סטרימינג לעומת CD

  • פותח הנושא פותח הנושא matanoosh
  • פורסם בתאריך פורסם בתאריך

לא מדויק .
מה שהוא אומר בין היתר שזה אם הכל נמדד אותו דבר .
ו עכבת נמוכה יציאה ולא משתנה עם ה load .

אז זה ישמע אותו דבר .
כמובן שצריך עוד מדידות עבור זה - לא רק עכבת יציאה .
הוא דיבר באופן כללי האם כל המגברים נשמעים דומה .
והתשובה היא לא .
ומאוד קל להסביר את זה עם המדידות .

והוא גם דיבר על זה שעולם המדידות לא מתנגש עם עולם האזניים, רק אומר .
אז אני חושב שהוא מטעה, או מסתכל צר מידי על פרמטר אחד ויחיד. יש ענייני פידבק, תכנון מגבר. האם מסוגל לספק את הזרם לרמקולים (עדיף הרבה headroom).

לאודיופיל סטנדרטי אין ידע הנדסי כשל ארין ואין ציוד מדידה. הפועל היוצא הוא שמחבר מגברים (גם טרנזיסטורים) שונים ומקבל צליל שונה... אנשי המדידות שנים טוענים שזה לא המצב, חבר כל מגבר עם דאמפינג טוב, לא תרגיש בהבדל...

הוא בכוונה לקח מגבר מנורתי כי אם היה לוקח טרנזיסטורי, היה לו מאוד קשה לייצר כזה סרטון... לכן לטעמי יש פה סוג של ״קטילה בעקיפין״ של מגברי מנורות. הוידאו אכן מלמד ומעשיר, אבל הוא לקח מגבר לא מתאים לרמקול בכוונה תחילה, כדי להדגים נקודה ספציפית.

נמדד זהה נשמע זהה זה טריוויאלי, אבל מה זה נמדד זהה ואיך אני בתור לקוח יודע מה זה נמדד זהה? לזה אין פתרון.
 
נערך לאחרונה ב:
בעבר ביצעתי ריפים לכול ה CD שלי ע"י מחשב נייד עם דיסק חיצוני, יצא בסדר פלוס.
לפני כשבועיים קיבלתי טרה ורבע של ריפים שבוצעו ע"י שרת יעודי, איזה הבדל. חלק מהאלבומים בריפים זהים לאלבומים שביצעתי להם ריפ מוקדם יותר, כך שלא בעיה להשוות האיכות.
מה הכוונה בוצעו ריפים ע״י שרת ייעודי?
השתמשת ב-dbpoweramp?

ברגע שהם שווים ברמת הביט למה שיש בדאטה בייס accurate rip - זה אחד לאחד
וכמובן שעדיף להמיר ל-wave

המרתי 1500 דיסקים בשיטה הזו ויצא פצצה
 

אז אני חושב שהוא מטעה, או מסתכל צר מידי על פרמטר אחד ויחיד. יש ענייני פידבק, תכנון מגבר. האם מסוגל לספק את הזרם לרמקולים (עדיף הרבה headroom).

לאודיופיל סטנדרטי אין ידע הנדסי כשל ארין ואין ציוד מדידה. הפועל היוצא הוא שמחבר מגברים (גם טרנזיסטורים) שונים ומקבל צליל שונה... אנשי המדידות שנים טוענים שזה לא המצב, חבר כל מגבר עם דאמפינג טוב, לא תרגיש בהבדל...

הוא בכוונה לקח מגבר מנורתי כי אם היה לוקח טרנזיסטורי, היה לו מאוד קשה לייצר כזה סרטון... לכן לטעמי יש פה סוג של ״קטילה בעקיפין״ של מגברי מנורות. הוידאו אכן מלמד ומעשיר, אבל הוא לקח מגבר לא מתאים לרמקול בכוונה תחילה, כדי להדגים נקודה ספציפית.

נמדד זהה נשמע זהה זה טריוויאלי, אבל מה זה נמדד זהה ואיך אני בתור לקוח יודע מה זה נמדד זהה? לזה אין פתרון.

אף אחד לא טען את זה.
יש לך מגבר שנמדד זהה ?

הוא מדבר על לא מעט פרמטרים .
שי אתה חייב להפסיק להתייחס לאודיו כטכנלוגיה ממאדים - זה לא .
אבל אתה יכול להמשיך...זו זכותך.

