ובשביל שלא יהיה כאן משעמם(במיוחד לשניצל)מצ"ב המאמר הבא,לקרוא ולהפנים

[מיכאל לנג]

מיכאל.

1- צודק. אני באמת לא נעים כל כך. אבל מה לעשות, שלא נעים לי אני לא נעים.

לעניין.

מהירות, מידיות ותוקפנות בסאונד מתבטא במספר מצבים.

1- מכת תוף רגל בה מורגשת גם פגיעה ועזיבת הפטיש לפני צליל התהודה.
2- בקטעי מצילות הייאט מהירות או במכות מלחמה של תוף הסנר.
3- בפריטה בגיטרה כאשר כל מיתר ומיתר מוגדר היטב בצליל.

מהירות זה גם בקולות גבר או אישה מסולסלים או מתנדנדים.
בצליל רעידות האוויר בסקסופון ובמשיכת המברשות בג'אז על תוף הסנר.

אלה גם קשורים באופן מסוים להפרדה ופרטים.

שלום
תודה.
מהירות: במונח הטכני זהו קצב האות בשינוי מתח ע"פ יח' זמן במוצא המגבר. הנתון מבוטא בכמה V עובר האות ביח' זמן של
1 מיקרו שניה. בעבור הנתון הספציפי - 28V. זה הרבה למגבר הספק. שלי רק 15 אם אני זוכר טוב.
המהירות שאתה מתיחס אליה אינה קשורה למהירות התגובה של המגבר, אלה ליכולת שלו לכפות עצמו על העומס: הרמקול.
הסבר:
הרמקול מכיל מלבד התנגדות, ערך קיבולי וערך השראי. אילו הם עומסים הגביים. קבל מתנגד למתח (טעינתו מתחילה בזרם "קצר"! ואילו סליל מתנגד לזרם. התכונות שאתה מציין, הם היכולת של המגבר לכפות את רצונו על הרמקול.

המושג מידיות לא ברור לי. מיד (MID) הוא תחום תדרי הביניים. נניח מ-300HZ עד 2.4KHZ
יש חלוקה של Low midrange : 300 - 600HZ, אח"כ Midrange 600 Hz - 1.2KHZ ואחרון: High Midrange 1.2 kHz - 2.4KHZ. (ע"פ - http://www.dplay.com/tutorial/bands/index.html). אז מה זה מידיות? ואיך היא קשורה למהירות?

הקשר של התכונות הסוניות שאתה מתאר, הן לא תכונות הגברה, אלה חדר ורמקול. (חדר כולל רעש רקע או מידת השקט)
חלק מהן אפילו תלוי בהקלטה (אופן מיקום המיקרופון וכיצד בוצע ה-MIX). את ההקלטה אני מניח שנסים בצד, מפני שהטענה היא שהתכונה שמיעה בציוד A אך אינה שמיעה בציוד B, לכן היא מצויה בהקלטה.

 

[ארז_וחני]

בוא נלך הפוך.
אתה צריך לחפש לך מגבר לרמקול שלך. איך אתה מחפש?
בודק כל מגבר בתקציב עד שתמצא אחד שיתאים...או שיש לך שיטה?

אספר לך.
לפני כ 3.5 שנים, ביקשתי לשמוע הגברות שונות בתקציב מסוים עם הרמקולים שלי. לאחר שהבנתי מה אני מחפש - הגברה "חמה" או "קרה" או "ניטראלית", יכולתי לפסול מגברים ולהתמקד באלה שהשילוב שלהם עם הרמקול שלי התאים לטעמי.
אחרי פסילות של מגברים, נשארתי עם 2-3 שהגיעו לקו הגמר.
לקחתי את הרמקולים שלי ואת המגבר שהיה לי (ואת זוגתי חני...) ועשינו השוואת האזנה.
רכשתי את המגבר שנשמע לי הכי טוב בהשוואה להגברה שהייתה לי אז.
מבחינת נתונים טכניים - חלקם היו דומים וחלקם לא. גם המגבר שרכשתי היה 100W ב 8 אוהם, כמו המגבר שהיה לי.
אבל כמובן שהוא הפיק צליל אחר (בשילוב עם אותם הרמקולים) כי התכנון שלו היה שונה והחלקים שלו היו שונים.
לדוגמא, המשקל שלו היה 19 ק"ג לעומת 13 ק"ג של המגבר הקודם. זה כנראה מעיד על שנאי איכותי יותר וכו'.
שורה תחתונה - לא יכולתי לגבש עמדה מהתבוננות בנתונים הטכניים.
לאור ההערה שלך שממילא אין אחידות ואין תקן מחייב לדיווח הנתונים הטכניים אז גם לא ברור לי בשביל מה זה טוב.

