למה כמעט תמיד פורומים אודיופיליים מתגלגלים לפסים אישיים?

[Slim1900]

מביך

 

[matanoosh]

אתה שוב מחזק את הכתבה של תמיר בצורה יוצאת דופן .

דן, חיזוק של מה?
את המאמר של תמיר אפשר לזקק למשפט אחד: "אודיופילים מועדים יותר להיכנס לוויכוחים על התחביב מאשר אנשים בעלי תחביבים אחרים".
טיעון בעל ערך נמוך מאד. ולראיה, כמות המשתתפים בשרשורים האלה.

אני גם יכול לטעון שאם הייתה לי אחות, היא הייתה טסה לירח, ואז מבקש מתמיר להציג טיעון נגד אם הוא רוצה לסתור אותי.
זאת רמת השיחה, ומפתיע אותי שאתה לא רואה את זה.

תמיר, תתכחש כמה שאתה רוצה, המאמרים שלך לא מביאים שום דבר חדש מחד, ומאידך מבזים קהילה.
חוץ מדן ועוד שניים שלושה טרולים, אני לא רואה פה אף אחד שמגיב למאמרים האלה בצורה חיובית.

 

[Tamir Ivan]

רמה נמוכה כ"כ... זה הולך ומידרדר.
כמה מלל אפשר לכתוב על דברים כל כך טריוויאליים.

בוא נדבר דוגרי.
לא יכולתי לבקש רצף התבטאויות יותר טוב משלך, כדי להמחיש את דברי המאמר הזה.

אם לא היו מכירים אותך כאן, היו חושבים שאתה טרול שהוזמן לכאן במימון שלי, כדי להוכיח את דברי המאמר הזה.
תגובותיך לאורכו, שיצוטטו על ידי כעת, הן לא פחות מזהב!

כעת ניתן לסכם שככל שאתה ממשיך להגיב, אתה חופר לך את הבור שבו תידרש להתחבא מבושה.

נמר שוחח עימי בסוף השבוע ואמר לי "ככל שמתנוש מתלונן, סימן שאנחנו עושים משהו נכון. תמשיך בזה בכל הכח".

והאמת? כשאני רואה את התגובות שלך, אני מסכים.

הנה, סימוכין לטענות שלי. שאלתי את ג'מיניי את זה:
צפה בקובץ המצורף 70763

מביש שאדם מבוגר נדרש לבינה מלאכותית כדי לקבל אסמכתא לאיכות של מאמר. ועוד אחד שטען שאחרים נעזרים בכלי זה.

הדברים פשוטים: אתה כנראה חסר את הכלים הבסיסיים לקרוא בעיון מאמר מתחילתו ועד סופו ולספק משוב קוהרנטי, ולכן פונה לסיוע של בינה מלאכותית.

מדובר בביקורת על קהילה שאתה מביע בצורה חלקלקה וחסרת עמוד שדרה. אם היית גבר, או כמו שנמר אוהב להגיד, "לא אשכנזי", היית אומר את זה בפרצוף: "אודיופילים, אתם חיים בסרט, קונים בצורה מטופשת וגחמתית, ואין לכם מושג בסאונד". אבל לא. בוא נעטוף את זה במאמר שמקבל פיצ'ר באתר, ונייצר על זה שיח ברמה נמוכה.

מדובר במאמר שעוסק בדפוסים שחוזרים בקהילות אודיופיליות. אני מבין את הקושי בו אתה נתקל, שכן הוא מציב בפניך מראה שמסנוורת עד חורכת את עור פניך.

תמיר, תתכחש כמה שאתה רוצה, המאמרים שלך לא מביאים שום דבר חדש מחד, ומאידך מבזים קהילה.
חוץ מדן ועוד שניים שלושה טרולים, אני לא רואה פה אף אחד שמגיב למאמרים האלה בצורה חיובית.

