האם אנחנו באמת שומעים טוב יותר או רק רוצים להאמין?

[dtown]

שרשור תגובות לכתבה: https://www.dtown.co.il/placebo

 

[shushu]

החלפתי לא מזמן לכבל רמקול ״פסיכי לגמרי״ כל קטע כמעט שאני מאזין לו נשמע לי כאילו שומע אותו מחדש.
מבין שכתבתי קלישאה מטורפת, אבל זה באמת המצב

 

[itay123]

החלפתי לא מזמן לכבל רמקול ״פסיכי לגמרי״ כל קטע כמעט שאני מאזין לו נשמע לי כאילו שומע אותו מחדש.
מבין שכתבתי קלישאה מטורפת, אבל זה באמת המצב

תתחדש, זה קרה לי לאחרונה, עם שיכוך שלאחרונה בדקתי והחלפתי...ועוד כשלב ראשוני, More to come.

 

[kyroz]

החלפתי לא מזמן לכבל רמקול ״פסיכי לגמרי״ כל קטע כמעט שאני מאזין לו נשמע לי כאילו שומע אותו מחדש.
מבין שכתבתי קלישאה מטורפת, אבל זה באמת המצב

איזה?

 

[shushu]

Review International: LS-4004 AIR tested by soundstage

www.in-akustik.com

לדעתי לא יתאימו לך, עד כמה שבדקתי הם התאימו יותר לרמקול רצפתי מאשר מדפי, הרזולוציה/שליטה בבס/מיד-בס והאימפקט, שם החוזק שלהם.

 

[kyroz]

Review International: LS-4004 AIR tested by soundstage

www.in-akustik.com

לדעתי לא יתאימו לך, עד כמה שבדקתי הם התאימו יותר לרמקול רצפתי מאשר מדפי, הרזולוציה/שליטה בבס/מיד-בס והאימפקט, שם החוזק שלהם.

הבנתי,
האמת שעכשיו אחרי האפקט שה-RC עשה,
בתחושה שלי הגעתי לאיזשהי תקרה שאצטרך להשקיע סכומים מגוחכים בשביל אחוזי שיפור נמוכים, אז בינתיים מתרחק מהעניין.
מה שכן, אם אמצא איזה כבל שמוסיף תחושה "נוזלית" יותר לצליל אשמח, אבל ממה שאני קורא מדובר בכבלים שעולים מעל עשיריה ביד שניה... אז בינתיים אני נח

 

[AK1]

אני לא בטוח לגבי אמינותו של המטא-מחקר הזה, שהסיק מסקנות מעיבוד תוצאות של 18 מחקרים אחרים, עם הגדרות משלו למהי תוצאה טובה ומה לא, וכדומה. אני גם לא יודע אם הקפידו להשוות בין רזולוציות שמקורן באותו מאסטר דיגיטלי, עם העברה איכותית לרזולוציות השונות. למשל, בהשוואות בין CD ל‑SACD או ל‑Blu‑ray, לא תמיד מדובר באותו מאסטר ‑‑ אפילו כשמדובר בשכבת ה‑CD של SACD היברידי, או ב‑CD המצורף לגרסת Blu‑ray. גם לא ברור אם בוצעה האזנה בווליום זהה, ועוד גורמים שונים שעלולים להשפיע על התוצאות.

אבל בלי קשר למאמר, יש פריטי ציוד שההבדלים ביניהם נראים לכאורה עצומים, והצליל שלהם מאוד מובחן, ובכל זאת אפילו המתכנן או הבונה של רמקול לא תמיד יידע לזהות את הרמקול שלו בסביבה לא מוכרת. לעומת זאת, יש פריטי ציוד שבהם צריך ממש לחפש את ההבדלים, ורק מעטים ומאומנים היטב, עם שמיעה טובה, מצליחים לזהות אותם ‑‑ כמו כבלים ו‑DACs. למרות זאת, יש הטוענים שההבדלים הם יום ולילה, הבדלים שמשום מה נעלמים לרוב בהשוואות double‑blind עם השוואת ווליום. במצבים כאלה, לא רק שאינם יודעים להעדיף אחד על פני השני באופן עקבי, אלא שלעתים אפילו אינם יודעים לזהות אם בכלל הוחלף רכיב.

