שוק ה- אודיו היי אנד בעליה!


TakeOne

חבר משקיען
הודעות
2,915
מעורבות
865
נקודות
113
נוח לי להסכים עם הדברים טריטון, כי באמת יש בשוק הרבה חארטה שעולה כסף רב ונותנת תמורה מועטה מבחינת איכות הסאונד. אבל דוגמאות, אחשלו, דוגמאות.....

איזה חברות לטעמך מייצרות מוצרי "יוקרה" שנכנסים לנישה של מחיר מופרע עם איכות מפוקפקת, ואיזה חברות היית מגדיר כמספקות טכנולוגיה עלית במחיר סביר?
 

Joshua_G

חבר משקיען
הודעות
3,721
מעורבות
4
נקודות
0
נוח לי להסכים עם הדברים טריטון, כי באמת יש בשוק הרבה חארטה שעולה כסף רב ונותנת תמורה מועטה מבחינת איכות הסאונד. אבל דוגמאות, אחשלו, דוגמאות.....

איזה חברות לטעמך מייצרות מוצרי "יוקרה" שנכנסים לנישה של מחיר מופרע עם איכות מפוקפקת, ואיזה חברות היית מגדיר כמספקות טכנולוגיה עלית במחיר סביר?

יש גם מצב שלישי – חברות המציעות מוצרים טובים, אבל במחירים מופקעים. אני מעדיף לא להביא דוגמאות כרגע כדי לא לריב עם כל העולם ואשתו.
 

katzofe

מושעה
הודעות
1,392
מעורבות
73
נקודות
48
דוגמאות??, בבקשה : רמקולים של טונוס פאבר, כבלים של XLO , פטיפונים של כל החברות כולם (חוץ אולי מ-
JC Verdier) , כמובן Clearaudio כל הליין (פטר סוחי ובניו) כל המוצרים הללו ועוד רבים אחרים
נמכרים במחירי עושק , פשוט סקנדל!!!
 

נמר

כתב אודיו
צוות האתר
הודעות
20,089
מעורבות
4,236
נקודות
113
דוגמאות??, בבקשה : רמקולים של טונוס פאבר, כבלים של XLO , פטיפונים של כל החברות כולם (חוץ אולי מ-
JC Verdier) , כמובן Clearaudio כל הליין (פטר סוחי ובניו) כל המוצרים הללו ועוד רבים אחרים
נמכרים במחירי עושק , פשוט סקנדל!!!

מכיוון שלא שמעת את כל הרמקולים של סונוס פאבר, את כל הפטיפונים היקרים, לא התנסת בלימיטד אדישן לרמקול של XLO, ואינך מכיר את כל המחירים ביחס להשקעה במוצר אני נוטה לקחת את דברייך בערבון מוגבל.

קח אחד.
יש כמה מוצרים יקרים להחריד שאני מכיר היטב שלא שווים יותר מכמה אלפי שקלים בודדים, הן בחומרים ואיכות הבניה המביכה והן באיכות הצליל הקטסטרופלית בכל אספקט שתבחר ובכל סגנון מוסיקה.

לעומת זאת ישנם מוצרים זולים שאני מכיר שלדעתי שווים הרבה יותר מערכם.
 

katzofe

מושעה
הודעות
1,392
מעורבות
73
נקודות
48
בנוסף לכבל הרמקול XLO sig 2 שיש ברשותי ,היה אצלי למספר ימים Limited Ed אינטרקונקט של אחד רומן מיבנה,
ערכתי השוואות והתוצאות לגבי ה-XLO מביכות , לגבי SF , נו טוב יואילו נא בעליהם להסביר מדוע אצה להם הדרך
למכור כ"כ מהר,
 

Triton

חבר משקיען
הודעות
1,249
מעורבות
0
נקודות
0
נוח לי להסכים עם הדברים טריטון, כי באמת יש בשוק הרבה חארטה שעולה כסף רב ונותנת תמורה מועטה מבחינת איכות הסאונד. אבל דוגמאות, אחשלו, דוגמאות.....