את הביזוי האמיתי על מלא אתה מבצע במו ידיך. עצם העובדה שאתה מכנה אנשים שנרשמו לאתר זה כדי להגיב על התגובות המבזות שלך "טרולים", היא הביזוי האמיתי. אלו שמצדדים במאמר ורואים בו ערך, כנראה לא אוהבים את המגמה עליה אני כותב, ומבקשים לשנות את השיח שגולש לפסים אישיים, כשכולנו רק רוצים ליהנות ממוסיקה באיכות שמע גבוהה. זה הכל.

נזכיר שגרמת גם לחבר אתר מוערך לכתוב בריש גלי שהוא מפסיק לכתוב בשל התבטאותך שלוחת הרסן והגסה. אפילו הנסיון שלך לדובב אותו בשרשור אחר להגיב, נתקל בשתיקתו הרועמת.
ניתן להניח שעל כל אחד שמגיב כמוהו, יש עשרות שאינם עושים זאת, אבל נוקטים בגישה דומה, מחשש שמא תבזה גם אותם.

השירשור הזה מהווה דוגמא בוהקת לכך שהדברים שנכתבו במאמר זה מוכחים כנכונים.
הוא יישאר על כנו כדי להוות הוכחה חותכת שהמילים בו טרם חילחלו לכולנו.

ובאשר לך,
איך אומרים אצלינו ה"אשכנזים"? זה שלך.

 

[AK1]

בוא נדבר ברור:

כפי שאתה רואה עד כה, אין לי בעיה עם דיון או ביקורת חריפה.

אתה מוכיח את ההיפך, באופן עקבי.

במקום לקבל ביקורת כמו גדול, אתה מקבל אותה כמו קטן.

1. אתה תוקף את המבקרים שלך, ומנתח אותם ואת התנהלותם בפסיכולוגיה בגרוש.
   
   
2. אתה מתבצר בעמדותיך במקום לשקול שאולי יש משהו בביקורת
   
   
3. בכל מה שלא נראה לך בדיון אתה רואה אישור למה שכתבת ולצורך בו
   
   
4. נראה לך שאחרים לא יכולים "להתמודד" עם מה שכתבת
   
   
5. אתה לא רואה את הפער בין מה שכתבת לבין מה שאמרת שהתכוונת, וחושב שאם התכוונת אחרת, זה סוגר את העניין, בלי לתקן את הכתוב
   
   
6. אתה לא רואה שפילו שאתה מבזה את הקהילה
   
   
7. אתה אפילו ממציא פילים

בפועל:

1. אתה משתמש ב"פסיכולוגיה" כנשק התקפי, כשאין לך מה לומר, בין אם במאמרים עצמם ובין אם בתגובותיך בדיון הזה. זה לפסול את הדובר במקום את דבריו -- ad hominem -- טכניקת ויכוח פסולה.
   
   
2. אין לך הרבה דברים ענייניים לומר על הביקורת מעבר ללהדוף אותה ולפסול את אומריה
   
   
3. יש ויכוחים על תוכן, שזה טבעי, אבל כאן הם הופכים לאישיים בגלל שאתה לקחת את זה לשם עם התקיפות האישיות שלך, ואחר כך אתה אומר שהתנהלות שלך ומה שהיא גררה מחזקים את מה שכתבת. מאוד מצחיק.
   
   
4. אין לאף אחד בעיה "להתמודד" עם מה שכתבת. זו בכלל רק מחמאה עצמית שאתה חושב שיש במאמרים שלך תוכן "להתמודד" איתו. סה"כ אלה אוסף קלישאות שכולם כבר נאמרו, נקלטו, עוכלו, ו"התמודדו" אתן מזמן.
   
   
5. הפער שאתה לא רואה הופך את ניתוחיך של אחרים לאירוניים עוד יותר
   
   
6. אתה לא לוקח אחריות על הנזקים שאתה גורם לתדמית של אודיופילים, שגם בלעדיך היא בעייתית.
   
