כמה מילים על CD וכמה מילים על תקליטים

[נמר]

בזה אין לנו ויכוח.

לאחר שלב המאסטרינג אין דחיסה. חד משמעית אתה צודק.

אבל לפני יש, ולא מעט.

אגב, בהקלטה אנלוגית יש פחות שימוש בקומפרסור. דהיינו, בתאוריה ההקלטה הדיגיטלית דחוסה יותר מהאנלוגית.

 

[DigiSUN]

יכול להיות שנפלת במלכודת המניפולציה.
המניפולציה היא להחדיר דברים, שהם נכונים כשלעצמם, בהקשר שונה, במקום בו דברים אלה לא מתקיימים.

שים לעצמך מראה, יהושע.
אתה לוקח חצאי משפטים, מוציא אותם מהקשרם ומסלף אותם, בדיוק כמו עניין הקשר בין קומפרסיה לעיוות (שהבנת אותו הפוך מלכתחילה), ומשתמש בהם לתקוף אחרים בגסות רוח. משליך את החולשות האישיות שלך עצמך על-פני אחרים. חבל.

 

[נמר]

דיגי.

עזוב בצד "התקפות אישיות" בינתיים אף אחד לא זרק לך לחלון בקבוק תבערה. תפסיק כבר להיות בכיין!

לגבי העיוות והקומפרסיה. לאחר בדיקה באולפן אתה צודק ואני טעיתי {לא שהתווכחתי על זה משום שרציתי לבדוק קודם, אבל בראשי הייתי בטוח שאתה טועה}.

אבל יש עוד טענה שצריך לבדוק.
על פי נסיוני בהקלטות אנלוגיות ודיגיטליות, בדיגיטליות משתמשים המון בקומפרסור לעומת הקלטה אנלוגית שגם עוברת פחות עיבודים. מה זה אומר לדעתך?

 

[DigiSUN]

הנה דוגמא אחת לבדיקת עיוות הרמוני בתקליט לעומת CD:

http://www.hometheaterhifi.com/technical-articles/427-a-secrets-technical-article.html?start=1

העיוות ההרמוני נובע מחוסר לינאריות - שהיא מעיין קומפרסיה (לא מכוונת אלא כתוצר-לואי) הנוצרת בעת ההשמעה, והיא אחת מהמאפיינים שמעניקים לתקליט עושר הרמוני וצליל חם, בדומה למגברי מנורות שגם הם, כמובן, לא-לינאריים.

 

[itz56]

כמה אפשר להתווכח על אנאלוגי/דיגיטלי פטיפון/CD, פטיפון ותקליטים זוהי הנאה לחלק מהאנשים ושום דבר לא ישכנע אותנו שיש משהו טוב יותר, אני מחזיק פטיפון, וגם IPOD שמחובר לדאק של קימברידג ומשנהם אני נהנה. מה לעשות כנראה אשתי צודקת- תחביב יקר ודי קרוב לסטייה

 

[Joshua_G]

בזה אין לנו ויכוח.

לאחר שלב המאסטרינג אין דחיסה. חד משמעית אתה צודק.

אבל לפני יש, ולא מעט.

אגב, בהקלטה אנלוגית יש פחות שימוש בקומפרסור. דהיינו, בתאוריה ההקלטה הדיגיטלית דחוסה יותר מהאנלוגית.

זה הפח הדמגוגי בו נפלת – דבריי היו בתגובה לטיעון שבתקליט יש דחיסה לאחר המאסטרינג.

 

[נמר]

אין דחיסה לא בתקליט ולא ב-CD לאחר המאסטרינג.
מי שיגיד לך שיש פשוט לא מבין שהוא טועה. לא נורא, טועים - אבל צריך לדעת להודות בטעות.

 

[Joshua_G]

לגבי העיוות והקומפרסיה. לאחר בדיקה באולפן אתה צודק ואני טעיתי {לא שהתווכחתי על זה משום שרציתי לבדוק קודם, אבל בראשי הייתי בטוח שאתה טועה}.

נמר, הוא טועה – הוא טען שבתקליט יש דחיסה לאחר המאסטרינג.

 

[DigiSUN]

אבל יש עוד טענה שצריך לבדוק.
על פי נסיוני בהקלטות אנלוגיות ודיגיטליות, בדיגיטליות משתמשים המון בקומפרסור לעומת הקלטה אנלוגית שגם עוברת פחות עיבודים. מה זה אומר לדעתך?

אני לא מכיר את הקביעה הזאת, אבל נניח.
מכל וכל, ממש לא אומר שדיגיטל דחוס יותר מטבעו, אלא להיפך:
בזמן ההקלטה קומפרסיה משמשת כאמצעי אומנותי, וגם אופנה.

