שמעון,
אם אחד לא שומע סוג כזה של מוזיקה למה הוא צריך להשקיע במערכת שמתאימה לכך ולא להשקיע באחת שתתאים למוזיקה שהוא שמוע?
שאלה טובה, כרמי, ובאופן כללי אתה צודק.
עם זאת, סימפוניה (או ביג בנד או אורטוריה וכיו"ב) הם מעין מדד סופני ליכולות של המערכת,
כלומר, מערכת שמצליחה לעבור איכשהו את המשוכה הזאת,
תעבור כל דבר אחר בדילוג קליל.
חוץ מזה, גם הרכבים קטנים כמו הרכב ג'ז מתפרע אה-לה דולפי ב-OUT OF LUNCH, למשל,
יכולים לאתגר מאוד כל מערכת, אבל גם זמר ופסנתר לבד, ואפילו פסנתר לבד,
הם אתגר גדול מאוד למערכת.
כשמדובר בפסנתר, ולרוב משתמשים בהקלטות בגרנד פיאנו, זה חתיכת מפלץ
שמצריך מן הרמקול תחום תדרים כמעט מלא, או אולי אפילו מלא,
ומצריך מן המערכת טרנזיינטים מהירים ביותר, פירוט מצוין,
וכל זאת עם יכולת פנומנלית לצייר את משטח הצבעים המלא של פסנתר כזה.
אז כן, כרמי, כל המערכות ששמעתי בחיי, ללא יוצא מן הכלל,
לא הצליחו לעשות את מה שתיארתי כרגע.
מה שאני רוצה לומר הוא שמערכת טובה, ולא חשוב מה שומעים,
מוכרחה לענות על הרבה יותר קריטריונים מ"צליל נעים".
דרך אגב, נדמה לי שמוזיקה מוגברת ו/או מסונתזת מצריכה דיון נפרד,
אבל בהרבה רבדים היא מקבילה למוזיקה אקוסטית.
נהניתי לקרוא.
