Vivaldi Audio
עוסק בתחום
- הודעות
- 401
- מעורבות
- 335
- נקודות
- 63
שמעון בוזגלו הוא סופר – מקצועי – שרמת הכתיבה שלו חורגת בהרבה מעבר לכל השאר כאן, ומאז ומעולם הוא ידע לכתוב תיאורים שיגרמו לאודיופילים להזיל ריר. אז כל הכבוד על המאמר.
עם זאת, אני לא קונה את הנוצות של כל האודיופילים המתהדרים בהערכת צליל לפי זה של כלים אקוסטיים במציאות, מהסיבה הפשוטה שמה שהם אוהבים לא נשמע כך במציאות.
נתחיל בזה שמראש הרוב המוחלט של ההקלטות בכלל לא מנסות לשמר צליל מציאותי. כל הקלטה שאינה בעזרת שני מיקרופונים במקום טוב באולם אינה יכולה להכיל צליל שמשקף את מה שמאזין שומע במציאות, ממקום טוב באולם, מה גם שרוב המאזינים לא בהכרח קונים את הכרטיסים המאוד יקרים של המקומות הממש טובים באולם. הצליל שמתקבל מהקלטות הוא עשיר, מפורט ועם יותר אימפקט, ולרוב גם יותר באס, ממה ששומעים באולם, וגם הבמה בו גדולה, מוגדרת וחדה הרבה יותר מאשר במציאות. אבל הקריטריונים של רוב בעלי הנוצות האמורים הם שמערכת והקלטה טובים יותר ככל שהמערכת מפורטת יותר, עם צליל עשיר יותר ועם באס נוכח וברור יותר, ועם במה כמה שיותר גדולה ויותר מוגדרת.
או, כפי שנאמר כאן "אני מבקש צליל יותר מרובד, יותר מגוון, צבעוני, רוטט, יותר מייחד את הכלי ו/או הקול הספציפיים" – אבל הצליל במציאות – מהמרחק בו שומעים אותו בדרך כלל במציאות – אינו כל כך מגוון, צבעוני, או רוטט כפי שהוא נקלט ע"י מיקרופון שקרוב אליו.
כמוכן הצליל המציאותי, יפה ככל שיהיה, אינו "שואב" אנשים לתוכו כמו שעושים מערכת + הקלטה "טובים", הוא הרבה יותר "פשוט" ויומיומי. ההקלטה והמערכת גורמים לו להישמע מושך ומערב אפילו יותר מבמציאות, ובאופן שונה. במציאות, הצליל הוא חלק מהריגוש של "להיות שם", ובבית, אין את "להיות שם", אז מחפשים השלמה אחרת לריגוש.
למעשה, המערכות וההקלטות שהכי "שואבות" ומרתקות מאזינים אינן אלה המדויקות והניטרליות ביותר, אלא כאלה שמשנות ומוסיפות דברים, החל בתהליכים של הכנת ונגינת ויניל, כולל ספציפית קומפרסיה, ש"האוזן אוהבת", דרך ההרמוניות שמוסיפים מגברי מנורות, והאופי המיוחד של שופרים גדולים, וזה מה שיש לנו כאן.
לדעתי, מערכת והקלטות אינם מספקים שיחזור מדויק של מציאות כלשהי, אלא מדובר בחוויה מסוג אחר, שיש לשפוט אותה במונחים שלה. למי שיקפוץ ויתחיל לדבר על סטנדרטים, זה לא אומר שאין, ושזה מקובל על כולם שאפשר להתרחק הרבה מאוד מהמציאות, אבל זה לא אומר שאי אפשר, או לא כדאי, לייפייף אותה קצת.
דרך אגב, לא מצאתי בכמה THD המגבר האמור מספק את ה-8W שלו
מישהו במקרה יודע?
תודה על התגובה, אמיר.
אני מבין את טענותיך, אבל הרשה לי לא לקבל אותן.
נתחיל מהטענה "הצליל שמתקבל מהקלטות הוא עשיר, מפורט ועם יותר אימפקט, ולרוב גם יותר באס, ממה ששומעים באולם, וגם הבמה בו גדולה, מוגדרת וחדה הרבה יותר מאשר במציאות."
על פי האופן שבו אני חווה את הקונצרט החי - וכמעט מכל מקום באולם - זו טענה מופרכת לגמרי.
מעולם לא שמעתי מערכת עם צליל "עשיר, מפורט ועם יותר אימפקט, ולרוב גם יותר באס, ממה ששומעים באולם",
לעומת זאת, מדי קונצרט וקונצרט אוזניי שומעות בדיוק להיפך ממה שכתבת כאן.
בנוסף, הטענה "הצליל המציאותי, יפה ככל שיהיה, אינו "שואב" אנשים לתוכו כמו שעושים מערכת + הקלטה "טובים", הוא הרבה יותר "פשוט" ויומיומי." היא כמעט מזעזעת בעיניי. היא נשמעת מבחינתי כמו משהו הלקוח מ-1984 של אורוול - מלחמה היא שלום ושלום הוא מלחמה.
אין לי מושג מה הקונצרטים שהלכת אליהם והשאירו עליך רושם אפור, סתמי ויומיומי כזה, אבל אין לי ספק שאתה ואני שומעים אחרת לגמרי ומפרשים ומבינים אחרת לגמרי את מה שאנחנו שומעים.
אכן, נפלאות הביולוגיה האנושית.
לגבי הטענה בסוף דבריך על כך "שאי אפשר, או לא כדאי, לייפייף אותה [את המציאות] קצת." פה אני כמובן מסכים. ניתן לעשות עם המציאות כל מה שעולה על הדעת. ואכן, אם התפיסה שלך את המציאות של הקונצרט החי היא כפי שאתה מתאר, האפשרות לייפייף אותה בהחלט מובנת. הואיל ומתברר שהמציאות של הקונצרט החי נתפסת באוזני בצורה הפוכה לשלך - הרשה לי לחתור להגיע אליה כאידיאל שלי.