בשביל שתהיה דחיסה, לא צריך תווית "Compressor" על ההתקן!
מגברי מנורות הם התקן לא לינארי שיוצר דחיסה טבעית.
טייפ סלילים אנלוגי מכיל גם הוא רוויה - שהיא תוצר של יציאה מהתחום הלינארי הצר-יחסית שלו.

לעומת כל אלה, הלינאריות של אולפן דיגיטלי היא "מושלמת" בשל העיבוד האריתמטי של אותות ספרתיים.
לעתים זה יוצר צליל פחות חם ולכן בדיגיטל מקובל להשתמש הרבה בדחיסה על-מנת לדמות את הדחיסה הטבעית של מכשירים אנלוגיים ואת הרוויה של טייפ סלילים אנלוגי. אלה מעניקים עושר הרמוני נוסף לצליל, ומונעים ממנו להשמע יבש.

חוצמזה, לצד טרנד הדיגיטציה יש גם את טרנד הקומפרסיה המוגזמת של מוסיקה עכשוית, וזה כבר סיפור אחר.

 

[Triton]

לינאריות של אופרטור (מערכת) היא הקשר בין עוצמת המוצא לעוצמת המבוא.

הגרפים בלינק הבא בויקיפדיה הם דוגמאות הממחישות קשר לא-לינארי כתוצאה מדחיסה:

(לינק לויקיפדיה: דחיסת טווח דינאמי).
כאשר קשר זה הוא לינארי מושלם (קו ישר לאורף כל הטווח), כמו שנבקש באופן אידיאלי - אז ניתן לומר שלמערכת יש טווח דינאמי אינסופי, ואין לה כל עיוות הרמוני, ואין שום compression או expansion או gating או companding.

כאשר מערכת היא לינארית (ובלתי תלויה בזמן) - אזי ניתן להגדיר לה גרף היענות תדרים אחד ויחיד כמו שהבאת, שצורתו והיותו עקום או ישר - אינם רלבנטיים כלל ואינם מפחיתים במאום מהיות המערכת לינארית.

דיגי, לא רוצה להכנס לדיון הזה, בעיקר כשכל אחד מדבר על משהו אחר, אבל אם תבחר להמשיך בדיון, עם המעט שמבינים משהו בשביל לנהל אותו,
עדיף שלפחות כולם פה ישתדלו להבין על מה השני מדבר, הרבה לפני שעונים.

כדאי שתשים לב מה הלינק שיהושע צירף הראה פה.
מדובר בסה"כ בסיגנל רעש ורוד רחב פס שמנוגן מתקליט לתוך פונו סטייג', ובדיקה בסיסית מבחינת ליניאריות הענות תדר, לא יותר.
במקרה הזה עקום או ישר, הם הדברים היחידים הרלוונטיים, כפועל יוצא מהבדיקה עצמה ..........

וגם לגבי מה שאמרת על העיוות, שוב, לא נכון.
אתה לא מבין את חשיבות סוג הדיסטורשן שנוצר, ולא לוקח בחשבון את המשמעות, ומעמיד מול דיגיטל.
(וזה לא שאני משוחד, או המקור שלי הוא פטיפון, וגם לא יהיה לעולם, כל זה מגיע אליך, מאדם שהמקור שלו ממוחשב, במחיר שיכולתי להרשות לעצמי אחלה פטיפון ... אבל אלה העובדות)

 

[DigiSUN]

אין דחיסה לא בתקליט ולא ב-CD לאחר המאסטרינג.
מי שיגיד לך שיש פשוט לא מבין שהוא טועה. לא נורא, טועים - אבל צריך לדעת להודות בטעות.

שוב, דחיסה זה לא בהכרח שימוש מכוון במכשיר קומפרסור ייעודי!

עיוות הרמוני הוא תוצר של חוסר לינאריות (דחיסה טבעית) שקיימת במידה רבה יותר בפטיפון.
מעשית, כל התקן שמציג עיוות הרמוני הוא לא לינארי מושלם - למשל פטיפון.
זה לא פסול כי זה נותן אופי מיוחד לצליל. "עיוות" אינו צריך להאמר בהכרח בקונטקסט שלילי.

כל מי שמשתמש בציוד מנורות מעניק דחיסה למוסיקה בשל האופיין הלא-לינארי שלהן.

 

[Joshua_G]

העיוות ההרמוני נובע מחוסר לינאריות - שהיא מעיין קומפרסיה (לא מכוונת אלא כתוצר-לואי) הנוצרת בעת ההשמעה,

חוסר ליניאריות אינו דחיסה, בשום מקרה.
עיוות הרמוני אינו דחיסה, בשום מקרה.

