איך מבצעים סקירה מקצועית של ציוד אודיו, ומה באמת חשוב בתהליך הזה? רמז: לא המדידות.

[ilam]

מאמר מעניין שפורסם לאחרונה ב-The Absolute Sound. הוא אמנם ארוך וקצת מייגע, אך מציג הסברים יפים ומעמיקים למגוון שאלות בתחום. למשל: מדוע מדידות טכניות אינן מספרות את כל הסיפור? כיצד מאזינים מבוגרים עדיין יכולים להעריך ציוד אודיו באמצעות שמיעתם, גם אם זו כבר אינה חדה כשהייתה? האם ביקורות מקצועיות הן באמת אובייקטיביות? ועד כמה ניתן לסמוך על נתונים טכניים לצורך חיזוי איכות הסאונד? ועוד שאלות רבות עם תשובות מעניינות ונבונות.

The Absolute Sound’s Review Methodology: First Principles - This is perhaps controversial and somewhat philosophical, so we invite readers to consider our metho… Source: The Absolute Sound https://search.app/xC19r3ZSNfYaro7VA

טוען…

www.theabsolutesound.com

 

[AK1]

וואו, כבר מזמן לא נתקלתי באוסף כזה של התפלספויות מנופחות.
העצלנים יכולים לקרוא את זה באמצעות Google Translate לאתרים.

הם נותנים דוגמה טיפשית ל"תצפית אובייקטיבית" — הבחנה בזה שהבית שלך גבוה יותר מהמכונית שלך — אבל זה מדיד; אם מישהו מתווכח, אפשר להוכיח לו את זה באופן בלתי ניתן להכחשה רציונלית.

אבל בסעיף 5 הם קופצים ל"עובדה ניתנת לצפייה האם גיטרה נשמעת כמו גיטרה, ואם לא, באיזו מידה ובאיזה אופן". זו ממש לא צפייה "אובייקטיבית" אלא טענה מגוחכת בהקשר של אודיו. כדי שגיטרה לא תישמע כמו גיטרה, נדרשת הקלטה או מערכת שמעוותות אותה בצורה קיצונית. אבל מצב הרבה יותר נפוץ הוא שגיטרה *כן* נשמעת כמו גיטרה, אבל לא כמו הגיטרה *הספציפית* שהוקלטה בתנאים הספציפיים של ההקלטה.

אפילו מאזין שנמצא באותו אולם בזמן ההקלטה שומע משהו אחר ממה שקולטים המיקרופונים.

אבל כל זה לא מפריע למבקרי אודיו והקלטות להתפלסף על כלים שהם לא שמעו — כשיש הבדלים ניכרים בין כלים שונים מאותו סוג, ואפילו בין הנגינה של אנשים שונים על אותו כלי — באקוסטיקה שהם לא שמעו, ממרחק שהם לא שמעו (ומרחק משפיע על הטונליות), מזווית שהם לא שמעו (רוב הכלים נשמעים אחרת מזוויות שונות), בווליום שונה ממה שמאזין היה שומע (וכידוע, כל שינוי ווליום משנה את הטונליות לפי עקומות פלטשר־מאנסון), וכן הלאה. ואת מה שהם לא שמעו הם משווים לזיכרון שלהם של כלים אחרים בתנאים אחרים — כאשר ידוע שזיכרון צלילי מחזיק רק כמה שניות. כלומר, ההשוואה היא ל*חוויה* שלהם מכלים אחרים או *למה שהם אמרו לעצמם* על הכלים האחרים. במילים אחרות: הם משווים בין משהו לא ידוע לבין משהו שכבר מעוות בזיכרון — ואז דנים בפרטי פרטים כאילו הם "צופים אובייקטיבית" בהשוואה מיידית בין המוקלט להקלטה?

שיספרו לסבתא.

בשלב הזה נטשתי.

 

[ilam]

וואו, כבר מזמן לא נתקלתי באוסף כזה של התפלספויות מנופחות.
העצלנים יכולים לקרוא את זה באמצעות Google Translate לאתרים.

הם נותנים דוגמה טיפשית ל"תצפית אובייקטיבית" — הבחנה בזה שהבית שלך גבוה יותר מהמכונית שלך — אבל זה מדיד; אם מישהו מתווכח, אפשר להוכיח לו את זה באופן בלתי ניתן להכחשה רציונלית.

