אנלוגי מול דיגיטלי

[Adiel]

כן כמובן המוסיקה
היא המזון לנפש שלנו.לא היה מילואים שלא לקחתי את ווקמן איתי ושפע קסטות .
גם אני אוהב דברים טובים בציוד . אבל היום אני מקדיש יותר זמן להקשבה
{מאשר עיסוק בלי סוף באיך זה נשמע} או שדרגת אין סופית תמיד יש טוב יותר אין לזה סוף מכיר את זה מקרוב עלי בעבר .כל הזמן בחיפוש אחרי משהו שאין לי. אולי ההוא נשמע טוב יותר ?
כמובן היחס היה כמה דיסקים אבל ציוד שווה וגם שווה
היום הפוך המון דיסקים ומוסיקה וציוד פחות יקר משהו {לא מחשיב את וונטג שאני אוסף בכיף שלי }
אותם הדברים שאחיך מלמד אותך יפה מאד אהבתי.
מעסיק אותי כל הזמן בנוסף לתחביב אחר שלי קולנוע זה לא הפורום לזה .
אוסף ביצועים של אותה יצירה עם אותו מנצח ותזמורות שונות למשך שנות חיים שלו .
למשל כל מחזור 9 הסימפוניות של בטהובן עם קאראייאן 1955/1963/1977/1984-
אוסף כמה ביצועים שונים לאותה יצירה ומשווה בניהם יש כאלו שחוזר לשמוע שוב ושוב ויש כאלה כאספנות
שלא נדבר על מארזים של סוני עם ברונו ולטר גונטר וונד או ברנשטיין או RCA מארזים טובים מאד
או מארזים של מרקורי כל אחד מהם לפחות 50/60 דיסקים ויותר עד 80 של סוני
מוסיקה זה לא ניתן להסביר במילים מי שאוהב אוהב גם מטרנזיסטור ישן .

שבת שלום

אני לא מסוגל לשמוע סימפוניה של מאהלר מטרנזיסטור ישן וליהנות.
יכול להיות שלא ניחנתי בכישורים המתאימים...

 

[SONYES]

אני לא מסוגל לשמוע סימפוניה של מאהלר מטרנזיסטור ישן וליהנות.
יכול להיות שלא ניחנתי בכישורים המתאימים...

זאת אמרה ולא המלצה או הצהרה
היה לי מורה פעם שהיה קיבוצניק ואמר לי מי שאוהב מוסיקה גם מטרנזיסטור קטן שומעים -שאמרתי לו קנינו פטיפון קטן במזוודה כזו לשמוע מוסיקה .
וסתם אמצתי זאת . באהבה והלכתי המון שנים עם טרנסזיטור של SONY שקנה אבי במלחמת יום כיפור
וחי ללא תקלות ועמיד בצורה יוצאת דופן ,עד בערך שאני סיימתי את הצבא {אם לא היה נופל לברכה היה חי עד היום כנראה - לא היה עמיד במים } ..את כל העולם שמעתי שם .אם אמצא אפה שהוא אקנה אותו שוב .חפשתי ולא מצאתי .
לנוסטלגיה

 

[נמר]

את הקווד 57 היה לי בשנת 1988 עד 1990 החלפתי עם בחור שהיה אצלו הימהה 1000
אז עבד הוא עם מגברי לקסמן ישנים 4000 שהחליף לניים אודיו חדש אז 1990 250+נייק קאפ +פרה 72 לא לתפוס אותי במילה יכול להיות שאני טועה
אותם רמקולים 57 עברו שידרוג אדיר מאז ואיך החלפת רוב הפנלים ותיחזוק לאורך השנים השארתם דולקים כל הזמן כדי למנוע קורוזיה .לשם כך נסע לאנגליה להביא חלקי חילוף .+טרנספורמטורים ספר ולוחות ספר .
אחכ חיבר סאב דל קוואסט לפני כמה שנים ויתר על כך סופית
וכך זה נראה - לא קיבלתי כרגע אישור שלו לצלם את המערכת

קוואד 57 בלי סאב וטיוטר הוא אינו רמקול שלם. הוא יחסר מאוד בקצוות למטה ולמעלה. המיד מהמם אבל לבד, לא כמו בהמשך מה שכתבת, הוא חלש - אינו מסוגל לשחזר מוסיקה סימפונית כראוי.

יש לו 3 זוגות ESL-57
מכל צד 3 רמקולים +טויוטר ריבון דקה
מחוברים ל4 מגברים של לייק 20 מנורות - כאשר כל מגבר מפעיל זוג קוודים+את הטויטר ריבון
וסידי הניים אודיו 1+הספק כח - את האלקטרוניקה מסביב עשה יאיר פרומן .

מעניין! אשמח מאוד אם תוכל לסדר לי לשמוע את הסט הזה.

הסאונד שלו נעים מאד פתוח מאד קריטי במקום הישיבה
ויש לו באס יפה ומיד כמו שאמרת מדהים הוספת הטויטר דקה ריבון מוסיף את הגבוהים ממש -תמונת סטראו מדהימה - כל פעם אני הולך אליו שומע את הפילהרמונית הישראלית ביצירה ואריאציות ונושאים של קרל מריה פון ובר של פאול הינדמיט עם ברנשטיין בהקלטה זו יש רוחב במה עצום שנתפס עי המהנדסי DGG . תמיד איתה אני בודק אצלו אחרי כל ניסיון שלו להחליף חוטים וכו .אם הכל נשמע בסדר .-כמו בדיקת איכות בערך.
עם עומק מדהים להיכל תרבות 1989 כלי ההקשה ומתרים וחצוצרות בקיצור יופי של הקלטה {בסטנדרט היכל התרבות -של אז }
במערכות מסוימות יתכן וישמע פתוח מידי או צורם תלוי מאד אצלו זה מדהים אוהב את הסאונד שלו
ולא מהווה עומס על האוזניים .עם הקוודים

חשוב מאוד לאהוב את מה ששומעים. אבל בשביל להגיע לזה הוא היה צריך 6 כאלה עם טויטר. אם היה גם בס זה היה יכול להיות עוד יותר טוב. אם אינני טועה מי שחשף ראשון את השילוב של כמה 57 יחד היה מארק לוינסון. יש טענה שאז, בזמנו, זו היתה מערכת רפרנס בכל קנה מידה. לגבי העומס על האוזן. זה עניין של איזון טונאלי ודינמיקה שלא חסרה. אם היא חסרה, הצליל נשמע מקומפרס ולוחץ. אם אין איזון, זה סתום או חריף. אלה הן דרישות סטנדרטיות גם היום. רק שהיום, אתה משיג עוד יותר מכל אלה.

