אנלוגי מול דיגיטלי

[נמר]

עמיר. יותר פרטים מהמציאות כפי שאתה רגיל אליה בקונצרטים.
אני מתכוון בדיוק לאותו משולש מבעד ל-120 נגנים. אני לא מתכוון שהויולה תשמיע קול של נהירה של חמור.
האזנה למוסיקה בקונצרט היא מוגבלת. היא מוגבלת במיקום שלך, מוגבלת ברעש הרקע, מוגבלת במיקום הכלים וביכולת שלך, בנתאים הללו, שם, להבחין בפרטים קטנים.

ההקלטה מאפשרת לך לשמוע את מה ששם לא תוכל לשמוע מכיוון ששם ישנן הגבלות/מחסומים שהמערכת מסוגלת לנפץ אותם. היא לא ממציאה יש מאין, היא חושפת לך את מה ששם לא נחשף. כלומר, מה שאתה שומע במציאות הוא במסגרת מגבלות.

אני שומע המון כלים חיים במסגרת עבודתי. כשמקבלים ״הופעה פרטית״, זה אחרת לחלוטין מאשר הופעה עם קהל. כשהתנאים מושלמים (כמו בבית) אז זה נשמע מאוד דומה.

 

[AK1]

עמיר. יותר פרטים מהמציאות כפי שאתה רגיל אליה בקונצרטים.
אני מתכוון בדיוק לאותו משולש מבעד ל-120 נגנים. אני לא מתכוון שהויולה תשמיע קול של נהירה של סוס.
האזנה למוסיקה בקונצרט היא מוגבלת. היא מוגבלת במיקום שלך, מוגבלת ברעש הרקע, מוגבלת במיקום הכלים וביכולת שלך, בנתאים הללו, שם, להבחין בפרטים קטנים.

ההקלטה מאפשרת לך לשמוע את מה ששם לא תוכל לשמוע מכיוון ששם ישנן הגבלות/מחסומים שהמערכת מסוגלת לנפץ אותם. היא לא ממציאה יש מאין, היא חושפת לך את מה ששם לא נחשף. כלומר, מה שאתה שומע במציאות הוא במסגרת מגבלות.

אני שומע המון כלים חיים במסגרת עבודתי. כשמקבלים ״הופעה פרטית״, זה אחרת לחלוטין מאשר הופעה עם קהל. כשהתנאים מושלמים (כמו בבית) אז זה נשמע מאוד דומה.

תוספת הפרטים אינה עקב כך שהמערכת מסוגלת לאיזשהם מבצעים מדהימים, אלא באמעות ההקלטה תוך שימוש במיקרופונים שקרובים יותר לכלים מאשר המאזין באולם.

ברור לי לחלוטין שהמציאות מוגבלת, וברוב המיקרים אני אישית מעדיף לשמוע "שיפורים" שלה דרך מערכת טובה והקלטה כייפית מאשר את המקור המוגבל, אבל כל "שיפור" או שינוי יחסית למה ששומעים במציאות אינו נכון ואינו טבעי, אלא מעוות ומלאכותי בהגדרה,

רק אם אתה מוציא את המילים נכון/טבעי/ריאליסטי/אמיתי/מציאותי ודומיהן, ונשאר רק עם מה שאתה אוהב, מעניין אותך, מלהיב אותך, מושך לשמוע, מעניין, מעשיר וכאלה, כל הסתירות נעלמות.

וכל הסיבה להשאיר אותן היא רק צורך פסיכולוגי לתת הצדקה "אובייקטיבית"-כביכול, אבל מופרכת מיסודה, לאהבות/העדפות סוביקטיביות, שהן -- לדעתי -- מספיק מוצדקות לכשעצמן.

עמיר

 

[יואלפלרמן]

אין יותר פרטים מאשר במציאות, כי מערכת אינה יכולה להוסיף פרטים.