אבל בסעיף 5 הם קופצים ל"עובדה ניתנת לצפייה האם גיטרה נשמעת כמו גיטרה, ואם לא, באיזו מידה ובאיזה אופן". זו ממש לא צפייה "אובייקטיבית" אלא טענה מגוחכת בהקשר של אודיו. כדי שגיטרה לא תישמע כמו גיטרה, נדרשת הקלטה או מערכת שמעוותות אותה בצורה קיצונית. אבל מצב הרבה יותר נפוץ הוא שגיטרה *כן* נשמעת כמו גיטרה, אבל לא כמו הגיטרה *הספציפית* שהוקלטה בתנאים הספציפיים של ההקלטה.

אפילו מאזין שנמצא באותו אולם בזמן ההקלטה שומע משהו אחר ממה שקולטים המיקרופונים.

אבל כל זה לא מפריע למבקרי אודיו והקלטות להתפלסף על כלים שהם לא שמעו — כשיש הבדלים ניכרים בין כלים שונים מאותו סוג, ואפילו בין הנגינה של אנשים שונים על אותו כלי — באקוסטיקה שהם לא שמעו, ממרחק שהם לא שמעו (ומרחק משפיע על הטונליות), מזווית שהם לא שמעו (רוב הכלים נשמעים אחרת מזוויות שונות), בווליום שונה ממה שמאזין היה שומע (וכידוע, כל שינוי ווליום משנה את הטונליות לפי עקומות פלטשר־מאנסון), וכן הלאה. ואת מה שהם לא שמעו הם משווים לזיכרון שלהם של כלים אחרים בתנאים אחרים — כאשר ידוע שזיכרון צלילי מחזיק רק כמה שניות. כלומר, ההשוואה היא ל*חוויה* שלהם מכלים אחרים או *למה שהם אמרו לעצמם* על הכלים האחרים. במילים אחרות: הם משווים בין משהו לא ידוע לבין משהו שכבר מעוות בזיכרון — ואז דנים בפרטי פרטים כאילו הם "צופים אובייקטיבית" בהשוואה מיידית בין המוקלט להקלטה?

שיספרו לסבתא.

בשלב הזה נטשתי.

זכותך לנטוש, אבל הזלזול העמוק שלך בסוקרים מקצועיים ששמעו כנראה יותר מערכות ממה שאתה שמעת קצת מוזר ומבייש. הפרמטר המרכזי שאיתו אני מסכים אתם הוא החוויה הסובייקטיבית וההנאה.

 

[AK1]

זכותך לנטוש, אבל הזלזול העמוק שלך בסוקרים מקצועיים ששמעו כנראה יותר מערכות ממה שאתה שמעת קצת מוזר ומבייש. הפרמטר המרכזי שאיתו אני מסכים אתם הוא החוויה הסובייקטיבית וההנאה.

זה אכן מבייש -- אותם -- שהם כותבים שטויות כאלה, ואותך, שאתה מעביר את זה לפסים אישיים. מיותר לגמרי.

זה לא אומר שהביקורות שלהם לא שוות, זה רק אומר שהן לא "אובייקטיביות" ולא "עּובדות".

אפשר להתפלסף על הדמיון לגיטרות כמה שרוצים, רק שכדאי לקורים לקחת את החלקים האלה בביקורות בערבון מוגבל אפילו יותר מכל השאר.

 

[ilam]

וואו, כבר מזמן לא נתקלתי באוסף כזה של התפלספויות מנופחות.
העצלנים יכולים לקרוא את זה באמצעות Google Translate לאתרים.

הם נותנים דוגמה טיפשית ל"תצפית אובייקטיבית" — הבחנה בזה שהבית שלך גבוה יותר מהמכונית שלך — אבל זה מדיד; אם מישהו מתווכח, אפשר להוכיח לו את זה באופן בלתי ניתן להכחשה רציונלית.

אבל בסעיף 5 הם קופצים ל"עובדה ניתנת לצפייה האם גיטרה נשמעת כמו גיטרה, ואם לא, באיזו מידה ובאיזה אופן". זו ממש לא צפייה "אובייקטיבית" אלא טענה מגוחכת בהקשר של אודיו. כדי שגיטרה לא תישמע כמו גיטרה, נדרשת הקלטה או מערכת שמעוותות אותה בצורה קיצונית. אבל מצב הרבה יותר נפוץ הוא שגיטרה *כן* נשמעת כמו גיטרה, אבל לא כמו הגיטרה *הספציפית* שהוקלטה בתנאים הספציפיים של ההקלטה.

