EAR MC4 VS. MUSIC FIRST AUDIO MC STEP UP
כתב: שמעון בוזגלו.
לפנינו שני מכשירים שמקבלים סקירה מעטה בעיתונות האודיו העולמית, וסקירה מעטה ביותר, אם בכלל, בעיתונות האודיו המקומית.
המכשירים העומדים למבחן הם שנאי הגבר פסיביים לראשי MC.
כידוע, ראשי MC ממירים אנרגיה ביעילות רבה הרבה יותר מראשי MM, דבר שמתבטא בכל הפרמטרים של הצליל ותמונת הצליל. התחום היחיד שבו ראשי MM טובים (!) עשויים להיות טובים יותר הוא בעושר צלילי הביניים, אף שגם בתחום הזה יש מספיק ראשי MC טובים יותר.
אבל, אליה וקוץ בה. האות שמפיק ראש כזה הוא חלש ביותר – בדרך כלל 20-10 פעמים חלש יותר מן האות שמפיק ראש MM – ולכן קשה לטפל בו בצורה יעילה ומוצלחת. ברוב קדם המגברים הייעודיים לפטפון (Phonostage) ההגברה של האות מן ה-MC היא לרמת הגבר של אות MM, והיא נעשית בצורה אקטיבית או פסיבית (על-ידי שנאים).
אתמקד כאן בהגברה הפסיבית. כרגיל, היצרנים אינם נוטים לספק את המכשירים שלהם עם רכיבים איכותיים במיוחד, וכשזה מגיע לשנאי הגבר פסיביים ל-MC, הנטייה – אפילו בכמה פונוסטייג'ים יקרים – היא לצאת ידי חובה עם זוג שנאים קטנטנים בסיסיים, במקרים הטובים שנאים של JENSEN או LUNDAHL, וכיו"ב.
כאן נכנסים לתמונה שנאי הגבר ייעודיים חיצוניים ומשובחים כמו השניים העומדים היום לביקורת.
EAR MC4: מאחור יש חמישה זוגות RCA – אחד למוצא, וארבע כניסות לעכבות שונות: 40Ω, 12Ω, 6Ω, 3Ω, כל זוג כזה מכפיל את האות, בהתאם, x30, x24, x18, x10. כמו כן יש שני חיבורי הארקה. מחיר חו"ל: 1083 ליש"ט. יבואן: אודיו פידליטי.
MUSIC FIRST AUDIO MC Step Up (ידוע גם בשם Stevens&Billington): מאחור יש זוג RCA לכניסה וזוג ליציאה, וכן מתג הבורר בין שני מצבי הארקה. מלפנים שני כפתורים גדולים: הימני כפתור RATIO לבחירת היחסים: 1:5, 1:10, 1:20, שהם תוספת של 14db, 20, 26, בהתאם. הכפתור השמאלי מאפשר חמישה מצבי התנגדות: Ω K10,K Ω 20KΩ , 30, KΩ 40, KΩ 80 וכן מצב Open Circuit, כך שהתנגדות הכניסה הכללית נגזרת ממכפלה של שני המצבים. מחיר חו"ל: 1695 ליש"ט. יבואן: אודיופריק (מדובר בדגם עם הליפוף מנחושת, לא מכסף, שמחירו 1000 ליש"ט נוספות).
יש לציין ששני היבואנים מוכרים את השנאים במחיר חו"ל. הוגן בהחלט, וכך ראוי!
השנאים שודכו לציוד הבא:
פטפון: Michell Orbe, זרוע TecnoArm, ראש Shelter 901.
פונוסטייג': EAR 834P עם שפופרות משודרגות.
קדם מגבר: Mystere ca21.
מגבר: טדי פרדו.
רמקולים: Bosendorfer VC 7.
השנאי חובר לפונוסטייג' עם כבל כסף מסוכך ומשובח באורך מטר של טדי פרדו (אבל מוטב להשתמש בכבל קצר יותר).
הראש של שלטר מפיק (Output Voltage): 0.5mV, והעכבה המומלצת (Recommended Load Impedance) היא בטווח (Within) של 20 ohm.
התחלתי עם השנאי של EAR. בדקתי את הכניסות של 12Ω ו-40Ω, התוצאה היתה טובה יותר ב-40Ω, וכך בדקתי את השנאי. הנחתי את המחט על הצד השני, ברצועה הראשונה, You Look Good to Me, בתקליט We Get Requests של אוסקר פיטרסון והשלישייה שלו.
