", שהוא חסין-הפרכה. אני מדבר על המינוח המדעי.
בתור אחד שתוקף בהתלהמות בלתי-מנומקת את הידע הטכני של אחרים - האם אתה יודע להסביר טכנית את המינוח הזה?

אני אשאל שאלה יותר "אינטואיטיבית": מבחינה טכנית, למה וופר הוא בד"כ גדול וטוויטר הוא קטן?
כאחד שמתרברב פה כ"כ הרבה ("אתה באמת חושב שאתה מדבר כאן עם תייר? (לינק)"), לבטח תוכל לענות לי על השאלה הזאת?

 

[מיכאל לנג]

מיכאל,
נגעת בנקודה.
אם נתונים זהים של שני מגברים שונים לא יישמעו דומה או לא יהיו בעלי אותה איכות, מה הטעם בבדיקה של איזה נתון השפיע יותר או אם אחד היצרנים סיפק נתון שגוי או שהמדידה שלהם היתה שונה? למי יש את הכלים לבדוק את נתוני היצרן או לדעת האם שניהם מדדו באותה שיטה?
זו בדיוק הנקודה שאני שואל - בשביל מה זה טוב? איך זה עוזר לי להחליט בין שני מגברים שנמדדים דומה? האם מגבר שנמדד פחות טוב יהיה פחות מתאים? הרי בעצמך הבאת דוגמא (אגב, דוגמא ידועה ומפורסמת. אני זוכר פרסומים של מגברים של ROTEL עם DF מעל 1000 ....) למגבר שנמדד מצוין ונשמע פחות טוב...אז מה כדאי? מגבר עם dynamic headroom גבוה ו DF נמוך או ההיפך?
להבנתי הפרמטרים הטכניים רק מבלבלים יותר כי הם לא חד משמעיים ולא ברור איזה שילוב של פרמטרים יהיה מוצלח יותר.
אני לא טוען שלנתונים אין קשר.
אני טוען שהם לא עוזרים בקבלת החלטה.

אם כל היצרנים היו מחויבים לתקן מדידה אחד ואם היה מצטבר ניסיון שמראה קורלציה של פרמטרים טכניים עם איכות סאונד ו/או כיצד זה נשמע אז האינפורמציה הזאת הייתה רלוונטית מאוד ולמעשה מקלה מאוד בבחירת ציוד.

ארז

שלום
בוא נלך הפוך.
אתה צריך לחפש לך מגבר לרמקול שלך. איך אתה מחפש?
בודק כל מגבר בתקציב עד שתמצא אחד שיתאים...או שיש לך שיטה?

לגבי dynamic headroom זה הרבה פעמים עניין של תקציב והגדרה. סה"כ אם הפרוטה מצויה בכסך, אתה יכול ללכת על
מגבר שיודע לספק את ההספק הדרוש רציף, ואם לא, אז לחפש משהו שיתן לך dynamic headroom בסביבה שאתה מחפש. למשל, המגברשלי מתהדר בתחום עודף של 445W בעודו מוגדר כ-250W. בקטעי תיפוף, הצלחתי להגיע לאותם
W שבין 250-445...אז טוב שהיו. המגבר הבא יהיה 500W RMS.

 

[נמר]

נמר, אני לא מדבר על מהירות איזוטרית שאתה הוגה אסוציאטיבית וקורא לזה "ידע", שהוא חסין-הפרכה. אני מדבר על המינוח המדעי.
בתור אחד שתוקף בהתלהמות בלתי-מנומקת את הידע הטכני של אחרים - האם אתה יודע להסביר טכנית את המינוח הזה?

אני אשאל שאלה יותר "אינטואיטיבית": מבחינה טכנית, למה וופר הוא בד"כ גדול וטוויטר הוא קטן?
כאחד שמתרברב פה כ"כ הרבה ("אתה באמת חושב שאתה מדבר כאן עם תייר? (לינק)"), לבטח תוכל לענות לי על השאלה הזאת?

