תוצאות החיפוש

אני דווקא אשמח מאוד לראות בדיקות שיטתיות של מאזינים שמבוצעות על ידי יצרנים, כי עד היום לא מצאתי כאלו. היה פעם ניסוי שמצאתי שהישווה מערכת מבוססת שפרפרות לאחת טרנזיסטורית, שהיה מעניין, אם כי לא מספיק כדי לקבוע מסמרות. לגבי "כמות לא מבוטלת של אודיופילים", כמו שד"ר טול אומר, אם מאן דהוא יודע למה אתה...

מסתבר שנשאר אצלי רמקול סנטר של JMLAB שנתנו לי פעם, ואין לו פורטים. אם זה רלוונטי, שלח לי הודעה, אני אשלח צילום (הדגם הוא 700CC, אבל לא זוכר בדיוק באיזה דור).

קודם כל, בפן האודיופילי, הקלטה מצויינת. הפרדה מעולה, טווח דינמי, פירוט... כיף. נדמה לי שהזמרת קצת יותר מדי ״קדימה״ לטעמי, אבל זו כנראה תכונה של המערכת שלי שצריך לתקן. והעיקר. פרשנויות מעניינות לסטנדרטים מוכרים וחומרים אישיים. מאוד תיאטרלי, קברטי והומוריסטי לעיתים, משלב אלמנטים של מוסיקה קלאסית...

הגרף די מתאים לחוויה של באס מוגזם שמרגיש מנותק/נפרד. אולי הרגישות היא אצלי, אבל מבחינתי זה רמקול בלתי נסבל

נב אני מביא בחשבון שאולי היחידה ששמעתי הייתה פגומה, כי זה היה כ"כ קיצוני שהייתי מצפה לקצת יותר התרשמויות כאלו ברשת

המערכת היא סוגשל פתרון ארעי, אין יותר מדי נזק פוטנציאלי. אין יותר מדי מה לנקות, כנראה הזיזה את הסאב. פעם היו רצפתיים על דוקרנים, מגברי שפרפרות ושאר דברים רגישים, עכשיו אם יישבר אקנה חדש. דרך אגב, בעבר המערכת שלי ישבה על מדפים מקובעים לקיר בגובה הכתפיים, כך שלא ילדים ולא בע״ח יוכלו לגעת בה...

יושב לעבוד על הספה עם לשמוע מוסיקה. הבמה יותר מדי שמאלה. למעשה היא רק שמאלה. למעשה, הרמקול הימני לא עובד. יופי, אפשר לקנות חדשים?! לא. הרמתי, הזזתי, נתקתי, חברתי, הצלבתי כניסות, עברתי לאורך הקו... העוזרת נתקה את אחד הערוצים כשהזיזה את הסאב. לא נורא. חברתי. יושב לשמוע... לא טוב. אידיוט! חברתי...

ההתאמה לרמקולים הקדמיים היא המאפיין הכי חשוב ברמקול סנטר, אחרת תקבל טונאליות שונה עד שונה לגמרי עם סנטר אחר. הייתי מנסה לסתום את הפורט, אם כי רמה מסויימת של הדהוד, מעצם זה שהוא יושב בתיבה, בלתי נמנעת. כן, גם זה ישנה את הטונאליות שלו, אבל לפחות לא בתדרים שאנחנו רגישים אליהם יותר. אפשר גם לנסות...

ההמלצה הביאה לי חשק לקצת גיטרות חשמליות ותופים רועמים, אבל כאודיופיל מה שיש ב-Tidal נשמע לי דחוס מדי, עם לא מספיק הפרדה וטווח דינמי דל. חיפוש מהיר ברשת מראה שלא דמיינתי, אבל יש לאלבום גירסת Blu Ray עדיפה (אולי גם CD ו-ווניל). חבל. התנחמתי עם קצת עם Tool וגם This Week... Live at Ronnie Scott's...

ערוץ טיוב מלא הקלטות ביתיות חביבות ביותר. לא אודיופילי, אבל אותנטי. https://tidal.com/browse/album/214776282?u מלודי. הנגנים 'יושבים' מצויין ביחד, והנגינה העליצה של מישל מתחברת יפה לתיפוף של גאד. בעיקר כדאי: Little piece in C for U את מישל ראיתי בפעם הראשונה ששמעתי ג'אם סשן של ג' אז...