ארז

 

[נמר]

שלום
תודה.
מהירות: במונח הטכני זהו קצב האות בשינוי מתח ע"פ יח' זמן במוצא המגבר. הנתון מבוטא בכמה V עובר האות ביח' זמן של
1 מיקרו שניה. בעבור הנתון הספציפי - 28V. זה הרבה למגבר הספק. שלי רק 15 אם אני זוכר טוב.
המהירות שאתה מתיחס אליה אינה קשורה למהירות התגובה של המגבר, אלה ליכולת שלו לכפות עצמו על העומס: הרמקול.
הסבר:
הרמקול מכיל מלבד התנגדות, ערך קיבולי וערך השראי. אילו הם עומסים הגביים. קבל מתנגד למתח (טעינתו מתחילה בזרם "קצר"! ואילו סליל מתנגד לזרם. התכונות שאתה מציין, הם היכולת של המגבר לכפות את רצונו על הרמקול.

המושג מידיות לא ברור לי. מיד (MID) הוא תחום תדרי הביניים. נניח מ-300HZ עד 2.4KHZ
יש חלוקה של Low midrange : 300 - 600HZ, אח"כ Midrange 600 Hz - 1.2KHZ ואחרון: High Midrange 1.2 kHz - 2.4KHZ. (ע"פ - http://www.dplay.com/tutorial/bands/index.html). אז מה זה מידיות? ואיך היא קשורה למהירות?

הקשר של התכונות הסוניות שאתה מתאר, הן לא תכונות הגברה, אלה חדר ורמקול. (חדר כולל רעש רקע או מידת השקט)
חלק מהן אפילו תלוי בהקלטה (אופן מיקום המיקרופון וכיצד בוצע ה-MIX). את ההקלטה אני מניח שנסים בצד, מפני שהטענה היא שהתכונה שמיעה בציוד A אך אינה שמיעה בציוד B, לכן היא מצויה בהקלטה.

המושג שאני מדבר עליו הוא מיידיות ולא מידיות ( mid) אלה מיד (miyad).
לגבי המהירות.
מצויין. כמו שטענתי, מהירות ניתן לראות בטעינה ובפריקה של הקבלים (זה הסבר טכני בהחלט ממצא). יחד עם זאת, יש גם את התגובה של היחידה. משקלה וסוג הגומי (גמישות). זה גם גורם משפיע. בוא נכניס גם אותו למשוואה.

 

[מיכאל לנג]

אספר לך.
לפני כ 3.5 שנים, ביקשתי לשמוע הגברות שונות בתקציב מסוים עם הרמקולים שלי. לאחר שהבנתי מה אני מחפש - הגברה "חמה" או "קרה" או "ניטראלית", יכולתי לפסול מגברים ולהתמקד באלה שהשילוב שלהם עם הרמקול שלי התאים לטעמי.
אחרי פסילות של מגברים, נשארתי עם 2-3 שהגיעו לקו הגמר.
לקחתי את הרמקולים שלי ואת המגבר שהיה לי (ואת זוגתי חני...) ועשינו השוואת האזנה.
רכשתי את המגבר שנשמע לי הכי טוב בהשוואה להגברה שהייתה לי אז.
מבחינת נתונים טכניים - חלקם היו דומים וחלקם לא. גם המגבר שרכשתי היה 100W ב 8 אוהם, כמו המגבר שהיה לי.
אבל כמובן שהוא הפיק צליל אחר (בשילוב עם אותם הרמקולים) כי התכנון שלו היה שונה והחלקים שלו היו שונים.
לדוגמא, המשקל שלו היה 19 ק"ג לעומת 13 ק"ג של המגבר הקודם. זה כנראה מעיד על שנאי איכותי יותר וכו'.
שורה תחתונה - לא יכולתי לגבש עמדה מהתבוננות בנתונים הטכניים.
לאור ההערה שלך שממילא אין אחידות ואין תקן מחייב לדיווח הנתונים הטכניים אז גם לא ברור לי בשביל מה זה טוב.

ארז

שלום ארז
לא טענתי שאין אחידות. טענתי שאם הנתונים זהים והתוצאה הסונית שונה, צריך לחפש מנין נובע ההבדל. ואם זה מדרך
מתן הנתונים או שהיצרן נתן לעצמו דרור, אז להבין. סה"כ לא הייתי רוצה לרכוש מוצר של יצרן שמעגל פינות בנתונים.
זו הונאה, ולפחות בארה"ב וקנדה זו עבירה פלילית. זה אומר שהמדינה תטפל עבורך בסוגיה.

מהדרך שלך לחפש את המגבר אנסה להעלות כמה מגבלות:
1. אתה מוגבל במספר המגברים שיש במצאי שאותם תוכל להשוות, בטח לא את כולם באותו המקום (חדר) ועם אותו הרמקול.
2. למעשה כדי לברר מה הוא המגבר העדיף, עליך לשמוע את כולם. אין קיצור דרך. ומה עם אילו שלא שמעת?
3. למיטב הבנתי, מגבר צריך לקחת את האות במבוא, ולהוציא אותו 1:1 (מוגבר בעצמה בלבד) במוצא. כל תכונה אחרת כמו
חמימות, או קרירות הם תוצאה שמקורה בתיקון הגוון של הרמקול שבחרת.
תאור התכונה של חמימות, בד"כ גובל בהדגשת המיד ע"ח הקצוות, ואולי גם קצת ריכוך הדינאמיות. ברור לנו ש-2 תכונות
אילו הן פגימה באיכות! זו אומנם העדפה אישית, אבל מבחינה עקרונית, אתה בוחר מגבר שלוקח משהו ולא משחזר במלואו.
זו אחת הסוגיות האודיופיליות. ההעדפה של מוצרים או מערכות שלמות, שמבחינת צליל הן נשמעות עדיפות (לפלוני) אך למעשה הן לא נאמנות למקור (ההקלטה בדיסק או התקליט).