אפילו מאזין שנמצא באותו אולם בזמן ההקלטה שומע משהו אחר ממה שקולטים המיקרופונים.

אבל כל זה לא מפריע למבקרי אודיו והקלטות להתפלסף על כלים שהם לא שמעו — כשיש הבדלים ניכרים בין כלים שונים מאותו סוג, ואפילו בין הנגינה של אנשים שונים על אותו כלי — באקוסטיקה שהם לא שמעו, ממרחק שהם לא שמעו (ומרחק משפיע על הטונליות), מזווית שהם לא שמעו (רוב הכלים נשמעים אחרת מזוויות שונות), בווליום שונה ממה שמאזין היה שומע (וכידוע, כל שינוי ווליום משנה את הטונליות לפי עקומות פלטשר־מאנסון), וכן הלאה. ואת מה שהם לא שמעו הם משווים לזיכרון שלהם של כלים אחרים בתנאים אחרים — כאשר ידוע שזיכרון צלילי מחזיק רק כמה שניות. כלומר, ההשוואה היא ל*חוויה* שלהם מכלים אחרים או *למה שהם אמרו לעצמם* על הכלים האחרים. במילים אחרות: הם משווים בין משהו לא ידוע לבין משהו שכבר מעוות בזיכרון — ואז דנים בפרטי פרטים כאילו הם "צופים אובייקטיבית" בהשוואה מיידית בין המוקלט להקלטה?

שיספרו לסבתא.

בשלב הזה נטשתי.

לגבי זיכרון של סאונד ואיכותו: אם אתה מרוכז בהאזנה ומתאמץ לשנן לעצמך מה אתה שומע ואיך אז קל מאד לבוא גם אחרי שבוע למקום אחר ולשאול את עצמך אם מה שאתה שומע דומה או לא למה ששמעת. מהמשפטים חסרי המשמעות שהבאת כאן נובע שאם לא היה קיים זכרון שמיעתי אז לא ההינו מסוגלים להעריך שום מערכת ללא A/B, ועובדה היא שרוב העוסקים בתחום כתחביב או מקצוע מסוגלים לעשות זאת בקלילות.

 

[AK1]

לגבי זיכרון של סאונד ואיכותו: אם אתה מרוכז בהאזנה ומתאמץ לשנן לעצמך מה אתה שומע ואיך אז קל מאד לבוא גם אחרי שבוע למקום אחר ולשאול את עצמך אם מה שאתה שומע דומה או לא למה ששמעת. מהמשפטים חסרי המשמעות שהבאת כאן נובע שאם לא היה קיים זכרון שמיעתי אז לא ההינו מסוגלים להעריך שום מערכת ללא A/B, ועובדה היא שרוב העוסקים בתחום כתחביב או מקצוע מסוגלים לעשות זאת בקלילות.

ברור שאפשר להעריך מערכת ללא A/B ולהגיד לעצמך שההשוואה שלך לזכרון המופלא שלך, עם או בלי לשנן, גם אחרי 19 שנה כפי שמישהו כתב כאן פעם, שקולה או עדיפה על השוואה double-bined volume-matched תוך שניות, או, באופן נפוץ יותר, בכלל בלי התייחסות או מודעות לעניין. זה אכן מאוד קל. "בקלילות"!

הדמות ה"אהובה" במיוחד כאן, אמיר מ-ASR, אמר שאודיופילים שומעים כל מיני דברים, אבל אין שום בקרה אובייקטיבית על הקשר בין מה שהם שומעים לבין המציאות, וכיוון שהם מצליחים לשמוע את הדברים האלה, הם גם נותנים לעצמם ציון +A על יכולות השמיעה שלהם.

תצטרך להתאמץ יותר כדי להוכיח שמה שכתבתי חסר משמעות

 

[ilam]

א. לא בא לי להתאמץ כאן. ב. מתוך הכרות של הדברים שאתה כותב פה, יש בינינו יותר הסכמה מחילוקי דעות. ג. לא צריך לזלזל באנשים אחרים: וזאת מאחר והעיסוק בתחביב הזה קשור לטעם אישי ולא רק לנתונים יבשים - גם בזה לדעתי ישנה הסכמה בינינו. ד. לא מפריע לי שלא אהבת את המאמר. לא אני כתבתי אותו למרות שאני מסכים עם רוב הדברים שנכתבו שם.