עם זאת, נשמעים יותר "פרטים" בהקלטה מאשר בקונצרט חי בגלל טכניקות הקלטה. כלומר: ברגע שיש מיקרופונים ליד הכלים, ויש מישהו שמחליט - בנוסף - "להדגיש" אותם כי זה "נכון" למוזיקה או לביצוע, או סתם עושה יותר רושם, נוצרת הקלטה שהתוצר הכולל שלה מכיל מרכיבים (לא רק "פרטים" אלא גם דגשים וכו') שאינם נשמעים בקונצרט חי.

כדי שהקלטה תהיה נאמנה לחווית המאזין באולם, צריכים למקם שני מיקרופונים ליד מאזין דמיוני במקום מסוים באולם. הבעיה היא שבטכניקה כזאת מפסידים (או שלא, עניין של השקפה) יתרונות מסוימים של הקלטות מסוג אחר, שמביאות יותר דברים בזכות טכניקה נתונה.

בקיצור: צריך להבחין בין: 1. מה שקורה בקונצרט חי עבור מאזין באולם; 2. מה שמוקלט ואיך; 3. מה שמושמע בבית ואיך.

מכיוון שאין נקודת ייחוס מוחלטת אחת, והידע הנוצר הוא תוצר של הרבה מרכיבים, כולל התנסות וטעם אישיים, חשוב מאוד להגדיר מראש במה מדובר. עם זאת, שילוב של אותם מרכיבים יחד עם סוג של בקרה ביחס למושגים, יכול לשפר את הידע המצטבר.

 

[AK1]

יש לציין שגם אני חייתי בגישה של חיפוש אחרי ה"טבעי" וה"נכון" וכאלה, עד כדי הכרעת בחירת רכיבים (שייהייו דומים ככל האפשר לאלה המשמשים באולפני הקלטות), ולקח לי בעצם עשרות שנים להבחין שיסודותיה רופסים ואין בהם הרבה מן ה"נכון"

עמיר

 

[נמר]

מה שיש אצלך כרגע זה טבעי ונכון.
ככה כלים אקוסטים אמורים להשמע.

 

[AK1]

מה שיש אצלך כרגע זה טבעי ונכון.
ככה כלים אקוסטים אמורים להשמע.

כשבאת לשמוע, הרמקולים לא הייו במיקומם הרגיל, אלא, לצורך ניסוי, בפינות.
ממש לא אהבתי את זה -- מבחינתי כל הכייף מהמערכת הלך לאיבוד.
לא יכולתי לסבול את זה יותר והחזרתי אותם למיקומם הרגיל.

אז אם זה בכלל טבעי ו/או נכון, וזה לא, לא כך אני רוצה לשמוע.

האמירה שזה הטבעי והנכון אינה מייצגת את האמת והמציאות, אלא לכל היותר מיתאם גבוה בין הדיעה לגבי איך כלים אמורים להישמע לבין מה ששומעים.

כאמור, גם אני הייתי בדיעות כאלה בעצמי, וזה הייה תהליך -- שמאוד התנגדתי לו -- לקלוט שהדברים לא עובדים כך, ושכל הגישה מבוססת על טעויות מהותיות בתפיסה.

כבר שרפו אנשים על דברים כאלה -- למשל על הטענה שהשמש לא מסתובבת סביב כדור הארץ, שבזה אנשים רצו להאמין -- אבל את זה אפשר להוכיח פיזיקלית, מה שכנראה יותר קשה במקרה שלנו...

עמיר

 

[שוני]

עכשיו אני מבין ת צבע של נמר, ות צבע של הבגדים שלו

 

[נמר]

כשבאת לשמוע, הרמקולים לא הייו במיקומם הרגיל, אלא, לצורך ניסוי, בפינות.
ממש לא אהבתי את זה -- מבחינתי כל הכייף מהמערכת הלך לאיבוד.
לא יכולתי לסבול את זה יותר והחזרתי אותם למיקומם הרגיל.

אז אם זה בכלל טבעי ו/או נכון, וזה לא, לא כך אני רוצה לשמוע.

האמירה שזה הטבעי והנכון אינה מייצגת את האמת והמציאות, אלא לכל היותר מיתאם גבוה בין הדיעה לגבי איך כלים אמורים להישמע לבין מה ששומעים.

