וגם בין אלה יש הרבה חRא, המון בינוניות, לא הרבה טובות ומעט מאוד ברמת "רפרנס" שמתאים לטסטים של סאונד בהי-אנד.היינו צריכים לשים מוזיקת מרובת כלים (קלאסית).
שמענו רוק אלקטרוני וקצת ג'ז
הקיצוניות שבתיאור הייתה לצורת הסברת העקרון..ההקלטה הראשונה בפנל, אכן היתה בהירה משהו, אבל שאר ההקלטות היו טובות, זה ממש לא היה קיצוני כפי שאתה (שלא ביקרת באירוע) מתאר את זה.
ברור שמבינים שייש ההבדלים, אבל לא בדיוק "את" ההבדלים.
כשההקלטה אינה טובה, תחפש נגן שמפצה על חסרונותיה, ואז תגיע למסקנות עקומות.
עמיר
הקלטות סופר-מעובדות הן בדרך-כלל מיופייפות, כלומר לא "טובות".לא יכול להיות יותר באי הסכמה איתך מאשר עכשיו .
אני דווקא חושב שהקלטות טובות הן בעוכרינו. הן תמיד יישמעו טוב. והן בדר"כ כ"כ מעובדות שקשה לשים לב להבדלים שהם לא טכניים. אני חושב שהרבה הרבה יותר חשוב מטיב ההקלטה, הוא ההיכרות איתה.
יש הרכב ששמו mad seasson - יוצאי פרל ג'ם ואליס אין צ'יינס. מוזיקה שלחלוטין לא מקובלת על רוב הזקנים כאן. ההרכב הפנטסטי הזה הוציא אלבום מופת אחד ודי. הקלטה? מחורבנת. מוסיקה? מדהימה. אבל! למרות שהיא לא משהו, היא עדין מצליחה להעביר המון. גיין נמוך, היס גבוה, אבל אין עריכה דיגיטלית מרובה. אין עיבוד של הצליל למוות. אז הרבה יותר קל לזהות אותנטיות של כלי בדיסק הזה. סקסופון נשמע סקסופון. קליסופון נשמע קסילופון.
ההקלטה הזאת ליוותה אותי בכל חיפוש אחרי רכיב חדש, בין אם מדובר ברמקול ובין אם מדובר ברזונטור לספייק של התקע של החשמל.
שורה תחתונה: נושא ההקלטה, קרי, איכותה מול ההיכרות איתה, הוא עוד פרמטר המוסיף סיבוכיות ומקשה על היכולת לזהות הבדלים אמיתיים בין נגנים.
שורה תחתונה2: רק מבחן (גם עיוור, זה בסדר) הנעשה בבית המאזין, ונמשך על תקופת זמן בלתי מוגבלת (ככל שיידרש) - במערכת מוכרת, עם מוזיקה מוכרת - יכול ללמדו באמת על ההבדלים בין הנגנים.
חרה של שפה וחרה של תוכן, מה שכתבתי...חידון !כמה פעמים היום השתמש ak1 במילה "חרה" בכדי לתאר את סיפריית הדיסקים שלי ,שלא התקרב יותר מ3 מטר אליה ?וגם זו היתה הפעם הראשונה ו....
הזוכה יקבל ממני *** של דיסק של לין מתנה!
רק להבנת היומרות -- מה שהסברת כאן לאלה שלא מבינים זה כן רציני?עמיר ומתנוש (ובכלל):
השיח על הקלטה טובה,מעולה וכו וגו הוא לא רציני
כן ובהקשר הנכון - קרי:רק להבנת היומרות -- מה שהסברת כאן לאלה שלא מבינים זה כן רציני?
אתה בטוח שאתה עומד מאחרי ההתבטאות הזו?
לא, לא הובנת -- לא ברור לי מה הקשר בין העדר שליטה על ההקלטה לבין הערכתה (הסובייקטיבית בהכרח) כ"טובה"/לא.כן ובהקשר הנכון - קרי:
לחומר שמשוחזר (דיסק תקליט הי רז) אין לך,כמשתמש,שום שליטה הוא As is ולכן שאלת האיכות הזו או האחרת איננו רלוונטי. כן רלוונטי איך מטפל בתוצר הנתון ציוד האיחזור...