אני חושב שאתה לא מפעיל את כל היכלות שלך ( השיכליות ) שאני יודע כמה הן גבוהות כשאתה דן באודיו ,בניגוד לדברים אחרים :)
האודיפיל הסטנדרטי לא צריך למדוד מגברים, אלא רק לראות כמה סרטונים ולקרוא.הידע נמצא שם והוא לא טכנלוגיה חייזרית.
 
מה הכוונה בוצעו ריפים ע״י שרת ייעודי?
השרת היעודי המדובר - ReQuest Audio Raptor

השתמשת ב-dbpoweramp?
כן, אפילו רכשתי רישוי כדי לא להיות מוגבל ל 21 ימים.
ברגע שהם שווים ברמת הביט למה שיש בדאטה בייס accurate rip - זה אחד לאחד
וכמובן שעדיף להמיר ל-wave
כן, כן, כמו שבתאוריה כול תוכנת ניגון בביט פרפקט אמורה להישמע אותו הדבר.... תרשה לי לחייך
המרתי 1500 דיסקים בשיטה הזו ויצא פצצה
המרתי יותר מ 600 דיסקים
 

כן, כן, כמו שבתאוריה כול תוכנת ניגון בביט פרפקט אמורה להישמע אותו הדבר.... תרשה לי לחייך
זה מזכיר לי איזה צוות הודי שהיה לי את חוסר המזל לעבוד מולו: הם המציאו מונח מהמם "באג סטטיסטי", שלקח לי זמן להבין שהכוונה היא שהגם שהם מכירים בכך שמדי פעם, בערך אחת ל 200,000 נסיונות, יש ב payload ביט במצב לא צפוי, הם לא מצליחים למצוא מדוע ודי התייאשו, רק שהמנהלים שלהם אוסרים עליהם להודות בפני שהם דילוורו מודול שאינו עובד לפי הססיפיקציה.
 
כן, כן, כמו שבתאוריה כול תוכנת ניגון בביט פרפקט אמורה להישמע אותו הדבר.... תרשה לי לחייך
On a high-quality streamer, small differences caused by poor ripping practices can be audible — especially in critical listening setups. Using trusted software with secure ripping ensures bit-perfect results, meaning the files will sound the same regardless of the ripping programif configured correctly.

If you're concerned about sound quality or differences:


  • Use Exact Audio Copy (EAC) or dBpoweramp in secure mode.
  • Ensure no DSP or normalization is applied during ripping.
  • Compare files with tools like:
    • foobar2000’s bit comparator
    • Audiotester or CUETools for verifying rips
  • Use accurate rip databases to verify your rips match others globally.
 
לא רואה איך התעקשות על שנאי מוצא במגברים טרנזיסטורים קשורים לאמינות. לא שמעתי על אף חברה אחרת המייצרת מגברים טרנזיסטורים, המשתמשת בשנאי מוצא עם יציאות שונות לרמקולים על פי עכבה. לטעמי אין בזה הגיון, או שאם יש, אני לא מבין אותו.
מסורת וייחודיות. יש אודיופילים שמחפשים דווקא את אלו למרות שזה לא מגובה עם היגיון.
 

השרת היעודי המדובר - ReQuest Audio Raptor


כן, אפילו רכשתי רישוי כדי לא להיות מוגבל ל 21 ימים.

כן, כן, כמו שבתאוריה כול תוכנת ניגון בביט פרפקט אמורה להישמע אותו הדבר.... תרשה לי לחייך

המרתי יותר מ 600 דיסקים

סתם, לא היה מעניין לבצע diff בין שני הריפים?

אני זוכר פעם הייתה איזה מהדורה של Beatles ע"ג USB,
ביצעתי חיסור של קובץ אחד מהשני ואת התוצאה הגברתי ב-60db.
 
סתם, לא היה מעניין לבצע diff בין שני הריפים?

אני זוכר פעם הייתה איזה מהדורה של Beatles ע"ג USB,
ביצעתי חיסור של קובץ אחד מהשני ואת התוצאה הגברתי ב-60db.

היי מיכאל,
לא ביצעתי diff , בהזדמנות כשישעמם לי מספיק - באמת מעניין מה תהיה התוצאה.
 
ראית את כל הסרטון ?
ודאי שזה פיצ׳ר של המגבר אם יש לו עכבת יציאה גבוהה או לא גבוהה אך לא יציבה .
זו הנדסה כושלת פר אקסלנס.

כמו שכתבתי, זה לא פיצ'ר...זה באג.
 