 

[TakeOne]

כל הקטע הזה לא ברור לי.
מתנהלים כאן ויכוחים תיאורטיים בתחום שכל מהותו חוויתית-תחושתית ולא תיאורטית.

לא שקראתי את כל המלל חס וחלילה, יש גבול למאזוכיזם שלי ומי בכלל רוצה לטבוע בכל השיעמום הזה, אבל מהקמצוץ שעברתי עליו בריפרוף אני מתרשם שכל צד מוציא את כל הרגרסיות שלו כלפי השני, ועל מה? על ויכוח די מטופש - לא כי הנושא מטופש, אלא בגלל שיש כאן שני קווים מקבילים שלא יפגשו לעולם. נדמה לי שאת מיכאל ואת הדיגידיגי לא ממש מעניין מה נמר או כל אחד אחר שומע. מעניין אותם אם אפשר להסביר את זה טכנית-תיאורטית או לא.

אז שיתכבדו השניים וילכו לשמוע מערכת או שתיים, יחד עם נמר ויתר המתווכחים כאן, וישמעו במו אוזניהם למה מתכוון נמר כשהוא מציין "מהירות" או "שקיפות" או דינאמיות" או "מיידיות" או כל ביטוי תמוה-מוזר- לא הגיוני - חרטטני- אחר בו כולנו עושים שימוש, פשוט בגגלל שכל התחום הזה מבחינתנו נוגע לתחושות והרגשות ולא ממש לתיאוריות או למדדים מדידים שניתן לכמת ולהעריך בצורה אמפירית. למי אכפת איך ה"מדע" (עלאק) מגדיר מהירות, או איך ניתן לחשב "מיידיות"? הרי ברור שאלה מושגים שאנחנו - האודיופילים - המצאנו על מנת לתאר תופעות שאנחנו מכירים ואין לנו אפשרות לחשב או לכמת אותן. לנו מאוד ברור מה ההבדל בין רמקול "מהיר" לרמקול פחות מהיר. אם למיכאל ולדיגידיגי או כל אחד אחר זה לא ברור, שיקשיב יחד עם מי שמוכן להכיל אותו (לנמר יש המווווון סבלנות כנראה) ויתרשם מה פירוש הביטויים הלאה מבחינתנו.

אם יתרשמו האדונים מסשן השמיעה, מה טוב. ואם לא, שימשיכו לחפש בפורומים מי שמוכן להתווכח איתם ולהתנצח. סוג של הנאה כנראה.

 

[מיכאל לנג]

המושג שאני מדבר עליו הוא מיידיות ולא מידיות ( mid) אלה מיד (miyad).
לגבי המהירות.
מצויין. כמו שטענתי, מהירות ניתן לראות בטעינה ובפריקה של הקבלים (זה הסבר טכני בהחלט ממצא). יחד עם זאת, יש גם את התגובה של היחידה. משקלה וסוג הגומי (גמישות). זה גם גורם משפיע. בוא נכניס גם אותו למשוואה.

שלום
אם אנחנו מסכימים (וזה מצויין להמשך הדיון), אז מדוע בשאלה על המגבר אנחנו מגיעים לתכונות של הרמקול?
יכולתו של מגבר לטעון קבל במתח או לשנות זרם בסליל, קשורים ל-2 תכונות שלו:
יכולת הזרמת הזרם, וההתנגדות הטורית הפנימית (DF).
מאחר והמגבר מוציא ב-8 אוהם 125W הוא מזרים זרם של 5.6A (לפני ההתנגדות לקבלים והסלילים שיכולה להכפילו ל-11.2A)
הנתון הזה גם מצביע שמתח הספק הוא סביב ה45V.
הנתון של 300W ב-2 אוהם, מצביע על הגבלת יכול של הזרם ל-11.1A (בעבור מצב זה היה נחוץ 22.5A).
ברם, נתון אחר מצביע על "חסכון" בספק. מפני שגם ה-125W הם לערוץ בודד. אם 2 הערוצים ידרשו לכך, הספק יספק
להם רק ל-105W.
רוב מגברי ההספק ובמיוחד הרב ערוציים (5+) מכילים ספק שאינו מסוגל להתמודד עם כל הערוצים בו זמנית. אני הייתי
מצפה מיצרן לעמוד מאחורי אותו הספק ל-2 ערוצים!
ספק מהבחינה הזו הוא אחד המרכיבים היקרים, ורוב היצרנים חוסכים שם. לכן קשה למצוא מגברים שמתנהגים כמקור מתח:
לא משנה מה הזרם (או כמה קטנה ההתנגדות של העומס) המתח ע"פ המוצא ישאר אותו המתח. זה בהכרח מכפיל הספק
על כל ירידה ב-1/2 של העומס. או הספק X2 ב-4 אוהם, X4 ב-2 אוהם ו-X8 ב-1 אוהם.