לגבי NS1000M
תרשה לי לומר כי עוד אז 1990 כמובן שהשמיעה שלי היה כנראה טיפה יותר טובה מהיום
השקיפות היתה יותר טובה . במידה מסויימת מהשקיפות של הקווד שהוצאתי מהבית ומיקמתי בדיוק באותם מקומות את הרמקולים 40 סמ לפחות מהקיר מהצדדים ואחורנית-
עד כדי כך ששמעתי את רעש בברור של הרכבת התחתית נוסעת באולם קינג סווי לונדון עם הקלטות דקה
או את רעש המזגנים או רקע בהיכל התרבות בלוס אנגלס בסיפוניה 5 של מאהלר עם מהטה משנות השבעים .חוויה נוספת כל שידור FM טוב שהיה בשנות ה90 של קול המוסיקה היה נשמע פנטסטי

או בנוקטורן של דבוזאק עם דורטי עם תיזמורת דיטדויט הקלטה של דקה בערך אחרי דקה שש יש איזה שהוא רעש של נפילה בעומק במה .ומאד חלש גם היום קשה לשמוע .
או את הקצוות באולם המיוזיק פריין בוינה .
או הצליל כל כך עשיר תוקפני עם טימפני וחצוצרות וקרונות של הסימפוניטה של יאנאצק הקלטה של סיר צארלס מקאראס - באולם סוספייל בוינה 1980 של דקה
עם בהתקפות מדובר - עומד טוב מאד -בכל דינאמיקה שהצבתי בפניו כולל סרטים
חייב לציין כי לא שמעתי בוליום גבוהה כדי לא לסכן את הרמקול כי בכל זאת לכל דבר יש את הגבול שלו
אבל גם בעוצמות יחסית גבוהות עמד יפה ולא שום עוות או צרימה הכל ברור נקי ומדוייק להפליא
לימים שהגיעו הלקסמן עוצמה של בקושי 5 וואט לפחות לפי מה שמדדו השעונים - היה חזק ביותר לטעמי אפילו -
]היום בקושי יכול לשמוע טלויזיה רועשת .]
ועד כמה דברים עד כדי כך היה שקוף ומיוחד הרמקול
שידכתי לו כבל VDH C-12 גידים 9 מכסף מולחמים ישירות לקרוס אובר שלו עם בדיל במיוחד קיבלתי מחבר ,של XLO עם הוראות מדוייקות איך ומה להלחים .

יכול להיות שהעובדה שה-1000 יודע לנגן בקול רם, יש לו בס, יש לו גבוהים הופכים אותו לחבילה משתלמת יותר. עדיין, מהיכרותי עם הרמקול הזה, הוא תמיד נשמע לי קופסאתי מידי. אני לא מוצא בו את השקיפות הזו שאתה מדבר עליה. בקוואד לעומת זאת, אני כן מוצא את השקיפות הזו.

הלכתי וחזרתי המון פעמים מחנויות ולא שמעתי משהוא טוב ממנו . בתקציב שלי ואם יש כזה היה במחיר מעבר ליכולת שלי .ככה נשארתי לאורך 22/23 שנים עד שמכרתי מכוון שעברתי בשלב מסויים לעולם הקולנוע . ולשמיעה באוזניות .

אך תמיד ישארו הימהה 1000כמשהו מיוחד עבורי .
לפני שבועיים היתי אצל הבחור שהייתי צריך תקן דבר קטן בCD שלי
ויש לו ימהה 1000 ומגבר מנורות וגם מגבר סיירוס כמו שהיה לי
התוצאה של שילוב הCD ומגבר מנורות שהוא תיכנן ובנה ושידרג והימהה .היתה . לטעמי לפחות טובה מאד עם באס עשיר ומדוייק {עשה כמה חודשים ניסיונות עם קבלים מיוחדים .
כדי להגיע לבאס ומיד הזה במגבר אפילו ראיתי איך הוא בודק באוסילוסקופ את הקבלים מתקין אותם במגבר .מקבל תוצאה -זוכר אותה הולך ושומע במערכת מתאים כן לא חוזר לשולחן העבודה - בשבילי מרתק ביותר .
ובנוסף כדי לקבל את כל הספקטרום החלפת מנורות וכו הפרוייקט לקח לו יותר משנה

כנראה שלא הלכת למקומות הנכונים. ממש לא בעיה למצוא מוצר טוב יותר אבסולוטית מה-1000. גם לא צריך להרחיק לכת לציוד מאוד יקר. זה רמקול נחמד מאוד, אך לא מצאתי בו את כל הסגולות שאתה מייחס לו. התחושה היא שאתה מכור לו יותר מאשר לצליל שלו. כמו בחורה שאתה כל כך אוהב עד אשר אינך מוצא בה פגמים - לא באופי ולא ביופי. רק צד שלישי, נטרלי, אם תבקש כמובן, ימצא את הפגמים הללו.

המשחק הזה של להוציא בס טוב ברמקול הוא משחק אכזרי. מה יבוא על חשבון מה. כמות על חשבון איכות, דינמיקה על חשבון כמות או אולי פרטים על חשבון משהו אחר. אחרי הכל, יחידה כזו - עתיקה וכבדה, אינה ממש יכולה להתמודד עם היחידות של היום שבנויות אחרת לחלוטין. אני לא בטוח שהיא מסוגלת לנוע מהר כמו יחידה מאלומניום, קרמיקה או קרבון. האמת שאני לא לא בטוח, אני בטוח שלא. וזה בדיוק הקטע עם הבס. הוא צריך לדעת לנוע מהר ולעצור מהר, הוא צריך לדעת לעשות את המסלול הזה מבלי לעוות או להחסיר משהו. ואת זה, מנסיוני, ציוד כזה לא ממש עושה.