אין ספק, ביחס לכניסת ה-MC של הפונוסטייג', התוצאות טובות יותר: מפלס הרעש ירד, הכלים קיבלו נפח ברור וגוף מוצק יותר, כמו כן ניכר שיש קצת יותר אוויר, יותר פירוט, יותר דינאמיקה, יותר קצות תדרים, והבמה גדלה מעט. שומעים את זה בעיקר בנפח של הקונטרבס מימין, שיורד עכשיו נמוך יותר ומרגיש עצי יותר, וכן בהמהום הברור יותר של הבסיסט Ray Brown החובט לו בעונג על המיתרים. שומעים את זה גם בצליל המלא והמפורט יותר של הפסנתר, הממלא עכשיו עוד יותר את הסלון. גם נקישות המצלתיים של המתופף Ed Thigpen נשמעות צלולות, עשירות ונכונות יותר.
עברתי לשנאי של Music First. "ננעלתי" על RATIO 1:10 ועל 40k. הנחתי את המחט על אותו הקטע. איך לתאר לכם את ההבדל? אתה תקוע בסוברו אימפרזה שלך בעלייה לירושלים עם החותנת שלך לצדך, כשמשמאלך חולפת לה ביעף למבורגיני קונספט אס עם שתי עלמות חן קישחות ויפות להחריד. למה, אתה שואל את עצמך, למה זה מגיע לי? למה החותנת והסוברו הזאת נדבקו אלי? גוואלד! נעבור לפירוט קונקרטי יותר. אם המעבר מהגברת ה-MC המובנית בפונוסטייג' ל-MC4 היה ברור ומובחן בכל פרמטר, מעין בריזה נעימה בליל קיץ, הרי המעבר מן ה-MC בפונוסטייג' ל-MUSIC FIRST הוא בגדר טייפון ממש. ובהשוואה ל-MC4: הבמה הרבה יותר רחבה, עמוקה, תלת-ממדית ומסודרת, הרבה יותר אוויר, יותר פירוט (פירוט נפלא! פנומנאלי!), יותר מהירות, יותר דינאמיקה, יותר שקט וצלילות, יותר Palpability, מוחשות. וחשוב מאוד – הצליל יותר ניטראלי. גם קצות התדרים טובים יותר, בעיקר בגבוהים הנפלאים והמנצנצים.
בהשוואה הזאת נשמע ה-MC4 קצת מקומפרס, דחוס, צבוע, תקוע איכשהו באזור שבין המיד למיד בס.
סיכום
מי שיש לו ראש MC, ובוודאי ראש MC טוב, איננו קרוב אפילו להכיר את היכולות האמיתיות של הראש שלו, אם הוא מחבר אותו לכניסה קונבנציונלית פשוטה. הפער בין כניסה כזאת (למשל, הכניסה של EAR 834P) לכניסה של שנאי חיצוני טוב הוא לא פחות מדרמטי!
כולנו יודעים שלא תמיד המשוואה יקר יותר = טוב יותר היא נכונה, אבל במקרה הנוכחי היא מדויקת.
ביחס לשנאי ה-MC הבסיסיים בפונוסטייג' שלי, ה-MC4 הוא התקדמות ניכרת בכל הפרמטרים. אם אתה לחוץ במזומנים, ה-MC4 הוא דרך מצוינת לשדרג במידה רבה את המערכת האנלוגית שלך. מומלץ!
אבל אם אתה מוכן ויכול לשלם יותר – ולרובנו פער המחיר בין השנאים איננו זניח – ואם מתחשק לך להתנועע כמו לולב, ואם אתה מסתקרן לראות איזה כמויות אוויר אפשר להפיק מתקליטים של שקל, ובכלל, אם מתחשק לך לגלות מחדש את התקליטייה שלך – אל תחשוב פעמיים: ה-MUSIC FIRST הוא למבורגיני! עונג צרוף של תמונת במה עמוקה, תלת-ממדית, עם המון אוויר, טווח תדרים מן הגבוהים המנצנצים והעדינים ביותר ועד נחרות הבס מרקטום של טיטאן עצבני, פירוט מטיל מורא, מהירות ודינאמיות גועשות, והכול על רקע שחור, שקט וצלול צלול צלול.