כאמור, גם אני הייתי בדיעות כאלה בעצמי, וזה הייה תהליך -- שמאוד התנגדתי לו -- לקלוט שהדברים לא עובדים כך, ושכל הגישה מבוססת על טעויות מהותיות בתפיסה.

כבר שרפו אנשים על דברים כאלה -- למשל על הטענה שהשמש לא מסתובבת סביב כדור הארץ, שבזה אנשים רצו להאמין -- אבל את זה אפשר להוכיח פיזיקלית, מה שכנראה יותר קשה במקרה שלנו...

עמיר

כשהייתי אצלך הבנתי את זה. אפילו הערתי על עניין הבמה. אבל המרקם של הכלים, הפוקוס, הדינמיקה, הרזולוציה והפרטים הרגישו לי מאוד ריאליסטים. למה? משום שאני יודע איך נשמע תוף במציאות. בהקלטות לא הופכים תוף מרים לקודו.

 

[יואלפלרמן]

אין תוף קודו. יש קבוצת מתופפים בשם זה. לתופים היפניים הגדולים קוראים "טאיקו".

 

[AK1]

כשהייתי אצלך הבנתי את זה. אפילו הערתי על עניין הבמה. אבל המרקם של הכלים, הפוקוס, הדינמיקה, הרזולוציה והפרטים הרגישו לי מאוד ריאליסטים. למה? משום שאני יודע איך נשמע תוף במציאות. בהקלטות לא הופכים תוף מרים לקודו.

יש כאן נקודה שאני תמיד מתקשה להסביר.

צליל של כינור הוא לא צליל מיוחד ספציפי וחד משמעי, אלא על פני רצף מסויים, שתלוי בכינור עצמו -- לכינורות שונים יכולים להיות צלילים שונים -- וכנ"ל בכנר, בקשת, באקוסטיקה, בטמפרטורה ולחות האוויר ובעוד דברים.

נניח שהוקלט כינור ספציפי בתנאים ספציפיים כלשהם, אבל לא היית נוכח בעת ההקלטה, ומשמיעים לך את ההקלטה במערכת טובה.

אם נוציא מתחום הדיון את כל ההקלטות/מערכות שהופכות כינור לויולה או לפיקולו וכאלה, תשמע צליל שיישמע לך כמו צליל של כינור.

העניין הוא שכל זמן שאין לך אפשרות להשוות (ותוך זמן קצר) בין מה שאתה שומע לאיך שהכינור הספציפי נשמע, פשוט לא קיימת שום אפשרות לדעת אם זה אותו צליל. למעשה, בטוח בסבירות קרובה ל-100% שזה לא אותו צליל, ושההבדל לא זניח בכלל, ושאם כן הייתה אפשרות תיאורטית להשוות זה מול זה, היית שומע הבדל מובהק וגדול, הרבה יותר מההבדלים בין כבלים.

וכל זה לא ממש תלוי במידת הביטחון שייש לך שזה כן אותו צליל, וגם לא במידת ההיכרות שלך עם צליל של כינור בחי. בהרבה מכרים ההיכרות עם צליל של כינור וגיבוש דיעה לגבי מהם הפרמטרים שלו עלול לפגוע ביכולת שלך לזהות מה הצליל הנכון, כי ייתכן שבמצבים מסויימים המאפיינים מתבטאים בצורות/יחסים שונים ממה שאתה מצפה, ואתה עלול להכריז על צליל נכון כמעוות ולהיפך.

לכן אני אומר שהשימוש במילה "נכון" אינו נכון פה

אם זה לא הייה לגמרי ברור, אפשר לנסות את האנלוגיה של צבעים.

בדומה להבדל בין (1) צליל כללי של כינור בניגוד ל-(2) כינור מסויים בתנאים ספציפיים, גם אדום אינו צבע מיוחד ספציפי וחד משמעי, אלא על פני רצף מסויים, חפץ מסויים יכול להיות אדום עם נטיונת לחום, או לסגול, או לכתום, או בלי נטיונת כזו, והגוון המדוייק של החפץ משתנה כפונקציה של התאורה, בתלות בטמפרטורה/לחות, זווית ההסתכלות ואולי בעוד דברים.

