סטרימינג לעומת CD

  • פותח הנושא פותח הנושא matanoosh
  • פורסם בתאריך פורסם בתאריך

ברמקולים, מלבד פיזור הגל, גם קשיחות התיבה, סוג החומרים, חיזוקים פנימיים, שיכוך, ועיצוב התיבה משפיעים ישירות על הצליל – תיבה יציבה ומעוצבת נכון תצמצם תהודות ותשפר את הבהירות והדיוק.

את זה אפשר למדוד. בטח שריזוננסים אפשר.

כותרת הפוסט - סטרימינג לעומת CD
הדיון הוסט לכיוונים אחרים, מציע לפתוח שרשור בנפרד לנושאים שרוכבים על השרשור המקורי.

אני חושב שזה רלוונטי, כי הנקודה היא, כמה השקעה צריך בצד המקור, והאם היא עושה הבדל שהוא לא בטל בשישים, לעומת דברים אחרים שאפשר לשנות אותם ולהשקיע בהם.
גם ההבדל בין פסאדו-טכני לטכני.
אני חוזר לטענה המקורית שלי, לשום חברת "טכנולוגיה" עם 20 עובדים ומכירות של כמה מיליונים אין ידע, טכנולוגיה ויכולת הנדסית שנותנת לה יתרון ומאפשרת לה לייצר ציוד יקר פי 10 ועדיף. זה פשוט לא קורה.
אם יש לה, במקרה, היא יודעת להסביר אותו והיא תירכש ע"י חברה גדולה יותר.
אם היא מוכרת לשוק הפרטי, זו חרטטלוגיה.
 
בעקרון זה נכון .
יש יוצאת דופן - וכולן יודעות להסביר את הפלא שלהם גרפית והנדסית .

וגם - כשצד ג׳ רציני בודק - הנתונים שלהם ( הגרפים ) מקבלים אישור .

ועוד דבר - הן לא תמיד פתוחות למשא ומתן לרכישה ,הרבה פעמים זה לא מגיע רק ממקום של כסף במיוחד בתחום הזה .
 
אני באמת אשמח לדעת איזו חברה יוצאת דופן מייצרת DAC שחברה שמוכרת לשוק המקצועי לא יודעת לייצר, והוא מייצר הבדל שמיע ומדיד.
אני גם עדיין לא מבין איך באולפן אין DAC קסם כזה, שמוציא פרטים וניואנסים שה-DAC האודיופילי כן מסוגל, ועדיין, בדרך קסם, הפרטים הללו מוצאים דרכם למדיה, ומהמדיה, שנוצרה עם DAC נחות, למערכת.

אתמול שמעתי אלבום שלא הכרתי, עם Max Roach מארח פסנתרן בקושי מוכר בשם Hassan Ibn Ali
באמת אחלה אלבום, אבל הפסנתר נשמע רע, כמו ברב ההקלטות מהתקופה הזו. שטוח, בלי הד ונוכחות.
שומדבר לא יתקן את הפסנתר הזה, ונשאר להנות מצלילו הלא אודיופילי/"טבעי" בעליל...
יחסית לחוסר הפידליטי של זה, כל דבר שקשור למערכת הוא שולי ביותר.
וזה נכון לא רק להקלטה הזו.



בתחום צילום הסטילס יש הרבה דיבור איך חברות שונות משתמשות ב-Colour Science שונה, שנותן גוון אחר לקבצים שלהם.
אבל מבחנים של צלמים הוכיחו דבר אחד, הם לא מצליחים לזהות את המצלמות לפי הקבצים/תמונות.
הם מאמינים שלפוג'י, לדוגמא, יש איזו נוסחא נסתרת ומוכנים להשבע שהתמונות של פוג'י, יש בהם משהו "אחר".
רק לא מסוגלים לזהות תמונה של פוג'י לעומת תמונה של סוני...
 