אין לי שום דבר נגד החיבה לציוד וינטאג׳. יש לי משהו נגד היכולות שמזריקים לו, שאותם, מה לעשות, לא שמעתי.
שמעתי הרבה פעמים צליל לא מפורט מספיק, לא מהיר ומפוקס, לא דינמי ורך מידי. משהו מאוד רומנטי אבל מתובל מידי. מאוד מלטף אבל גם כשלא מחפשים ליטוף. במילים אחרות - לא שקוף ובטח לא נטרלי. זה כמובן מלבד יחידי סגולה מאז שכן מצליחים להתנהג כך.

הציוד המודרני מאפשר בדיוק את הדברים הללו. שילוב של יכולות סוניות עם תוספת לוק שעשוי להיות שנוי במחלוקת. דינמיקה ושקיפות שעלולה לגלות הקלטות גרועות, דינמיקה שעלולה להתפרש כאלימה.
בסופו של דבר למדתי כמה דברים במרוצת השנים בכל הנוגע לאודיו היי אנד. רמקול אנליטי תמיד אפשר לישר. רמקול רגוע, שחסרים לו פרמטרים, אי אפשר לישר.

 

[SONYES]

הסט 3 זוגות 57ו הוא עם ארבעה מגברים וטויוטר של דקה הוא מזמין מדי פעם רצועות מאיזה מומחה באנגליה
היום אין לו סאב אבל היה. ולא אהבתי ולא הוא .אבל יש לו בס טוב מאד גם בלי .אבל לא כמו שאתה מצפה
אשאל את חבר שלי מה דעתו בנתיים לא הרשה לי לצלם אפילו .הוא גר בצפון
הרבה חברים מקורבים אודיופילים וגם יבואן מוכר היה אצלו ונהנה מכל המערכת ולא הרבה בכסף.

נכון יש יותר טוב תמיד והצליל לא הכי מדוייק ממש אבל יש משהו מיוחד שגם אני שמעתי אצלי בזמנו עם LP שלו - אחרי המון ניסיונות ואיך ניתן לשמוע ממנו את הצליל הטוב ביותר . וכל פעם משנה מנורה כבל וכו


57 הוא רמקול מעולה -לפני זה היה הניים אודיו מגברים ו CD1 ולפני כן -ציוד LP אודיופילי כבד.
היה לו ראש אורטופון 7500, זרוע איטוק 5 ,לינסון דק 12, ןספק ולהלה -הכל נמכר
היום
הוא מפיק מניים 1 צליל מעולה 16 ביט של פילפס עם טרנספורט פילפס ואלקטרוניקה ניים +ספק כח

הימהה 1000 ששמעתי איתו לפני שבועיים לא היה צליל מקרי עם מגבר המנורות וסידי שלו ארקם 17 וסוני שלי 707
נכון אולי ??בבאס לא הכי הכי בסדר במונחים של רמקולים של היום . אבל במיד וטרבל יש שקיפות מעולה - לטענת הבעלים הוא לא צריך יותר .

כמובן יש ציוד היום עם חומרים סופר איכותיים .גם ימהה הוציאו רמקול חדש שנקרא NS5000 והוא לא ברליום חומר
חדש לחלוטין בעצמי לא ממש הבנתי עד הסוף .
ויש רמקולים שיורדים מתחת ל 40 של הימהה למשל 802 /801 ועוד חברות על
טרם שמעתי אצלי תדר נמוך - כי זה לא נמצא בהקלטות שלי אולי ? במוסיקה שאני שומע.
אולי בגאז או מוסיקה אחרת והקלטות של חברות לא המקובלות .מצליחים להכניס תדרים לכל אורך הספקטרום - לא יודע ???
אוכל רק להפנות אותך לסימפוניה הראשונה של סיבליוס עם המנצח אשכנזי פרק 3 יש באס דרם
פשוט מרטיט את הנשמה וזה באוזנייות היום .ו
מעולם לא שמעתי את זה כל כך טוב כמו בימהה שהיו לי .
מה שכן הבס היה טוב יותר בסוני M9ED -אבל בדקתי את מאהלר ושוסטקוביץ 11 בDGG
ואני מבדיל בין עוצמת הבאס ועומק הירידה שלו .
אין לי שום דרך לבדוק כמה באס יש בהקלטה זו אבל נשמע נמוך מאד מאד
או
בסימפונית האלפיים ריכארד שטראוס .גם עם אשכנזי שניהם בדקה - עם תיזמורת קליבלנד מרצועה16-17
יש באס כל כך עמוק - שוב לא יודע לבדוק אצלי. כמה. יש צריך מכשירים ואין לי. באוזן נישמע
נמוך מספיק .
גם בדיסק בדיקה של XLO יש שם את כל התדרים מנמוך ביותר לגבוהה ביותר
לא שמעתי בעוצמה. רק כמובן סבירה. כדי לא להעיף את הטויטר או אוזנייות .את כל מה שהאוזן יכלה לקלוט קלטתי ודי הרבה .ולשמור על השמיעה שלי .

ולסיום בשנת 1983 הקליטו בטלרק את גרנד קניון של גרופה -תזמורת סינסינטי פופס עם קונזל
יש בהקלטה זו כזה באס ובהקלטות שלהם בכלל לפרק רמקולים - וכבר ראיתי רמקול נתקע מהדיסק הזה מיוחד - רעמים מקוריים שהוקלטו בשטח
וברוב הקלטות שלהם יש באס מעולה נמוך מיד וטופ די עגול .
הימהה כאילו כלום המשיך בלי בעיה והוא רק עד 40 הרץ - אני לא חושב ולא יודע ליתר דיוק כמה ומה העוצמה של הבאס בהקלטה .
במנעד הנמוך המוקלט במקור וכמה העבירו בקומפרסיה לדיסק זה או אחרים של מה שקונים רגיל
יתכן וניתן להשיג בדיסקים אחרים עם אותם הקלטות שיוצאות ביפן בחברת איזוטריק ואו JVC

בתקליטים היו כמה יוצאים מן הכלל כמו ההרי יאנוש הזה שאמרתי קודם היה באס דרם כל כך עמוק נמוך
אולי מה נמוך עבורי לא מספיק עמוק לאחר . שווה בדיקה
או בסויטה של לוטנט קיזה עם סטייברג מנצח על פילהרמוניה הקלטה EMI וזאת היתה הדפסה אנגל אמריקאית .