אם מצלמים את החפץ הנתון -- שידוע לך שהוא אדום, אבל מעולם לא ראית אותו קודם -- במצלמה טובה (לא מהסוג שהופך אדום לירוק), ומראים לך את התמונה, אכן תראה שהוא אדום לכל דבר ועניין, אבל אין סיכוי שתדע אם זה הגוון המדוייק של החפץ הספציפי של הצבע הספציפי כפי שהייה בתאורה הספציפית כשמסתכלים עליו מהנקודה שבה היית העדשה של המצלמה, וכמעט בטוח שאם כן הייתה אפשרות תיאורטית להשוות זה מול זה, היית רואה הבדל מובהק וגדול.

עמיר

 

[matanoosh]

עמיר,
אתה זוכר, כשהיית צעיר יותר והתלהבת עדין מלהחליף רכיבים במערכת, היו לך בוודאי חוויה אחת או שתיים לפחות, בהן חיברת קופסה חדשה (אלקטרוניקה או אקוסטיקה, לא משנה) ופתאם קיבלת eureka moment של "או! עכשיו זה נשמע הרבה יותר אמיתי. עכשיו הטונאליות הרבה יותר נכונה; בהשוואה למה ששומעים עכשיו, קודם נשמע מנוזל".

האם אתה אומר שלאחר ההארות האחרונות שלך, כשהבנת שאין טעם לרדוף אחרי "אמת" בצליל, רגעי ה- EUREKA האלה הופכים לחסרי משמעות?

 

[AK1]

עמיר,
אתה זוכר, כשהיית צעיר יותר והתלהבת עדין מלהחליף רכיבים במערכת, היו לך בוודאי חוויה אחת או שתיים לפחות, בהן חיברת קופסה חדשה (אלקטרוניקה או אקוסטיקה, לא משנה) ופתאם קיבלת eureka moment של "או! עכשיו זה נשמע הרבה יותר אמיתי. עכשיו הטונאליות הרבה יותר נכונה; בהשוואה למה ששומעים עכשיו, קודם נשמע מנוזל".

האם אתה אומר שלאחר ההארות האחרונות שלך, כשהבנת שאין טעם לרדוף אחרי "אמת" בצליל, רגעי ה- EUREKA האלה הופכים לחסרי משמעות?

ממש לא -- פשוט המשמעות השתנתה, בלי לאבד מעוצמתה, אולי להיפך.

במקום לחשוב "עכשיו זה נשמע הרבה יותר אמיתי. עכשיו הטונאליות הרבה יותר נכונה", שזה בעצם בין wishful thinking לבין רמאות עצמית, אני חושב/מרגיש "עכשיו הרבה יותר כיף לי, יש יותר פרטים שאני אוהב, זה יותר מושך/שואב להאזין, הרבה יותר תחושות של נוכחות/שקיפות/מרחב, זרימה" וכאלה, בלי שהם יהייו קשורים/מוגבלים למציאות כלשהי.

ובדיוק אתמול הרגשתי בהקלטה מסויימת תחושה של "שקיפות", ועלה בדעתי שגם התחושה הזו היא תוצאת לוואי של האזנה למערכת -- בהופעה חייה מעולם לא הייתה לי תחושה של "שקיפות". כנ"ל גם לגבי "נוכחות" ו/או "תחושת אולם". הצליל הייה פשוט כפי שהייה, בלי שום "הילה" של שקיפות/נוכחות.

בעת האזנה לצליל חי, ניסיתי לבדוק אם הכלים נשמעים לי במציאות בצורה של "הולוגראמות של כלים בחלל קטיפתי שחור", וממש לא. ניסיתי גם למקם כלים בתזמורת וקולות באופרה. לא רק שלא זיהיתי אם הם באזימוט של 33 מעלות שמאלה, אלא לפעמים הייה קשה לדעת אם הם מימין או משמאל, וה-image שלהם לא הייה נקודתי אלא מרוח. בפעם האחרונה שהייתי באופרה, בגרמנייה, הצליל היה מבורדק ולא תמיד נעים, עד כדי מתכתיות -- אם הייתי נתקל בתקליט/דיסק כזה, הייתי טוען שההקלטה מחורבנת ועושה ממנו פריזבי.