דיגימון.
אני לא קורא לזה ידע. זה ידע בלי שאני אקרא לזה.
תרשה לי לא לענות לך על השאלה המטומטמת הזו ששאלת אותי עכשיו (למה וופר גדול וטיוטר קטן) וזה בגלל שמביך אותי שאתה מנסה אפילו לשאול אותי שאלה מהסוג הזה.

עכשיו לעניין חמודי.
אם מטרתך היא לנסות ולבחון את הידע שלי באלקטרוניקה אז בוודאי שהוא לא רב, הידע שלך כנראה רב משלי אך משום מה גרם לך להיות כל כך כפוף לו, שכל מה שמחוץ למנעד הידע שלך לא קיים. אם אתה מנסה לבחון את הידע שלי באודיו אז אתה קודם כל צריך להבין את הקשר בין מונח לבין איך שהוא מתבטא בצליל ומדוע אנו משתמשים במונח הזה. מכיוון שכבר טענת לא מעט פעמים שאין לך נסיון (אפילו לא בסיסי) בהאזנה, וטענת שאין לך שום רצון להתנסות בכך, אתה בהחלט לא במעמד שאתה יכול בכלל להתדיין איתי בנושא ובטח שלא לשאול אותי שאלות מהסוג הדבילי שהרי גם מי שאינו יודע את התשובה שולף לך לינק מהרשת בשניה. יחד עם זאת זה גם לא ממש הפורום שאתה אמור להתדיין בו. הפורום הזה נועד למי שרוצה ומעניין אותו להתנסות ולדבר על אודיו. אתה לא שם וגם לא מתכוון להיות שם. זה בעצם מקביל לטרול, וטרולים הם בניגוד לחוקי הפורום.

זו לא השאלה שאתה צריך לשאול אותי דיגימון יקירי.
היית צריך לשאול אותי מה הכוונה מהירות במערכת. איך זה מתבטא בצליל, האם אתה יכול להמחיש לי את זה על חי?
במידה והיית שואל את השאלה הזו הייתי עונה לך בשמחה. מכיוון שאין לך את היכולת השכלית לשאול שאלה כזו, מכיוון שאצלך מהירות זה דבר מאוד מוגדר (קמ"ש, מייל, קשר, אור, קול) אין לך מושג למה מתכוונים שאומרים "מהירות" במערכת.


לגבי ההגנה שלך על מיכאל.
קודם כל מיכאל אינו צריך שתעזור לו. הוא מסתבך מספיק טוב בלי עזרתך. יחד עם זאת, מיכאל אינו מצליח להבחין בין קדמגברים עם פרמטרים טכנים שונים לחלוטין. האם נראה לך באמת שאני קונה את זה שהוא מסוגל לנתח צליל מבלי להאזין לו?

לגבי ההתנשאות שלי.
אני לא כזה עם אחרים. רק כאשר עומד מולי אחד כמוך. המטרה שלי, והיא לא ממש מצליחה, היא לגרום לך להבין שהפורום הזה אינו מתאים לך. כאן מדברים על אודיו ואתה מדבר על הנדסה. כאן מדברים על צליל ואתה מדבר על פיסיקה. תבין, זה מאוד לא קשור לנושאים עליהם אנו רוצים לדבר. זה לפעמים (בעצם כמעט תמיד) מפריע ומרחיק גולשים רוצים לדבר על אודיו בלי שתלמיד להנדסת אלקטרוניקה יבלבל להם ת'מוח.

 

[מיכאל לנג]

שלום נמר
לא אוכל לקיים עמך דיון שבו אנו מתפרסים על הרבה נושאים. אין בו מיקוד. זה גם נראה כמו נסיון לא מוצלח לדיון טוב.
ניקח אחד, שראיתי שגם דיגיסאן נגע בו.
אולי כך נוכל לקיים מיני דיון, כל פעם על נתון אחר.
מהירות.
מה היא המהירות שאתה מדבר עליה?
התנועה הזריזה של הוופר, או דווקא הכניסה של המצילה?
ומי לדעתך המקור ליכולות הנ"ל?
עבור ה-Slew Rate של 28V/uSec מה לדעתך צריך להיות ה-Slew Rate של מגבר 110W ל-8 אוהם, כדי לשחזר צליל
(סינוס) של 20KHZ?