ושוב מתעורר הויכוח מי יותר טוב ממי - האמת היא של כל אחד בנפרד נראה .
לי ברור ממה שהיה לי LP
ואולי עם היה לי פטיפון סופר או איזוטריק סופר אולי בכלל אני ההיתי מעדיף את CD ???

היפה כאן שבמחיר של דיסק אחד קונים לפחות עשרה תקליטים טובים בזמן שאני חיפשתי בכל מקום
בחנויות אוזן השלישית חור בשחור ועוד חנויות בתא ואצל אספנים פרטיים בתחילת שנות האלפיים לפני הבז הגדול על תקליטים -כבר אז הבנתי כי הוניל מצלצל טוב יותר היחס הזה המשיך אחרי ששיניתי את רוב מרכבי המערכת אבל לא את הרמקולים . כן מודה באשמה מכור לו .
.

 

[SONYES]

הנה כמה תמונות של הדברים המדוברים


סיבליוס שטראוס
מאהלר שיר על האדמה וקרן הפלאים של הנער

הקניון הגדול קניתי ב1988 עם המדבקה הכחולה ועדיין אצלי

 

[SONYES]

שיר על האדמה

 

[נמר]

תודה על התגובה.
ניכר ממנה כי אתה לא ממש מעורה במה שמתרחש היום בשוק ההיי אנד והיכולות הסוניות שנתן להגיע אליהן כיום.
אני מרשה לעצמי לבקש ממך לבוא עימי לסיבוב אצל כמה חברים כאן, עם מערכות על אדירות. לא חייב שיהיו יקרות - מוכרח שיהיו לפחות מצוינות.

מה אומר? יש מצב?
אולי תגלה צלילים חדשים. הרי חובב מוסיקה לא יכול לדעת שיש צליל ביצירה שהוא פשוט לא מודע לו.

 

[SONYES]

תודה על התגובה.
ניכר ממנה כי אתה לא ממש מעורה במה שמתרחש היום בשוק ההיי אנד והיכולות הסוניות שנתן להגיע אליהן כיום.
אני מרשה לעצמי לבקש ממך לבוא עימי לסיבוב אצל כמה חברים כאן, עם מערכות על אדירות. לא חייב שיהיו יקרות - מוכרח שיהיו לפחות מצוינות.

מה אומר? יש מצב?
אולי תגלה צלילים חדשים. הרי חובב מוסיקה לא יכול לדעת שיש צליל ביצירה שהוא פשוט לא מודע לו.

כן נכון . לא מעורה . גם לא הלכתי לתערוכה האחרונה למרות הזמנה של חברים והפצרה שלהם שאלך -
אני אפה שהוא נתקעתי מאחורנית באודיו - אבל פיתחתי את נושא האוזנייות חזק . ומוסיקה במשנה מרץ .
אדבר עם החבר שלי עם 57
הוא מאד מאד עסוק ותמיד יש לו זמן בערך אחרי 19.30 לשמיעת מוסיקה -כולנו גרים בצפון .גם הבחור עם המנורות וימהה 1000
וזנחתי לחלוטין את השמיעה במערכת עם רמקולים כי אני מאד רגיש כיום לעוצמות גבוהות . אני אומר היום גם נמוך אצלי זה חזק .שהולך לחברים.
ומנמיך את הווליום זה דופק לי היום בראש .
זה לא מה שהיה פעם. זיקוקי דינור מלכותיים
- שהשכנים כבר רצו לעבור דירה בגללי -ההיתי עושה להם השכמה עם הפרק השלישי של הסימפוניה הרביעית של ברוקנר עם שולטי .
או טה דאום דה דטינגן של הנדל.
והכי טוב הפתיחה של טרנדוט של פוציני או אותלו של ורדי . כל האופרות בעוצמה יפה .
או כל הבית שלהם ושלי רועד עם האורגן של בך אבל ההיתי בנרוונה .עם ימהה 1000.אז עד שזה הפסיק .
.
והיום רק סרטים חלש ממש
ואהבה למוסיקה ושמיעה באוזנייות - ועליה בכמות שעות השמיעה בהן יותר נהנה ולא מפספס כלום ..
זו הסיבה שמכרתי הכל- מחוסר שימוש
אולי זה יגיע פעם שוב אולי ?
תודה תודה על ההזמנה -בהחלט יכול להיות מעניין .

 

[oferT]

.
מעסיק אותי כל הזמן בנוסף לתחביב אחר שלי קולנוע זה לא הפורום לזה .

אין שום סתירה בין שני הדברים. אפשר להיות חובב מוזיקה מובהק (אצלי למשל זה מילדות...בית מוזיקלי)
ובאותה מידה לאהוב קולנוע, כמוני למשל. יש אפילו שרשור שניסיתי בכל דרך לעורר אותו ללא הצלחה יתרה.
http://www.dtown.co.il/forum/threads/שרשור-סְרָטִים-באיזה-סֶרֶט-צפיתם-לאחרונה.14726/

אבל אני ממשיך לכתוב על הנושא בכל מיני מקומות כי אני אוהב משחק וקולנוע.

 

[SONYES]

אין שום סתירה בין שני הדברים. אפשר להיות חובב מוזיקה מובהק (אצלי למשל זה מילדות...בית מוזיקלי)
ובאותה מידה לאהוב קולנוע, כמוני למשל. יש אפילו שרשור שניסיתי בכל דרך לעורר אותו ללא הצלחה יתרה.
http://www.dtown.co.il/forum/threads/שרשור-סְרָטִים-באיזה-סֶרֶט-צפיתם-לאחרונה.14726/

אבל אני ממשיך לכתוב על הנושא בכל מיני מקומות כי אני אוהב משחק וקולנוע.

אהבתי

 

[יואלפלרמן]

מרתק, מאלף, מחכים, מלמד, מעורר. שלא לדבר על התמצות, המיקוד, הטיעונים הרחבים והפירוטים המתומצתים, העומק הכביר ורוחב היריעה האין סופי (ואז מוסיפים 10%).