   
7. במציאות אין "פילים", זו רק עוד דרך פתטית שלך לנסות להיראות כמישהו בעל ראייה שמצביע על דברים שאחרים לא רואים

אתה עצמך יודע, עמוק בפנים, שאין למילים שלך עוצמה, אחרת לא היית מרגיש צורך לצעוק אותן עם bold ו-underline בכל מקום:

בוא נדבר ברור.

הטענות שלך על “פסיכולוגיסטים אינטרנטיים” הן אירוניות במיוחד, כי בפועל אתה זה שמנתח כוונות, מודעות ואישיות במקום להישאר בתחום המקצועי.


אף אחד לא מינה אותך לייצג את הקהילה, אתה בקושי מייצג את עצמך, וגם זה לא באופן מיטבי.


אתה טוען שנפגעת בשם האודיופילים. האמת היא שאתה מדבר בשם עצמך בלבד.
ואם יש כאן מה שממחיש בדיוק את הבעיה שעליה מדברים שוב ושוב בפורומים, זו ההתנהלות הזאת: להפוך כל ביקורת עקרונית לקרב אישי.

אתה לא מייצג את האודיופילים, ואתה לא שומר הסף של הפורום.
אף אחד לא מינה אותך לדבר בשם קהילה שלמה, ובטח לא להחליט מה מותר ומה אסור להרגיש או לכתוב.



כשאתה מדבר על “רמת מודעות מינימלית”, האירוניה כמעט מושלמת.
אתה שוב מייחס לי דברים שלא כתבתי, ואז מאשים אותי בהכחשה כשאני מסרב לקחת אחריות על הפרשנות שלך.

הפער שאתה מתאר לא קיים בין מה שנכתב למה שנקרא, אלא רק באופן שבו אתה בוחר לעוות אותו.

בזמן שאתה מטיף על מודעות, אתה מתעלם לחלוטין מהשפעת הסגנון שלך לאורך השנים, כזה שאחרים העידו שדחק אנשים החוצה ופגע שוב ושוב בשיח.

לפני שאתה מחלק ציונים לאחרים, אולי הגיע הזמן שתבחן בכנות את הדפוס שלך עצמך.


שמונה.

במשך יותר מעשרים תגובות אתה לא מתמודד עם הטקסט, אלא מתמודד עם הכותב. אתה מדבר על מודעות, אבל לא עוצר לרגע לראות את הדפוס שלך עצמך: לתקוף אישית, לערער לגיטימציה, לנסות להקטין. זו לא ביקורת מקצועית, אלא בריונות עטופה במילים גבוהות.

אם כבר מדברים על חוסר מודעות, שווה שתבדוק איפה אתה עומד ביחס למה שאתה מטיף עליו.
אם יש לך טיעון ענייני, תציג אותו.
אם לא, אז עשרים תגובות של התקפות אישיות לא יהפכו אותך לצודק, רק לרועש.


קראתי שוב את כל מה שכתבת, ומה שבולט הוא דבר אחד ברור: אתה מתווכח עם גרסה של המאמר שקיימת רק במוחך הקודח.
לא כתבתי שמדובר בתופעה שקיימת רק אצל אודיופילים, ולא שכל הקהילה מתנהלת כך תמיד. בטח שלא סימנתי אנשים ספציפיים, או שמי שלא “סובל” חייב לעבור “תהליך מרפא”. כל אלה הן מסקנות שאתה בחרת לייחס לטקסט, ואז בחרת להילחם בהן.

יתכן שאלו תופעות לוואי.

אתה מפרק כל סעיף בנפרד וטוען שכל אחד מהם “מספיק כדי למחות”. אבל אתה לא מתמודד עם ההיגיון הכולל של המאמר, עם המבנה שלו או עם התימוכין שהובאו בו. במקום זה אתה מייצר הקצנה, ואז מתנגד לה.

זו לא ביקורת עניינית, אלא בניית תיאוריה תלושה מהמציאות, ואז תקיפה שלה.

הטענה שלך ש”פסיכולוגיה לא שייכת לפורום אודיו” מפספסת את הנקודה הבסיסית:
פורומים הם לא רק טכניים, הם אנושיים.

