כשד"ר פלויד טול החל לעשות את המבחנים העיוורים שלו בהרמן אחת התוצאות הייתה שמבקרי אודיו בכלל לא היו מסוגלים להבדיל בין רמקולים שונים במבחן עיוור (שומעים 5 רמקולים, ממספרים כל אחד, ואחרי זה צריכים לזהות מי הוא מי במבחן עיוור). הטובים ביותר היו דווקא אנשי המכירות, אבל גם זה במובהקות נמוכה.
אבל לא נורא, לאחר אימון טול הצליח ליצור קבוצה של מומחים בהבדלים שהגיעו לרמה של כ-90% דיוק.
המבחן שונה לגמרי מהמתואר, ראה
כאן בין 5:53 ל-10:47.
שומעים 3-4 רמקולים בצורה עיוורת שמסומנים באותיות (A-D) בצורה אקראית. המשתתף יכול לבחור איזה מהם הוא רוצה לשמוע בכל רגע לפי האות. הם מוחלפים תוך 3 שניות, ומשמעים באותו ווליום. המשתתף יכול להקליד העדפות והערות. כשהוא מגיע למסקנות חגבי הדירוגים, מחליפים מוזיקה והאותיות מוקצות אקראית מחדש עבור אותם רמקולים.
המשתתפים עצמם דורגו לפי העקביות של דירוגים חוזרים לגבי אותם רמקולים, ולפי מידת ההפרשים בדירוג בין רמקולים טובים לגרועים. אם הם לא היו עקביים בדירוגים שלהם, או נתנו ציונים דומים לרמקולים שונים מאוד באיכותם, הם לא נחשבו כבודקים טובים.
חלק מהמשתתפים אומנו במיוחד בדירוגים של רמקולים וידעו איך ולמה להקשיב. ביצועיהם היו כמובן הטובים ביותר בהפרש ניכר. אחריהם כאלה שעסקו במכירות קמעוניות, סוקרי אודיו במקום שלישי, אנשי שיווק ומכירות בכירים היו במקום מביך, ואחרונים סטודנטים.
יש טבלה מפורטת בהרבה של ביצועי המשתתפים, אבל בה סוקרי אודיו אינם מופיעים כקטגוריה נפרדת:
מתנצל על איכות הצילומים, לא רציתי להשקיע בזה זמן.