- הקטע הזה שבו מישהו לוקח תקליט, משווה אותו לתקליטור, וגם ההפך, ואז מפרט, ביחס לטרומובונים, מה שמחייב השוואה עם הטרומובונים של מבצע אחר, שהוקלט באנלוג ו/או בדיגיטל ואז זכה למסטרניג חדש באנלוג ו/או בדיגיטל, מה שהעניק לטרומבונים גוון אחר, שממש שונה מזה שאצל המנצח ההונגרי ההוא, נו, ברנשטיין, שיש הקלטה שלו גם פה (הד ארצי) וגם שם (ליבינג סטריאו), עם הדפסה כזו וגם אחרת (כלב אפור, מול חתול צהוב), וגם זו זכתה לדיגיטציה, ואחר כך למשהו יפני (יממוטו), שלא לדבר על DSD, אבל יש גם מסטרינג חדש ב-180 גרם, שהוא נחות מזה של 200 גרם ב-45, ושומעים את הטרומבונים יותר טוב, אבל זה בא יחד עם המצילות שנשמעות פחות טוב, מה שמביא אותנו ל-96/192 מדהים, שצבעו אותו בירוק תפוז.

ובכלל יש בעיה, כי לא ברור אם הטרומבונים האלה, הם ככה בגלל שהמנצח רצה שינגנו בפורטה, או בגלל שמהנדס הקול רצה בפורטה למרות המנצח, או שבגלל שהשיווק של החברה רצה בפורטה כי ככה אוהבים באמריקה, ובדקה שומעים יותר עדין, לא כמו בלונדון, והקטע של EMI, וקולומוביה, והתזמורת. אה, קולומביה. ומרקיורי? מה עם מרקיורי? מה, הוא ברטרוגרט?

ואז כאשר סוף סוף עבודת נגרות בחלון של המסטרינג סידרה את הבעיות, הסתבר שהכל הושמע ברמקול מדהים אבל כזה שאין לו בס, כי לא היה לו גם כשהיה קטן, ובעוד אחד שהיה לו אבל נפל (הבס. מאחור, ואז נשבר), ובכלל המילה האחרונה בתחום היא של רמקול שמישהו נתקע אתו מהאייטיז, כי כבר בניינטיז הפסיק להיות בעניינים, מה שגרם שלא הגיע לפרק ההוא של באיזה תדר שומעים רחמנינוב ולשאלה העיקרית: אם רחמנינוב בכלל מושמע באיזשהו תדר, כי הקונצ'רטו העשירי שלו הוא כמו קווארק, שיש לו צבע וספין של 720 מעלות. הרמקול? המאזין? מה קורה פה?

ולאור הידע, והעומק, והשליטה ולאור השיתוף הנלבב, אשמח לשתי תשובות:
1. לא שמעתי אצלי את הטרומבונים האלה ברביעייה ההיא של מוצארט, מה שמביא לשאלה: זו בעיה של השמיעה שלי, של המערכת או פשוט קניתי תקליט דפוק?
2. איפה משיגים את החומר הזה?

בתודה מראש וחקסמח

 

[יואלפלרמן]

SONNEYSL: "שמעתי עם הסט שהיה לי במיוחד ה לקסמן ימהה ופטיפון הסוני וראש AT"
אני מתנצל. פקפקתי, אבל ברגע שראיתי AT הבנתי שטעיתי. בכל זאת, הפסגה בהתגלמותה. בעצם, מעבר לה. בחלל.

 

[יואלפלרמן]

עמיר: "אם מדובר על "הולוגרפייה" כדבר טוב, מעולם לא שמעתי את זה במציאות, רק ב"שיפורי מציאות" שציוד אודיו עושה".

ב"גם הוא באצילים של מולייר", מציע המורה לאציל החדש, מסיה ז'ורדן, שיכתוב מכתב בחרוזים. זה מסרב. אז בפרוזה, אומר המורה. הוא מסרב שוב. המורה מסביר לו מהי פרוזה ומסיה ז'ורדן עונה לאמור: "חיי ראשי! זה למעלה מארבעים שנה שאני מדבר פרוזה ואינני יודע זאת כלל".

כאשר שומעים הופעה חיה, הצלילים נוצרים בחלל, והמאזין יודע למקם אותם באופן אינטאיטיבי. המשמעות היא שמי ששומע הופעה חיה, נחשף להתגשמות המוזיקה בתוך תלת-ממד; שחזורה של זו במערכת היא "הולוגרפיה".

המשמעות, בתרגום לאודיו, היא שחזור מחודש של מיקום הכלים בחלל הנוצר באזור הפעולה של הרמקולים. יש כאלה שנכשלים, יש כאלה שמצליחים יותר - עניין של הקלטה, מדיום, מכשור, חדר וכולי. יש מצבים פרטיים (משהו מסוים) ויש "קבוצות" - טובים יותר בתחום זה וטובים פחות. הטענה היא שבמבחן התוצאה, אנלוגי עושה את זה טוב יותר מדיגיטלי. זו, אגב, גם דעתי.

אני מכיר מישהו שהכחיש את קיומה של זו ושל דברים דומים, ובמערכת המאוד יקרה שלו אכן זה לא נשמע; שני רמקולים שידרו ישירות ודבר כזה לא נוצר - לא בחלל בכלל, אפילו לא ביניהם בפרט.

הנ"ל, לאחר מסע שדרוג מכובד (מאוד), יצר מערכת (ולא רק) שיצרה אותה הולוגרפיה בחדרו. וכן, לדבר הזה של מוזיקה בין הרמקולים ומאחוריהם עד הקיר, וגם לגובה, עם מיקום ברור של הכלים, ופער ביניהם ("אוויר בין הכלים") קוראים "הולוגרפיה" בהקשר הזה.

כלומר: נוצר חלל בו הכלים נשמעים מנגנים במיקום משלהם - עקרונית, כמו במופע חי.

האם האופן בו משחזרת מערכת את התלת ממד של המופע המוקלט נכון/זהה למקור או לא? עניין אחר. האם המופע מוקלט באופן בו הוא נשמע באולם? כנ"ל.

 

[AK1]

עמיר: "אם מדובר על "הולוגרפייה" כדבר טוב, מעולם לא שמעתי את זה במציאות, רק ב"שיפורי מציאות" שציוד אודיו עושה".