מקווה שהובנתי - ובעיקר בעניין היומרה.
מנחם.
תתעלם.תודה.ואם נתעלם מהיהירות --
אם במציאות שומעים את רעשי האיצבוע בפרופורצייה מסויימת, ואתה משנה את הפרופורצייה הזו (כולל להעלים אותם), אתה מעוות את התוצאה, ולנקודה זו התייחסתי שם, בדיון הלא-רציני, כהבדל בין הקלטה "מיופייפת" להקלטה "טובה".
שאלה מה שומעים כאשר יושבים במרחק שאת התחושה שלו מנסים לתת (תחושה של נגינה בחדר או של נגינה באולם).
ברור, אבל האוזן נמצאת בסוף התהליך בכל מקרה. אם נניח שבזמן ההקלטה מישהו יושב לייד המיקרופון, באותו מרחק מנגן הבאסון, ושומע רעשי איצבוע בייחס X לעומת צליל הבאסון, אז אם ההקלטה/מיקרופון לא מדגישים כלום, מי שמקשיב להקלטה הייה צריך לשמוע את את אותו הייחס בין הרעשים לצליל. נראה לי שזה לא המצב, אלא שהרעשים מודגשיםמיקרופונים פועלים אחרת מהאוזן שלנו הם הרבה יותר רגישים ממנה
אני יודע שבאולם קונצרטים לא שומעים רעשי איצבוע, ולכן אני יודע שאם כן שומעים אותם במערכת, שמו מיקרופון קרוב מדי לכלי, וייש בעייתיות בהקלטה. אם ניקו את הרעשים, אני לא אדע מבעייתיות כזו באותה קלות, אם כי אפשר להבחין בה לפי גוון הכלי -- אם הכלי נשמע קרוב, למרות שהוא אמור להיות רחוק, כנראה שייש בעייתיות.אתה מוביל אותי בדיוק לנקודה שאליה רציתי להגיע: באולם הקונצרטים אתה לא שומע רעשי איצבוע ולא את האצבעות מטיילות על המיתרים. לא בפילהרמונית ולא בהרכבים קאמרים. כמו בכל דבר גם פה יש תפיסות עולם. יש מפיקים/עורכים שחושבים שרעשי האיצבוע ופריטה וכו מוסיפים לאותנטיות של ההקלטה ויש כאלה שבדיוק ההיפך. אותו דבר לגבי אותיות שורקות ואותיות גרוניות יש שכאלה שיעלימו את זה בדקדקנות ויש כאלה שלא. ולכן אם יש רעשי איצבוע או אין זה לא אומר על טיב ההקלטה דבר וחצי דבר.
לפי נסיוני זה ממש לא כך: למשל מערכת שמדגישה את הגבוהים הדגשת יתר (כלומר לא "טובה"/"ריאליסטית"/ליניארית), ישמעו את הרעשים הרבה יותר טוב והרבה יותר צלול, וכל הצליל יהייה יותר "פתוח". במערכת שמדגישה יותר מדי את הבאסים, יהייו הרבה יותר אימפאקט ונוכחות לצלילי קונטראבאס וגיטראות באס -- יכול להיות כיפי -- אבל לא "נכון", אלא "מיופייף".מניסיוני: אם רעשי איצבוע,למשל,נכנסו להקלטה כמות שהם בבית,בשחזור, תשמע אותם,עם תלות באיכות ציוד האחזור קרי: ציוד מדויק וטוב ישמעו בבירור ההיפך מזה ישמעו אבל לא יהיה ברור אם זה רעש או מוסיקה. במציאות אתה לא שומע אותם,הנגן כן וגם המנצח,מעבר לזה לא וזה לא יד המקרה - למיטב ידעתי.
זה לא מנטרל כלום, כי כאן אתה מתייחס לתוכן, בעוד שהיהירות התבטאה ב"אתם לא רציניים".וכדי לנטרל,עוד פעם,את טיעון היהירות: הדיסק שיש לך ביד הוא מוצר מוגמר ואין לך כל דרך להשפיע על תוכנו. המקרה של הפנל ומאחר וחזרו על אותם הקטעים כמה וכמה פעמים אפשר בהחלט (עובדה אמפירית) לשם לב להבדלים שנובעים מציוד האיחזור.