 

[matanoosh]

וואו, כבר מזמן לא נתקלתי באוסף כזה של התפלספויות מנופחות.
העצלנים יכולים לקרוא את זה באמצעות Google Translate לאתרים.

הם נותנים דוגמה טיפשית ל"תצפית אובייקטיבית" — הבחנה בזה שהבית שלך גבוה יותר מהמכונית שלך — אבל זה מדיד; אם מישהו מתווכח, אפשר להוכיח לו את זה באופן בלתי ניתן להכחשה רציונלית.

אבל בסעיף 5 הם קופצים ל"עובדה ניתנת לצפייה האם גיטרה נשמעת כמו גיטרה, ואם לא, באיזו מידה ובאיזה אופן". זו ממש לא צפייה "אובייקטיבית" אלא טענה מגוחכת בהקשר של אודיו. כדי שגיטרה לא תישמע כמו גיטרה, נדרשת הקלטה או מערכת שמעוותות אותה בצורה קיצונית. אבל מצב הרבה יותר נפוץ הוא שגיטרה *כן* נשמעת כמו גיטרה, אבל לא כמו הגיטרה *הספציפית* שהוקלטה בתנאים הספציפיים של ההקלטה.

אפילו מאזין שנמצא באותו אולם בזמן ההקלטה שומע משהו אחר ממה שקולטים המיקרופונים.

אבל כל זה לא מפריע למבקרי אודיו והקלטות להתפלסף על כלים שהם לא שמעו — כשיש הבדלים ניכרים בין כלים שונים מאותו סוג, ואפילו בין הנגינה של אנשים שונים על אותו כלי — באקוסטיקה שהם לא שמעו, ממרחק שהם לא שמעו (ומרחק משפיע על הטונליות), מזווית שהם לא שמעו (רוב הכלים נשמעים אחרת מזוויות שונות), בווליום שונה ממה שמאזין היה שומע (וכידוע, כל שינוי ווליום משנה את הטונליות לפי עקומות פלטשר־מאנסון), וכן הלאה. ואת מה שהם לא שמעו הם משווים לזיכרון שלהם של כלים אחרים בתנאים אחרים — כאשר ידוע שזיכרון צלילי מחזיק רק כמה שניות. כלומר, ההשוואה היא ל*חוויה* שלהם מכלים אחרים או *למה שהם אמרו לעצמם* על הכלים האחרים. במילים אחרות: הם משווים בין משהו לא ידוע לבין משהו שכבר מעוות בזיכרון — ואז דנים בפרטי פרטים כאילו הם "צופים אובייקטיבית" בהשוואה מיידית בין המוקלט להקלטה?

שיספרו לסבתא.

בשלב הזה נטשתי.

וואי וואי, אם זה הקפיץ אצל *עמיר* את הטרחנות, מה יגידו אזובי הקיר...
בימינו אין קל מלבקש מה- AI החביב עלנו לאמלק לנו את זה לנקודות קצרות. אולי זה מה שצריך.

 

[AK1]

א. לא בא לי להתאמץ כאן. ב. מתוך הכרות של הדברים שאתה כותב פה, יש בינינו יותר הסכמה מחילוקי דעות. ג. לא צריך לזלזל באנשים אחרים: וזאת מאחר והעיסוק בתחביב הזה קשור לטעם אישי ולא רק לנתונים יבשים - גם בזה לדעתי ישנה הסכמה בינינו. ד. לא מפריע לי שלא אהבת את המאמר. לא אני כתבתי אותו למרות שאני מסכים עם רוב הדברים שנכתבו שם.

לא "אהבתי" את הטון הכללי, שנראה לי מאוד נפוח ואפילו בפירוש מתנשא על הקוראים שלא יודעים מספיק כדי להבין אם יכתבו דברים יותר טכניים.

אבל הצגת הדעות האישיות של הכותב/ים כעובדות אובייקטיביות כבר חצתה את הגבול מבחינתי.

זה מה שהקפיץ וקומם אותי, וזו הייתה הנקודה העיקרית בתגובותיי — לא "אי האהבה".
ואם גם הטון שלי נשמע מזלזל או נפוח, זה בתגובה ישירה למאמר, ונראה לי שהם הרוויחו את זה ביושר רב.