שפופרות הן ליניאריות יותר מאשר טרנזיסטורים.

ליניאריות (במובן של עיוותים הרמוניים) המושגת על ידי רמה גבוהה של משוב שלילי כולל במגבר שרוחב הפס שלו בלולאה פתוחה הוא מוגבל ו/או המוגבל על ידי slew rate – גורמת לעיוותי-אפנון-הדדי-דינאמי.

 

[DigiSUN]

נמר, הוא טועה – הוא טען שבתקליט יש דחיסה לאחר המאסטרינג.

אכן, יש דחיסה טבעית (לראיה ה-THD הגבוה), כפי שהסברתי לנמר.
ואני טועה? זה אתה אמרת.

 

[Joshua_G]

כדאי שתשים לב מה הלינק שיהושע צירף הראה פה.
מדובר בסה"כ בסיגנל רעש ורוד רחב פס שמנוגן מתקליט לתוך פונו סטייג', ובדיקה בסיסית מבחינת ליניאריות הענות תדר, לא יותר.

לא מדויק – זה פלט של תקליט בדיקה בעל sweep על תחום תדרי השמע.

 

[Triton]

ממש לא.

 

[Joshua_G]

אכן, יש דחיסה טבעית (לראיה ה-THD הגבוה), כפי שהסברתי לנמר.

אני חוזר ואומר שעיוותים הרמוניים אינם יוצרים דחיסה.
יש לך סימוכין לטיעון שלך?

 

[Triton]

יתכבד גם מר יהושע לקרוא ולהתעמק בקישוריו שלו כן ..

 

[DigiSUN]

חוסר ליניאריות אינו דחיסה, בשום מקרה.

לא נכון. חוסר לינאריות גורם לדחיסת התחום הדינמי או הרחבתו (פחות נפוץ). זה יכול לקרות במכוון (לשימושים שונים, בעיקר אומנותיים באודיו) או כתוצר לוואי.

עיוות הרמוני אינו דחיסה, בשום מקרה.

עיוות הרמוני נובע מדחיסה, מכוונת או לא מכוונת, שכן במישור התדר היא גורמת ליצירת הרמוניות נוספות על האות המקורי.
בשביל טריטון: אין זה רלבנטי לעניינו אם מדובר ברכיבים הרמוניים או אנ-הרמוניים (ואז זה לא עיוות הרמוני אלא אחר, שאם איני טועה - אינו נובע מדחיסה).

שפופרות הן ליניאריות יותר מאשר טרנזיסטורים.

בלתי נכון בעליל. להיפך.
למה גיטריסטים אוהבים מגברי שפופרות? בדיוק בגלל האופיין הלא-לינארי שהן מסוגלות להעניק, שיוצר עושר הרמוני וצליל חם עד כדי מעוות מאוד (דיסטורשן חריף).

ליניאריות (במובן של עיוותים הרמוניים) המושגת על ידי רמה גבוהה של משוב שלילי כולל במגבר שרוחב הפס שלו בלולאה פתוחה הוא מוגבל ו/או המוגבל על ידי slew rate – גורמת לעיוותי-אפנון-הדדי-דינאמי.

אין קשר לענייננו. למימושים מעשיים של מגברים שונים, חולשות שונות. גם לשפופרות יש את הדפיקות הטכנולוגית שלהן, שמאפיינת את הלינאריות שלהן.

 

[DigiSUN]

אני חוזר ואומר שעיוותים הרמוניים אינם יוצרים דחיסה.
יש לך סימוכין לטיעון שלך?

נו, מה יהיה?
כמה פעמים אני ועמיר מנסים להסביר לך (לינק) שאתה הופך את הדברים? ואח"כ גם מדבר על "מניפולציה" של סילוף הדברים-כביכול על-ידי...

 

[Triton]

דיגי, לא רלבנטי?
אין קשר?
עכשיו אתה כבר נכנס, לאזור שבו מה שאתה אומר, כלל אינו טכני, אלא דעתך בנושא, מה זאת אומרת לא רלבנטי?
אם תוצאות המחקרים של איך מה נשמע לאוזננו, לדעתך לא רלבנטי לענייננו, אז אין טעם להתדיין בנושא, הנך רשאי לבחור באיזה מודל עיוות וטווח דינמי שתבחר.
נסדר לך איזה crown 500, שלא יכנס לרוויה גם עם רמקול מפלצתי,עם איזה onboard realtek מצחין שימדד מבחינת טווח דינמי "יותר טוב" מתקליט, ואתה מסודר.