כשדיונים מתפוצצים — זה לא בגלל כבל או רמקול, אלא בגלל דינמיקה בין אנשים. ואתה ביניהם.

כשאתה מתעלם מהפיל שבחדר, הוא נותר בו.

אתה מדבר על פער עצום בין מה שהתכוונתי לבין מה שנכתב, אבל הפער היחיד שמתקיים כאן הוא בין מה שכתבתי בפועל לבין מה שאתה בוחר לצקת לתוכו.

אם היית מתייחס לטקסט כפי שהוא, ולא כפי שנוח לך להציג אותו, הדיון היה נראה אחרת לגמרי. אבל זה שלך.

ולבסוף, העובדה שאתה משקיע כל כך הרבה אנרגיה בניסיון לערער את מה שכתבתי, במקום להתמודד עם התוכן, רק מחזקת את הצורך במאמר כזה מלכתחילה.

וכאמור, זה שאתה צועק שצריכים את המאמרים שלך ושלכאורה יש בעיה להתמודד איתם אלה רק מחמאות עצמיות בלתי מבוססות. אף אחד לא היה "צריך" את המאמרים שלך בשום אספקט, ולאף אחד אין בעיה "להתמודד" עם אוסף הקלישאות שנאמרו בהם.

אם @נמר אכן תומך במאמרים שלך, אלה ימים עצובים עבור האתר.

 

[Tamir Ivan]

במקום לקבל ביקורת כמו גדול, אתה מקבל אותה כמו קטן.

ביקורת?
חיכיתי ארבעה דפים לביקורת עיניינית וקיבלתי ממך רק ביקורת אישית עלי מטובלת בארסיות. ניסית לבטל את הלגיטימיות של דיון על איכות השיח, בעודך מדגים לכל אורך תגובותיך כמה חשוב לדון בנושא זה.

והאמת?
לא יכולתי לבקש ממך תגובות יותר טובות ממך, כי למביט מהצד התגובות שלך נראות כמו פירסום ממומן של המאמר שלי, ולא תגובות אותנטיות של חבר ותיק.

לאורך תגובותיך ציינת שאתה "מייצג את כל קהילת האודיופילים", וכי "אתה מערער על עצם הלגיטימיות שלי לכתוב על תרבות הדיון בפורום אודיו".

כמה אירוני זה עוד יכול להיות?

האמן לי,
בידיעותיך המוסיקליות אתה מהווה נכס לאתר, אבל כפי שהוכחת לאורך השירשור הזה, גם אקסמפלר מובהק לרלוונטיות של מאמר זה.

מדוע?
כי הדגמת כיצד אתה מגיע, בחוסר שליטה, לתהומות השיח העמוקים ביותר, תוך שימוש בכל הנשקים בהם התנסית על אחרים: ביטול האחר, הגכחה, חוסר רלוונטיות, ידענות, התשה ופסקנות. אבל זה כבר לא עובד לך יותר, כי רואים לך.

בשיחתך עם נמר בסוף השבוע קיבלת תימוכין נוסף לכך שהמאמר הזה נכתב בידיעתו ובהסכמתו, כי הוא מאמין בכתוב.

ואתה יודע מי עוד מאמין בזה?
מי שפנה לתיבת הפניות של האתר בסוף השבוע וביקש מצוות האתר להפסיק את התגובות המבזות כאן. בדיוק ככה.
אנשים שלא כותבים כאן מבקשים להמשיך בקריאת הכתבות, בלי הרעשים מסביב.

אני מאמין בלב שלם שאתה עושה מאמצים להשתנות, כפי שאתה מעיד לא פעם, ואנו צוות האתר נמצאים כאן כדי לסייע בידיך.

מכאן אתה מוזמן לקחת את זה לכל מקום שתרצה.
אני כאן, עובד כבר על כתבות, מאמרים וסקירות.

ואתה?
בוחר להשחיז תגובה חדשה, או לתעל את משאביך לכיוונים חיוביים יותר?