איזה חברות לטעמך מייצרות מוצרי "יוקרה" שנכנסים לנישה של מחיר מופרע עם איכות מפוקפקת, ואיזה חברות היית מגדיר כמספקות טכנולוגיה עלית במחיר סביר?

לא יודע איזו חשיבות יש למה שאני חושב על איזה חברה,
ואם נתחיל לא נצא מזה, כי יש כל כך הרבה, ואני כבר קורא שיש כאן אנשים שענו.

אבל בכל זאת, אני אתן לך איזושהיא דוגמה.


בתערוכה של מה שאתם מכנים ה"פורום הכחול" הוצגו רמקולים של מיליון ש"ח.:rolleyes:
נציג החברה (מחו"ל) עשה ככל יכולתו אך ניכר היה על פניו אי נוחות.
החדר לא היה גדול מעבר למה שהרמקול הזה היה אמור להכיל, אבל אני חייב לומר שממש הייתי מבולבל מהתוצאה, וייחסתי זאת לסטאפ לא נכון, כמות האנשים בחדר, עין הרע , אזניים סתומות ושלל תרוצים ופרנויה.

ניגשתי למדגים המיוזע ושאלתי למה הסאונד נשמע מוזר וכמובן שנשעניתי בתשובה ואני מצטט : "זה לא מוזר, כשאנחנו מדברים אנחנו לא עושים היסס".
לגיטימי.
אלא שאלף כשאנחנו מדברים אנחנו כן עושים היסס מדי פעם.
ואת התשובה המלומדת שמעתי בעבר, בדיוק באותו נוסח :).

לעתים אין דבר יותר משעשע מלראות הדגמה שמתפוצצת למדגים בפרצוף.
לחלק מהחברה האלה יש סטים של תשובות מהבית, ואחד מעתיק מהשני, ובדרך כלל המכנה המשותף הוא הפנית האצבע לבעיה אצל המאזין (great).

מה שהוא לא ידע, שבמקרה לגמרי, היה איתי אדם שיכול להרשות לעצמו לשלם מיליון שקל על רמקולים (בניגוד מוחלט אלי).

עצוב משהו, פניתי אל החדר הסמוך עם חברי כדי לנוח מהחויה המוזרה.

בחדר הזה,(השני) ניגנו רמקולים במחיר 20,000 שח, (וגם הם לדעתי לא זולים בשביל מה
שהם.)

אבל - הרמקולים האלה ניגנו.
לחדר מלא, ולח עוד יותר.
לא היה אדם אחד שנזכר בבגדי המלך החדשים, כי הצליל מילא את החדר.
לאט לאט, קולות רכילות חרישית על החויה מהחדר ליד עברו מפה לאוזן בזהירות מסקרנת, אבל בשבילי זה היה רגע של נחת, והסאונד והחויה המטרידה פינו מקום להקשבה למוסיקה .
 

נערך לאחרונה ב:

katzofe

מושעה
הודעות
1,392
מעורבות
73
נקודות
48
טריטון, החבר'ה הללו מוכנים לכל שאלה ויסבירו לך יפה מדוע יש הצדקה לסכומים שהם דורשים, כמובן אלו סכומים
מינימלים שהרי מדובר בטכנולוגיות על ,כאלו שטרם נראו על הפלנטה שלנו , אלו פיתוחים שרק נאס"א עושה בהם
שימוש והיתה שותפה להם, למשל רמקולים YG מאלומיניום תעופתי (!!!!!!?????) בעשרות אלפי $, והבחור עוד משלנו,
בהחלט גאווה ישראלית.
 
נערך לאחרונה ב:

נמר

כתב אודיו
צוות האתר
הודעות
20,089
מעורבות
4,236
נקודות
113
עופר ידידי.
יש בעיה עם הקביעות שלך. ה-YG ממש לא זול ליצור, בדיוק כמו שהגברת השמנה של מוראל לא זולה ליצור, ואותו הדבר עם הרמקול שלי.