המציאות הרבה יותר פשוטה/פשטנית מהחגיגה שמערכות "טובות" עושות מהקלטות "טובות".

במציאות, למשל, אם נופלת כוס, אז היא נופלת וייש רעש מוכר של שבירה וזהו. לא שומעים ו/או לא שמים לב בכלל למכה של הזכוכית והאם שומעים את העציות של הפרקט שעליו היא נפלה, ואת הנפילה והדעיכה של כל רסיס ורסיס, שזו הצורה שבה חלקנו (לפעמים גם אני, למה לא?) מאזין להקלטות ומחפש איפיונים לכל צליל והאם ההקלטה/מערכת מדווחת עליהם, אם כי בדרך כלל אני לא ממהר להסיק שאחרת ההקלטה/מערכת לא טובה.

עמיר

 

[AK1]

עלה בדעתי שיש עוד עניין שעלול להקשות לקבל את דברי -- שזה בעצם אומר לכל מי שחושב שהוא יכול לקבוע מה נכון וטוב ומה לא, שאין לו יכולת כזו, לא בגלל שהוא לא מספיק טוב/מוצלח/מנוסה וכו', אלא כי זה פשוט בלתי אפשרי במציאות של הקלטות נתונות, בלי האפשרות להשוות למוקלט באותם תנאים ותוך זמן קצר.

לא כל אחד ישמח לוותר על על הטענה ליכולת הזו. אני מכיר כאלה --- וזה לא נמר -- שוויתור כזה בכלל לא אופצייה עבורם. הרי אלה שיודעים הכל לא יפסיקו פתאום לדעת הכל, שזה כולל את האמת האבסולוטית לגבי מה נכון ומה לא

אבל גם אם לא באמת יודעים האם זה נכון -- בעצם עד כמה זה לא נכון, כי כנראה זה אף פעם לא נכון -- עדיין יש תועלת לפיתוח היכולות לתאר צליל במילים, להבחין בפרטים, להמציא טכניקות בדיקה וקריטריונים למיניהם -- זה בהחלט שימושי גם לגיבוש טעם אישי וגם כתיווך בין אלה שייש להם גישה להקלטות ו/או רכיבים לבין אלה שאין להם ומוכנים לפעול מתוך המלצות, במיוחד לאחר בדיקת התאמת טעמו של הממליץ לטעמם שלהם, כי בסופו של דבר, גם בחירת הקריטריונים, גם הדירוג לפיהם וגם שיקלול החשיבות הייחסית שלהם, הם תלויי טעם אישי הרבה יותר ממה שאולי נוטים לחשוב.

כך שייש אנשים שניתן ללמוד מהם, גם אם כשהם אומרים נכון/לא, זה לא באמת כך...

עמיר

 

[YB-7]

ובדיוק אתמול הרגשתי בהקלטה מסויימת תחושה של "שקיפות", ועלה בדעתי שגם התחושה הזו היא תוצאת לוואי של האזנה למערכת -- בהופעה חייה מעולם לא הייתה לי תחושה של "שקיפות". כנ"ל גם לגבי "נוכחות" ו/או "תחושת אולם". הצליל הייה פשוט כפי שהייה, בלי שום "הילה" של שקיפות/נוכחות.

פה בדיוק העניין...
או אם לומר זאת אחרת, הפספוס..
במציאות השקיפות הוא מובנת BUILT IN להתרחשות, אך בהקלטה/השמעה מתבצע הליך של שיחזור, וכשההליך הזה מתפספס נחרבת תחושת המרחב, או הבמה, או טיימינג, או הפרופורציות, או כל הדברים ביחד, השקיפות היא מצב אופטימאלי שכל הנתונים מתגבשים והמערכת לא כופה את עצמה על חתימת האירוע.
לכן תחושת השקיפות באירוע חי, כל כך מובנת מאליה והגיונית עד כדי כך שלא מתייחסים לקיומה.
השחזור שלה במערכת סטריאו היא זו שלא כל כך מובנת מאליה, וכשזה קורה זו סיבה למסיבה, תוצאה של השקעה כספית, הרבה עבודה קשה, ושימת לב לפרטים.