וואי וואי, אם זה הקפיץ אצל *עמיר* את הטרחנות, מה יגידו אזובי הקיר...

נראה לי חשוב להדגיש את הבעייתיות המהותית ולהסביר בפירוט למה אני חושב כך, כי אמירה נטולת טרחנות כמו "זה לא נכון/מדויק" לא מועילה הרבה לאף אחד.

 

[ilam]

לא "אהבתי" את הטון הכללי, שנראה לי מאוד נפוח ואפילו בפירוש מתנשא על הקוראים שלא יודעים מספיק כדי להבין אם יכתבו דברים יותר טכניים.

אבל הצגת הדעות האישיות של הכותב/ים כעובדות אובייקטיביות כבר חצתה את הגבול מבחינתי.

זה מה שהקפיץ וקומם אותי, וזו הייתה הנקודה העיקרית בתגובותיי — לא "אי האהבה".
ואם גם הטון שלי נשמע מזלזל או נפוח, זה בתגובה ישירה למאמר, ונראה לי שהם הרוויחו את זה ביושר רב.



נראה לי חשוב להדגיש את הבעייתיות המהותית ולהסביר בפירוט למה אני חושב כך, כי אמירה נטולת טרחנות כמו "זה לא נכון/מדויק" לא מועילה הרבה לאף אחד.

כנראה פיספסת את העיקר: המאמר לא מתיימר להציג עובדות אבסולוטיות אלא לתאר כיצד הם עורכים סקירות והם די טובים בזה בגדול. השאלה החשובה שעולה לאור המאמר ותגובותייך המרות היא האם בכלל ניתן לעשות סקירה אובייקטיבית על אודיו? יתכן ולא ולכן דעותייך, כמו דעותיהם אינן חשובות. בשורה התחתונה כנראה שהפרמטר היחיד שקובע הוא טעם אישי בסאונד והאם המאזין נהנה ממה שהוא שומע. זהו הקו היחידי שלי חשוב. לדוגמא, גרף התדרים יכול להיות ׳מקולקל׳, אבל אם הסאונד מהנה יותר מגרף ׳תקין׳, אעדיף את המצב הראשון.

 

[AK1]

כנראה פיספסת את העיקר: המאמר לא מתיימר להציג עובדות אבסולוטיות אלא לתאר כיצד הם עורכים סקירות והם די טובים בזה בגדול.

הם מתארים איך הם עושים סקירות, כולל להתווכח על גיטרה וכמה ואיך היא נשמעת שונה מהאמת המוחלטת שלהם.

השאלה החשובה שעולה לאור המאמר ותגובותייך המרות היא האם בכלל ניתן לעשות סקירה אובייקטיבית על אודיו?

אובייקטיבי, בהגדרה, הוא משהו שאינו תלוי במאזין – דבר שכל מי שישמע אותו יאמר אותו דבר, לפחות אם מדובר באדם רציונלי וללא בעיות שמיעה מהותיות.


נתחיל בזה שהם אפילו לא מנסים להגיע ל-baseline בסיסי שיכול להיות משותף לאחרים – חדר שטופל אקוסטית כך שהתוצאה בו מאוזנת. אחרת, מי שישמע את הפריט שנסקר בתנאים אחרים ישמע דברים שונים לגמרי, בעוד שאם גם אצלו הכול מאוזן, מידת הקרבה תהיה גבוהה יותר.


חוץ מזה, את אותם דברים "אובייקטיביים" אפשר לתאר בצורות הפוכות, לפי הטעם. למשל, אם מישהו אוהב ויניל, הוא יגיד שהצליל חם, מלא וכו', ואילו שונא ויניל יגיד על אותו דבר שזה מעוות ומנופח. כך שמראש, אפילו התיאורים ובחירת המילים יכולים להיות מוטים.


בהינתן שאנשים שומעים דברים אחרת, מפרשים דברים אחרת, אוהבים דברים שונים וכו' – סביר להניח שלא תהיה הסכמה כוללת עם סקירה כלשהי כאילו היא אובייקטיבית, אלא יהיו קבוצות של כאלה שמסכימים על X ו-Y ולא על Z, במידות שונות.


כמו בכל ביקורת, כדי להפיק יותר ערך, כדאי להכיר את המבקר ואת מידת ההתאמה בין טעמו וחשיבתו לבין אלה שלך – כולל גם אם הוא משתמש במוזיקה שרלוונטית עבורך כדי לבדוק את המוצר.