תמחור רמקול הוא אינו על פי החומרים ממנו הוא עשוי אם כי הם גם משתתפים, מן הסתם, בתמחור.

שים לה {לצורך העניין} לרמקול של איזופון שנקרא ערבה. מחירו באיזור ה-40K דולר. רק היחידות שם עולות כמה אלפי דולרים וזה לפני ה-MDF האוסטרי היקר ולפני הקרוס והפיתוח והצבע ושכבות הלכה ועוד ועוד.

אני כן אצדיק אותך לגבי מותגים מסויימים שמחירם מטורף וההשקעה בהם קטנה או בכלל, מביכה.
 

oferT

חבר משקיען
הודעות
5,204
מעורבות
46
נקודות
48
סתם סקרנות...

נמר,

איך הייתה מגדיר את ההבדלים בסאונד בין רמקולים קרמיים ב 40 אלף $ (ערבה לצורך העיניין)
לבין Lightning? שמחירו בערך חצי מערבה.

* נ.ב אם השאלה מסובכת מידי? דלג עליה.
(ורד)
 

נמר

כתב אודיו
צוות האתר
הודעות
20,089
מעורבות
4,236
נקודות
113
לא מסובכת בכלל.

נתחיל מכך שהמערכת ההיא עם הערבה טובה יותר משלי כמעט בכל קנה מידה חוץ מהבס {במקרה הזה זה לא קשור למערכת - קשור לחדר}. אופי הרמקולים דומה, שקיפות, פירוט מבהיל, איזון טונאלי מרשים וכמובן בס קצר ומאוד מאוד מוגדר.

הערבה לוקח את כל מה שציינתי צעד אחד קדימה בזכות כמה משתנים.

1- הוא רמקול טוב יותר משלי {אין מה לעשות}
2- אלקטרוניקה טובה יותר משלי {אין מה לעשות}
3- מקור אנלוגי טוב יותר מכל מקור {אנלוגי או דיגיטלי} שקיים היום בשוק האודיו במדינת ישראל.
4- חשמל מטופל יותר משלי {שנאים מבדלים וכ"ו}.

בקיצור.
ההשוואה הנכונה היא לשים רמקול על יד רמקול ואז להסיק את המסקנות הללו, במקרה הזה, לא צריך. הערבה טוב יותר {לדעתי בכל אופן}.
 

יואלפלרמן

חבר משקיען
הודעות
2,427
מעורבות
106
נקודות
63
טריטון: "STEREO + HIGHER PRICES= HIGH END"
א. נחמד, לא נכון עובדתית (היסטורית).

תחום ההי-אנד התחיל מתישהו בשנות השבעים כאשר חלק ניכר מאוד של התעשיות המסורתיות שייצר אודיו קרסו והעולם נשטף בתוצרת יפנית שכללה את כל סוגי הרכיבים. חלק קטן של יצרנים - אחדים שנשארו, אחדים שקמו - החל לייצר מוצרים שנועדו להעניק סוג מסוים של איכות שחזור. השוק הזה היה קטן יחסית אז, והחברות שקמו לא היו גדולות. התמחור הגבוה יותר ממוצרי אמצע הדרך יפניים היה חלק מהעסק.

ה"רשיון" לתמחור גבוה הוא אחד הסיבות למחירים דהיום, שחלקם אכן מופרכים מאוד. סיבה אחרת למחירים הגבוהים מאוד היא שילוב של שוק קטן מאוד בקנה מידה עולמי מחד גיסא, וריבוי פנומנלי של חברות מאידך גיסא (כי כל אחד יכול לייצר). עם פוטנציאל מכירות פאתטי מלכחילה, התמחור הגבוה נתפס כהכרח.

סיבה נוספת: בגלל היקף השוק הזה ובגלל שהמוכר הישיר (יבואן/חנות) הוא זה שיקים או יפיל את העסק, מתח הרווחים של המתווכים האלה גבוה במיוחד, ובוודאי חריג ביחס לכל מוצר צריכה אחר (50-100 אחוז לכל אחד). (ולא, אני לא מדבר על יבואן ישראלי כלשהו; עם כל הכבוד לנו, ישראל היא לא ממש פקטור).