נ.ב.
עם כל הכבוד למעמדך, הסיגנון שלך לא נעים לי. אשמח אם תוכל להמנע מכך. תודה.

 

[נמר]

מיכאל.

1- צודק. אני באמת לא נעים כל כך. אבל מה לעשות, שלא נעים לי אני לא נעים.

לעניין.

מהירות, מידיות ותוקפנות בסאונד מתבטא במספר מצבים.

1- מכת תוף רגל בה מורגשת גם פגיעה ועזיבת הפטיש לפני צליל התהודה.
2- בקטעי מצילות הייאט מהירות או במכות מלחמה של תוף הסנר.
3- בפריטה בגיטרה כאשר כל מיתר ומיתר מוגדר היטב בצליל.

מהירות זה גם בקולות גבר או אישה מסולסלים או מתנדנדים.
בצליל רעידות האוויר בסקסופון ובמשיכת המברשות בג'אז על תוף הסנר.

אלה גם קשורים באופן מסוים להפרדה ופרטים.

 

[DigiSUN]

למה וופר גדול וטוויטר קטן מבחינה טכנית - לדידו של כתב האודיו הראשי זוהי "שאלה מטומטמת" שלא מכבודו לענות עליה. נו, שיהיה. :O

בקיצור, נמר,
אם בני אדם לא יודעים משהו - במקום ללמוד או לפחות להודות בכך, יותר קל לבטל את תקפות הידע הזה לענייננו.
כפי שמוסבר בסרטון המצוין הזה.

אני לא קורא לזה ידע. זה ידע בלי שאני אקרא לזה.

כאחד שמפגין חוסר הבנה בסיסי בקריאת מפרטים ובהבנת קשרי זרם-הספק במפרט של מגבר (לינק), וגם עושה סלט בין מתח וזרם (לינק), לדעתי אתה מלא יומרה. אמנם לפי התרשמותי אין לך אפילו מושגי יסוד באקוסטיקה ובאלקטרוניקה, אבל הרי גם אני לא מתיימר לדעת הכל: חוסר ידע בדיסיפלינה מסוימת הוא לגיטימי לגמרי, ולא היה כ"כ מנקר עיניים, אם היית שומר על קצת ענווה ולא משמיץ חדשות לבקרים אנשים אחרים ומבטל את הידע שיש להם - שהוא לעתים ידע ברמה אקדמית ונסיון של שנים רבות בעולם ההנדסי שאתה, לדעתי, כלל אינך מכיר - והדה-אבלואציה שאתה עושה לו נובעת מהשלכת חוסר הידע שלך (או טכנופוביה?) שלך בלבד.

(במה, תמונת סטריאו, איזון טונאלי, אפקט הדעיכה שאחרי מכת מצילה, פרטים, גודל פרזנטציה, הפרדה, מהירות, מיידיות, מיקרו דינמיות, גוון צליל ועוד).

המושגים המופשטים הללו לגיטימיים כאמצעי רטורי, אבל לרובם אין דבר וחצי דבר עם ידע מדעי אמיתי - משום שהם איזוטריים (כמו "אנרגיה" ברפואה משלימה לעומת "אנרגיה" בפיסיקה), מבוססים על עולם אסוציאציות אישי שלך בלבד (ולפיכך חסיני הפרכה), וכזבים פתטיים ספרותיים, אשר אינם ברי כימות, ובטח אינם בקונצנזוס הטכנולוגי. עכשיו, זה סבבה וזה לגיטימי, אבל להשליך מזה ל"ידע עובדתי" ו"נסיון" זה יומרני וגם פלצני, תסלח לי על הביטוי. מה זה "צליל אנליטי", אם לא משהו שאתה חווית ונתת לו שם לפי אסוציאציות אישיות שלך? גם אני יכול לתת עשרים תיאורים שונים לאיך שאני שומע מערכת וזה יהיה סבבה, אבל לדרוך על אחרים כ"חסרי ידע" ו"חסרי ניסיון" בעולם מושגים כ"כ מופשט - רק משום שחווייתם הסובייקטיבית שונה - זה מה שנקרא לשמוע עם האגו, ולא עם האוזניים.