 

[AK1]

ביקורת?
חיכיתי ארבעה דפים לביקורת עיניינית וקיבלתי ממך רק ביקורת אישית עלי מטובלת בארסיות. ניסית לבטל את הלגיטימיות של דיון על איכות השיח, בעודך מדגים לכל אורך תגובותיך כמה חשוב לדון בנושא זה.

והאמת?
לא יכולתי לבקש ממך תגובות יותר טובות ממך, כי למביט מהצד התגובות שלך נראות כמו פירסום ממומן של המאמר שלי, ולא תגובות אותנטיות של חבר ותיק.

לאורך תגובותיך ציינת שאתה "מייצג את כל קהילת האודיופילים", וכי "אתה מערער על עצם הלגיטימיות שלי לכתוב על תרבות הדיון בפורום אודיו".

כמה אירוני זה עוד יכול להיות?

האמן לי,
בידיעותיך המוסיקליות אתה מהווה נכס לאתר, אבל כפי שהוכחת לאורך השירשור הזה, גם אקסמפלר מובהק לרלוונטיות של מאמר זה.

מדוע?
כי הדגמת כיצד אתה מגיע, בחוסר שליטה, לתהומות השיח העמוקים ביותר, תוך שימוש בכל הנשקים בהם התנסית על אחרים: ביטול האחר, הגכחה, חוסר רלוונטיות, ידענות, התשה ופסקנות. אבל זה כבר לא עובד לך יותר, כי רואים לך.

כמו שכתבתי, אתה רואה בכל תגובה ביקורתית על התכנים שלך כעוד חיזוק למה שכתבת ועד כמה צריכים אותך ואת המאמרים שלך, ועד כמה קשה "להתמודד" איתם... ברור שאתה נעול על זה, לא משנה עד כמה זה מופרך.

בשיחתך עם נמר בסוף השבוע קיבלת תימוכין נוסף לכך שהמאמר הזה נכתב בידיעתו ובהסכמתו, כי הוא מאמין בכתוב.

זה לא מה שהוא כתב לי -- זה היה ב-WhatsApp -- אלא "אפשר לעשות מאמר נגדי" -- והוא הפסיק להגיב.

אתה "משפר" את הנאמר, אבל אני מניח שהוא לפחות לא מתנגד, בין אם הוא "מאמין בכתוב" ובין אם לא.
הסבר הגיוני לא פחות הוא שזה טוב לטראפיק של האתר, ו/או שהוא מעדיף לתמוך בכתבים שהוא מינה.

בכל מקרה, זה אכן מצער מאוד.

ואתה יודע מי עוד מאמין בזה?
מי שפנה לתיבת הפניות של האתר בסוף השבוע וביקש מצוות האתר להפסיק את התגובות המבזות כאן. בדיוק ככה.
אנשים שלא כותבים כאן מבקשים להמשיך בקריאת הכתבות, בלי הרעשים מסביב.

מאז ומעולם היו אנשים שלא אוהבים את מה שאני כותב. אני לא רואה בזה סיבה לשנות משהו.
ואתה עובר מאחד שפנה לשימוש בלשון רבים, עוד "שיפור".

אני מאמין בלב שלם שאתה עושה מאמצים להשתנות, כפי שאתה מעיד לא פעם, ואנו צוות האתר נמצאים כאן כדי לסייע בידיך.

כמה מתנשא זה יכול להיות? כאילו אני זקוק ל"סיוע" מאנשים כמוך.
כבר הוכחת עד כמה אתה יכול להיות שטחי ושבלוני וקלישאתי.
אתה צריך לעזור לעצמך, או שצוות האתר יעזור לך.

מכאן אתה מוזמן לקחת את זה לכל מקום שתרצה.
אני כאן, עובד כבר על כתבות, מאמרים וסקירות.

חבל, אבל לצערי לא ניתן לשינוי על ידי.

כנראה ש- @matanoosh צודק, ואתה מתאים יותר לכתוב על טלפונים וטלוויזיות, או מה שזה, במקום ללכלך על אודיופילים מבפנים.

