לסיכום, לא רוצה להיכנס לפרטים כי זה מיותר, אבל זה המשפט החשוב (שלי הוא כמובן נשמע מוזר מאוד):
יש נחיתות אובייקטיבית לתקליטים בהשוואה לתקליטורים אבל יש תקליטים שנשמעים טוב יותר מתקליטורים.
במילים שלי, כשמתחשק לה, הנחיתות מופיעה. כשלא מתחשק לה היא נעלמת.
הנושא הבא צריך להיות, מתי הנחיתות של התקליט מופיעה?
יש או אין נחיתות זה רק על סמך מה שאני שומע, עם השמיעה המוגבלת והציוד המוגבל שלי, כפי שציינת.
אריה
הגיע הזמן שתקרא שוב את הרשימה:
- רעשי רקע: רעש הוויניל, פצפוצים, חריקות, טיקים וכיו"ב
- שריטות וקפיצות
- הצורך בניקוי התקליטים, שיכול להגיע לכדי רכישת מכונת ניקוי ותחזוקתה, כולל חומרי הניקוי
- הצורך בניקוי המחט
- הצורך להחליף ראשים, רצועות וכו', מנורות אם יש בפונו סטייג'
- hum בגלל ההגברה הנוספת
- בעיות pitch בגלל מהירות לא מדוייקת ו/או, גרוע יותר, לא קבועה
- ירידת איכות מובנית לקראת סוף התקליט
- תקליטים שמתעקמים בחום
- עובש -- בעייה נפוצה בתקליטים ונדירה בדיסקים
הדברים האלה קיימים, אובייקטיבית, מה לעשות? חלקם פחות ביומיום, כמו #6, #7, #9 ו-#10, אבל קיימים, והם ביטויים של נחיתות טכנולוגית. או שאתה טוען שאין רעשים, שלא צריך לנקות, שאין צורך להחליף מחטים/ראשים וכד'?
מי שאוהב את הסאונד של ויניל מוכן להתעלם מהם, למעט אולי במקרים שהם ממש נוראיים, כמו תקליט קופץ ורועש מאוד.
מי ששפוט של ויניל עד הסוף, לא מקבל בכלל שייתכן שדיגיטאל יישמע טוב יותר מתקליט.
מי ששפוט של דיגיטאל עד הסוף, לא מקבל בכלל שייתכן שתקליט יישמע טוב יותר מדיגיטאל.
מי שאוהב את שניהם במידה שפוייה, יעדיף את התקליט במצבים שהייתרון -- הסאונד המיוחד -- מאפיל על החסרונות, ויעדיף את הדיגיטאל במקרים אחרים. זה לא עניין של חשק של הנחיתות.
עמיר