לא מדויק.
רשמת באג בהתאמה .
זה פיצר או באג תמידי .
יש רק מספר מצומצם של רמקולים שהבאג הזה פחות יודגש.
 
רמקול קליני איכותי יציג תגובת תדר שטוחה ככל הניתן, עם עיוותים נמוכים (THD ו-IMD). המטרה היא להשיג שחזור נאמן של האות המקורי, ללא הדגשה של תדרים מסוימים. חשוב לזכור שהחדר הוא מרכיב קריטי במשוואה, וטיפול אקוסטי יכול להגדיל או להפחית במידה רבה את הבהירות.

קודם כל, אפשר לאמר שעיוותים (בעיה לעמוד בעוצמה) וריסוננסים (צלצולים וחלקים זזים שמנגנים בגלל בעיה בתכנון) הם לא טובים אבסולוטית.

עכשיו נשארנו עם תגובת תדר שטוחה.

לטול היו שתי אבחנות

1. בגדול אנשים מעדיפים רמקולים עם עקומה שטוחה (אוקי. עדיין זה לא אומר לגבי כל אחד)
2. איפה העקומה שטוחה תלויה במיקום המאזין ובהחזרים, כי כשאתה שומע רמקול אתה לא שומע רק אותו, אתה שומע אותו + ההחזרים.
2.(א). ככל שהעקומה שטוחה יותר ובפיזור אחיד במדידה אנקונית, כך הסיכוי גדל שהוא ייתנהג כך גם בחדר (עד לתדר מסויים. מתחת לתדר מסויים (באס) זה כבר מאוד תלוי בחדר.

לאור (2), חשוב לתכנן את הרמקול כך שפיזור התדרים שלו יהיו כמה שיותר אחיד, כי גם רמקול שהוא עם עקומה שטוחה ב-Sweet Spot, עלול להשמע אחרת לגמרי, אם רק תזוז קצת.
דבר שני, תקלות בפיזור, אי אפשר לתקן עם DSP, כי DSP מתקן את התדר, לא את הפיזור. כלומר, אם יש רמקול שהטרבל שלו מאוד נחלש אם אתה זז 10 מעלות שמאלה/ימינה (כי הוא משמיע אותו בעוצמות שונות לפנים ולצדדים, במילים אחרות), אין לך איך לפצות על זה, כי זו בעיית כיווניות ולא עוצמה.
כמובן שיש גם שונות בפיזור בתדרים שונים, וזה יותר מורכבות (ואם אני מבין נכון, בעיות בתחושת ה-Timing).

מסובך.

לגבי (1), גם אלו שמודדים רמקולים (Erin וב-ASR) יימצאו לפעמים בעיות בפיזור, ועדיין יגידו שהרמקול לטעמם או שלא שמעו את הבעיה במדידה בפועל. מה שהם לא מוצאים אף פעם זו בעיה שהם לא מצאו לה ביטוי במדידות.\

המידע שהם מספקים מאוד עוזר לסינון ראשוני. למשל, הם יכולים למצוא שלרמקול מסויים יש הנחתה בבאס, כי הוא מתוכנן לעמוד צמוד לקיר. או להראות שרמקול אחר מסוגל לנגן בעוצמות מאוד גבוהות בלי קומפרסיה. או להראות את פיזור הסאונד של הרמקול, ואם יש לך Sweet spot מאוד צר ומוגדר להאזנה, וחדר רפלקטיבי, אתה יכול לבחור רמקול שפחות "מתפזר לצדדים". הם גם, כמובן, יכולים לעזור בסינון של רמקולים שסובלים מריזוננסים וכו' (את זה אף אחד לא רוצה...).

_________________________
 
נערך לאחרונה ב:
לגבי (1), גם אלו שמודדים רמקולים (Erin וב-ASR) יימצאו לפעמים בעיות בפיזור, ועדיין יגידו שהרמקול לטעמם או שלא שמעו את הבעיה במדידה בפועל. מה שהם לא מוצאים אף פעם זו בעיה שהם לא מצאו לה ביטוי במדידות.\
הכל נכון.
רק פה - יש בעיה בפיזור ויש פיזור נוראי - שזה לא מעט חברות.
וגם לציין - חשוב - העקומה שטוחה בחדר אנקואי - ועם פיזור טוב - יוביל בהכרח לסוג של עקומת הרמן בחדר - שהיא לא שטוחה כלל אבל מאוד לינארית כלפי מעטה ככל שרצים למטה בתדר.
מתיישר היטב עם רגישות השמיעה האנושית לתדרים גבוהים וריגשות מופחתת לשמיעת הבאסים.
שלא יחשבו חלילה שרמקול שטוח בחדר זה משהו חיובי .
 