חזרה לתחילת הדיון (בקשת לדעת איך המגבר הזה יעבוד עם הרמקול שלי), בגלל שהרמקול נציל: 99dB/W/m SPL),
המגבר עובד רוב חייו בהספקים של W בודדים ואף פחות. לכן כל אילו אינם מהווים כלל בעיה. במקום שבו הזרם קטן פי
50 או 100 מהזרם שיא, המגבר מתנהג מאוד לינארי, ואין לו בעיה לכפות את רצונו על הרמקול עם כאילו יתרות.
מה קורה במכת תוף (היה שם צליל של לגלוג בתגובתך לאמירתי), הדברים מגיעים בכלום זמן למקום הבעייתי!
מעט מאוד מע' שמעתי תוף כמו שתוף נשמע. אפילו ההדגמה של הקבסה בתערוכה עם קטע שלי לא עמד במשימה!
זה מתאים למה שאתה מכנה מהירות, ואני מכנה יכולות רמקול/הגברה בזרם שיא.

 

[matanoosh]

כל הקטע הזה לא ברור לי.

לא שקראתי את כל המלל חס וחלילה, יש גבול למאזוכיזם שלי ומי בכלל רוצה לטבוע בכל השיעמום הזה, אבל מהקמצוץ שעברתי עליו בריפרוף אני מתרשם שכל צד מוציא את כל הרגרסיות שלו כלפי השני, ועל מה? על ויכוח די מטופש - לא כי הנושא מטופש, אלא בגלל שיש כאן שני קווים מקבילים שלא יפגשו לעולם. נדמה לי שאת מיכאל ואת הדיגידיגי לא ממש מעניין מה נמר או כל אחד אחר שומע. מעניין אותם אם אפשר להסביר את זה טכנית-תיאורטית או לא.

 

[ארז_וחני]

שלום ארז
לא טענתי שאין אחידות. טענתי שאם הנתונים זהים והתוצאה הסונית שונה, צריך לחפש מנין נובע ההבדל. ואם זה מדרך
מתן הנתונים או שהיצרן נתן לעצמו דרור, אז להבין. סה"כ לא הייתי רוצה לרכוש מוצר של יצרן שמעגל פינות בנתונים.
זו הונאה, ולפחות בארה"ב וקנדה זו עבירה פלילית. זה אומר שהמדינה תטפל עבורך בסוגיה.

תראה, "בסה"כ רציתי לחזור הבייתה בשלום..." (lol)
בסופו של יום, לא משנה לי מה היצרן כותב לגבי הפרמטרים של המגבר. משנה לי איך הוא נשמע כל עוד אין בעיה או קושי חשמלי/אלקטרוני הנובע משידוך של שני מכשירים שלא מתאימים זה לזה, למשל, לחבר מגבר דל הספק לרמקול שנחשב כ"קשה" להנעה.
אין לי עניין (ובוודאי שאין לי מספיק ידע, זמן ואמצעים) לחפש מניין נובע הבדל כאשר לא אמור להיות הבדל.
אני מתייחס לקיומו של הבדל כמו שהוא, בין אם הוא מוצדק מבחינת הפרמטרים הטכניים או לא.
שורה תחתונה - אם הפרמטרים הטכניים לא יכולים לספר את הסיפור של איכות הסאונד ואיך יישמע אז הם לא חוסכים עבורי את סשן האזנה.
מבחינתי זה טריוואלי לבחור ציוד אודיו על סמך האזנה (שילוב עם שאר הרכיבים).
נכון שאי אפשר לבחון את כל המגוון בשוק.
זה גם נכון לגבי נשים...(lol)

ארז

 

[נמר]

אם אנחנו מסכימים (וזה מצויין להמשך הדיון), אז מדוע בשאלה על המגבר אנחנו מגיעים לתכונות של הרמקול?
יכולתו של מגבר לטעון קבל במתח או לשנות זרם בסליל, קשורים ל-2 תכונות שלו:
יכולת הזרמת הזרם, וההתנגדות הטורית הפנימית (DF).
מאחר והמגבר מוציא ב-8 אוהם 125W הוא מזרים זרם של 5.6A (לפני ההתנגדות לקבלים והסלילים שיכולה להכפילו ל-11.2A)

אני מכניס רמקול לסיפור מפני שיש יחסי גומלין בין רמקול למגבר לנגן וכבלים. לאט לאט ננסה להבין איך נשמעת מערכת שלמה רק מהמידע הטכני שניתן לדלות. יחד עם זאת, ננסה להבין אם ניתן בכלל לחזות בהבדלים מראש (כך שלא צריך להאזין).