 

[AK1]

פה בדיוק העניין...
או אם לומר זאת אחרת, הפספוס..
במציאות השקיפות הוא מובנת BUILT IN להתרחשות, אך בהקלטה/השמעה מתבצע הליך של שיחזור, וכשההליך הזה מתפספס נחרבת תחושת המרחב, או הבמה, או טיימינג, או הפרופורציות, או כל הדברים ביחד, השקיפות היא מצב אופטימאלי שכל הנתונים מתגבשים והמערכת לא כופה את עצמה על חתימת האירוע.
לכן תחושת השקיפות באירוע חי, כל כך מובנת מאליה והגיונית עד כדי כך שלא מתייחסים לקיומה.
השחזור שלה במערכת סטריאו היא זו של כל כך מובנת מאליה, וכשזה קורה זו סיבה למסיבה, תוצאה של השקעה כספית, הרבה עבודה קשה, ושימת לב לפרטים.

אפשר להסתכל על זה גם כך. אני מסתכל על זה אחרת.

בהרבה השנים האחרונות הלכתי לקונצרטים / רסיטלים מכל הסוגים לא עבור החוייה המוזיקאלית -- עצם ההשתתפות בביצוע "חי" לא "עושה לי את זה" -- להיפך -- הרבה דברים רק מפריעים לי -- ובדרך כלל אני יכול בביית להאזין לביצועים טובים בהרבה, עם מבצעים טובים בהרבה, עם הקלטות שמעלות לפני השטח פרטים שאי אפשר לשמוע בדרך כלל, וכו'

הלכתי כדי לחקור את הסאונד. להקשיב באותה צורה כמו שאני מקשיב בביית, ולראות מה אני מקבל.
הבנתי שגם באותה צורת הקשבה, הדברים הם שונים באופן מהותי, לא רק כמותי.

כך שאפרופו "תחושת השקיפות באירוע חי, כל כך מובנת מאליה והגיונית עד כדי כך שלא מתייחסים לקיומה" -- אז כן התייחסתי לקיומה, באופן מודע ובתשומת לב, והתחושה הייתה שונה, בדיוק כמו שהיא הייתה שונה משמיעת "הולוגרפיות במרחב קטיפתי שחור" כמו שמתארים מומחי הכתיבה.

חוצמזה, לא נראה לי אפשרי, לפחות לא בטכנולוגיות של היום, ש"מערכת לא כופה את עצמה על חתימת האירוע", כשלזה צריך להוסיף כחלק בלתי ניתן להפרדה מעניין זה, ש"הקלטה לא כופה את עצמה על חתימת האירוע" ו"האקוסטיקה של החדר לא כופה את עצמה על חתימת האירוע", כך שכל האמירות האלה נראות לי מופרכות מיסודן.

תיאורטית, המערכת אמורה לעשות תהליך הופכי במדוייק להקלטה, אבל המערכת לא תוכננה עבור ציוד הקלטה מסויים ומיקרופונים מסויימים וכו', כשבהכרח השתמשו בכאלה ספציפיים. כך שאין מצב בכלל שסתם ככה במזל ובמקרה יצא שהיא עושה בדיוק להיפך מהם, ושגם האקוסטיקה של החדר לא תשפיע על התוצאה או שבמקרה ובמזל "תיישר" את כל העיקומים שנעשו קודם, במידתם המדוייקת.

עבורי, ה"תוצאה של השקעה כספית, הרבה עבודה קשה, ושימת לב לפרטים" והרבה מחשבה, חלקה בעלת אופי "פילוסופי" במובהק, היא הגישה שהצגתי כאן.