בתחום צילום הסטילס יש הרבה דיבור איך חברות שונות משתמשות ב-Colour Science שונה, שנותן גוון אחר לקבצים שלהם.
אבל מבחנים של צלמים הוכיחו דבר אחד, הם לא מצליחים לזהות את המצלמות לפי הקבצים/תמונות.
הם מאמינים שלפוג'י, לדוגמא, יש איזו נוסחא נסתרת ומוכנים להשבע שהתמונות של פוג'י, יש בהם משהו "אחר".
רק לא מסוגלים לזהות תמונה של פוג'י לעומת תמונה של סוני...
אלה שנשבעים בפוגי נחתו באמצע התהליך ומן הסתם לא הכירו את העדשות של לייקה למצלמות הפילם.
להמשך האנלוגיה אותן עדשות כבר לא מתאימות עם תוצאה מאוד לא טבעית לחיישנים עמוסי הרזולוציה.
אלכס ליבק הצלם המופלא עבר מ - לייקה לפוגי, אמנם מדיום פורמט אבל לא ללייקה מדיום פורמט,
פוגי להיום מספיקה ולייקה בדיגיטל היא כבר משהו אחר ולא חדה ורכה כשהייתה.
לא רציתי להצמיח ענף נוסף כי אם לסנגר על הזקנים שלמרות ירידה משמעותית בשמיעה עדין יכולים לזהות טיבעיות של פעם.
היום האסתטיקה של הצליל התפתחה לכיוון אחר ( אין נכון או לא נכון ) ובהתאם טעם אישי והרגשה נוחה לשמע העולם החדש.
לעניות דעתי, לא ירחק היום וצליל הסטרימינג יהיה הרפרנס לפורמטים שימשיכו להתפתח
 
נערך לאחרונה ב:
את זה אפשר למדוד. בטח שריזוננסים אפשר.
א. מי אמר שלא ניתן למדוד
ב. זה שמודדים לא מבטל את הדברים שרשמתי. מלבד פיזור יש דברים נוספים ברמקול שמשפיעים על התוצאה הסופי - תייצר את אותו הרמקול פעם מ MDF, פעם מ HDF, פעם מאלומיניום ופעם מקרבון. הרמקול לא ישמע זהה אם תשתמש בחומרים שונים לתיבה, גם אם הדרייברים, הקרוסאובר, והחיווט זהים. ההבדלים ינבעו מתכונות החומרים, כמו קשיחות, צפיפות, ויכולת בליעת תהודה.
אני חושב שזה רלוונטי, כי הנקודה היא, כמה השקעה צריך בצד המקור, והאם היא עושה הבדל שהוא לא בטל בשישים, לעומת דברים אחרים שאפשר לשנות אותם ולהשקיע בהם.
כשיהיה לך מקור ראוי כנראה תבין שהכול מתחיל משם - garbage in garbage out
גם ההבדל בין פסאדו-טכני לטכני.
אני חוזר לטענה המקורית שלי, לשום חברת "טכנולוגיה" עם 20 עובדים ומכירות של כמה מיליונים אין ידע, טכנולוגיה ויכולת הנדסית שנותנת לה יתרון ומאפשרת לה לייצר ציוד יקר פי 10 ועדיף. זה פשוט לא קורה.
אם יש לה, במקרה, היא יודעת להסביר אותו והיא תירכש ע"י חברה גדולה יותר.
אם היא מוכרת לשוק הפרטי, זו חרטטלוגיה.
אתה טועה. לא משנה אם מדובר בחברות הייטק, ביומדיקל או חברות היי אנד, יש אין סוף דוגמאות לחברות קטנות ופורצות דרך שהשאירו ענקיות בסיבוב (בין עם עשו זאת ע"י גיוס כספים חיצוני או אישי). בתחום שלנו, חברות כמו chord, magico, rockport, gryphon, msb, wadax ואחרות. וכן, לא כולן נמצאת על המדף למכירה.
 
נערך לאחרונה ב:
אלה שנשבעים בפוגי נחתו באמצע התהליך ומן הסתם לא הכירו את העדשות של לייקה למצלמות הפילם.

זה לא קשור לעדשה, זה קשור לחיישן.
להמשך האנלוגיה אותן עדשות כבר לא מתאימות עם תוצאה מאוד לא טבעית לחיישנים עמוסי הרזולוציה.

החיישנים יותר מדוייקים מבחינת צבע מאשר צבע כימי (פילם) לכן הם הרבה יותר "טבעיים" (בכפוף למסך מכוייל וכו').

לא רציתי להצמיח ענף נוסף כי אם לסנגר על הזקנים שלמרות ירידה משמעותית בשמיעה עדין יכולים לזהות טיבעיות של פעם.
היום האסתטיקה של הצליל התפתחה לכיוון אחר ( אין נכון או לא נכון ) ובהתאם טעם אישי והרגשה נוחה לשמע העולם החדש.

