ההשפעה עבורי היא מידת הפרטים, חיבורם ליחידה מוסיקלית הרמונית ואורגאנית ולשכנוע המאזין שהצורה בה הממיר מגיש לו את המוסיקה היא נשמעת טיבעית עבורו , מהנה ומלאה בניואנסים גוונים , גודל הגיוני, גוף נוכחות אינטימיות ריגוש ותחושת שותפות אינטלקטואלית יחד עם כוונות המבצע הנשמע.
( ואני מקווה שלא תלך עד הסוף ותגיד למה שהאוזן שלך והמח שלך ישפיעו על מה שאתה שומע...?)
בהערת אגב, ככל שאני קורא את תגובותיך אני מתחזק בהערכה שלי שאתה בתחביב הלא נכון.
אני רואה שאתה מתחיל לקחת את זה קצת אישי, וזו לא הייתה הכוונה שלי.
אנחנו באמת לא באותו תחביב, ואני קצת נבוך מהגישה הרומנטית/סנטמנטלית לציוד טכני. ממיר "מגיש מוסיקה", מעניק לה "ניואנסים", יש "שותפות אינטלקטואלית"... זה כמו לכתוב שהמחשב מעניק יופי לאקסל, בשבילי.
הכרתי פעם מישהו שבנה בעצמו את הרמקולים שלו ואת מגבר השפרפרות שהניע אותם, ושם אני עוד מבין את החיבור הרגשי המסויים, אבל נראה לה שאתה מבלבל את החוויה המוסיקלית עם הציוד שמשמיע אותה, ובשבילך הם אחד.
בשבילי לא. המערכת היא אמצעי.
בשבילך התחביב הוא להתלטף מנטאלית עם הציוד, כאילו הוא והמוסיקה חד הם, בשבילי הוא רק כלי. מכשיר.
ומבגלל שאתה מאמין שאתה "עושה" מוסיקה עם קניית רכיבים, אתה מתייחס לכל הציוד האלמנטרי כאילו הוא יצירת כפיים שעושה מוסיקה. זה מאוד מוזר בעיני, לייחס תכונות מוסיקליות לכבל USB (בלי להכנס לזה שאין שום סיבה או סיכוי שהוא עושה הבדל בסאונד, כי אחרת כל התעשייה הייתה מקבלת את זה).
אני לא מבטל את החוויה שלך, כל אחד והתענוגות שלו, רק שאני חושב שזה יוצר אצלך מה שלי נראה כבלבול בו המכשיר הוא החוויה, בלתי נפרד מהמוסיקה. אבל,אם אתה נהנה - על הכיפאק. אני לא בא לקלקל לך את החוויה. אני רק חושב אחרת.
כנראה גם מקשיב למוסיקה אחרת.
זה לא הופך אותי לפחות "אודיופיל" כי אודיופיל הוא מי שחשובות לו איכויות הסאונד, ולי זה חשוב, גם אם אני חושב שהציוד (כל זמן שהוא עובר רף מסויים) הוא משני לדברים כמו איכות ההקלטה, החלל בו מאזינים וגם פנוי הזמן והנפש להאזנה מרוכזת.
כשאני מקשיב למוסיקה, אני לא רוצה להקשיב למערכת. הם שני דברים נפרדים. להפך, אני רוצה לא לחשוב על המערכת, לא לחשוב על הסאונד, שיהיה מספיק טוב כדי שאוכל להתרכז במוסיקה. אם מערכת משיגה את זה, מבחינתי היא טובה.
הסיכוי שאתה שומע מעל 15KHZ בגילך שואף לאפס, אבל אני מניח שעשית בדיקה מקצועית, וזה באמת נתון יוצא דופן ותופעת ייחודית, ששם אותך באחוזון העליון של המין האנושי מבחינת שמיעה.
בדיוק אתמול שמעתי את Mandinka של שינייד אוקונור. הקלטה מאוד לא מאוזנת (בלשון המעטה), עם thump מודגש בבאס העליון (קיק דראם שנשמע מלאכותי לגמרי) וחור במיד. כמו הרבה הקלטות אייטיז שכנראה עברו לדיגיטאלי כנראה לא טוב, האיכות הסונית של ההקלטה לא טובה. למיטב זכרוני היה שם clipping ניכר, כשהיא עולה בעוצמת הקול. עכשיו אני כבר לא שומע את זה, אבל אולי סידרו את מאז המקור.
בכל מקרה, הייתי מאושר אם הבעיות באיכות ההקלטה לא היו מפריעות לי ולא הייתי שם לב אליהן, אבל אני כן, ואי אפשר לתקן את זה. אני עדיין מצליח להנות מהשיר, אבל זה שהמיד "חלול", קשה לי לא לשים לב לזה.
אבל שום מערכת לא יכולה לתקן את זה, כי העיקר באודיו זו ההקלטה, לא המערכת (כל זמן שהיא עוברת סף מינימלי מסויים).
כאודיופיל אילו דברים שמפריעים לי יותר, העדר טווח דינמי בהקלטה, טכנאי שמחליט להזיז את הגיטרה על הבמה כי זה "מגניב", ועוד טעויות שונות, שהן בסדרי גודל יותר משמעותיות ממה שאנשים מדמיינים שאולי הם שומעים.
).