ולא שהדברים הנ"ל הם "האמת" -- אלה רק מחשבות של בנאדם שיכול לטעות בכל שלב ובכל מצב ובכל שיקול ובכל המסקנות -- ואני פשוט אומר אותן, אבל בלי לשכוח שזה מה שהן.

עמיר

נ.ב., כנראה שזה הזמן לשחזר את החתימה מפעם...

 

[יואלפלרמן]

יש מושגים שנועדו לתאר יכולת של מערכת ומושגים אלה אינם מושגים של ההופעה החיה. מושגים אלה נועדו לציין מה היא יודעת לעשות טוב יותר בעולם המערכות - ועם זאת הם אמורים להתייחס למרכיבים שהם מוּבְנים מעצם ההופעה החיה, מעין תרגום.

מנגד, שחזור של מוזיקה באמצעות המערכת אמור להתייחס תמיד לאופן שבו המוזיקה נעשית. זו המטרה, לפחות עקרונית.

כלומר: אין נקודת ייחוס אחת, אלא שתיים שהן ידועות. אולם, בנוסף, קיים נעלם גדול עבור המאזין: הוא אינו יודע מה נעשה בהקלטה. וגם אם כן (ראו בחלק השני) הוא לא יודע איך זה "יוצא".
עם זאת הוא כן יכול להשוות אותה לפי פרמטרים משני העולמות האחרים וביחס להקלטות אחרות.

בסופו של דבר מדובר בשלוש התרחשויות שונות - ביצוע, הקלטה, השמעה - ואת מערכת היחסים אתן אפשר לבסס רק על הרבה התנסות, גם על בסיס אורכי כנ"ל, וגם על רוחבי: 1. התנסות בביצועים; 2. התנסות בהקלטות; 3. התנסות במערכות.

כאשר המושגים שמשתמשים בהם רלוונטיים לכל אחד מעולמות התוכן שלהם - ולא לעולם תוכן אחר - אפשר לנסות ולבסס שיח רלוונטי ויעיל.

מכיוון שאין נקודת ייחוס מוחלטת אחת, ובמקרה הזה יש הרבה משתנים, כל שאפשר, על סמך כל הנ"ל, זה לשפר. השיפור, תמיד, יהיה יחסי ויהיה גם תלוי בטעמו, בניסיונו - ולא פחות חשוב: באבחנותיו של המאזין.

**********************************************************************
​

ואחרון, כשירות להציבור הקדוש: הוראות הקלטה של Decca

http://www.monoandstereo.com/2016/02/the-decca-sound-secrets-of-engineers.html

אם ההקלטה מוצלחת, ברור שהכלים צריכים להישמע בשחזור כפי שנגנו - וגם לכך יש, כמובן, מגבלות בייחוס מוחלט.

עם זאת, ככל שמדובר בהשוואה לחווית המאזין באולם ביחס לתוצר הנשמע בבית, ברור שאין מצב שזה באולם ישמע את הכלים באופן בו הוקלטו. הוא לא מטייל לפי הפרטיטורה במהלך הקונצרט על הבמה ונמצא ליד כלי/קבוצת כלים. הוא אפילו לא נמצא על במת המנצח. המקרופונים, כמובן, "שומעים" את הכלים טוב מאשר המנצח. הם ממש קרובים אליהם.

כלומר, בתחומים מסוימים, יש להקלטה יתרון באצירת מידע מסוג מסוים על פני האזנה בהופעה חיה. לזו מנגד יש מרכיבים/יתרונות שאי אפשר להעבירם לבית.

ברור גם שטכניקת הקלטוה מסוימת, המביאה יתרונות רבים, יכולה לגרום לבעיות אחרות - ואז נדרשת התערבות מלאכותית של האחראים עליה.

**********************************************************************

מה שמחזיר אותנו לעניין האבחנה בין כל שלושת השותפים לעניין ולמושגים השונים-אך-מתכתבים המתייחסים אליהם כולם ביחד וכל אחד לחוד - זאת כאשר אין נקודת ייחוס מוחלטת אחת לכל הסיפור הזה, אפילו לא לכל מרכיב בנפרד.​

כל הכתוב לעיל נראה אולי מופשט, אבל ברגע שמכניסים את המושגים הרלוונטיים, ואותם בלבד, לעולם התוכן שלהם, ושלהם בלבד, ומוסיפים על כך השוואות, אפשר להגיע לתובנות מעשיות.