ב"גם הוא באצילים של מולייר", מציע המורה לאציל החדש, מסיה ז'ורדן, שיכתוב מכתב בחרוזים. זה מסרב. אז בפרוזה, אומר המורה. הוא מסרב שוב. המורה מסביר לו מהי פרוזה ומסיה ז'ורדן עונה לאמור: "חיי ראשי! זה למעלה מארבעים שנה שאני מדבר פרוזה ואינני יודע זאת כלל".

כאשר שומעים הופעה חיה, הצלילים נוצרים בחלל, והמאזין יודע למקם אותם באופן אינטאיטיבי. המשמעות היא שמי ששומע הופעה חיה, נחשף להתגשמות המוזיקה בתוך תלת-ממד; שחזורה של זו במערכת היא "הולוגרפיה".

המשמעות, בתרגום לאודיו, היא שחזור מחודש של מיקום הכלים בחלל הנוצר באזור הפעולה של הרמקולים. יש כאלה שנכשלים, יש כאלה שמצליחים יותר - עניין של הקלטה, מדיום, מכשור, חדר וכולי. יש מצבים פרטיים (משהו מסוים) ויש "קבוצות" - טובים יותר בתחום זה וטובים פחות. הטענה היא שבמבחן התוצאה, אנלוגי עושה את זה טוב יותר מדיגיטלי. זו, אגב, גם דעתי.

אני מכיר מישהו שהכחיש את קיומה של זו ושל דברים דומים, ובמערכת המאוד יקרה שלו אכן זה לא נשמע; שני רמקולים שידרו ישירות ודבר כזה לא נוצר - לא בחלל בכלל, אפילו לא ביניהם בפרט.

הנ"ל, לאחר מסע שדרוג מכובד (מאוד), יצר מערכת (ולא רק) שיצרה אותה הולוגרפיה בחדרו. וכן, לדבר הזה של מוזיקה בין הרמקולים ומאחוריהם עד הקיר, וגם לגובה, עם מיקום ברור של הכלים, ופער ביניהם ("אוויר בין הכלים") קוראים "הולוגרפיה" בהקשר הזה.

כלומר: נוצר חלל בו הכלים נשמעים מנגנים במיקום משלהם - עקרונית, כמו במופע חי.

האם האופן בו משחזרת מערכת את התלת ממד של המופע המוקלט נכון/זהה למקור או לא? עניין אחר. האם המופע מוקלט באופן בו הוא נשמע באולם? כנ"ל.

אמנם ההגחכה א-לה-מולייר מאוד מחוכמת, אבל שאר התוכן קצת ממוחזר, גם אם הוא מוסבר ברמה של כיתה א' למפגרים כמוני.

הבנתי את השיעור הזה גם בפעם הראשונה ששמעתי אותו. הפעם ה-73 לא משכנעת יותר מקודמותיה.

מבחינתי זה לא "עקרונית", אלא שמבחינת תפיסת המציאות שלי, האפקט ההולוגראפי, שהוא נחמד לא פחות מהארמוניות של מנורות ועיוותים אחרים של ויניל, אינו "כמו במציאות" מבחינתי.

רוצה להתעקש שהמציאות כפי שאתה חווה אותה היא האמיתית ולא אחרת? -- זכותך.
לא רק שאין לי דרך למנוע זאת, אין לי גם שום עניין. תמשיך להיות צודק בעמדתך, ובא לציון יואל.

עמיר

 

[SONYES]

SONNEYSL: "שמעתי עם הסט שהיה לי במיוחד ה לקסמן ימהה ופטיפון הסוני וראש AT"
אני מתנצל. פקפקתי, אבל ברגע שראיתי AT הבנתי שטעיתי. בכל זאת, הפסגה בהתגלמותה. בעצם, מעבר לה. בחלל.

שלום לך {קצת ארוך -חסר נקודות פסיקים -יעבור אבל מעניין בטוח}
לפני שמדברים על טרומבונים ושיטות רימסטרינג תרשה לי לספר לכם על הפטיפון הזה
שהוא בתוצר הסופי כמו שהיה אצלי עלה על כל מקור דיגטאלי באופנים הבאים
רוחב במה הפרדה מדהימה
טימבר הצליל במיוחד בהקלטות ישנות - מורגש בפיציקאטו כלי מיתר נמוכים
בכלי נשיפה מעץ
כלי הקשה עם מיקום יוצא מן הכלל
דיברת על הולוגרמה -כן תמונת הסטראו כל כך גדולה מרצפת הבמה עולה למעלה
יכולת לנגן עד סוף התקליט ללא עוותים של סוף התקליט -יחודי כנראה לזרועות ארוכות אולי??
רעש רקע של התקליט יחסית נמוך
ועד
הכל נשמע כל כך ברור וצלול מרמקול YAMAHA NS1000M
לפני שמתחילים להתוכח יש באס או אין - כלל הרמקול הזה מנסיון - אין לנו מגבר איכותי מספיק כדי
לתת לרמקול את המגיע לו אצלי הגיע לתדרים נמוכים וספרק בצליל מדהים ושקיפות
ויכולתי פין פוינט למקם כל צליל וכלי ולשמוע כל דבר טוב או לא בהקלטה ומוסיקה זרמה ללא קושי
לא הייתי צריך לחפש כלום .
הכל יצא החוצה כמו שאני אוהב
כן אני מאוהב ברמקול המיוחד הזה -נכון יש תמיד טובים יותר במיוחד עם הטכנולוגיה היום

אבל - לדיון עצמו של אנלוג - לא היה לי דרך יותר מדהימה לשמוע את התקליטים שלי דרך הרמקול \
הזה אצלי במשך המון שנים עם שעות של הנאה רצופה
וכמובן
בשמיעה אחרונה לפני שבועיים של הרמקול הזה עם מגבר מנורות יחודי וארקם 17 וסוני 707
התוצאה היה לא פחות ממפילה - בתמונת הסטראו בפיזור הצליל -העלמותו לחלוטין ללא שמץ בוקסיות
צליל תלת מימדי ואיזון מדהים בן כל הפרטרים - שמענו דיסק של הניה טרק 3/8 אני לא האמנתי מה יצא
מרמקול -
אצלי היה לי את לקסמן ורמקול כזה ופטיפון שידובר עליו למטה וסידי סוני ואחרים .
את המערכת שלי מכרתי -כל מה שאני אומר עכשו למרות שעברו לא מעט זמן מהמכירה וזמן שלא השתמשתי בפועל במערכת - אבל החוייה נשארה גדולה .ועמוקה בתודעה ובשמיעה שמלווה אותי
בכל דיסק ודיסק באמצאים הקיימים אצלי היום -