למרות שזה "פורום דתי" כהגדרתך, לא יזיק לך לראות את הסרטון שבראש הודעתי זאת.

אגב,

מכיוון שכבר טענת לא מעט פעמים שאין לך נסיון (אפילו לא בסיסי) בהאזנה

זה אתה הכנסת לי לפה. אני יודע איפה הייתי ולְמה האזנתי עוד כשאתה התלהבת ממוצר מדבקה מסוים. וזה לא היה שקעים או מעמדי-כבלים.

אם אסכם בדברי הפילוסוף טאגור (מתוך "גחליליות") :

"לַהַב הַתַּעַר גֵּאֶה עַל חֻדּוֹ
בְּהִתְרַבְרְבוֹ נֹכַח הַשָּׁמֶשׁ."

 

[נמר]

דיגימון.
האמת שמה שמרשים בך הוא שאתה אדם עם ענווה שלא ראיתי מימי.

אתה ממשיך להציף אותנו בידע הטכני הקר שלך וזה מבלי שדיברת עד עצמם היום הזה על דבר אחד מנסיונך האישי.

כל ההנדסה שאתה מכיר היום היא בזכות אנשים כמוני. אנשים שטענו טענה, ידעו לנתח אותה במילים והשאירו את העבודה למדע שיבדוק. אתה רחוק משם מפני שאין לך מושג מהי החוויה עליה אנו מדברים ומהם המושגים הללו ואיך הם קשורים לסאונד.

הערת ביניים - לגבי הרמקול מדבקה, גם כאן אתה טועה. פיור אקוסטיק אינו רמקול מדבקה. אבל מאוד נהנתי ממנו. כיום, המערכת שלי דווקא נחמדה מאוד. מאחל לך שתהיה לך כזו שתגדל.

נמשיך.
אני לא טכנופוב. להיפך, מאוד אוהב לשמוע דברי חוכמה מאנשים מנוסים באודיו. ניגעל עד מוות מאנשים שמתהדרים בידע מבלי לדעת על מה הם מדברים. אתה בהחלט לא בר נסיון בתחום האודיו אבל עם מקלדת גדולה שאוהבת שמרביצים בה.
הידע הטכני שלך בלי ידע מעשי שווה אתה יודע למה. אחרי הכל, כמו שאמרתי, כל הידע, במיוחד בסאונד, ניצבר בזכות אלה שאינם מתעסקים בטכני אלה בהאזנה. לכן, כדאי שתקשיב טוב לניכתב כאן על ידי האודיופילים הלא טכנוקרטים ותתחיל לבדוק את מה שאנחנו טוענים. בקיצור, גש לעבודה, יש לך לא מעט חומר להשלים.

לסיום.
אין לי שום סיבה להשאיר אותך בפורום הזה. הרי אתה עושה יותר נזק מתועלת. אתה שולל כל דבר שקשור לאודיופיליה עם ידע חסר באודיו. האחיזה שלך בידע העומד לרשותך (המוגבל יש להוסיף) מביאה אותך למצב בו אתה בטוח שאתה מסוגל להתווכח טכנית עם אדם שמתעסק במעשי. הפורום הזה אינו מתאים לך ואתה לא מתאים לפורום הזה. כל שירשור שאתה מצטרף אליו גורר ויכוחים בהם מנסים להסביר לך (גם אני, יואל פלרמן ועוד המון גולשים) שאתה פשוט מקשקש בקומקום. אתה ממש מילמיטרים ספורים לפני פרידה מהפורום. הסיבה? אי התאמה לרוח הפורום ומטרותיו.