דילוג זה בסדר, אבל קצת קשה עם קפיצה לרוחק.ברור, אבל האוזן נמצאת בסוף התהליך בכל מקרה. אם נניח שבזמן ההקלטה מישהו יושב לייד המיקרופון, באותו מרחק מנגן הבאסון, ושומע רעשי איצבוע בייחס X לעומת צליל הבאסון, אז אם ההקלטה/מיקרופון לא מדגישים כלום, מי שמקשיב להקלטה הייה צריך לשמוע את את אותו הייחס בין הרעשים לצליל. נראה לי שזה לא המצב, אלא שהרעשים מודגשים
.
אני יודע שבאולם קונצרטים לא שומעים רעשי איצבוע, ולכן אני יודע שאם כן שומעים אותם במערכת, שמו מיקרופון קרוב מדי לכלי, וייש בעייתיות בהקלטה. אם ניקו את הרעשים, אני לא אדע מבעייתיות כזו באותה קלות, אם כי אפשר להבחין בה לפי גוון הכלי -- אם הכלי נשמע קרוב, למרות שהוא אמור להיות רחוק, כנראה שייש בעייתיות.
זה בדיוק העניין של מה זו הקלטה טובה -- אני לא מהאסכולה של כמה יותר ==> יותר טוב. להיפך -- יש הרבה יותר מדי מצבים של יותר מדי פרטים, שלא יכולים להיות קיימים במציאות, שלזה אני קורא הקלטה "מיופייפת".
לעומת זאת, בהקלטת "חדר" לדעתי כן אמורים לשמוע את הרעשים, באותה פרופורצייה כמו מאזין.
תוכל להבין למה אני מתכוון בהקלטה "טובה" מפוסט ישן שלי, ולפי התגובות תוכל לראות את ההבדלים בהגדרת "טוב"
.
לפי נסיוני זה ממש לא כך: למשל מערכת שמדגישה את הגבוהים הדגשת יתר (כלומר לא "טובה"/"ריאליסטית"/ליניארית), ישמעו את הרעשים הרבה יותר טוב והרבה יותר צלול, וכל הצליל יהייה יותר "פתוח". במערכת שמדגישה יותר מדי את הבאסים, יהייו הרבה יותר אימפאקט ונוכחות לצלילי קונטראבאס וגיטראות באס -- יכול להיות כיפי -- אבל לא "נכון", אלא "מיופייף".
כנל מערכת שמדגישה את המידבאס -- הצליל יהייה יותר מלא וחם ונעים, אבל גם זה ייפיוף.
כל דבר שמשנה את האיזון הטונאלי (והמרחבי) לעומת ההקלטה הוא בעצם עיוות, אבל יש עיוותים שאנשים אוהבים
.
זה לא מנטרל כלום, כי כאן אתה מתייחס לתוכן, בעוד שהיהירות התבטאה ב"אתם לא רציניים".
ברר שאפשר לשים לב שייש הבדלים, כבר כתבתי את זה, אבל אם ההקלטה לא "טבעית"/נייטראלית/"ריאיסטית", אין לך שום דרך להתקרב לניחוש איזה מהנגנים מוסיף, משפר, גורע או מעביר as-is. לא שזה קל, טריוויאלי ו/או חד-ערכי כשההקלטה היא אידיאלית.
עמיר
שאלה: האם אנחנו "ברוגז"?דילוג זה בסדר, אבל קצת קשה עם קפיצה לרוחק.
אכן הדברים עוד רגע וסוטים מהנושא - במחינתי אין טעם להמשיך לדון ,פה, בפרטי הפרטים של מהי איכות.דילוג זה בסדר, אבל קצת קשה עם קפיצה לרוחק.
אכן הדברים עוד רגע וסוטים מהנושא - במחינתי אין טעם להמשיך לדון ,פה, בפרטי הפרטים של מהי איכות.
מבחינת הפאנל עצמו: הדברים נכתבו ונכתבו יפה מאוד וכל אחד יכול לקחת מזה משהו.
מנחם.