הרצועה משמאל עם הכיתוב ביפנית נקראת obi, כמו החגורה של קימונו.
מטרתה להקל על יפנים שאינם קוראים את שפת המקור, והיא כוללת פרטים כגון תכולת התקליט/דיסק, מחיר, מידע על המוזיקה, המלחין, המבצעים, ה‑remastering, וכו', ולעתים גם פרסומות. מכיוון שהיא נוטה ללכת לאיבוד, פריטים עם ה-obi המקורי נחשבים ליקרי ערך ומבוקשים בקרב אספנים.
מכיוון שאינני עוסק במכירה, אני תמיד זורק את ה-obi כשאני מסיר את העטיפה -- בדיוק כשם שאיני שומר את הניילון (shrink).
הוצאות יפניות שקטות כמעט תמיד יותר מאחרות, אך לא פעם זה מגיע עם סוג של סטריליות בצליל עצמו, שנשמע פחות חי ונוכח.