 

[matanoosh]

עמיר, אני מאמין לתמיר שנמר תומך במאמרים פח אשפה האלה. וזה אכן עצוב. אבל כל עוד ימשיכו המאמרים הפח אשפה, אני אמשיך לכתוב כאן.

תמיר,
א. בדוק בבקשה כמה לייקים התגובות שלי אלייך קיבלו. בוא נספור את כמות הפירגונים של כל צד, ונראה לאיזה טענות יש יותר תמיכה. רמז: שלי קיבלו משמעותית יותר, ואני מדבר על לייקים יוניקים של משתמשים. אני לא סופר משתמש יותר מפעם אחת.

ב. AI: הסיבה שהשתמשתי ב- AI היא כדי להראות לך שהטקסט שלך מוטה, לא כדי להבין אותו.

ג. לא ענית עניינית לאף טיעון שהעליתי. אתה רק עסוק בלהדוף הכל ולחזור על המנטרה שכל מה שאומרים לך מוכיח את טענתך. זה כמו לדבר עם כת כדוה"א השטוח.

ד. בדוק כמה מהמאמרים המטופשים שלך יצרו דיונים אמיתיים עם עומק. יש נדמה לי אחד כזה, והוא לא קשור בכלל למאמר, והוא עם אותם אנשים בדיוק שתמיד מגיבים. כל השאר זה הטרלות של עמיר ושלי. זה מה שאתה מנסה להשיג כאן? אם כן, ברכותיי.

בקיצור, כנראה שאתה לוקה בתסמונת דאנינג-קרוגר חריפה. עם כאלה אי אפשר לדבר. הדבר הכי טוב שאפשר לעשות זה להתעלם. אם רק הייתי יכול...

 

[Tamir Ivan]

בקיצור, כנראה שאתה לוקה בתסמונת דאינג-קרוגר חריפה. עם כאלה אי אפשר לדבר. הדבר הכי טוב שאפשר לעשות זה להתעלם. אם רק הייתי יכול...

מתן,
כל מילה שלך היא זהב טהור שנמזג כבטון היישר ליסודות כתבה הזו, ומזכיר לכולנו מי הדמות שנדרש להוקיע כאן.
שום ציוד יוקרתי ככל שיהיה לא יעזור לך למחוק את הנזק שאתה גורם לעצמך, ואף לייק לא ימחה אותו.

כל דיון עתידי שתפתח וכל שיחה שלך ליבואן, יהיו תמיד תחת עננה כבדה של חוסר כבוד שלך לזולת, שכן המאמרים שלי צברו כבר עשרות אלפי כניסות של משתמשים רשומים ושאינם רשומים, ועוד ימשיכו לצבור.

כי בסוף מדובר בפורום על בני אדם. ואתה? אני משאיר לך לקטלג את עצמך.

לא יעזרו לך התירוצים. תמשיך להשתמש בביטוים "פח אשפה" ו"מטופשים" על המאמרים שלי, כדי שהילדים הקטנים שלך יגדלו ויראו את יציר כפיו של אביהם כשיגדלו.

זכור, מי שמנסה להקטין אחרים, לא מגדיל את עצמו.

סדרת המאמרים הזו נותרת נעוצה בפורום הדו ערוצי, בין השאר כדי להזכיר לכולנו כיצד ראוי להתנהג לזולת, גם אם אינך חושב כמוהו.

 

[matanoosh]

מתן,
כל מילה שלך היא זהב טהור שנמזג כבטון היישר ליסודות כתבה הזו, ומזכיר לכולנו מי הדמות שנדרש להוקיע כאן.

אתה משורר, תמיר. אנא רשום אותי עכשיו לרשימת התפוצה של אוסף החמשירים הבא שלך.

שום ציוד יוקרתי ככל שיהיה לא יעזור לך למחוק את הנזק שאתה גורם לעצמך, ואף לייק לא ימחה אותו.

אה?