יתכן ולא ולכן דעותייך, כמו דעותיהם אינן חשובות. בשורה התחתונה כנראה שהפרמטר היחיד שקובע הוא טעם אישי בסאונד והאם המאזין נהנה ממה שהוא שומע. זהו הקו היחידי שלי חשוב. לדוגמא, גרף התדרים יכול להיות ׳מקולקל׳, אבל אם הסאונד מהנה יותר מגרף ׳תקין׳, אעדיף את המצב הראשון.

לא הייתי אומר שדעותיהם לא חשובות, גם אם הפטפטת שלהם לא לעניין. הם בעצם מתווכים בין המשתמש לציוד כשאין לו אפשרות לבדוק אותו בעצמו. זה יכול להועיל ולהוסיף הרבה אינפורמציה וידע, ולהיות מעניין – גם אם לא בהכרח מסכימים עם השורה התחתונה. ולא נראה לי שמישהו ינסה לשכנע אותך שאם המדידות טובות אתה צריך לקנות מכשיר כלשהו, כך שלא בזה מדובר.

 

[ilam]

הם מתארים איך הם עושים סקירות, כולל להתווכח על גיטרה וכמה ואיך היא נשמעת שונה מהאמת המוחלטת שלהם.


אובייקטיבי, בהגדרה, הוא משהו שאינו תלוי במאזין – דבר שכל מי שישמע אותו יאמר אותו דבר, לפחות אם מדובר באדם רציונלי וללא בעיות שמיעה מהותיות.


נתחיל בזה שהם אפילו לא מנסים להגיע ל-baseline בסיסי שיכול להיות משותף לאחרים – חדר שטופל אקוסטית כך שהתוצאה בו מאוזנת. אחרת, מי שישמע את הפריט שנסקר בתנאים אחרים ישמע דברים שונים לגמרי, בעוד שאם גם אצלו הכול מאוזן, מידת הקרבה תהיה גבוהה יותר.


חוץ מזה, את אותם דברים "אובייקטיביים" אפשר לתאר בצורות הפוכות, לפי הטעם. למשל, אם מישהו אוהב ויניל, הוא יגיד שהצליל חם, מלא וכו', ואילו שונא ויניל יגיד על אותו דבר שזה מעוות ומנופח. כך שמראש, אפילו התיאורים ובחירת המילים יכולים להיות מוטים.


בהינתן שאנשים שומעים דברים אחרת, מפרשים דברים אחרת, אוהבים דברים שונים וכו' – סביר להניח שלא תהיה הסכמה כוללת עם סקירה כלשהי כאילו היא אובייקטיבית, אלא יהיו קבוצות של כאלה שמסכימים על X ו-Y ולא על Z, במידות שונות.


כמו בכל ביקורת, כדי להפיק יותר ערך, כדאי להכיר את המבקר ואת מידת ההתאמה בין טעמו וחשיבתו לבין אלה שלך – כולל גם אם הוא משתמש במוזיקה שרלוונטית עבורך כדי לבדוק את המוצר.



לא הייתי אומר שדעותיהם לא חשובות, גם אם הפטפטת שלהם לא לעניין. הם בעצם מתווכים בין המשתמש לציוד כשאין לו אפשרות לבדוק אותו בעצמו. זה יכול להועיל ולהוסיף הרבה אינפורמציה וידע, ולהיות מעניין – גם אם לא בהכרח מסכימים עם השורה התחתונה. ולא נראה לי שמישהו ינסה לשכנע אותך שאם המדידות טובות אתה צריך לקנות מכשיר כלשהו, כך שלא בזה מדובר.

סה"כ מסכים איתך. קונה רציני כמובן שלא יסתפק בביקורת לפני הקנייה אלא יערוך את המבחן בעצמו. אבל סקירות עוזרות לצמצם את האפשרויות ולחדד את הבחירה. מי שקונה ציוד רק על סמך ביקורות, או שהוא מפוצץ במזומנים או סתם מטומטם.

 

[AK1]

סה"כ מסכים איתך. קונה רציני כמובן שלא יסתפק בביקורת לפני הקנייה אלא יערוך את המבחן בעצמו. אבל סקירות עוזרות לצמצם את האפשרויות ולחדד את הבחירה. מי שקונה ציוד רק על סמך ביקורות, או שהוא מפוצץ במזומנים או סתם מטומטם.