בדיוק.
מה שקוראים "טבעי" הוא לא יותר מהדבר שהתרגלנו אליו.

אני גדלתי על פטפונים וצליל של הסבנטיז, ועד היום הוא החביב עלי, אז הוא "הנכון" או "הטבעי" (כמו Rumors של Fleetwood Mac)
בגלל זה אהבתי את הפרואקים הישנים שלי עם ה-Naim היותר ישנים. תן לי קצת מיד באס שמנמן... עזוב אותי מרזולוציה.

עם הזמן למדו לעשות צליל דומה גם בהקלטות יותר מודרניות (בלי למצוא ציוד ישן, כמו שלני קרביץ עשה בניינטיז), כמו שלומדים לעשות דיגיטאלי שנראה כמו פילם...
 

קורא את השרשור, ואני טכני בור, אפילו בורי... ושואל את עצמי מה קרה לשיטה הישנה והטובה של ללכת להאזין ולהחליט ללא דיעה קדומה.
הרי גם כשרכשת משהו העולם לא נעצר , ובהחלט ייתכן שיפותח מוצר אחר שיותר ייקלע לטעם או לכיס בנקודת זמן אחרת.
אם אני עולה חדש אודיופילי , השרשור גורם לי לחשוב שאו אין הבדלים ואו צריך להיות מוסמך MIT בתכנון והנדסת אלקטרוניקה ונגרות כדי להבין מה אני שומע.

אני חוזר לטענה המקורית שלי, לשום חברת "טכנולוגיה" עם 20 עובדים ומכירות של כמה מיליונים אין ידע, טכנולוגיה ויכולת הנדסית שנותנת לה יתרון ומאפשרת לה לייצר ציוד יקר פי 10 ועדיף. זה פשוט לא קורה.
אם יש לה, במקרה, היא יודעת להסביר אותו והיא תירכש ע"י חברה גדולה יותר.
אם היא מוכרת לשוק הפרטי, זו חרטטלוגיה.
תעדכן את גוגל שייתבעו את waze על הטעייה.


בקשר למהות השרשור, סטרימינג משתפר ומשתפר, ועדיין יש מלאות וניואנסים בפורמטים הפיזיים שלא נמצאים במלואם בסטרימינג. אבל ברור שלא כל סידי יישמע יותר טוב מכל סטרימר. וגם לנוחות יש משמעות. ומי שכבר שכח את ההבדל בין מדיה פיזית לבין מקובצת הרוויח. לי לוקח טיפה יותר זמן כנראה....
 
נערך לאחרונה ב:
צריך להיות מוסמך MIT בתכנון והנדסת אלקטרוניקה ונגרות כדי להבין מה אני שומע

לא, לדעתי לא הועלתה טענה כזו.
בפועל, התחביב הזה אינו מצריך כל אוריינות טכנולוגית, אלא אם ברצונך לחדד את האינסטינקטים שיזהו מתי אנשי השיווק מנסים לערבב אותך.
 
החיישנים יותר מדוייקים מבחינת צבע מאשר צבע כימי (פילם) לכן הם הרבה יותר "טבעיים" (בכפוף למסך מכוייל וכו').
טבעי זה כשאור משפיע על אמולסיה עם שכבות אדום, כחול וירוק ובהתאם לחוזקו נראות לאחר הפיתוח,
ובשחור לבן אור משחיר הלידי כסף באמולסיה בהתאם לעוצמתו.
בחיישנים זה הכל מניפולציה של 3 מערכות שחור לבן שמתורגמות לאימג צבעוני/ שחור לבן
אז ברור שהחיישנים מדוייקים יותר לראיית העולם שלך.
 

נערך לאחרונה ב:
עם הזמן למדו לעשות צליל דומה גם בהקלטות יותר מודרניות (בלי למצוא ציוד ישן, כמו שלני קרביץ עשה בניינטיז), כמו שלומדים לעשות דיגיטאלי שנראה כמו פילם...
כמו קומפקט עם צליל אנלוגי.
 