הנתון הזה גם מצביע שמתח הספק הוא סביב ה45V.
הנתון של 300W ב-2 אוהם, מצביע על הגבלת יכול של הזרם ל-11.1A (בעבור מצב זה היה נחוץ 22.5A).
ברם, נתון אחר מצביע על "חסכון" בספק. מפני שגם ה-125W הם לערוץ בודד. אם 2 הערוצים ידרשו לכך, הספק יספק
להם רק ל-105W.
רוב מגברי ההספק ובמיוחד הרב ערוציים (5+) מכילים ספק שאינו מסוגל להתמודד עם כל הערוצים בו זמנית. אני הייתי
מצפה מיצרן לעמוד מאחורי אותו הספק ל-2 ערוצים!
ספק מהבחינה הזו הוא אחד המרכיבים היקרים, ורוב היצרנים חוסכים שם. לכן קשה למצוא מגברים שמתנהגים כמקור מתח:
לא משנה מה הזרם (או כמה קטנה ההתנגדות של העומס) המתח ע"פ המוצא ישאר אותו המתח. זה בהכרח מכפיל הספק
על כל ירידה ב-1/2 של העומס. או הספק X2 ב-4 אוהם, X4 ב-2 אוהם ו-X8 ב-1 אוהם.

אוקי. הוא מזרים זרם (לא מבין בזה, בשביל זה אתה כאן) אך איך הזרם הזה יעבור כשמדובר נניח בהבדל בין קבל שמן, אלקטרוליטי, שנאי בי פולארי מול מוספט, טרודיאלי מול מלבני או מרובע. כלומר יש עוד משתנים שבטוח משפיעים גם על הנתון הזה (מהירות, מיידיות). איך אותם מכניסים טכנית למשוואה ומה יהיו ההבדלים הבסיסיים בניהם בסאונד. מה יהיה ההבדל בין ספק כוח שמזרים x לעומת x בריבוע ולא רק במהירות אלה באופן כללי.

חזרה לתחילת הדיון (בקשת לדעת איך המגבר הזה יעבוד עם הרמקול שלי), בגלל שהרמקול נציל: 99dB/W/m SPL),
המגבר עובד רוב חייו בהספקים של W בודדים ואף פחות. לכן כל אילו אינם מהווים כלל בעיה. במקום שבו הזרם קטן פי
50 או 100 מהזרם שיא, המגבר מתנהג מאוד לינארי, ואין לו בעיה לכפות את רצונו על הרמקול עם כאילו יתרות.
מה קורה במכת תוף (היה שם צליל של לגלוג בתגובתך לאמירתי), הדברים מגיעים בכלום זמן למקום הבעייתי!
מעט מאוד מע' שמעתי תוף כמו שתוף נשמע. אפילו ההדגמה של הקבסה בתערוכה עם קטע שלי לא עמד במשימה!
זה מתאים למה שאתה מכנה מהירות, ואני מכנה יכולות רמקול/הגברה בזרם שיא.

מדוע מערכת אינה מצליחה לייצר תוף כמו שתוף נשמע. מהם הפרמטרים הטכנים הדרושים לשילוב מגבר, רמקולים, נגן, כבלים, מעמד וכ"ו על מנת שהשילוב יהיה מושלם טכנית וכמובן שזה יהיה מוכח באיכות הצליל. כלומר, שהתוף ישמע כמו שתוף צריך להשמע.

 

[מיכאל לנג]

שלום נמר
היחס גומלין של המגבר הוא לעומס (הרמקול). אם הוא מייצר יחס גומלין לקדם או המקור - זו בעיה שאסור לה להתקיים!
אני מבקש להשאיר את הנושא הזה לשלב אחר, כדי לא להעמיס את הנושא שלנו: רמקול - הגברה. תודה.

כבילה: בוא נתיחס גם לזו כמשהו שאמור להעביר (ללא שינוי) אות בין 2 מרכיבים. לכן מבחינת הפונקציית תמסורת שלו, מדובר ברכיב עם פונקציה של 1:1. עבור כבל לרמקול, התנאי הוא עובי מספיק לזרם (כמו כבלי התנעה לרכב!). אם הכבל
יהיה מספיק עבה (ביחס לזרם ולאורכו!) אז הכבל הוא כאילו המגבר חובר להדקי הרמקול ישירות ללא כבל.
אז נייצר בדימיוננו כזה כבל אידאלי (עבורי לפחות), והוא ישמש אותנו לטובת הדיון הזה.

שנאי במגבר. במגבר הזה (SS) יש אחד: בספק. לא משנה מאיזה סוג הוא לטובת הדיון. הוא מרכיב של הספק, וכל תפקידו
להנחית את מתח הרשת ולספק זרם (AV) לדרגת הישור והסינון.
הקבלים שאנו צריכים להתמודד איתם (וגם סלילים) הם אילו שברמקול. במעגל ה-CROSS מקובל לראות סליל טורי וקבל מקבילי (כפי שנאמר, הקבל נטען ונפרק מתח, הסליל מתנגד לשינוי הזרם שזורם בו).
בדרגת היציאה של מגבר SS לא צריכים להיות רכיבים, מלבד אולי נגד טורי קטן (חלק מה-DF).
לטובת שיקולי הטעינה פריקה או התגובה לזרם, לא משנה לנו סוג הקבל, משנה מה הערך הקיבולי וההשראי שהמגבר רואה
במוצא כעומס. מה גם שהרמקול הוא יח' סגורה שבחרנו לפי הצליל (!) ולכן אנו חייבים לקבל אותו עם היתרונות שלו וגם עם
החסרונות שלו. אם הוא מכביד מאוד על המגבר, אז נזדקק למגבר יותר חזק מהאנטם שהצעת.