כל דיון עתידי שתפתח וכל שיחה שלך ליבואן, יהיו תמיד תחת עננה כבדה של חוסר כבוד שלך לזולת, שכן המאמרים שלי צברו כבר עשרות אלפי כניסות של משתמשים רשומים ושאינם רשומים, ועוד ימשיכו לצבור.

כי בסוף מדובר בפורום על בני אדם. ואתה? אני משאיר לך לקטלג את עצמך.

לא יעזרו לך התירוצים. תמשיך להשתמש בביטוים "פח אשפה" ו"מטופשים" על המאמרים שלי, כדי שהילדים הקטנים שלך יגדלו ויראו את יציר כפיו של אביהם כשיגדלו.

הנה. המאמרים שלך: פח אשפה. ומטופשים.

זכור, מי שמנסה להקטין אחרים, לא מגדיל את עצמו.

אני אדם קטן, תמיר. קטן וכרסתן. מעולם לא טענתי אחרת.

סדרת המאמרים הזו נותרת נעוצה בפורום הדו ערוצי, בין השאר כדי להזכיר לכולנו כיצד ראוי להתנהג לזולת, גם אם אינך חושב כמוהו.

ווואלה? עכשיו נהיית מחנכת שלנו? לא רק אודיו אלא גם ערכים? תמיר, איבדת את זה.

אה.. כן... תגיד.... מה עם התייחסות עניינית לנקודות האלה?

"אודיופיליה אינה תחביב טכני בלבד, אלא חוויה שמשלבת גם רגש ולפעמים כמעט רוחניות"
לא אמרת לפני שני מאמרים שאופי התחביב הוא ההתעסקות הבלתי-פוסקת בסאונד, ולא במוסיקה? אם כך, איפה הרוחניות והרגש פה?

ו...

. כשאדם משקיע שנים בבניית מערכת בחיפוש אחר הצליל המדויק, וגיבש לעצמו תפיסת עולם כמו "מדידות זה הכל" או "רק האוזן קובעת", נוצרת הזדהות עמוקה בין העצמי לבין העמדה."

קח את דן - מאמין אדוק במדידות. אבל חייב את האוזן כדי לפנש את התוצאה. התפיסה הזאת נמצאת אצל חלק גדול מהאודיופילים, בייחוד אלה שמשקיעים באקוסטיקה. איפה הוא יושב אצלך בטיעון הנ"ל?

ו...

תמיר, כדי לכתוב מאמר, אתה צריך להכניס דברים לקופסאות. אחרת המאמר יהיה ארוך מדי. וכשאתה עושה את זה, אתה גם שוגה בניתוח, גם חוטא למטרה שלשמה הוא נכתב, וגם על הדרך מטנף על הקהילה שאמורה לקרוא את מה שאתה כותב.

ו...

היית כ"כ עסוק בלנפח את חזה ששכחת להתייחס אליהם, או שפשוט אין לך מה להגיד? רק, אנא, אל תאשים אותי בחוסר התייחסות עניינית.

 

[עידו_ט]

אני קורא עכשיו ביוגרפיה של הפסנתרן John Ogdon, בשם Piano Man, מאת הסופר Charles Beauclerk. זה היה פסנתרן מעולה, שאפילו חלק את המקום הראשון בתחרות צ'ייקובסקי היוקרתית במוסקבה יחד עם Vladimir Ashkenazy -- כבוד גדול. היו לו חיים מעניינים, כולל זה שהוא סבל ממחלות נפש קשות עם הרבה אשפוזים, והיה נשוי לפסנתרנית Brenda Lucas, שהוא ניגן והקליט איתה יצירות בארבע ידיים ובשני פסנתרים, וגם הכה אותה. זה לא אמור להיות ספר קל לקריאה, אבל הוא מאוד מכביד עליי, כי מדי כמה דפים הוא מתחיל להיכנס לניתוחים פסיכולוגיסטיים אינסופיים, כולל השוואות עם גיבור הספר מובי דיק על פני דפים ארוכים ומשעממים.