אתה טועה. לא משנה אם מדובר בחברות הייטק, ביומדיקל או חברות היי אנד, יש אין סוף דוגמאות לחברות קטנות ופורצות דרך שהשאירו ענקיות בסיבוב (בין עם עשו זאת ע"י גיוס כספים חיצוני או אישי). בתחום שלנו, חברות כמו chord, magico, rockport, gryphon, msb, wadax ואחרות. וכן, לא כולן נמצאת על המדף למכירה.

מה זה ״השאירו בסיבוב״ ואיזה דרך הם פרצו?
Chord חברה בסדר גודל של פיצוציה גדולה בת״א.

אשמח לראות מחקרים אקדמיים פורצי דרך שהחברות האלו הביאו לעולם, וכיצד הם שינו את התעשייה שלהן.

כשיהיה לך מקור ראוי כנראה תבין שהכול מתחיל משם - garbage in garbage out

אתה רואה, אתה אף פעם לא עונה לנקודה. כל זמן שהמקור שלי טוב כמו זה של מי שהכין את המיקס, הוא טוב דיו. כי אין מה שייצא אם לא נכנס.
אבל לאודיופיל יש DAC קסמים שמוציא פרטים שה-DAC באולפן לא ייצר.
 
קורא את השרשור, ואני טכני בור, אפילו בורי... ושואל את עצמי מה קרה לשיטה הישנה והטובה של ללכת להאזין ולהחליט ללא דיעה קדומה.

כי אין סובייקט בלי דעה קדומה.

הרמקול נראה יפה?!
יישמע לך יותר טוב

תדע שהוא יקר או אמור להיות טוב?
יישמע לך יותר טוב.

עושה משהו אחרת ממה שאתה רגיל?
או שתפסול או שתאהב, תשים לב בעיקר לזה, ותתעלם מדברים אחרים שגרועים יותר או טובים יותר.

אהבת משהו בשעה של האזנה אינטנסיבית?
פתאום כשאתה חי עם זה כמה שעות, זה פחות נחמד (בעיקר שמתבלבלים בין בהירות לרזולוציה)


אנחנו מכונות רעות מאוד להשוואה.
המחקר מראה את זה חד משמעית.

אז האם אודיופילים משלים את עצמם, שיש להם יכולת אבחנה טובה?
חד משמעית - כן.
עבדתי תקופה בתחום היין. זה קיים גם שם, ובגדול.
אנשים חושבים שהם מבינים, כי הארנק פתוח וגם הפה. אבל אנינות טעם צריך ללמוד ולבחון, שיטתית. ואודיופילים, כמו מומחי יין מטעם עצמם, לא באמת לומדים, הם קוראים מגזינים פרסומיים ומדמיינים שהם גם שומעים את זה.

אישית תמיד בחנתי ציוד ע״י חיבור למערכת בבית. כל ניסיון במקום אחר נידון לכישלון ולא מוצלח יותר מבחירה אקראית. חייתי עם זה כמה ימים במערכת שלי. התרגלתי. אחרי זה נתקתי וחברתי את הישן לכמה ימים. אם יש געגוע לחדש, הייתי מקבל החלטה. השוואות מדוקדקות של האזנה קריטית הן תרגיל לא שיטתי ולא מוצלח בזיהוי הבדלים.
אני מוציא מתוך זה סוגיות של במה ואימאג׳, הן קלות יחסים לאבחון ( לא כ״כ מעניין אותי בהאזנה למערכת, אבל זו העדפה אישית).
 

כי אין סובייקט בלי דעה קדומה.

הרמקול נראה יפה?!
יישמע לך יותר טוב

תדע שהוא יקר או אמור להיות טוב?
יישמע לך יותר טוב.

עושה משהו אחרת ממה שאתה רגיל?
או שתפסול או שתאהב, תשים לב בעיקר לזה, ותתעלם מדברים אחרים שגרועים יותר או טובים יותר.

אהבת משהו בשעה של האזנה אינטנסיבית?
פתאום כשאתה חי עם זה כמה שעות, זה פחות נחמד (בעיקר שמתבלבלים בין בהירות לרזולוציה)


אנחנו מכונות רעות מאוד להשוואה.
המחקר מראה את זה חד משמעית.

אז האם אודיופילים משלים את עצמם, שיש להם יכולת אבחנה טובה?
חד משמעית - כן.
עבדתי תקופה בתחום היין. זה קיים גם שם, ובגדול.
אנשים חושבים שהם מבינים, כי הארנק פתוח וגם הפה. אבל אנינות טעם צריך ללמוד ולבחון, שיטתית. ואודיופילים, כמו מומחי יין מטעם עצמם, לא באמת לומדים, הם קוראים מגזינים פרסומיים ומדמיינים שהם גם שומעים את זה.