לנוחיותם מידע כאן
http://www.thevintageknob.org/sony-TTS-3000.html
http://www.thevintageknob.org/sony-PUA-286.html

כוונן הפטיפון -בסיס
בזמנו - שהגיע אלי הפטיפון SONY TT-3000A +PUA286 היה לי עליו המון עבודה - היה במצב לא טוב במיוחד - כמובן נגן תקליט אבל לא ממש כמו שהיה לפחות הטורנס שלי 160 גם ליו עבדתי לא מעט עד שקיבלתי את הצליל שאני רוצה .- שלא לדבר לא הגיע לאפילו למצב של PD-284 LUXMAN בשמיעה.
נתחיל בזה
ליצב את הפלטה העליונה שיש בה 4 קפיצים ענקים גדולים מחוברים אליו
וכמובן בגוף הפטיפון ישבו בתוך כמעין חצי כוסיות במנחושת פליז
המשימה הראשונה היה ליצב את את החלק העליון של גוף הפטיפון לחלק התחתון של הפטיפון
כלומר הגוף כולו צף -הייתי נותן מכה מכה בגןף הפטיפון לא החט ולא עבר שום הד הוא הם קפיצה
ממש כלום מכלום היה עובד למחט .
אחרי שהגעתי לתוצאה של פלס בשלושה מישורים אחד רוחבי אופקי אחד לא יודע איך לקרוא לזה
אבל היה פלס מצד הקדמי לצד האחורי וכמובן.
וגם היה פלס כאשר הנחתי את הפלס על הפלטה בצורה אלכסונית {כמו שמודדים גודל מסך TV}
מעבר לזה היה לי לכוון את השולחן אודיוטק לפחות לקח לי בלי הגזמה ליצב את השולחן 3 שעות - פלס
כוונים שונים כלפי הריצפה חלק אחד חלק שני ליצב את פלטת השיש מעל השולחן היה לו ספקיים משני הכוונים .

כוון הזרוע
כאן היה לי מלא עבודה - כאן יש כל כך הרבה פרמטרים לפני התאמת הראש שאתייחס אליו בהרחבה אחכ
לא תעדתי את העבודה אז - אבל אחכ העלה תמונות מפורטות אחרונות לפני מכירת הפטיפון ויש לי אפילו תמונה שהפטיפון הגיע אלי לפני כל עבודה הגדולה כיול ראשוני לנגינה עם הראש הקיים ואחכ אגע בראש
AT30/31 .
לזרוע יש כיוונים אנכי כלומר ניתן להעלות את גובהה הזרוע מהפיט זה משמעותי ביותר בהתאמת הצליל
והזוית של חדירת המחט לתוך הגרוב התקליט .

היה צריך לכוון את אנטי סקטיינג וזו בפעם הראשונה שראיתי ושמעתי
ניטרול האנטי סקטיינג - לא השפיע בכלום כל זוית החדירה או כוח משיכה הצפוי כלפי המרכז התקליט .
לאחר שעשיתי אין ספור ניסויים - הזה נבדק עם תקליט סופר מדוייק בסופו ללא עוותים
נבדק כמה וכמה פעמים ולא היה עווית קיר שמאלי או ימני ולי חוסר טראקינג 0 זה כמובן בשלב יותר מאוחר
כאשר הרכבתי את הראש הזה
ראשים אחרים שבדקתי לא היו מסוגלים למה שAT31/30 עשה - אומר בהמשך

פירוק הזרוע מהשלה -
השלה של הפטיפון היה שלה מקורי - החזקתי לא פחות מ8 סוגים דל שלות של סוני לדורות
כדי להתאים 0 וגם טכניקס שחיפשתי בכל גרוטאה שמצאתי בשוק הפישפשים
ובחנויות ובמעבדות - היה לי מלאי של חיווט וברגים אני מגנטים ומברגים בהתאם , באומים וכו כל אנטי
מגנטי כמובן
החוטים שרצו מהשלה לעבר פנים הזרוע לחוץ הפטיפון היו מסוג נחושת מצופים כל כך עדין בטפלון
לראות את העובדה היפנית של 1969 להדהים אותי והמנוע הענק בפוט ענק ועוד מצאתי פטיפון כמעט דומה
כך שונה אבל המנוע זהה לחלוטין שמרתי ספר עבד איך שהוא .

אחרי יצוב הזרוע במיקום הנכון שלה יש לכוון את המשקל - זה בהתאמת הראש
כוון מרכז המחט כלפי מרכז הפולי של הפטיפון כלומר מרכז החור - עם שבלונה וחישובים מיוחדים .
לשם כך השתמשתי בידע שנצבר אצלי שנים קודם לכן בכוונים של פטיפון טורנס 160/166
אני חייב תודה מיוחדת - למר בני טסלר מאודיופייל חיפה -קניתי אתציוד הראשוני שלי בשנות
השמונים -
אז כוון לי את הראש והראה לי איך ומה אני מדבר על 1985 אולי לפני פטיפון טורנס 166
בני כוון אצלו וופעם אחת יחד איתי וזה כל כך השפיע על ביצועי הפטיפון .-גם אחרי שהבאתי הביתה
ןהיתר במהדורה שניה של החזרה לאנלוג בתחילת שנות 2000
למדתי המון לבד - אז ללא אינטרנט הכל מחוברות סטראו פייל במקרה שמצאתי על אנלוג-
אחרי שלמדתי שהחוטים מעולים אין צורך להחליף השארתי הכל כמו שהוא על לחיבוריRCA כמובן
שהוחלפו בחדשים .

