לניתאי
פספסת, מהיסוד.
כאשר אני מדבר על רפרנס אני לא מדבר על איכות אמנותית, ערכית וכיו"ב.
רפרנס במקרה הזה מתייחס לנקודת ייחוס בעסקי אודיו. לא יותר, לא פחות. אין קשר למוזיקה קלסית, יש קשר לכלי אקוסטי בכל סוג מוזיקה שהיא או קול אדם לא מעובד.
דרך איזה מיקרופון זה הוקלט?
מה היה סוג הקומפרסור בצ'אנל ההקלטה?
מה היה סוג חלל ההקלטה?
איזה סוג גיטרה?
ועוד המון המון אלמנטים לאיזה סוג רפרנס בדיוק?
כולנו יודעים איך נשמעת גיטרה, ואנו מכירים את הניואנסים של הפריטה וכו'. לאיש בעולם אין מושג איך נשמע במקור הצליל האלקטרוני המסוים הנשמע במערכת ומה המכשיר הנבדק עושה לו.
לגבי דינמיקה. מה לעשות והדרישה הקשה ביותר היא להעביר, למשל, משהו כמו יום הדין ברקוויאם של ברליוז. זה לא קשר לאיכות היצירה, זה קשור למעבר מצליל חרישי לעוצמה קיצונית המוצאת ביטוי בחלל גדול מאוד.
תתפלא אבל אם היית מקשיב קצת לדוגמאות שהבאתי יש שם דינמיות מדודה של 120db
שרוב המערכות שמנגנות קלאסי יפה כולל מאהלר היו קורסות בגלל הדינמיות שקיימת
אין סידור דומה - ואני מדבר על היקפים - של חמש קבוצות כלי נשיפה ממתכת בנוסף לתזמורת בהיקף מלא, מספר מקהלות, כאשר כולם פורצים במה שנקרא טוטי פורטיסימו (fff) ועושים את על במה בנפח שכזה ולאולם ענק - בלי הגברה.
שום מערכת אודיו ששמעתי במהלך חיי כולל יקרות ביותר,לא הציחה לשחזר את המתיאוס פסיון ששמעתי בניצוחו של קופמן בדאם באמסטרדם
מה זה אומר לגבי הרפרנסיות?
אה, כן, יש לי מוזיקה אלקטרונית בבית, אני נהנה מאוד, הבן הגדול הוא מומחה של ממש ואין שם דברים כאלה. למה? כי זאת מוזיקה אחרת. דרך אגב: הדרישה ליכולת דינמית שכזאת היא בעיקר במוזיקה קלסית מסוימת מהמאה ה-19 - וברוק (וע"ע פינק פלויד).
אני לא יודע כמה הבן שלך מתמצא במוזיקה שנולדה כתוצאה מלימודים חדשים ומגמות חדשות בפסיכו אקוסטיקה
ראה למשל-
ריוג'י איקאדה
אסא צ'אנג
ריוג'י סאקמוטו
ואחרון: לכתוב משפט כמו "וכל נסיון לתת למוסיקה קלאסית את הילת הרפרנסיות הוא נסיון יהיר מתנשא וצר מווחין", כשהוא נכתב מתוך אי הבנה מוחלטת של הנקרא וייחוס דברים שלא היו ולא נבראו, הוא, איך נאמר בעדינות, לא מכבד את בעליו.