אישית תמיד בחנתי ציוד ע״י חיבור למערכת בבית. כל ניסיון במקום אחר נידון לכישלון ולא מוצלח יותר מבחירה אקראית. חייתי עם זה כמה ימים במערכת שלי. התרגלתי. אחרי זה נתקתי וחברתי את הישן לכמה ימים. אם יש געגוע לחדש, הייתי מקבל החלטה. השוואות מדוקדקות של האזנה קריטית הן תרגיל לא שיטתי ולא מוצלח בזיהוי הבדלים.
אני מוציא מתוך זה סוגיות של במה ואימאג׳, הן קלות יחסים לאבחון ( לא כ״כ מעניין אותי בהאזנה למערכת, אבל זו העדפה אישית).
מסכים.
רק שבמה ואימאג קשורות הרבה יותר לחדר ובעיקר לשילוב של הרמקול הספציפי בין הרמקול לחדר.

רמקול בחונים אחד מול אחד אם אתה באמת רוצה להיות מדויק בסינון רשאוני
 
מה זה ״השאירו בסיבוב״ ואיזה דרך הם פרצו?
Chord חברה בסדר גודל של פיצוציה גדולה בת״א.

אשמח לראות מחקרים אקדמיים פורצי דרך שהחברות האלו הביאו לעולם, וכיצד הם שינו את התעשייה שלהן.



אתה רואה, אתה אף פעם לא עונה לנקודה. כל זמן שהמקור שלי טוב כמו זה של מי שהכין את המיקס, הוא טוב דיו. כי אין מה שייצא אם לא נכנס.
אבל לאודיופיל יש DAC קסמים שמוציא פרטים שה-DAC באולפן לא ייצר.
יש כמה כאלה ...
אבל בתור עוסק - אסור לי להפנות בפורום זה אבל ב 99 אחוז מהמקרים - מסכים איתך
 
מה זה ״השאירו בסיבוב״ ואיזה דרך הם פרצו?
Chord חברה בסדר גודל של פיצוציה גדולה בת״א.

אשמח לראות מחקרים אקדמיים פורצי דרך שהחברות האלו הביאו לעולם, וכיצד הם שינו את התעשייה שלהן.
חברות פרטיות אינן מחויבות לחשוף דבר. לעיתים, הדרך הטובה ביותר להגן על פטנט היא דווקא לא לרשום אותו, שכן הרישום חושף את המידע הרגיש.
בעידן האינטרנט לא ממש מסובך למצוא white papers .. דוגמת זה של DCS ו MSB , בעוד אחרות דוגמת WADAX מסתפקות בלאפשר ללקוחות לקבל הצצה מאחורי הארכיטקטורה והשבב הייחודי שהחברה תכננה.
אתה רואה, אתה אף פעם לא עונה לנקודה. כל זמן שהמקור שלי טוב כמו זה של מי שהכין את המיקס, הוא טוב דיו. כי אין מה שייצא אם לא נכנס.
אבל לאודיופיל יש DAC קסמים שמוציא פרטים שה-DAC באולפן לא ייצר.
אני אומר את זה שוב - כשיהיה לך מקור טוב, תתחיל להבין שטעית.

ב-DAC שלך, מערכת החשמל רחוקה מלהיות שקטה. היציאות הדיגיטליות לא מהטובות שיש, וגם האנלוגיות כנראה לא ממש מבריקות. על שעון Femto אין מה לדבר. אף אחד לא מדבר כאן על "פרטים יש מאין" – אלא על שיפור ממשי באיכות ההמרה: פחות רעש, פחות עיוותים, פחות ג’יטר. ובכל זאת, אתה ממשיך להאמין שאתה שומע את המקסימום מהמיקס שהוכן על ידי הטכנאי.

צר לי, אבל אתה מזכיר לי את המשל על התולעת שחיה בתוך כרוב - היא משוכנעת שזה כל העולם. ימינה, שמאלה, למעלה, למטה - הכול כרוב. רק מה, היא לא יודעת שיש גם פירות וירקות עם טעמים אחרים לגמרי.
 