ב. האם שוק ההי-אנד בעלייה או ירידה? כדי לענות על זה צריך שני דברים: א. פרמטרים לייחוס (סוג פריטים בתחום, מספר מכירות בפריטים ובכסף, היקף מכירה ביחס למצב כלכלי כמו תל"ג ותמ"ג, לגודל האוכלוסייה וכו'); ב. ידיעת המצב קודם.

כל דבר אחר נכנס לקטגורית סתם.

דרך אגב: כדי לענות על זה, לא צריך להבין באודיו; צריך נתונים ומחשבון. ההתייחסות לעופר לאור בהקשר הזה לא רק שהיא שגויה, היא גם מכוערת.
 

יואלפלרמן

חבר משקיען
הודעות
2,427
מעורבות
106
נקודות
63
KATZOFE: בנוסף לכבל הרמקול XLO sig 2 שיש ברשותי ,היה אצלי למספר ימים Limited Ed אינטרקונקט של אחד רומן מיבנה, ערכתי השוואות והתוצאות לגבי ה-XLO מביכות

השוויתי לפני מספר שנים XLO לאנליסיס פלוס (מקדם מגבר למגבר הספק). ה-XLO עלו יותר מכפול (שזה גם הרבה כסף) - והפער היה זניח. במערכת העכשווית שלי, כמה חבל, הפער באיכות כבר לא היה זניח.
ערכתי השוואה עם אינטרקונקט חביב מאוד מול ה-XLO (מפונו סטייג' לקדם מגבר). הפער בכסף לא קטן, האינטרקונקט האורח היה טוב מאוד - ובכל זאת: כמה כסף שווה לשלם כדי לשמוע את הצרידות של לואי ארמסטרונג ואת הגרון שלו (קומפלט עם הנעת האוויר בתוכו) בחדר? את זה חווינו (בעל הכבל השני ואני) רק דרך כבל אחד. והוא, אכו חבל, ה-XLO היקר בהרבה.

האם הדלתא של האיכות ניתנת לכימות שהוא רלוונטי לדלתא של הכסף? אם כן, איך?
 

Triton

חבר משקיען
הודעות
1,249
מעורבות
0
נקודות
0
עופר ידידי.
יש בעיה עם הקביעות שלך. ה-YG ממש לא זול ליצור, בדיוק כמו שהגברת השמנה של מוראל לא זולה ליצור, ואותו הדבר עם הרמקול שלי.

תמחור רמקול הוא אינו על פי החומרים ממנו הוא עשוי אם כי הם גם משתתפים, מן הסתם, בתמחור.

שים לה {לצורך העניין} לרמקול של איזופון שנקרא ערבה. מחירו באיזור ה-40K דולר. רק היחידות שם עולות כמה אלפי דולרים וזה לפני ה-MDF האוסטרי היקר ולפני הקרוס והפיתוח והצבע ושכבות הלכה ועוד ועוד.

אם כבר הזכרת את הדגמים האלה אעלה בקלות כמה נקודות:

הYGהמקוריים עולים $107,000, לא בדיוק במגרש של משהו כמו ה ISOPHON ARABBA, אז נתחיל איתו ברשותך.

הטוויטר הבסיסי בYG המקורי עולה 60$.
זה לפני שהוא עבר שינוי במפעל לטענת YG, ומוסיפים לו גם WAVE GUIDE,
(וזה לא פלא בהתחשב בפיזור האופקי של הדגם הזה).
הYG כבר שונו לעיצוב אחר אחרי שYG טען בכל מקום שהם הרמקולים הטובים בעולם.