 

[matanoosh]

נמר, חלאס, עזוב את הילד כבר.
הוא דווקא מאד חמוד, בדרכו שלו. כפי שאמרת - עניו, אינטלגנטי, ואיש שיחה יחסית שליו. אז כל מה שצריך הוא שלא יידחף לך לפוסטים שמדברים על אודיו.
אבל מצד שני, אתה יוצא קצת חומוס (no pun intended לפרסונה חומוס, כן?) כשהוא מבקש ממך להסביר לו מה זה הפרשנות ההאזנתית של "מהירות" במונחים טכניים, (שלי ולך הן ברורות כשמש, אם כי סביר להניח שכל אחד מאיתנו תופס אותה קצת אחרת), ואתה תוקף את אבי אביו בתגובה.הרי מה שאנחנו תופסים כמהירות הוא בעצם שילוב של הרבה פרמטרים מדידים של מגבר. אז למה לצאת פלסטינאי ולעשות עליו לינץ'?

דיגי, אתה מדבר על נתונים טכניים. נמר מדבר על חוויות האזנתיות, שבניגוד למה שאתה חושב, משותפות בהגדרתן להרבה חובבים. אתם לא מדברים באותו מישור. כמו שנמר לא רוצה (ואולי גם לא יכול) להפריד את מכלול הגורמים הטכניים שגורמים למגבר להשמע מהיר, אתה לא יכול (ואולי לא רוצה) להבין שהפרשנות השמיעתית היא כל מהות התחביב הזה. לא פחות, וברוב המקרים גם לא יותר.

 

[matanoosh]

שלום נמר

מה היא המהירות שאתה מדבר עליה?
התנועה הזריזה של הוופר, או דווקא הכניסה של המצילה?
ומי לדעתך המקור ליכולות הנ"ל?
עבור ה-Slew Rate של 28V/uSec מה לדעתך צריך להיות ה-Slew Rate של מגבר 110W ל-8 אוהם, כדי לשחזר צליל
(סינוס) של 20KHZ?

התגובה שבא לי לכתוב היא: "מיכאל, מה אתה רוצה, שקל? אולי שניים? המשאית עם הצל"שים בדרך."

ובמקום זאת אכתוב:

מה לא ברור, ריבונו של עולם? כל אודיופיל שחווה שני מגברים וחצי בחייו, יכול להרגיש חוויתיית הבדלים בין "מהירות" של רכיבים - מניסיוני בעיקר רמקולים ומגבר. המהירות היא לא רק SLEW RATE. אתה האחרון שאני צריך לספר לו שזה גם עוד מאה דברים שאני יודע, ועוד 300 דברים שאתה יודע.
אבל אתה מתעקש כמו פרד נודניק לא להבין שמדובר על התרשמות האזנתית - לא מדידות טכניות. ברגע שאתה מתחיל עם הפרמטרים הדביליים האלה, כל הדיון הופך להיות דיון חשמלי משעמם ואינו משרת את מטרות הפורום. ח-א-ל-א-ס!!!!

 

[נמר]

מתן.

הסברתי למיכאל (איתו ניתן לדבר מהיותו אדם שיודע מהו התחביב הזה) מהי מהירות וכיצד מגדירים אותה במונחים לא טכנים אם כי על פי שמיעה. לכן, אין סיבה לענות גם לדיגימון מה שגם הוא לא יכול להבין על מה אני מדבר.

שים לב.
הפורום הזה נועד בראש ובראשונה לחובבי אודיו. לדיגימון אין שום קשר לתחום. להיפך, הוא מנסה בכל דרך אפשרית (גם אם היא דבילית) להפריך כל טענה אודיופילית. לכן, למורת רוחך, אם ימשיך ככה, נאלץ להיפרד מהחמודי. במשך 4 שנים דיברו כאן על אודיו ודיברו בכייף. אם היו ויכוחים הם היו בין אודיופילים וחובבים, בין חברים לתחביב. במקרה הזה, אין כאן שום ערך מוסף מהדיגימון. יחד עם זאת, יש כאן לא מעט טכנוקרטים שגם מבינים בטכני וגם יודעים לדבר על אודיו.

חמוד אצלי זה דובי, חתול, גור כלבים או גור של חיה אחרת (חוץ מתנין).
אדם שטוען שאתה, אני וכל החובבים זקוקים לפסיכיאטר הוא לא חמוד.