כמו שכתבתי, זה לא פיצ'ר...זה באג.
לא מדויק.
רשמת באג בהתאמה .
זה פיצר או באג תמידי .
יש רק מספר מצומצם של רמקולים שהבאג הזה פחות יודגש.
אם כבר אנחנו מדקדקים בטרמינולוגיה של "גרוע", המונח המקובל הוא design flaw - פגם מהותי בתכנון...
 
רק פה - יש בעיה בפיזור ויש פיזור נוראי - שזה לא מעט חברות.

אכן.
יש כאן ביקורת טרייה שמראה איך נמדד רמקול לא טוב, מראה את הקורלציה בין הנשמע למדידות, וגם מסבירה את הקשר בין פיזור סאונד למה שומעים בפועל

ביקורת Erin

הנה דוגמא לרמקול שהמדידות, כביכול, לא משהו, אבל המאזין אהב את התוצאה והבין מה הייתה "כוונת המשורר" בתכנון.
זה כדוגמא לכך שגם אם מתכננים רמקול בהתאם לסטנדרטים ידועים ומוכרים, עדיין יש מקום לתכנון עם תעדוף לאיכויות סאונד כאלו או אחרות.

4349

אלו ביקורות שאפשר ללמוד מהם משהו, והם נקודת התחלה טובה לבחור אילו רמקולים יכולים להיות רלוונטים, ובטח אפשר לדעת ממה בטוח צריך להמנע.

אז השטיק השיווקי הזמין להסוות את ה'סיטואציה' (לא בא לי לעשות ברנד באשינג) הוא שאצלו מתכננים "ע"פ מבחני האזנה" (וששנינו מסכימים זה דבר סובייקטיבי אינהרנטית).

כמו שטול הראה, מבחני האזנה אפשר לעשות באופן אמפירי, כך שהתוצאה אינה סובייקטיבית. רק שזה עולה הרבה מאוד כסף...
צריך קבוצה גדולה של אנשים.
צריך שהמבחן יהיה עיוור.
צריך מבחני שמיעה בסיסיים למועמדים.
צריך קודם כל פרוטוקול שבודק שהמאזינים בכלל מבדילים בין רמקולים שונים, אם הם לא רואים אותה (מסתבר שלא כ"כ...), ואנשים שיודעים לבנות מבחנים כאלו.
זה אומר שצריך ליצור קבוצה של מאזינים שקודם כל מיומנים בלזהות רמקולים שונים, ולהשתמש בהם.
צריך מתקן ומכשור כדי להחליף רמקולים מהר, כי זכרון שמיעתי הוא לא משהו...

בקיצור... מיליונים.

לחלק גדול מחברות הבוטיק שמוכרות ציוד אודיו אין הכנסות יותר גדולות מפיצוציה...

מה שכן, את התוצרים והמסקנות של מהחקרים הללו, יכולות למנף גם חברות קטנות. הן לא חייבות למדוד את הרמקולים אצלן, הן יכולות לקבל את זה כשירות. אבל מבחני האזנה ממש, זה לא ייקרה.
 

ברמקולים, מלבד פיזור הגל, גם קשיחות התיבה, סוג החומרים, חיזוקים פנימיים, שיכוך, ועיצוב התיבה משפיעים ישירות על הצליל – תיבה יציבה ומעוצבת נכון תצמצם תהודות ותשפר את הבהירות והדיוק.

כותרת הפוסט - סטרימינג לעומת CD
הדיון הוסט לכיוונים אחרים, מציע לפתוח שרשור בנפרד לנושאים שרוכבים על השרשור המקורי.
 
אכן.
יש כאן ביקורת טרייה שמראה איך נמדד רמקול לא טוב, מראה את הקורלציה בין הנשמע למדידות, וגם מסבירה את הקשר בין פיזור סאונד למה שומעים בפועל

ביקורת Erin

הנה דוגמא לרמקול שהמדידות, כביכול, לא משהו, אבל המאזין אהב את התוצאה והבין מה הייתה "כוונת המשורר" בתכנון.
זה כדוגמא לכך שגם אם מתכננים רמקול בהתאם לסטנדרטים ידועים ומוכרים, עדיין יש מקום לתכנון עם תעדוף לאיכויות סאונד כאלו או אחרות.