1. למה לשנות עיצוב מנצח ?
2. כמה לעובדה שלכל מי שקצת מתמצא היה קל לזהות את הטוויטר ומחירו הצנוע היה משקל בהחלטה ?
3.אם YG אכן משתמש בתכנון ללא קשר לעלויות על מוצר הדגל,
אם נבחר טוויטר של 60$, מן הסתם היית מצפה שבתכנון רמקול של $107,000
הוא נבחר כי הוא היה יותר טוב מכל השאר, ורק פריצת דרך טכנולוגית תאפשר את החלפתו...

(הוא גם טען שכל בעיה אצל כל השאר זה תכנון לקוי המבוסס על הבעיה בתוכנות הפיתוח בתחום, ולכן פיתח תוכנה משלו, טענה עם ביקורת מדעית שראויה ליותר מהרמת גבה, או לפחות לפרסום מאמר מדעי המנסה להוכיח זאת).

בISOPHON שהזכרת, (עוד אחד ממבול התכנונים הדומים משהו המבוססי הדרייברים הקרמיים של ACCUTON) שמתומחר הרבה יותר צנוע, גם חסר מידע שיסביר מה בדיוק אתה קונה.

אולי הפרט הכי מסקרן זה הסלופ , בטענה למעל 50DB.
זה אומר שמדובר במה, 8th Order לפחות?
השאלה הראשונה שמתבקשת אחרי מידע כזה, היא באיזה נצילות הם השיגו את זה, אבל זה פרט שהם לא מספקים בברושור שלהם באתר.
(אם מישהו איתר את האינפורמציה הזו בספרות הטכנית שלהם אשמח לקישור).


לסיכום :

לדעתי לא נצא מהדוגמאות, ואני בספק למי יש גם את ההכרות, הידע הטכני והכרות הרכיבים, וגם את הידע הפנימי הדרוש כדי להבין איך התמחור באמת מתבצע.

אין שום ספק שמוצר איכותי בשום פנים ואופן אינו סך חלקיו, ולא יכול להיות מתומחר כך.

במחירים האלה,הצרכן צריך (ומגיע לו לעניות דעתי) קצת יותר מהסתמכות על חוויה זו או אחרת,מספקים ככל שיהיו מבחינת האזנה לאזני אחד או אחר,

מתעוררות לא מעט שאלות שנשארות ללא מענה בכדי להצדיק את מחירם.

הבעיה גודלת שבנוסף להרבה יצרנים בHIGH END שלא מוכנים/רוצים לספק אינפורמציה מספיקה,ואפילו העיתונות המקצועית, שחיה מהפרסומים, זהירה ביותר לגבי מה היא אומרת או שואלת.
 

diz1

חבר משקיען
הודעות
1,656
מעורבות
1
נקודות
0
דוגמאות??, בבקשה : רמקולים של טונוס פאבר, כבלים של XLO , פטיפונים של כל החברות כולם (חוץ אולי מ-
JC Verdier) , כמובן Clearaudio כל הליין (פטר סוחי ובניו) כל המוצרים הללו ועוד רבים אחרים
נמכרים במחירי עושק , פשוט סקנדל!!!

האם אתה מודע לזה שאפילו ה VERDIER נמכר ב 14,000$ רק הפטיפון?
זה זול?
 

oferT

חבר משקיען
הודעות
5,204
מעורבות
46
נקודות
48
מודע לבעייתיות בהשוואה

לא מסובכת בכלל.

נתחיל מכך שהמערכת ההיא עם הערבה טובה יותר משלי כמעט בכל קנה מידה חוץ מהבס {במקרה הזה זה לא קשור למערכת - קשור לחדר}. אופי הרמקולים דומה, שקיפות, פירוט מבהיל, איזון טונאלי מרשים וכמובן בס קצר ומאוד מאוד מוגדר.