חקסמח

 

[YB-7]

כך שאפרופו "תחושת השקיפות באירוע חי, כל כך מובנת מאליה והגיונית עד כדי כך שלא מתייחסים לקיומה" -- אז כן התייחסתי לקיומה, באופן מודע ובתשומת לב, והתחושה הייתה שונה, בדיוק כמו שהיא הייתה שונה משמיעת "הולוגרפיות במרחב קטיפתי שחור" כמו שמתארים מומחי הכתיבה.

ברצוני להתייחס רק לעניין הקטיפה ולומר שהתיאור הנ"ל בא לתאר מצב שבו אותו מומחה שומע רפרודוקציה של האירוע והתוצאה שהוא שומע אינה בהירה וללא שבבים של ניסור תזזיתי, אלא רכה כהה והולוגרפית.
זה עדיין לא אומר שאתה במערכת שלך תקבל בדיוק את אותה התוצאה שההוא שמע.
וזה לא בהכרח מה שקרה באירוע המוקלט עצמו.
אני לא הייתי מתייחס בליגלוג לתיאורים כאלה, גם אם אתה אולי לא מצליח לקרא מה שנאמר בין השורות. בכל זאת יש לתיאורים האלה ערך..

 

[AK1]

ברצוני להתייחס רק לעניין הקטיפה ולומר שהתיאור הנ"ל בא לתאר מצב שבו אותו מומחה שומע רפרודוקציה של האירוע והתוצאה שהוא שומע אינה בהירה וללא שבבים של ניסור תזזיתי, אלא רכה כהה והולוגרפית.
זה עדיין לא אומר שאתה במערכת שלך תקבל בדיוק את אותה התוצאה שההוא שמע.
וזה לא בהכרח מה שקרה באירוע המוקלט עצמו.
אני לא הייתי מתייחס בליגלוג לתיאורים כאלה, גם אם אתה אולי לא מצליח לקרא מה שנאמר בין השורות. בכל זאת יש לתיאורים האלה ערך..

בינתיים אני קורא בין השורות שאתה לא סומך עלי שאני מבין את המשפט שאני עצמי ציטטתי. נו טוף!

ואכן אני גם מבין אותו אחרת -- שההולוגרמות מופיעות בצלילות ובחדות על רקע של חושך (=שקט) מוחלט.

ושמץ הליגלוג לא הייה על התוכן אלא על השפה המליצית.

אולי הפיספוס הוא שלך, בזה שלא שמת לב לנכתב...

עדיין יש תועלת לפיתוח היכולות לתאר צליל במילים, להבחין בפרטים, להמציא טכניקות בדיקה וקריטריונים למיניהם -- זה בהחלט שימושי גם לגיבוש טעם אישי וגם כתיווך בין אלה שייש להם גישה להקלטות ו/או רכיבים לבין אלה שאין להם ומוכנים לפעול מתוך המלצות

עמיר

 

[YB-7]

ואכן אני גם מבין אותו אחרת -- שההולוגרמות מופיעות בצלילות ובחדות על רקע של חושך (=שקט) מוחלט.

כל עניין תמיד פתוח לפרשנויות, אך אני משום-מה מעולם לא ראיתי הולוגרמה שניתן לומר עליה שהיא השתקפות של מציאות, זה תמיד נראה משהוא מטושטש קמעה.
אך על הרקע החשוך והשקט אני נוטה להסכים .

 

[YOSSI24]

יש לי הרבה להגיד אבל אני אעשה
את זה בקיצור,
פעם הלכו שני חברים ברחוב,
ואז אחד אומר לשני שמע, מי שבטוח
במשהו אבל ממש בטוח ללא שום ספק,
הוא מוכרח להיות משוגע,אתה בטוח בזה,
כן עונה חברו