דרגת היציאה של המגבר, אם היא ממומשת ע"י טכנולוגיית BP (טרנזיסטור רגיל) או FET קובעת תכונות של יכולות זרם,
התנגדות יציאה, מהירות תגובה (למתח ולא להגדרות המוסיקאליות) ועוד. לכל אחת מהטכנולוגיות יש העדפות ויש סיבות
למה לא להעדיף. כך שהדבר אינו בחזקת מפתח זהב.

מערכת אינה מצליחה לייצר תוף מ-2 סיבות:
1. הנצילות של הרמקול
2. כמות האנרגיה הדרושה להזיז אוויר לסימולציה של מכת תוף.

במחשבון הנצילות שצרפתי לארז, תוכל לראות שאימצב לייצר ברמקול לא נציל מכת תוף (מעל 100dB SPL) ולשם כך
ידרש מגבר בהספק שאינו מצוי או יהיה יקר במידה לא סבירה.
לא שמעתי תוף "נכון" מצירוף של רמקולים שהנצילות שלהם מתחת ל-96dB/W/m SPL והגברה של לפחות 200W.
אז רמקול של 90dB/W/m SPL ידרוש הגברה של 800W. וזה רק תנאי סף לקבלת האפקט...
יש נחמה בחלק מהאפקט, כאשר מפקידים סאב על הנושא. שם בד"כ המגבר חזק מאוד, הכבל בינו לרמקול קצרצר,
הרמקול מחובר ללא CROSS (ישירות), והאלמנט שבו גדול מ-10".
רכיבים טוריים לטרנזיסטורי היציאה.

 

[נמר]

מצויין.

הסברת לי איך מגבר עובד ומה צריך בשביל שידבר עם הרמקול.
אני ביקשתי לדעת משהו אחר.
לא משהו שאני כבר יודע (אם יניע או לא יניע) אלה משהו שהוא הרבה מעבר. איך הם ישמעו?

להגיד שמגבר set לא יתאים לאפוג'י דיווה זה לא דורש ממני דבר מעבר לידע בסיסי בנתונים בסיסיים. אבל לחזות צליל בצורה מדוייקת בלי להאזין למוצר זה כבר אתה המתיימר - לא אני.

אז בבקשה.
תן לי נתונים טכנים לאיך מערכת x תייצר במה ותמונת סטריאו. מהם הנתונים המספריים (אותיות) לכך.

 

[מיכאל לנג]

תראה, "בסה"כ רציתי לחזור הבייתה בשלום..." (lol)
בסופו של יום, לא משנה לי מה היצרן כותב לגבי הפרמטרים של המגבר. משנה לי איך הוא נשמע כל עוד אין בעיה או קושי חשמלי/אלקטרוני הנובע משידוך של שני מכשירים שלא מתאימים זה לזה, למשל, לחבר מגבר דל הספק לרמקול שנחשב כ"קשה" להנעה.
אין לי עניין (ובוודאי שאין לי מספיק ידע, זמן ואמצעים) לחפש מניין נובע הבדל כאשר לא אמור להיות הבדל.
אני מתייחס לקיומו של הבדל כמו שהוא, בין אם הוא מוצדק מבחינת הפרמטרים הטכניים או לא.
שורה תחתונה - אם הפרמטרים הטכניים לא יכולים לספר את הסיפור של איכות הסאונד ואיך יישמע אז הם לא חוסכים עבורי את סשן האזנה.
מבחינתי זה טריוואלי לבחור ציוד אודיו על סמך האזנה (שילוב עם שאר הרכיבים).
נכון שאי אפשר לבחון את כל המגוון בשוק.
זה גם נכון לגבי נשים...(lol)

ארז

שלום ארז
איש לא יכול לחסוך את נושא ההאזנה. אבל רק בדרך זו, ארוכה ולא ברורה הדרך למציאת האחד.
לגבי נשים, הן בני אדם. ובמידה רבה הנושא בעייתי מאוד.
למשל תראה מה היו האפשרויות של זיווג לפני 100 שנה ומהן כיום (אינטרנט, טלפון, רכב וכו').
באתרי היכרויות יש חיתוך:
גיל, גובה, מבנה גוף, מעשן/לא מעשן, דתי/חילוני, ואפילו צבע שיער או עיניים. באחרים יש אפילו חיתוך פרופיל לפי רקע,
תחומי עניין, עקרונות, דעות על ילדים, על זוגיות, ואפילו איזו מוזיקה כ"א אוהב.

אם הייתה צריך לצאת לדייטים (בלינד דייט - שונה מבדיקה עיוורת לציוד (lol)), ורק במהלך הדייט לגלות שהיא גבוהה ממך
ב-20 ס"מ, או מעשנת, או שהיא בכלל מחפשת מישהו שחרחר ואתה לא...היו לך אולי דייט מוצלח אחד ל-20.
וזה אחרי שראית תמונה!