ההתייחסות שלי הייתה למאפיינים (אם ישנם) של אלמנטים קרמיים ברמקולים בתמחור
שונה מבחינת אופי/כיוון וכד'. ואכן קיבלתי את התשובה. (בשקיפות מלאה (ורד))
 

diz1

חבר משקיען
הודעות
1,656
מעורבות
1
נקודות
0
מה משמעות ההי אנד מבחינת מחיר?
ככול שמוצר מושקע יותר -העליה במחיר שלו היא יותר גבוהה נומינאלית האופן אקספוננצאלי- וזאת בגלל שרשרת המכירה.
ההבדל בין עלות החומר למחיר המכירה הוא מינימום פי 4-6.
לכן אם שמים קבל של 10$-הצרכן ישלם עליו 40-60$
אם מחליטים לשים קבל של 100$- הצרכן ישלם עליו 400-600%. וזה לא קשור אם מי שהרכיב אותו הוא שבוי במחנה כפיה בסין או סר ג'ון באנגליה. כל עוד המוצר נמכר בשוק החופשי המערבי- זה המצב.
ככה דברים עובדים .
מחירי היי אנד הם לפעמים, בגלל השקעה גדולה יותר במוצר ומצד שני הם מיועדים להמכר בכמויות מאוד קטנות ולכן המחיר גבוה. היות והמחיר שלהם גבוהה-הם מיועדים להמכר בכמויות קטנות.
מי שחושב שעקומת "ביקוש היצע" שכל ילד לומד במבוא למיקרוכלכלה-לא עובד בשוק האודיו- טועה.
 

katzofe

מושעה
הודעות
1,392
מעורבות
73
נקודות
48
האם אתה מודע לזה שאפילו ה VERDIER נמכר ב 14,000$ רק הפטיפון?
זה זול?
יחסית ל-Clearaudio ושות' כמובן, ואפילו פחות יקר מהראשים הבכירים שלהם ,

עם הפוסט השני שלך אני מסכים בהחלט.
 
נערך לאחרונה ב:

katzofe

מושעה
הודעות
1,392
מעורבות
73
נקודות
48
האם הדלתא של האיכות ניתנת לכימות שהוא רלוונטי לדלתא של הכסף? אם כן, איך?
באופן לוגריתמי כן, כלומר תוספת קטנה באיכות תעלה הרבה כסף, בקשר להשוואות ובכן,
את ה XLO sig שברשותי השוותי לכבל של Kimber זול יותר שנשמע טונלית מאוזן ונכון יותר,
ל-XLO יש נטייה ברורה לכיוון הגבוהים וחסר להם 'משקל' לדעתי , הרמקול אז היה SF
Electa Amator 2 (ורד נבול) .
 

Triton

חבר משקיען
הודעות
1,249
מעורבות
0
נקודות
0
טריטון: "STEREO + HIGHER PRICES= HIGH END"
א. נחמד, לא נכון עובדתית (היסטורית).

תחום ההי-אנד התחיל מתישהו בשנות השבעים כאשר חלק ניכר מאוד של התעשיות המסורתיות שייצר אודיו קרסו והעולם נשטף בתוצרת יפנית שכללה את כל סוגי הרכיבים. חלק קטן של יצרנים - אחדים שנשארו, אחדים שקמו - החל לייצר מוצרים שנועדו להעניק סוג מסוים של איכות שחזור. השוק הזה היה קטן יחסית אז, והחברות שקמו לא היו גדולות. התמחור הגבוה יותר ממוצרי אמצע הדרך יפניים היה חלק מהעסק.

אני מבין מה אתה מנסה להגיד, לא בטוח שאנו מדברים על אותו דבר.
שים לב שמדובר על עניין הHIGH END במוטציה הנוכחית שלו היום,
כולנו מבינים את הקונספט המקורי ..

גם נחמד וגם נכון ..:O סלח לי.

הרבה מהעניין קשור ליפנים והשגיהם כמו שכבר ציינתי, וגם את הנסיון של יצרנים לבדל את עצמם.
ה"רשיון" לתמחור גבוה הוא אחד הסיבות למחירים דהיום, שחלקם אכן מופרכים מאוד. סיבה אחרת למחירים הגבוהים מאוד היא שילוב של שוק קטן מאוד בקנה מידה עולמי מחד גיסא, וריבוי פנומנלי של חברות מאידך גיסא (כי כל אחד יכול לייצר). עם פוטנציאל מכירות פאתטי מלכחילה, התמחור הגבוה נתפס כהכרח.