התאמת הראש AT30/31
הראש הגיע אלי בצורה מיקרית אחרי שהיה לי ראש אחר AT3200A אם אני זוכר נכון
הסגולות של 3200 היה מיקרי לחלוטין היה מצורף לפטיפון אחר שהגיע אלי הוא LUXMAN PD-284
והיה מוצמד לו ראש שקראו לו 320 בחקירות אין סופיות התברר לי כי הראש הוא AT 3200
בחיפוש שעברתי את כל החנויות בתא בחיפה ובמעבדות אפה לא מצאתי.סוף סוף מחט ואפה ?
יש חנות מעבדה בסוף רחוב בן יהודה לכוון רידינג בחור מבוגר מאד נחמד ומצאתי אצלו אוצר בלום של
מה שחיפשתי - מחט חדשה חדשה AT3200 ההיתי מאושר עד השמיים הו MC HIGH OUT PUT
ללא צורך במגבר מיוחד ניתן לחבר לכניסה רגילה של MM הוא MC
את הפטיפון הזה היה לי PD-284 עוד בשנת 1984 עם ראש שור 95
אז היה בשבלי טופ

התאמת AT 31/31 אני מציין זאת כי הראש עצמו 30 הוא בצבע שחור 31 הוא בצבע כחול
בעקרון אותו הראש בדיוק אלא שהמחט ניתנת לשליפה .

עד היום יש לי מחטים מקוריות מיפן חדשות ללא שימוש של שא31/30/30הי אוט פוט .

את הראש AT הוא יחודי במינו כי היחידי בעולם כנראה שניתן להחליף מחט לראש MC
מה שבא אחרי הראש הזה AT-32/33 והאלה שברת - החלפת את כל הראש .

ניסיתי ראשים שונים חלק היו לי וחלק קניתי
למשל אוטופון לא אהבתי את הצליל אם היתה סידרה חדשה בצבעים שונים ואדום -לא אהבתי -חשבתי אם יש לחבר שלי אורטופון 7500. אולי חלק מהתכונות גם אצל האורטופון ביבי-אבל לא .
בסוף לא אהבתי את הצליל היה לי שור 91/95 V15 או AT 440 +91AT -סביר
אף אחד מהם לא היה עם הצליל שקיבלתי בAT31/30

בסוף מצאתי ראש במקרה AT שוב היה מחובר לזרוע PD-284 - החלפתי תמורת הפטיפון שכבר היה לי אחד זהה לזה בדיוק .עם ראש AT3200. -נתתי תמורתו כי לא היתה ברירה אחרת למצוא את הראש הזה
מגבר פוואר סוני לבחור משוגע על סוני גם שהיה ברשותו הפטיפון 284+AT30
והראש היה AT30 .
אז נתן לי מחט ככה ככה סבירה חדשה אבל הגומי בקוונטילר שלו היה לא מוכנס עד הסוף למי שבין ויודע?
למה אני מתכוון ונתן לי מחט חדשה לחלוטין יחד עם הפטיפון נפרדתי ממגבר אהוב אבל. הרווחתי ראש אגדה עבור

כאן היה כבר - אתגר אמיתי איך להתאים את הראש הזה לזרוע כי משקל הראש היה קל לעומת הראש המקורי עם מה שהיה על הפטיפון + הראש האמיתי שתוכנן עבורו
טוב חיברתי -
הופ . כל הזרוע עולה למעלה כלומר אין מספיק משקל -בשלה מה עושים
ועלתי על פיתרון - מקורי
הוספתי חתיכת זכוכית שטוחה מתחת לראש בין השלה לבין הראש והיו לי מספיק ברגים ארוכים - זוכרים אפה מצאתי בתא ?

והנה יש לי MC-AT30 מחובר לזרוע PUA-286 ולפטיפון SONY TT-S3000A
ההיתי מאושר עד השמיים כבר מתוצאה ראשונית

אבל לא התסיים בכך .

נכון קצת ארוך הסיפור אבל תשארו שווה ......

התאמת הראש - לגובהה הזרוע ומירכוז מרכז המחט גובהה המחט
אחרי אין סוף נסיונות והתאמה מושלמת של הראש לזרוע ולקבלת צליל הרצוי לי
כמובן מיותר לציין שכל שינוי הכי קטן בזוית משקל שנקבע על 1.75 גרם -מומלץ עי היצרן
וקביעת אזימוט מחט מול מרכז הפלטה וכו

קיבלתי סואנד חלומי הכל דבר ראשון
היה לו רוחב במה ענקי
ראיתי לתוך התיזמורת
גובהה מהריצפה ועד לתיקרת האולם נשמע בבירור בהקלטות של ויואלדי הגלוריות בדקה היום יש לי בCD
ועוד הקלטות מעולות של RCA או תקליטים שקניתי חדשים מחנות שנסגרה בבן יהודה עוד 2002 - היה לא אוסף קניתי משם עשרות תקליטים עם צלופן אופרוות סטים שלמים - חלקם נמכרו כשהם סגורים הרמטית .
איזה אוצר
החזקתי לא פחות מ6 פטיפונים כאשר כל פטיפון היה ראש שונה וחוברו לשני מערכות לקסמן שונות
והמטרה ניגון תקליטים - באכויות שונות רק הטופ נוגן בסוני וכל ראש רשמי כמה שעות נגינה - כמובן גם התקליטים היו עם מדבקות איזה פטיפון כמה מתי הושמע מה מצב התקליט וכווכ בקיצור - עם לא הבנתם אז השריטה ממש עמוקה ביותר - גם לצד המוסיקאלי אוספים על גבי אוספים וביצועים וגם ציוד וגיבוי על גיבוי.
זה כל הכיף לשמוע כל דבר בוורציות שונות .

לסיכום אהה ידעתי שאתם מחכים לסיום אחרי התשה ארוכה שכזו0.

התוצאה גרמה לי לשעות על גבי שעות של הנאה מהפטיפון הזה
היה לי מצוד אחרי מציאת ראש כזה ספר ומצאתי בסוף שניים ששודכו לפטיפון אחרים שלי וכמובן מחטים שהוזמנו מחול

טוב זהו מסיים ....... אנלוג כמובן יש טובים יותר ופטיפונים ליפול מהם וראשים מעולם אין ספק
אבל ממה שהיה לי הצנוע הזה נתן לי נחת ואושר מוסיקאלי ועושר צליל מיוחד .

בפוסט הבא העלה תמונות של הפטיפון המדובר

המשך יום נהדר

 

[SONYES]

תמונות של הפטיפון SONY TT-S3000

 

[SONYES]

המשך

 

[SONYES]

הפטיפנים שנחת אצלי מחטים

 

[SONYES]

המשך

 

[SONYES]

המשך נוסטלגיה