לא תמיד אפשר לבדוק ציוד לפני הקנייה, וככל שהוא יקר יותר – זה קשה יותר.

אני עצמי הייתי כמה וכמה פעמים ה"מטומטם" שקנה ציוד על סמך ביקורות ודעות של אנשים שאני מעריך, בלי לבדוק אותו, פשוט כי לא הייתה לי דרך לבדוק – ולא הצטערתי על אף אחת מהקניות האלה. לעומת זאת, היו מקרים שבהם הייתי ה"חכם" שבדק את הציוד בבית – והצטערתי אחר כך.

היו מקרים שנסעתי לחו"ל כדי לשמוע דברים, אבל משמעות הבדיקה שם הייתה מוגבלת. זה לא היה מאוד רחוק מלקנות על עיוור, רק בתוספת כסף שנזרק על טיסות ומלון, וזמן שהייתי יכול לנצל טוב יותר.

אז כמובן, עדיף לבדוק היטב אצלך בבית, בנחת ועם המוזיקה שלך – ככל שזה בכלל אפשרי. אבל קניות עיוורות או חרשות אינן בהכרח טמטום ו/או תוצאה של עודף מזומנים, שלי בטח אין.

 

[ilam]

לא תמיד אפשר לבדוק ציוד לפני הקנייה, וככל שהוא יקר יותר – זה קשה יותר.

אני עצמי הייתי כמה וכמה פעמים ה"מטומטם" שקנה ציוד על סמך ביקורות ודעות של אנשים שאני מעריך, בלי לבדוק אותו, פשוט כי לא הייתה לי דרך לבדוק – ולא הצטערתי על אף אחת מהקניות האלה. לעומת זאת, היו מקרים שבהם הייתי ה"חכם" שבדק את הציוד בבית – והצטערתי אחר כך.

היו מקרים שנסעתי לחו"ל כדי לשמוע דברים, אבל משמעות הבדיקה שם הייתה מוגבלת. זה לא היה מאוד רחוק מלקנות על עיוור, רק בתוספת כסף שנזרק על טיסות ומלון, וזמן שהייתי יכול לנצל טוב יותר.

אז כמובן, עדיף לבדוק היטב אצלך בבית, בנחת ועם המוזיקה שלך – ככל שזה בכלל אפשרי. אבל קניות עיוורות או חרשות אינן בהכרח טמטום ו/או תוצאה של עודף מזומנים, שלי בטח אין.

עניין של מזל כנראה שהצליח לך. אולי הגזמתי בנושא הטמטום ואני מתנצל על כך. אכן, לקבל המלצות מחברים סומכים עליהם זה אכן דרך נוספת ומבטיחה.

 

[AK1]

עניין של מזל כנראה שהצליח לך. אולי הגזמתי בנושא הטמטום ואני מתנצל על כך. אכן, לקבל המלצות מחברים סומכים עליהם זה אכן דרך נוספת ומבטיחה.

נתקלתי כאן לא מעט פעמים בכאלה שמסתבר שהיה להם "מזל" כזה.

אבל זה לא בדיוק רק "מזל". ממש לא מדובר במשהו אקראי, אלא במשהו שאנשים רציניים בדקו -- חברים *ממש* מומחים, ו/או ביקורות כמו של סטריאופייל ואבסולוט סאונד, שבעבר הרחוק היו (או לפחות נראו לי) הרבה יותר אמינות מאשר בימינו.

בחלק מהמקרים זה היה לעלות ב‑line של אותה חברה שאני אוהב, או ל‑line חדש, כמו המעברים שלי מ‑B&W Matrix 2 ל‑B&W Matrix 3 ל‑B&W Nautilus 802 ול‑B&W 800D.

אז היה בזה מרכיב של מזל, אבל המרכיב העיקרי היה מחושב.

 

[shokroun]

אם אני מעיין בסקירה, אני מעוניין לדעת על ההיסטוריה של הסוקר, מחפש משהו ששמעתי שהוא גם סקר, מתעניין בציוד הנלווה שלו ומנסה להבין בין השורות. הכי כיף לקרוא על ציוד אחרי ששמעת אותו ואז להשוות בין התחושה שלך לבין זאת של הסוקר*.

* עפ"ר לא רואה איזה יתרון לאיזשהו סוקר על פני אודיופיל ממוצע.