לא רלוונטי, ולא נכון.
השוק אינו קטן כבעבר, ועולמות מבדילים בין המצב בשנות השבעים לעכשיו.
אם לדעתך ל"רשיון" הזה היה תוקף אז, הוא בטל ומבוטל היום, לגבי כל החברות HIGH END שמשתמשות בOUTSOURCING בכפר הגלובלי שהפכנו להיות,
תוך כדי צמצום עלויות משמעותי ע"י ניצול המחירים והמשאבים מהמזרח.

סיבה נוספת: בגלל היקף השוק הזה ובגלל שהמוכר הישיר (יבואן/חנות) הוא זה שיקים או יפיל את העסק, מתח הרווחים של המתווכים האלה גבוה במיוחד, ובוודאי חריג ביחס לכל מוצר צריכה אחר (50-100 אחוז לכל אחד). (ולא, אני לא מדבר על יבואן ישראלי כלשהו; עם כל הכבוד לנו, ישראל היא לא ממש פקטור).
קודם כל אם היקף השוק קטן, אז גם אנחנו פקטור במחירים האלה.
שנית מתח הרווחים מוגזם גם בעוד תחומים אחרים אם אתה מתעסק באחוזים.

אז שכשמדובר ברווח של 10000$ על מכשיר של 10000$זה אמנם מקבל משמעות אחרת גם אם הרווח הוא רק 100%, אבל שילמת אותם אחוזים או יותר על מסטיק.

הבעיה היא זה שנוצר הרושם שיש פשוט מגמה רחבה בתחום של נקיבת מחיר כסמל סטטוס ומעמד, ללא שום קשר ליכולות הטכניות של המוצר.

הטיעון שלך של שוק קטן לא מחזיק מים לצערי.
שים לב שהHIGH END פונה לסקטור (מסוים)של המשתמש הביתי.

השוק של האודיו המקצועי פונה לשוק עוד יותר קטן.
למה זה לא קורה באותה קיצוניות שם ?

היתכן מצב שהרבה יצרנים בHIGH END בונים על גבולות הידע וההתמצאות של המשתמש הביתי, ומעדיפים לטפח אצלו אלמנטים של הבל החן וכו וכו בדרך לארנקו?
 
נערך לאחרונה ב:

יואלפלרמן

חבר משקיען
הודעות
2,427
מעורבות
106
נקודות
63
אם יורשה לי.
טריטון: "לא רלוונטי, ולא נכון. השוק אינו קטן כבעבר, ועולמות מבדילים בין המצב בשנות השבעים לעכשיו. אם לדעתך ל"רשיון" הזה היה תוקף אז, הוא בטל ומבוטל היום, לגבי כל החברות HIGH END שמשתמשות בOUTSOURCING בכפר הגלובלי שהפכנו להיות, תוך כדי צמצום עלויות משמעותי ע"י יצול המחירים והמשאבים מהמזרח".

לא טענתי שלרשיון היה תוקף, הסברתי את מקורו; עניין השבעים הובא כדי לקבוע את קו הגבול בזמן, הוא אינו מתייחס למצב העכשווי. השוק בכלל גדול יותר בגלל כניסת ארצות וחלקי יבשת שלא שיחקו אז, לעומת זאת גם מספר השחקנים גדול באופן משמעותי מאוד. השאלה כמה "נשאר" לכל שחקן בעסק. חלק מיצרני ההי אנד, דווקא בגלל ההיקפים הקטנים, לא בהכרח יוצא נשכר מהגלובליזציה.
***
"קודם כל אם היקף השוק קטן, אז גם אנחנו פקטור במחירים האלה. שנית מתח הרווחים מוגזם גם בעוד תחומים אחרים אם אתה מתעסק באחוזים".