4349

אלו ביקורות שאפשר ללמוד מהם משהו, והם נקודת התחלה טובה לבחור אילו רמקולים יכולים להיות רלוונטים, ובטח אפשר לדעת ממה בטוח צריך להמנע.



כמו שטול הראה, מבחני האזנה אפשר לעשות באופן אמפירי, כך שהתוצאה אינה סובייקטיבית. רק שזה עולה הרבה מאוד כסף...
צריך קבוצה גדולה של אנשים.
צריך שהמבחן יהיה עיוור.
צריך מבחני שמיעה בסיסיים למועמדים.
צריך קודם כל פרוטוקול שבודק שהמאזינים בכלל מבדילים בין רמקולים שונים, אם הם לא רואים אותה (מסתבר שלא כ"כ...), ואנשים שיודעים לבנות מבחנים כאלו.
זה אומר שצריך ליצור קבוצה של מאזינים שקודם כל מיומנים בלזהות רמקולים שונים, ולהשתמש בהם.
צריך מתקן ומכשור כדי להחליף רמקולים מהר, כי זכרון שמיעתי הוא לא משהו...

בקיצור... מיליונים.

לחלק גדול מחברות הבוטיק שמוכרות ציוד אודיו אין הכנסות יותר גדולות מפיצוציה...

מה שכן, את התוצרים והמסקנות של מהחקרים הללו, יכולות למנף גם חברות קטנות. הן לא חייבות למדוד את הרמקולים אצלן, הן יכולות לקבל את זה כשירות. אבל מבחני האזנה ממש, זה לא ייקרה.
מהיכרות עם כמה מהנדסי רמקולים שאני מכיר וגם אחד שממש נכנסנו לעומק .
הטובים ביותר - מתכננים כמובן לפי דרישות טכניות ברורות :
חומרים , דרייברים, מדידות ,פיזור ,אחוזי עיוות וכו וכו .....
ברגע שמתיישר טכנית נגשים לשמוע - ואף שולחים למספר מאזינים.
יש פה תהליך של הלוך/חזור שוב ושוב ושוב .

לא תמיד אתה מזהה את הבעיה במדידה מסוג מסוים, לפעמים היא נמצאת במקום אחר לגמרי - מה שבטוח :

אחרי שאתה מזהה אותה באוזן - אתה תמצא לה ביטוי בגרף,אם תתאמץ מספיק.
לא ניגשים לשמיעה לפני שהכל עומד בסטנדרט טכני מסוים.
מבחני האזנה - עם רמקול אחד בשלב ראשון - פי 100 יעילים יותר.

יכול להגיד מנסיון שגם פעם שלחו לי מוצר מסוים, את הבעיה שמעתי אבל רק ברצועה אחת או שניים .התדר היה מאוד נמוך (מאוד).
לאחר מכן גם נתתי לזה ביטוי במדידה -ואז זה עשה שכל וטופל.

לשלמות יש מחיר וזה הרבה זמן וכסף .אבל כשמתכננן יודע מה הוא עושה ונותן גם ביטוי לאוזן באופן מלא - כולם מרוויחים.

גם מבחינתי,מוצרים שלא עוברים סף מסוים - אותי לפחות לא מעניינים וזה כלל לא קשור לרמת מחיר .זה קשור בשלב ראשוני להנדסה יבשה וברורה.
 
ברמקולים, מלבד פיזור הגל, גם קשיחות התיבה, סוג החומרים, חיזוקים פנימיים, שיכוך, ועיצוב התיבה משפיעים ישירות על הצליל – תיבה יציבה ומעוצבת נכון תצמצם תהודות ותשפר את הבהירות והדיוק.

כותרת הפוסט - סטרימינג לעומת CD
הדיון הוסט לכיוונים אחרים, מציע לפתוח שרשור בנפרד לנושאים שרוכבים על השרשור המקורי.
צודק.
זו פעם ראשונה שזה קורה באתר הזה . הלם מוחלט.
גם אתה מעולם לא פתחת ענפים על נושא אחר בתוך פוסט.

אני עדיין בהלם שלא נשארו בנושט הפוסט .אשתה מים :p:)
 


Back
למעלה
תצוגת צבעים באתר (* פועל בדפדפנים מתקדמים מסוג Chrome ו- Firefox) תצוגה רגילה מותאם לעיוורי צבעים מותאם לכבדי ראייה
+ 100% -
סגור