טבעי זה כשאור משפיע על אמולסיה עם שכבות אדום, כחול וירוק ובהתאם לחוזקו נראות לאחר הפיתוח,
ובשחור לבן אור משחיר הלידי כסף באמולסיה בהתאם לעוצמתו.

אין ספק שכל התהליך הכימי הזה קורא בטבע מעצמו ושומדבר לא מתערב בדיוק שלו... לא הרכב החומר ולא האופן בו הוא מפוזר.

אם את רוצה דיוק של צבע, מדיד, חיישן עושה את זה יותר טוב ויותר עקבי.
כאמור, ״הטבעי״ הוא לא יותר מההרגל.
דני סנדרסון אמר פעם שהוא מתגעגע לצליל של הקונסולה שפרפרות מאולפני טריטון. בשבילו זה הטבע האורגינלי...
 
הרמקול נראה יפה?!
יישמע לך יותר טוב
או שהיופי לא יהלום את הביצועים. ויופי הוא חלק אינטגראלי מהחוויה החושית ואין מה לזלזל או להתעלם ממנו. ויופי הוא גם סובייקטיבי- לכן אי אפשר לכוון שמישהו מסויים יאהב גם את המראה וגם את הצליל בהכרח. וכעובדה מיעוט הדיבור בפורום על ניראות, וישנם מוצרים שלטעמי הם מכוערים - אבל מה לעשות נשמעים מצויין, וגם ההפך. לרוב האנשים שמרגישים , לא אלו שיש להם fluk בלב, אותו קפה בתחנה מרכזית יהיה שונה מאשר על מרפסת עם נוף להרי ירושלים. וזה בסדר גמור. ראיתי ראיון עם קמרון דיאז, הייתה אחת היפות לטעמי בשעתו, סיימה את הראיון וחשבתי לעצמי " איזה פער בין החוץ לפנים..." ואידך זיל גמור.
תדע שהוא יקר או אמור להיות טוב?
יישמע לך יותר טוב.
ואולי לא יענה על הציפיות שלי ממחירו? זה קורה בתחום השכם וערב ( פשש איזה זקן נהייתי...השכם וערב.. בחיי)
עושה משהו אחרת ממה שאתה רגיל?
או שתפסול או שתאהב, תשים לב בעיקר לזה, ותתעלם מדברים אחרים שגרועים יותר או טובים יותר.
זה בדיוק המטרה - או לפסול או לאהוב או להתעלם. ואם משהו אחד כל כך מדבר אליי שאני מוכן לייחס פחות חשובות למגרעות אחרות, מה רע בזה? כל החיים אנחנו בוחרים בין חלופות שנדיר שהן מושלמות.
אנחנו מכונות רעות מאוד להשוואה.
המחקר מראה את זה חד משמעית.
מצחיק. אנחנו המכונה היחידה שרלבנטית ל" מחקר". על יתרונותיה ועל מגרעותיה. הבאת טיעון מתחום הדת שאני כן מתחבר אליו על היות האדם כלי מאוד משוחד בחקר האמת. בהאזנה למוסיקה היא, המכונה האנושית, הסובייקט היחידי ששופט..כל שאר הדברים הם כלי עזר. כנגדו.
אז האם אודיופילים משלים את עצמם, שיש להם יכולת אבחנה טובה?
חד משמעית - כן.
אני חושב שאתה משלה את עצמינו . אתה למעשה טוען שאין לך יכולת הבחנה בעצם... אז מה אתה מעיד על עצמך שוב שאינך שייך לתחום האודיופילי בניעדר יכולת הבינה? אתה מודע ומבחין לפריכות של הטיעון הזה שלך... או שרק לאודיופילים אין יכולת הבחנה? תמהני.
החלטה. השוואות מדוקדקות של האזנה קריטית הן תרגיל לא שיטתי ולא מוצלח בזיהוי הבדלים
זה הכלי היחיד שמאפשר הבחנה. זה שיטתי ומוצלח להרבה אנשים. לי למשל.

אתה מייצג בצורה שנאמנה מאוד תיאורטית לתורת הפוזיטיביזם ששואף לבסס את העולם רק על ידיעות מוחלטות. זה ענף מאוד נישתי בתורת ההכרה ( אפיסטמולוגיה) ששואל על מהות הידע ועל השפעת החושים בתפיסת המציאות.