אחת התופעות המבחילות ברשת היא אינספור הפסיכולוגיסטים האינטרנטיים, שעסוקים בניתוח אנשים במקום (או בנוסף) לשיח הרלוונטי. אלה האנשים הכי מיותרים בפורום אודיו, שאמור להיות על אודיו, לא על אנשים שכותבים על אודיו.

הם בטוחים שהם יודעים מהם המניעים העמוקים של כל אחד לכתוב את מה שהוא כותב, בלי שום מודעות לשטחיות של הפסיכולוגיה בגרוש, הקלישאתית ביותר שיש, שהם מפגינים. הם כותבים ברצינות גמורה, כולל לעיתים בציטוט מאמרים, כאילו הם באמת מגלים לעולם את "האמת" על הכותבים האחרים. הם מדברים על כך שאחרים רוצים להיות צודקים, בעוד שלהם עצמם חשוב לא פחות מאף אחד אחר להיות צודקים. הם מדברים על האגו של אחרים, כששלהם נפוח לא פחות, ואולי יותר. כך גם רבים מה"ניתוחים" שלהם הם בחזקת "הפוסל במומו פוסל". קשקוש.

אולי קורה שגם אני נופל בזה, אבל לפחות במודע אני משתדל להימנע מזה.

אין לי עניין להתחיל לנתח אותם -- מה שממש לא קשה, ואולי מן הראוי להאכיל אותם קצת בחומר שלהם -- אבל כל העניין הזה מאוס עליי.

 

[עידו_ט]

אני קורא עכשיו ביוגרפיה של הפסנתרן John Ogdon, בשם Piano Man, מאת הסופר Charles Beauclerk. זה היה פסנתרן מעולה, שאפילו חלק את המקום הראשון בתחרות צ'ייקובסקי היוקרתית במוסקבה יחד עם Vladimir Ashkenazy -- כבוד גדול. היו לו חיים מעניינים, כולל זה שהוא סבל ממחלות נפש קשות עם הרבה אשפוזים, והיה נשוי לפסנתרנית Brenda Lucas, שהוא ניגן והקליט איתה יצירות בארבע ידיים ובשני פסנתרים, וגם הכה אותה. זה לא אמור להיות ספר קל לקריאה, אבל הוא מאוד מכביד עליי, כי מדי כמה דפים הוא מתחיל להיכנס לניתוחים פסיכולוגיסטיים אינסופיים, כולל השוואות עם גיבור הספר מובי דיק על פני דפים ארוכים ומשעממים.

אחת התופעות המבחילות ברשת היא אינספור הפסיכולוגיסטים האינטרנטיים, שעסוקים בניתוח אנשים במקום (או בנוסף) לשיח הרלוונטי. אלה האנשים הכי מיותרים בפורום אודיו, שאמור להיות על אודיו, לא על אנשים שכותבים על אודיו.

הם בטוחים שהם יודעים מהם המניעים העמוקים של כל אחד לכתוב את מה שהוא כותב, בלי שום מודעות לשטחיות של הפסיכולוגיה בגרוש, הקלישאתית ביותר שיש, שהם מפגינים. הם כותבים ברצינות גמורה, כולל לעיתים בציטוט מאמרים, כאילו הם באמת מגלים לעולם את "האמת" על הכותבים האחרים. הם מדברים על כך שאחרים רוצים להיות צודקים, בעוד שלהם עצמם חשוב לא פחות מאף אחד אחר להיות צודקים. הם מדברים על האגו של אחרים, כששלהם נפוח לא פחות, ואולי יותר. כך גם רבים מה"ניתוחים" שלהם הם בחזקת "הפוסל במומו פוסל". קשקוש.

אולי קורה שגם אני נופל בזה, אבל לפחות במודע אני משתדל להימנע מזה.

אין לי עניין להתחיל לנתח אותם -- מה שממש לא קשה, ואולי מן הראוי להאכיל אותם קצת בחומר שלהם -- אבל כל העניין הזה מאוס עליי.