ההשפעה הדרמטית של הידיעה מה שומעים על תוצאות השוואה הוכחה כבר באינספור דרכים. בין השאר, במבחני האזנה שנעשו “כמו שצריך” על ידי Floyd E. Toole ו‑Sean Olive, מפתחי הספינורמה. לדוגמה, השמיעו רמקול sub/sat קטן אך מצוין, לצד שני רמקולים “מרשימים” ורמקול נוסף. בהשוואה עיוורת, הרמקול הקטן קיבל ציונים שבין הרמקולים המרשימים לרמקול הנוסף, ואף היה קרוב יותר למרשימים. בהשוואה לא‑עיוורת, לעומת זאת, הוא קיבל ציונים נמוכים מאוד ‑‑ אפילו נמוכים יותר מהרמקול הנוסף ‑‑ בעוד שהרמקולים המרשימים קיבלו ציונים גבוהים במיוחד. בסדרות אחרות של השוואות, השמיעו את אותם רמקולים בחדרים שונים או במיקומים שונים באותו חדר. בהשוואה עיוורת הם קיבלו ציונים שונים, כי בפועל הסאונד בהחלט שונה, ואילו בהשוואה רגילה הם קיבלו אותם ציונים ‑‑ הרי אלה אותם רמקולים, לא?

לי אישית נראה שמה שאנשים קונים, או מנסים להשיג באמצעות טוויקים וכיוונונים, אינו בהכרח משהו אבסולוטית טוב יותר ‑‑ למרות שכך הם אומרים ‑‑ אלא *חוויה* משמעותית יותר. לדעתי, זה לא באמת משנה אם כבל מסוים נותן סאונד טוב יותר במציאות. מספיק שהמאזין מרגיש שהסאונד עדיף. ואם כבל של 100 דולר לא עושה לו את זה, אבל כבל של 10,000 דולר כן עושה לו את זה ‑‑ גם אם שניהם זהים לחלוטין והכול פלסבו במאה אחוז ‑‑ ייתכן שזה שווה לו את המחיר.

אם מישהו יוכיח לו שהכבלים אכן זהים, הוא לא בהכרח עושה לו טובה גדולה: אם זה לפני הקנייה, הוא מונע ממנו הנאה שהוא היה מוכן לשלם עבורה ‑‑ כלומר, ההנאה הייתה מבחינתו עדיפה על פני הכסף בבנק, והוא לא ביקש שיחסכו לו כסף. ואם זה אחרי הקנייה, מצטרפת לכך התחושה שהוא הייה פראייר, יחד עם תסכול על כך ששרף הרבה כסף על כלום. כך שגילוי “האמת” משרת בעיקר צדקנות והתנשאות מצד המגלה, ולא את האינטרס האמיתי של הקונה.

 

[Tamir Ivan]

אם מישהו יוכיח לו שהכבלים אכן זהים, הוא לא בהכרח עושה לו טובה גדולה: אם זה לפני הקנייה, הוא מונע ממנו הנאה שהוא היה מוכן לשלם עבורה ‑‑ כלומר, ההנאה הייתה מבחינתו עדיפה על פני הכסף בבנק, והוא לא ביקש שיחסכו לו כסף. ואם זה אחרי הקנייה, מצטרפת לכך התחושה שהוא הייה פראייר, יחד עם תסכול על כך ששרף הרבה כסף על כלום. כך שגילוי “האמת” משרת בעיקר צדקנות והתנשאות מצד המגלה, ולא את האינטרס האמיתי של הקונה.

הי עמיר, אני מסכים עם הרבה ממה שכתבת.
לגבי המטא־אנליזה, הביקורת לגיטימית לגמרי. המטרה שלי לא הייתה להציג אותה כהוכחה חותכת, אלא כדוגמה לכך שגם כשהבדלים קיימים, הם לרוב עדינים, תלויי הקשר ודורשים תנאים מאוד מסוימים כדי לבוא לידי ביטוי.

ובשורה התחתונה, אני לגמרי מתחבר לנקודה האחרונה שלך: הרבה פעמים אנשים לא מחפשים אמת אבסולוטית, אלא חוויה משמעותית יותר. בעיניי זה חלק בלתי נפרד מחוויית ההאזנה עצמה.

 

[AK1]

לגבי המטא־אנליזה, הביקורת לגיטימית לגמרי. המטרה שלי לא הייתה להציג אותה כהוכחה חותכת, אלא כדוגמה לכך שגם כשהבדלים קיימים, הם לרוב עדינים, תלויי הקשר ודורשים תנאים מאוד מסוימים כדי לבוא לידי ביטוי.