אז אם נגזור את הדוגמא (שדי אהבתי ) לציוד שלנו, תאר לך שע"פ קריאת דף הנתונים ואיזה ביקורת או 2, יכלת
לדעת אם אתה בכלל רוצה לשמוע את המוצר. ואם כן, אפילו לדעת מה הדברים הפחות טובים שלו ולהתמקד בהם, במיוחד
אם היה לך "קליק" עם הסאוד. כי מה שתתרשם בהאזנה ראשונה יכול להשתנות עם היכרות ארוכת שעות וימים.
ראה לוחות.
אגב, בנושא הנשים, הן לא בדיוק מופיעות בלוחות אלה חוזרות לאתרי ההיכרויות, הרי שם אף אחת לא יד ראשונה .

 

[רוזי1]

אין לי עניין (ובוודאי שאין לי מספיק ידע, זמן ואמצעים) לחפש מניין נובע הבדל כאשר לא אמור להיות הבדל.


ארז

זה בסדר גם למר לנג אין מספיק ידע בנושא.

 

[ארז_וחני]

אז אם נגזור את הדוגמא (שדי אהבתי ) לציוד שלנו, תאר לך שע"פ קריאת דף הנתונים ואיזה ביקורת או 2, יכלת
לדעת אם אתה בכלל רוצה לשמוע את המוצר.

בזה אני מסכים איתך.
אפשר לקבל אינדיקציה (אם כי יש מקרים שהיא עלולה להטעות), בוודאי כאשר קוראים ביקורת או סקירת מוצר של מישהו שיש לנו בו אמון (לא כתבת פרסום במסווה של סקירה).
אהבתי את פיתוח נושא ההכרויות, גם אם זה לא ממש קשור...

ארז

 

[רוזי1]

אהבתי את פיתוח נושא ההכרויות, גם אם זה לא ממש קשור...

ארז

דווקא טובה, עם כל היכולות הטכניות והמדידות של היום, עדיין היום יש יותר פנויים וגרושים מאשר בזמנים של פעם ללא כל הקידמה...

 

[falou]

כל הקטע הזה לא ברור לי.
מתנהלים כאן ויכוחים תיאורטיים בתחום שכל מהותו חוויתית-תחושתית ולא תיאורטית.

לא שקראתי את כל המלל חס וחלילה, יש גבול למאזוכיזם שלי ומי בכלל רוצה לטבוע בכל השיעמום הזה,

מה לעשות, מערכות אודיו זה ציוד חשמלי ומכני, צריך להבין בשעמום הזה כדי לתכנן ולייצר אותן להשמע כמו שאתה רוצה שמערכת תשמע....

לא שמעתי תוף "נכון" מצירוף של רמקולים שהנצילות שלהם מתחת ל-96dB/W/m SPL והגברה של לפחות 200W.
אז רמקול של 90dB/W/m SPL ידרוש הגברה של 800W. וזה רק תנאי סף לקבלת האפקט...

מיכאל, יש לך טעות קונספטואלית. מטרה של מערכת איננה להביא את הכלי לתוך חדר ההאזנה שלך. זה יהיה בלתי נסבל (מערכת תופים מנגנת מולך) עד בלתי אפשרי (תזמורת מנגנת אצלך בחדר). מערכת היא כמו טלוויזיה, היא מעבירה עיבוד מוקטן של חוויה, היא לא מערכת הגברה להופעה חיה...
לעיתים היא מאוד מאוד רחוקה מכך, כמו שסרט רחוק מהמציאות.

זה מתאים למה שאתה מכנה מהירות, ואני מכנה יכולות רמקול/הגברה בזרם שיא.

מה שמנמר מכנה מהירות, כמו שאתה וודאי מבין, קשור לתפיסה החושית של המוסיקה, לא לתכונה אחת של המערכת. תחושת המהירות מושפעת ממספר גורמים, ביניהם איזון טונאלי, רמת הפירוט הנשמע, וגם מהירות התגובה (רמקול-מגבר). כל אלו מושפעים ממגוון תכונות הנדסיות ואקוסטיות של הציוד/חדר. השאלה היא, אילו.
ברגע שהוכח (ומקובל גם על ידך), שאין בהכרח קורלציה בין מדידות מוצלחות להנאת/חווית המאזין, הרי צריך לחשוב מחדש על המטרות שמציבים לעצמם מתכנני ציוד אודיו.

 

[ארז_וחני]

דווקא טובה, עם כל היכולות הטכניות והמדידות של היום, עדיין היום יש יותר פנויים וגרושים מאשר בזמנים של פעם ללא כל הקידמה...

זה נכון אך הסיבה היא מצב כלכלי משופר.
במקומות שבהם המצב הכלכלי הוא לא טוב (למשל ברומניה עד לפני מספר שנים), אחוז הגירושין נמוך כי אין להם את האפשרות הכלכלית. אחרי הכל, מדובר באותן הכנסות שמיועדות לקיים 2 בתים נפרדים.
אבל ממש סטינו מהנושא...
ארז

 

[מיכאל לנג]

מצויין.