שאלות שנחרשו עליהן תילי תילים של הרצאות חצי משעממות בפקולטות שלוש רבעי מיותרות ( שזכיתי בכבוד המפוקפק לבזבז כמה שנים חצי מאושרות באחת מהן).

כמו שאם קיבלת מכה בראש אני לא טוען שרק נדמה לך שכואב לך , ובאמת המכה לא כואבת כי אף מכשיר לא בודק כמה ואני לא טוען שהמערכת העיצבית שלך משקרת אותך כי עובדה שמישהו אחר קיבל אותה מכה ובכה פחות... ככה קבל את העובדה שאין לנו האודיופילים שום כלי עזר זולת אוזנינו וחושינו לבחינת ציוד שאהוב עלינו.

את הדיונים האפסטמולוגים נשאיר לפורום לפילוסופייה של החיים. אגב, מעניין אם בכל תחום בחייך אתה נוהג רק על פי הכרת העובדות והאמת המזוקקת..? האם אתה קוהרנטי בגישה שלך או שהיא רק שמורה לפלבאים האודיופילים הנזקקים...
 
נערך לאחרונה ב:
  • Like
Reactions: omi
שוקרון שבת שלום,
אתה לא לוקח את זה לכיוון הנכון.
ודאי שרק אתה חשוב .
המחקר טוען שכאשר אתה יודע מה אתה שומע (יודע מחיר,יודע עיצוב,יודע מותג,יודע גודל רמקול ) הדעה שלך שונה לחלוטין -באשר מה טוב יותר (מסב לך הנאה ) מאשר זו שתהיה לך במידה ואתה לא יודע מה אתה שומע.

אתה מוצא את זה תמוה ?

זאת עובדה מוגמרת - לא מבין למה להתווכח על זה .זה לא מבטל את ההנאה שלך והאזניים שלך.זה רק מסייע להנאה לטווח ארוך.
 

המחקר טוען שכאשר אתה יודע מה אתה שומע (יודע מחיר,יודע עיצוב,יודע מותג,יודע גודל רמקול ) הדעה שלך שונה לחלוטין -באשר מה טוב יותר (מסב לך הנאה ) מאשר זו שתהיה לך במידה ואתה לא יודע מה אתה שומע.

אתה מוצא את זה תמוה ?

זאת עובדה מוגמרת - לא מבין למה להתווכח על זה .זה לא מבטל את ההנאה שלך והאזניים שלך.זה רק מסייע להנאה לטווח ארוך.
עניין של גישה, אם אתה חושב כמו ניטשה או פוקו, אזי שאין נקודת מבט נקייה לחלוטין, וכל מחשבה נובעת מהקשר.
לעמות זאת, אם תגיע מנקודת המבט של הוגים כמו דקארט, קאנט וקונט הם יטענו טעון שאפשר להגיע לידע נקי מהטיות ודעות קדומות, גם אם בפועל קשה ליישם זאת.
 
עניין של גישה, אם אתה חושב כמו ניטשה או פוקו, אזי שאין נקודת מבט נקייה לחלוטין, וכל מחשבה נובעת מהקשר.
לעמות זאת, אם תגיע מנקודת המבט של הוגים כמו דקארט, קאנט וקונט הם יטענו טעון שאפשר להגיע לידע נקי מהטיות ודעות קדומות, גם אם בפועל קשה ליישם זאת.
מה שאי אפשר להוכיח - אפשר לדבר על גישה . מה שהוכח בכל מחקר אפשרי של אלפי אנשים,
כל חברה שביצעה אותו - לכן אין פה עניין של גישה .

יש פה עניין של עובדה שהרבה אנשים פה משום מה נלחצים ממנה .
מאוד מוזר ..

גם הרמקולים שלך אומצו לסטנדרט מסוים שמתיישר לאותם מחקרים .
גם המלצות cedia , aes וכל מוסד לימוד אפשרי בעולם .
אין פה עניין של גישה .

לי מרגיש שאי הידע מעורר חשש. , התנגשות מדומיינת משמעותם של האזניים .
 

Back
למעלה
תצוגת צבעים באתר (* פועל בדפדפנים מתקדמים מסוג Chrome ו- Firefox) תצוגה רגילה מותאם לעיוורי צבעים מותאם לכבדי ראייה
+ 100% -
סגור