אין ספק שכל התהליך הכימי הזה קורא בטבע מעצמו ושומדבר לא מתערב בדיוק שלו... לא הרכב החומר ולא האופן בו הוא מפוזר. אם את רוצה דיוק של צבע, מדיד, חיישן עושה את זה יותר טוב ויותר עקבי. כאמור, ״הטבעי״ הוא לא יותר מההרגל. דני סנדרסון אמר פעם שהוא מתגעגע לצליל של הקונסולה שפרפרות מאולפני טריטון...

כי אין סובייקט בלי דעה קדומה. הרמקול נראה יפה?! יישמע לך יותר טוב תדע שהוא יקר או אמור להיות טוב? יישמע לך יותר טוב. עושה משהו אחרת ממה שאתה רגיל? או שתפסול או שתאהב, תשים לב בעיקר לזה, ותתעלם מדברים אחרים שגרועים יותר או טובים יותר. אהבת משהו בשעה של האזנה אינטנסיבית? פתאום כשאתה חי עם זה...

מה זה ״השאירו בסיבוב״ ואיזה דרך הם פרצו? Chord חברה בסדר גודל של פיצוציה גדולה בת״א. אשמח לראות מחקרים אקדמיים פורצי דרך שהחברות האלו הביאו לעולם, וכיצד הם שינו את התעשייה שלהן. אתה רואה, אתה אף פעם לא עונה לנקודה. כל זמן שהמקור שלי טוב כמו זה של מי שהכין את המיקס, הוא טוב דיו. כי אין מה...

זה לא קשור לעדשה, זה קשור לחיישן. החיישנים יותר מדוייקים מבחינת צבע מאשר צבע כימי (פילם) לכן הם הרבה יותר "טבעיים" (בכפוף למסך מכוייל וכו'). בדיוק. מה שקוראים "טבעי" הוא לא יותר מהדבר שהתרגלנו אליו. אני גדלתי על פטפונים וצליל של הסבנטיז, ועד היום הוא החביב עלי, אז הוא "הנכון" או "הטבעי"...

כאן יש מידע שיכול להועיל אולי: https://forum.audiogon.com/discussions/where-are-conicident-speaker-technology-electronics-made עם קצת חפירה ברשת אולי תוכל למצוא את המקור של הדרייברים ולרכוש בעצמך חדש.

אני באמת אשמח לדעת איזו חברה יוצאת דופן מייצרת DAC שחברה שמוכרת לשוק המקצועי לא יודעת לייצר, והוא מייצר הבדל שמיע ומדיד. אני גם עדיין לא מבין איך באולפן אין DAC קסם כזה, שמוציא פרטים וניואנסים שה-DAC האודיופילי כן מסוגל, ועדיין, בדרך קסם, הפרטים הללו מוצאים דרכם למדיה, ומהמדיה, שנוצרה עם DAC...

את זה אפשר למדוד. בטח שריזוננסים אפשר. אני חושב שזה רלוונטי, כי הנקודה היא, כמה השקעה צריך בצד המקור, והאם היא עושה הבדל שהוא לא בטל בשישים, לעומת דברים אחרים שאפשר לשנות אותם ולהשקיע בהם. גם ההבדל בין פסאדו-טכני לטכני. אני חוזר לטענה המקורית שלי, לשום חברת "טכנולוגיה" עם 20 עובדים ומכירות של...

אכן. יש כאן ביקורת טרייה שמראה איך נמדד רמקול לא טוב, מראה את הקורלציה בין הנשמע למדידות, וגם מסבירה את הקשר בין פיזור סאונד למה שומעים בפועל ביקורת Erin הנה דוגמא לרמקול שהמדידות, כביכול, לא משהו, אבל המאזין אהב את התוצאה והבין מה הייתה "כוונת המשורר" בתכנון. זה כדוגמא לכך שגם אם מתכננים...

קודם כל, אפשר לאמר שעיוותים (בעיה לעמוד בעוצמה) וריסוננסים (צלצולים וחלקים זזים שמנגנים בגלל בעיה בתכנון) הם לא טובים אבסולוטית. עכשיו נשארנו עם תגובת תדר שטוחה. לטול היו שתי אבחנות 1. בגדול אנשים מעדיפים רמקולים עם עקומה שטוחה (אוקי. עדיין זה לא אומר לגבי כל אחד) 2. איפה העקומה שטוחה תלויה...

כמו שכתבתי, זה לא פיצ'ר...זה באג.