השוק קטן, אבל אנחנו פחות מזעירים. ישראל לא פקטור. מתח רווחים כזה קיים במוצרים זולים, ואז המשמעות הנומינלית של הפער אינה גדולה; במוצרים יקרים, כמו מכוניות, הפערים קטנים בהרבה; במוצרים יקרים כמו שעוני יוקרה, הפערים אכן גדולים, אבל קיים הבדל ניכר מאוד מאוד בין מחיר מומלץ לצרכן ובין מחיר מכירה.
***
"הבעיה היא זה שנוצר הרושם שיש פשוט מגמה רחבה בתחום של נקיבת מחיר כסמל סטטוס ומעמד, ללא שום קשר ליכולות הטכניות של המוצר. הטיעון שלך של שוק קטן לא מחזיק מים לצערי. שים לב שהHIGH END פונה לסקטור (מסוים)של המשתמש הביתי. השוק של האודיו המקצועי פונה לשוק עוד יותר קטן. למה זה לא קורה באותה קיצוניות שם ? היתכן מצב שהרבה יצרנים בHIGH END בונים על גבולות הידע וההתמצאות של המשתמש הביתי, ומעדיפים לטפח אצלו אלמנטים של הבל החן וכו וכו בדרך לארנקו?"

בכל תחום בו מוכרים מוצרים יש המבדלים קבוצת מוצרים או מותגים באמצעות מחיר. ככל שהשוק פונה לתחומי "הלא-הכרח", כך זה יימצא יותר. לטעון כי גם באודיו יש עניין של סטטוס והוא נקבע על-ידי (גם) מחיר, זה לטעון את המובן מאליו והידוע בשער בת רבים. העניין של היכולות הטכניות של המוצר אינו רלוונטי למוצרים כאלו, שאינם מוצרים בייצור המוני לשימוש סקטורים נרחבים בציבור. השילוש הקלסי - פיתוח, חומרים, עבודה - הוא רק חלק קטן ולא תמיד העיקרי.
לא טענתי כי השוק קטן. ציינתי עובדה. לא מחזיק מים? כדאי שתכיר עובדות, כמו למשל מה הם המחזורים של חברות ההי-אנד המצליחות בעולם (ווילסון, קרל וכיו"ב). ושוב: המחיר FOB שהיצרן מוכר את המוצר, הוא נמוך דרמטית מהמיר לצרכן, משהו שנע בין 25%(!!!) ל-40%.
ההשוואה לשוק המקצועי אינה רלוונטית, מכיוון שמדובר בשיווק/מכירה אחרים לגמרי.
ושוב: ברור ששוק ההי-אנד מתומחר גבוה, אבל זה בהחלט לא רק בגלל הגרידיות של היצרנים - כי כמה גרידי יכול להיות גון אחד שייצר עשרה קדם מגברים, אולי, אגב תפילה שיצליח למכור את המינימום שבנה?
זה שוק לא נורמלי בגלל שבקמנה מידה תעשייתי הוא קטן מאוד, אבל מייצר מוצרי הנשפטים כמוצרי צריכה, בגלל שכל אחד יכול להיכנס ולייצר, בגלל התלות בצינורות שיווק והצורך לפטמם ועוד כיו"ב.
האם קיים גם אלמנט של פיתוי? כן, אבל זה לא רק כאן, וזה - בניגוד לאמונה העממית - בחוגי האודיופיליה, בוודאי מהסוד המוצא ביטוי בפורומים בין לאומיים, הרבה פחות ממה שנטען כאן.

ההיאנד פונה לסקטור של אנשים בעלי אמצעים אלמנטריים שמוכנים לרכוש מוצרים לצורך שמיעת מוזיקה.
האם יש ביניהם מתחזים? כן, אבל זה קיים בכל מקום ומאז ומתמיד.
פרספקטיבה היא עניין שעוזר.
 

למעלה
תצוגת צבעים באתר (* פועל בדפדפנים מתקדמים מסוג Chrome ו- Firefox) תצוגה רגילה מותאם לעיוורי צבעים מותאם לכבדי ראייה
+ 100% -
סגור