תקליטים יפנים

[Juiced]

קיבלתי ליום הולדת מתנה תקליטים בהדפסה יפנית,
אף פעם לא שמעתי לפני הדפסות יפניות האלו עם הכיתוב היפני בצד.

אני בשוק מרמת השקט שלהם

 

[AK1]

הרצועה משמאל עם הכיתוב ביפנית נקראת obi, כמו החגורה של קימונו.

מטרתה להקל על יפנים שאינם קוראים את שפת המקור, והיא כוללת פרטים כגון תכולת התקליט/דיסק, מחיר, מידע על המוזיקה, המלחין, המבצעים, ה‑remastering, וכו', ולעתים גם פרסומות. מכיוון שהיא נוטה ללכת לאיבוד, פריטים עם ה-obi המקורי נחשבים ליקרי ערך ומבוקשים בקרב אספנים.

מכיוון שאינני עוסק במכירה, אני תמיד זורק את ה-obi כשאני מסיר את העטיפה -- בדיוק כשם שאיני שומר את הניילון (shrink).

הוצאות יפניות שקטות כמעט תמיד יותר מאחרות, אך לא פעם זה מגיע עם סוג של סטריליות בצליל עצמו, שנשמע פחות חי ונוכח.

 

[capten]

החבק בהדפסות היפניות נחשק מאוד ומבוקש בקרב אספנים. שמור עליו מכל משמר.
היפנים מוציאים הדפסות מעולות כי חלק מהתרבות שלהם זה להצטיין וליצר מוצרים טובים, ולא רק לעשות רווחים קלים ומהירים כמו בתרבויות אחרות בימנו.

 

[vitalyi]

הוצאות יפניות שקטות כמעט תמיד יותר מאחרות, אך לא פעם זה מגיע עם סוג של סטריליות בצליל עצמו, שנשמע פחות חי ונוכח.

מסכים.

היפנים מוציאים הדפסות מעולות כי חלק מהתרבות שלהם זה להצטיין וליצר מוצרים טובים.

מעולות לא שמעתי (תלוי עם מה משווים - כאמור, מסכים עם @AK1 ). גרועות - כן שמעתי (VENUS - גם באנלוגי וגם בדיגיטלי).

 

[AK1]

הוצאות יפניות שקטות כמעט תמיד יותר מאחרות, אך לא פעם זה מגיע עם סוג של סטריליות בצליל עצמו, שנשמע פחות חי ונוכח.

הבהרה: האמור לעיל נאמר רק לגבי הוצאות יפניות של תקליטים.

בדיסקים המצב שונה: במקרים רבים הוצאות יפניות עדיפות על מערביות, אפילו ללא remaster מיוחד, ולעתים קרובות ביפן מוציאים CDs עם remastering עדיף, ואפילו SACDs של הקלטות שבמערב קיימות רק ב‑CD.

 

[vitalyi]

SACDs לא שמאתי, לכן לא יודע. לגבי VENUS - יש לי כעת כ- 50 הקלטות דיגיטליות של Eddie Higgins ו-Nicki Parrott שהומרו לאימג'ים WAV עם EAC וזוהו כ-AccirateRip (מזמן אין לי נגן CD). בכל ההקלטות צליל הפסנתר באוקטבות השנייה ומעלה "עושה פירסינג" לאוזניים. חשבתי שהבעיה היא רק ב-CD וקניתי תקליט של Eddie Higgins בהקלטת VENUS להתנסות - אותו הדבר. יש לי עוד 3 תקליטים של Eddie Higgins: שניים בהוצאה אמריקאית (נשמעים טוב מאד), ואחד יפני (לא VENUS) שנשמע תקין אבל חסר חום בהשוואה להדפסות US.
נ.ב. הזרוע של הפטפון מאפשרת להתאים VTA לעובי התקליט כך שזה לא הבעיה של כיוון.

 

[AK1]

לגבי VENUS - יש לי כעת כ- 50 הקלטות דיגיטליות של Eddie Higgins ו-Nicki Parrott שהומרו לאימג'ים WAV עם EAC וזוהו כ-AccirateRip (מזמן אין לי נגן CD). בכל ההקלטות צליל הפסנתר באוקטבות השנייה ומעלה "עושה פירסינג" לאוזניים. חשבתי שהבעיה היא רק ב-CD וקניתי תקליט של Eddie Higgins בהקלטת VENUS להתנסות - אותו הדבר. יש לי עוד 3 תקליטים של Eddie Higgins: שניים בהוצאה אמריקאית (נשמעים טוב מאד), ואחד יפני (לא VENUS) שנשמע תקין אבל חסר חום בהשוואה להדפסות US.

זו אולי קצת בעיה כשמסיקים מסקנות כלליות לגבי דיסקים ותקליטים כאשר כל המדגם מורכב מאותם מבצעים ו/או אותה חברת הקלטות, ו/או ממקרים בודדים של השוואות בין דיסקים לתקליטים של אותה הקלטה.

כמובן שגם ההשוואות שערכתי בין דיסקים יפניים למערביים מוגבלות, אבל מדובר לפחות בעשרות, אם לא מאות מקרים, מחברות שונות, על פני שנים רבות ועם ציוד משתנה. זה לא פוטר אותי מהטיות ‑‑ למשל, ככל שהשתכנעתי יותר ביתרונות הדיסקים היפניים, כך טבעי היה שאעדיף אותם גם כשהם זהים או פחות טובים ‑‑ אבל לפחות היו לא מעט מקרים שבהם לא שמעתי שום הבדל, או שהיפניים נשמעו לי פחות טובים.