 

[AK1]

* עפ"ר לא רואה איזה יתרון לאיזשהו סוקר על פני אודיופיל ממוצע.

זה נראה לי ממש מוזר, כי ברור שיש להם הרבה יותר ניסיון מאשר לאודיופיל הממוצע, ואם מדובר בציוד יקר – גם גישה ליותר סוגי ציוד יקר מאשר לחובב הממוצע. הם גם כנראה לומדים על הנושא יותר ממה שטורח האודיופיל הממוצע. עצם העובדה שמה שהם כותבים הרבה פעמים לפחות מעניין, אומרת שלא הכל חירטוט ברמה טריוויאלית כמו אצל האודיופיל הממוצע.

בנוסף, ב־Stereophile יש גם מדידות שמעבר ל־specs המינימליים והלא משמעותיים, וגם הערות על משמעות המדידות.

אולי אני טועה, אבל לי נראה שהאודיופילים הממוצעים הרבה יותר חרטטנים, עם הרבה פחות ידע, וכל מיני אמונות לא מבוססות, נרתעים מדברים כמו RC, וכו' וכו' כו'.

יש גם אודיופילים חכמים ועתירי ידע וניסיון, כולל עוסקים בתחום, שייתכן שיודעים ומבינים הרבה יותר מרוב הסוקרים, אבל אלה המיעוט, לא הממוצע.

 

[shokroun]

אולי אני טועה, אבל לי נראה שהאודיופילים הממוצעים הרבה יותר חרטטנים, עם הרבה פחות ידע, וכל מיני אמונות לא מבוססות, נרתעים מדברים כמו RC, וכו' וכו' כו'.

מעניין שגם ה"חרטטן" נטול הניסיון מרק לוינסון גיחך לנושא הרום קורייקשן, וגם דויד ג'אנסזן וגם פול מ ps audio שיש להם ניסיון רב כפי שאתה אוהב.

יש גם אודיופילים חכמים ועתירי ידע וניסיון, כולל עוסקים בתחום, שייתכן שיודעים ומבינים הרבה יותר מרוב הסוקרים, אבל אלה המיעוט, לא הממוצע.

חוק פראטו 20 80 ייתכן שעובד גם שם. בכל מקרה, העובדה שאדם ניסה הרבה ציודים לא מוכיחה שהוא מבין מה הוא שמע. אם בבסיס התפיסה שגויה אז זה לא ישנה. הקונספציה, הקונספציה...

 

[AK1]

מעניין שגם ה"חרטטן" נטול הניסיון מרק לוינסון גיחך לנושא הרום קורייקשן, וגם דויד ג'אנסזן וגם פול מ ps audio שיש להם ניסיון רב כפי שאתה אוהב.

לא כולם מסכימים על הכל, גם בעניינים טכנולוגיים – זה בלתי נמנע.

אבל אתה מחמיץ לגמרי את ההבדל בין אי־הסכמה שנובעת מהבנה וידע לבין אי־הסכמה שנובעת מהיעדרם.

חוק פראטו 20 80 ייתכן שעובד גם שם. בכל מקרה, העובדה שאדם ניסה הרבה ציודים לא מוכיחה שהוא מבין מה הוא שמע. אם בבסיס התפיסה שגויה אז זה לא ישנה. הקונספציה, הקונספציה...

אף אחד לא כתב, אמר או חשב שמשהו כאן מוכיח משהו, אבל עדיין, שים לב שמדובר בכאלה שנחשבים מומחים, שעל כל אי־דיוק קטן שלהם יקפצו קוראים ויכתבו לעיתון – שלא לדבר על תפיסות שגויות – לעומת מה שאתה התייחסת אליו: אודיופיל ממוצע.

 

[shokroun]

אבל אתה מחמיץ לגמרי את ההבדל בין אי־הסכמה שנובעת מהבנה וידע לבין אי־הסכמה שנובעת מהיעדרם.

אתה ואני כנראה לא מסכימים לגבי המונח מבין והבנה. פילוסופית ותוצאתית אין הבדל בין אלברט איינשטיין שאומר ש 2+2 שווה 4, לבין ילד בכיתה ג. אגב.

כל סוקר יש לו את הטעם שלו. כמו לכל אודיופיל.

אני , מהניסיון שלי הפרטי, לא מוצא איזה יתרון בטייטל סוקר חוץ מקנאה באדם שהצליח לעבוד במקצוע כזה כייפי. ונטול אחריות.