זיו, יש לי דוגמה טרייה משהו. אני "נרדמתי בשמירה" ולא נגעתי בזרוע בערך 400 שעות. היות שדעיכה באיכות הצליל (בגלל שחיקת המחט) היא איטית מאד, האוזן מסתגלת אליה, ולא שמים עליה לב - עד שהאפקט המצטבר מתחיל להיות משמעותי. בתקופה האחרונה צליל הפטפון שלי פתאום התחיל לעצבן, לא יכולתי להבין מה קרה - הרי כל השינויים שנעשו בתקופה היו רק לטובה. ואז נזכרתי שמזמן לא נגעתי בכיוון VTA. כיוונתי - והצליל האהוב עלי חזר! כשמחט נשחקת, זווית VTA משתנה - ואיתה גם הצליל; במערכת שקופה זה לא שינוי זניח.
- דוגמה מושלמת למה שהתכוונתי, אפשר לבצע את הכיול (שתכלס, גם לא דורש יותר מדי עבודה) אחרי תקופה ממושכת יחסית של הנאה מהאזנה לפטיפון.
לגבי הגראהם - ברור שהנוחות העיקרית היא בשינוי VTA מהיר במעבר בין סוגי התקליטים (דקים-עבים- משנות 70 - משנות 50). אבל אפשר גם כל 100 שעות (בערך) לתקן VTA "ממוצעת". הקיצר, זרוע מאד אטרקטיבית, ועל זה עוד יהיה לי דיבור איתך
.