ובכל מקרה, הביקורת לא הייתה על עצם אזכור המאמר, ולא על מה שכתבת, אלא רק ספציפית על המאמר עצמו ‑‑ ורבים אחרים הדומים לו.

אולי אני טועה, אבל אני מניח שאם היו מחקרים שמראים באופן מובהק סטטיסטית שאנשים מבחינים בהבדלים בין קבצים ברזולוציות שונות שמקורן באותו מאסטר דיגיטלי, כאשר הרזולוציה היא המשתנה היחיד, והכול נעשה “כמו שצריך” מבחינה מתודולוגית, כולל double‑blind ו‑volume‑matched, היינו שומעים על כך. ולא רק כעל אחד או יותר מבין 18 מחקרים קודמים, שהיה צורך לעבד את הנתונים או התוצאות שלהם כדי להתאים אותם למטא‑מחקר.

ואם אכן היו מחקרים כאלה בין ה‑18, ייתכן שלא היה כלל צורך במטא‑מחקר, אלא רק לצורך ניפוח מספר המשתתפים ו/או מספר הניסויים, כדי ליצור רושם חזק יותר.

 

[shushu]

לי אישית נראה שמה שאנשים קונים, או מנסים להשיג באמצעות טוויקים וכיוונונים, אינו בהכרח משהו אבסולוטית טוב יותר ‑‑ למרות שכך הם אומרים ‑‑ אלא *חוויה* משמעותית יותר. לדעתי, זה לא באמת משנה אם כבל מסוים נותן סאונד טוב יותר במציאות. מספיק שהמאזין מרגיש שהסאונד עדיף. ואם כבל של 100 דולר לא עושה לו את זה, אבל כבל של 10,000 דולר כן עושה לו את זה ‑‑ גם אם שניהם זהים לחלוטין והכול פלסבו במאה אחוז ‑‑ ייתכן שזה שווה לו את המחיר.

זו מבחינתי ההגדרה של סובייקטיביות בהערכת סאונד. יותר מזה, אין לי מושג איך ממקסמים סאונד באופן אבסלוטי שיבטיח גם מיקסום חוויה.

הדרך היחידה שיכול לחשוב עליה כדי למקסם סאונד באופן אבסלוטי היא מדידות (בהנחה שהציוד טוב ומתאים לחלל). אבל נניח מגיע מודד, מתקן מזיז משנה אומר זה המקסימום, סיכוי קלוש כנראה שאוהב את התוצאה 100 אחוז

 

[נמר]

מאמר מעניין מאוד. בשורה התחתונה ציוד המדידה הטוב ביותר זו אוזן מיומנת.

 

[AK1]

זו מבחינתי ההגדרה של סובייקטיביות בהערכת סאונד. יותר מזה, אין לי מושג איך ממקסמים סאונד באופן אבסלוטי שיבטיח גם מיקסום חוויה.

הדרך היחידה שיכול לחשוב עליה כדי למקסם סאונד באופן אבסלוטי היא מדידות (בהנחה שהציוד טוב ומתאים לחלל). אבל נניח מגיע מודד, מתקן מזיז משנה אומר זה המקסימום, סיכוי קלוש כנראה שאוהב את התוצאה 100 אחוז

אני לא חושב שיש דרך למקסם סאונד באופן אבסולוטי, אבל הנקודה שניסיתי להעביר מגיעה מהכיוון ההפוך, ומתייחסת דווקא למצב שבו אין *שום* שינוי אבסולוטי, והכל לגמרי 100% פלסבו:

1. אם המאזין שומע שיפור, זה מה שחשוב
2. זה יכול באופן ולידי לחלוטין להיות שווה כסף עבורו, כלומר השיפור הנחווה עדיף לו על הכסף בבנק, אפילו הרבה כסף. לפעמים יותר כסף אפילו מעצים את החווייה
3. מי שנהנה מהשיפור לא מבקש שיחסכו לו את הכסף, אלא אם הוא אומר במפורש שזה מה שהוא רוצה
4. מי שבכל זאת מוכיח לו שבמציאות אין שום שיפור לא עושה לו טובה אלא נזק: גורם לו להפסיד את ההנאה, ואם זה אחרי הקנייה, זה גם גורם לתחושת פראייריות ולתסכול על ההוצאה הכספית.
5. הרצון להוכיח לאחרים שאין הבדלים במציאות משרת רק את הצדקנות וההצדקות של המוכיחים, לא את האינטרס האמיתי של הקונה

 

[shushu]

מסכים!