מערכת מוזיקלית - בין העיר לכפר
למאיר בנאי יש שיר נחמד על עכבר העיר ועכבר הכפר. סוג של דואליות בחייו של איש, הנעים בין האהבה לאוויר הכפר, הציפורים והשקט שמסביב, לבין הצורך לחיות בעיר הגדולה, על האקשן, הקצב והפיתויים שהיא מציעה ליושביה.
אני מתפייט על זה עכשיו כי, גם אני באופן אישי חי בין העולמות הללו, בתחום האודיו.
באנאלוגיה לעיר ולכפר אני מבחין, באופן גס בשתי קונספציות לבניית מערכות אודיו. מדובר כמובן בהכללה גסה מאוד, ובראייה שטחית משהו, שנועדה רק להבהיר את הפואנטה שלי לגבי המערכת של שניצל, בהתייחס לשאלתו של יהושוע.
למערכת אחת, נקרא בהכללה גסה "קונספט אמריקאי". מערכת כזו תהייה בנויה בדכ' מרמקולים "אמריקאים" שעפ' רוב יהיו גדולים (שכן מיועדים לחדרים גדולים כנהוג בארה"ב), ותלווה בדכ' בהגברה די מפלצתית שיכולה להניע את הרמקולים ולשלוט בהם: זה יכול להיות קרל או לוינסון, או פאס לאב או החתולים של שניצל וכד' – בלי קשר ישיר בהכרח לסאונד בעל אופי כזה או אחר שכל הגברה כזו מייצרת. מערכת כזו תוציא בדכ' "סאונד גדול", עם המון נוכחות.
מולה, עומדת המערכת השנייה, שנקרא לה בהכללה גסה (ומיושנת) "קונספט בריטי" שם נמצא רמקולים 'עדינים' יותר, שמתאימים בדכ' לחדרים קטנים יותר ואולי להאזנה אינטימית יותר. גם ההגברה תהייה מינימליסטית בגודלה ובעוצמותיה, אבל תתמקד מאוד ב"הגשה אינטימית" תוך ניסיון לרגש את המאזין ולהביא אותו למעורבות במוזיקה.
אני יודע שאני מכליל כאן קשות – יש הרי רמקולים ומגברים כאלה וכאלה, מאירופה ומארה"ב, אבל רק על מנת לחדד את הפואנטה.
אני אוהב גם את זה וגם את זה, ועדיין לא החלטתי מה אני אוהב יותר. את הכפר או את העיר. אני יכול לשבת קרוב מול רמקולים של דבור פידליטי (למשל. למרות שהם דווקא אמריקאים) מחוברים לפטיפון טוב, עם מגבר איכותי, להרגיש שאני יושב עכשיו בקונצרט, להיכנס לנירוונה, להרגיש מעורב עם כל חושי בתוך המוזיקה ולהתרגש ממש.
באותה מידה אני יכול לשבת מול המערכת המושקעת של שניצל, לשמוע צלילים גדולים, להרגיש שאני בהופעה חיה, ולהתאפק לא לצעוק "וואו".
אז בתשובה לשאלתו של יהושוע אני עונה – כן, המערכת של שניצל מוזיקלית מאוד! זו מערכת שמגישה את המוזיקה בצורה עשירה, סוחפת, גדולה ומרשימה. ניכר שגם היא וגם החדר שבו היא מוצבת מושקעים טיפ טופ ובאהבה עד לפרט האחרון.
לדעתי כמו בכל תחום כמעט באודיו, גם למוזיקליות אין הגדרה אחת חד משמעית. יש מערכות מוזיקליות מעודנות שתשמענה אחרת לחלוטין מזו של שניצל, וגם הן מוזיקליות מאוד. כנראה שגם זה נושא שנתון לפרשנות אישית ולסגנון המוזיקלי של כל מאזין. ואולי זה גם תלוי בחלל האזנה שעומד לרשות כל אחד.
נקודה מעניינת - דווקא במערכת הגדולה ("אמריקאית") של שניצל בלטו במיוחד במבחן הנגנים שני נגנים "בריטיים" כמוזיקלים ומרגשים יותר....
אגב , גם את המערכת שלי בניתי בצורה לא כ"כ מודעת, במיקס של שני העולמות – רמקולים אמריקאים מבית היוצר של הרמקולים של שניצל (וון שוויקרט), הגברה ומקור מהממלכה הבריטית (EAR), וכבלים אמריקאים (אקוסטיק זן).