הסברת לי איך מגבר עובד ומה צריך בשביל שידבר עם הרמקול.
אני ביקשתי לדעת משהו אחר.
לא משהו שאני כבר יודע (אם יניע או לא יניע) אלה משהו שהוא הרבה מעבר. איך הם ישמעו?

להגיד שמגבר set לא יתאים לאפוג'י דיווה זה לא דורש ממני דבר מעבר לידע בסיסי בנתונים בסיסיים. אבל לחזות צליל בצורה מדוייקת בלי להאזין למוצר זה כבר אתה המתיימר - לא אני.

אז בבקשה.
תן לי נתונים טכנים לאיך מערכת x תייצר במה ותמונת סטריאו. מהם הנתונים המספריים (אותיות) לכך.

שלום
לא מתימר להיות חזאי. וכתבתי לך את זה בעבר.
אני יכול להגיד לך שבפורום השכן כאשר גב' רותי התלוננה שהגמוט (רמקול) שלה נשמע חסר פרטים בתזמורת, הנתונים
הובילו למגבר. אחרי שהמגבר שלה הוחלף ל-PASS (שמקיים את היחס הכפלה), הדברים הסתדרו.

במה ותמונת סטריאו היא תכונה בעיקר של הרמקול. (אח"כ גם החדר ומיקום הישיבה) יש שם יתרונות לכמה טכנולוגיות,
של רמקולים ע"פ אחרים. אבל הבנתי שהדיון שלנו על מגבר, ואיך הוא מסתדר עם הרמקול.

 

[מיכאל לנג]

שלום falou

אני מעדיף שהכלים השונים והתזמורת ישמעו כמה שאפשר קרוב למציאות. המצב היחיד שבו אני מקבל את ה-"ריחוק"
מהכלים ה באמת עם תזמורת. כאשר ישבתי בקונצרט, הכלים מנגנים יחסית רחוק ממני. ברם, לא מוכן לוותר על החוויה של
כל התזמורת מנגנת ביחד בעצמה (קטע הסיום של ה-1 של מהלר!) שם גם כל המע' של הגולשים בפורום לא יפיקו את זה.
כאשר כלי בודד מנגן, אני רוצה לשמוע אותו כמו שהוא מנגן בחדר, מולי, מרחק כמרחק הישיבה מהרמקול.
פסנתר, סקסופון, חליל, גיטרה, נבל, כ"א. גם תופים.
פעם חבר לעבודה אמר לי שקפה עם הל הוא קפה גרוע שההל עושה אותו סביר. אחרי זה מוסיפים הרבה סוכר (בטח
טעמת גם כזה, קפה מתוק מתוק) ואז יש לך משהו די טעים, אבל מכך שההל נותן לו TWIST או הסוכר מאוד מתוק.
זה לא ספל קפה אספרסו איכותי, במכונה מקצועית.
נכון שכל אחד והכוס תה (קפה) שלו.

 

[נמר]

מזאת אומרת לא מתכוון להיות חזאי.

הרי על פי שיטתך ועם חיזוק רציני ממיכאל 123 הבנתי שיש לך יכולות להגדיר צליל על פי מידע טכני בלבד.

לגבי רותי.
מעולה שהיא החליפה מגבר רק שהיא היתה צריכה להחליף גם קדמגבר וכבלים. זה ההבדל ביני ובינך. טענתי בפניה לא מעט פעמים שהבעיה שלה היא לא באלקטרוניקה, הבעיה שלה היא במיקומים, בחדר שלה עם המזנון הענקי שלה יהיה קשה מאוד להגיע לתוצאה מושלמת ולכן מגבר הוא פיתרון קר וטכני. מיקומים והעמדה נכונה זה פיתרון אודיופילי נכון.

אגב, בלי קשר, עוד לפני שהיא התייעצה בהיי פיי מיוזק המלצתי לה טלפונית להחליף מגבר. ההבדל הוא שלא הסתכלתי על הנתונים הטכנים אלה משום שאני מכיר את הציוד שברשותה מתוך האזנה בשלל מקומות עם סוגי אלקטרוניקה שונים.

דבר נוסף.
להחליף מגבר לרמקול על פי נתונים טכנים בלבד זה קל. את זה גם אני יכול לעשות. הקונץ הוא לדעת מה להמליץ לה. איזה מגבר, מאיזו משפחה, איך המגבר יישב עם שאר הרכיבים. ובשביל זה, לשיטתך, צריך את המידע הטכני של כל המוצרים ולשיטתי צריך להכיר את הצליל של המוצרים.

נחזור לעניין.
ת'כלס חוץ מהרבה מספרים לא ענית לי על השאלות. בעצם כן ענית לי. ענית לי שאין לך מושג איך ישמע מוצר רק מתוך המידע הטכני. זה אומר שבזבזת לי הרבה לחיצות על מקלדת המחשב שלי כאשר יכולת פשוט להגיד שאין לך תשובות!!!.