לאנלוגופיל האדוק: מומלץ ביותר!
כתב: שמעון בוזגלו.
לפנינו שני מכשירים שמקבלים סקירה מעטה בעיתונות האודיו העולמית, וסקירה מעטה ביותר, אם בכלל, בעיתונות האודיו המקומית.
המכשירים העומדים למבחן הם שנאי הגבר פסיביים לראשי MC.
כידוע, ראשי MC ממירים אנרגיה ביעילות רבה הרבה יותר מראשי MM, דבר שמתבטא בכל הפרמטרים של הצליל ותמונת הצליל. התחום היחיד שבו ראשי MM טובים (!) עשויים להיות טובים יותר הוא בעושר צלילי הביניים, אף שגם בתחום הזה יש מספיק ראשי MC טובים יותר.
אבל, אליה וקוץ בה. האות שמפיק ראש כזה הוא חלש ביותר – בדרך כלל 20-10 פעמים חלש יותר מן האות שמפיק ראש MM – ולכן קשה לטפל בו בצורה יעילה ומוצלחת. ברוב קדם המגברים הייעודיים לפטפון (Phonostage) ההגברה של האות מן ה-MC היא לרמת הגבר של אות MM, והיא נעשית בצורה אקטיבית או פסיבית (על-ידי שנאים).
אתמקד כאן בהגברה הפסיבית. כרגיל, היצרנים אינם נוטים לספק את המכשירים שלהם עם רכיבים איכותיים במיוחד, וכשזה מגיע לשנאי הגבר פסיביים ל-MC, הנטייה – אפילו בכמה פונוסטייג'ים יקרים – היא לצאת ידי חובה עם זוג שנאים קטנטנים בסיסיים, במקרים הטובים שנאים של JENSEN או LUNDAHL, וכיו"ב.
כאן נכנסים לתמונה שנאי הגבר ייעודיים חיצוניים ומשובחים כמו השניים העומדים היום לביקורת.
EAR MC4: מאחור יש חמישה זוגות RCA – אחד למוצא, וארבע כניסות לעכבות שונות: 40Ω, 12Ω, 6Ω, 3Ω, כל זוג כזה מכפיל את האות, בהתאם, x30, x24, x18, x10. כמו כן יש שני חיבורי הארקה. מחיר חו"ל: 1083 ליש"ט. יבואן: אודיו פידליטי.
MUSIC FIRST AUDIO MC Step Up (ידוע גם בשם Stevens&Billington): מאחור יש זוג RCA לכניסה וזוג ליציאה, וכן מתג הבורר בין שני מצבי הארקה. מלפנים שני כפתורים גדולים: הימני כפתור RATIO לבחירת היחסים: 1:5, 1:10, 1:20, שהם תוספת של 14db, 20, 26, בהתאם. הכפתור השמאלי מאפשר חמישה מצבי התנגדות: Ω K10,K Ω 20KΩ , 30, KΩ 40, KΩ 80 וכן מצב Open Circuit, כך שהתנגדות הכניסה הכללית נגזרת ממכפלה של שני המצבים. מחיר חו"ל: 1695 ליש"ט. יבואן: אודיופריק (מדובר בדגם עם הליפוף מנחושת, לא מכסף, שמחירו 1000 ליש"ט נוספות).
יש לציין ששני היבואנים מוכרים את השנאים במחיר חו"ל. הוגן בהחלט, וכך ראוי!
השנאים שודכו לציוד הבא:
פטפון: Michell Orbe, זרוע TecnoArm, ראש Shelter 901.
פונוסטייג': EAR 834P עם שפופרות משודרגות.
קדם מגבר: Mystere ca21.
מגבר: טדי פרדו.
רמקולים: Bosendorfer VC 7.
השנאי חובר לפונוסטייג' עם כבל כסף מסוכך ומשובח באורך מטר של טדי פרדו (אבל מוטב להשתמש בכבל קצר יותר).
הראש של שלטר מפיק (Output Voltage): 0.5mV, והעכבה המומלצת (Recommended Load Impedance) היא בטווח (Within) של 20 ohm.
התחלתי עם השנאי של EAR. בדקתי את הכניסות של 12Ω ו-40Ω, התוצאה היתה טובה יותר ב-40Ω, וכך בדקתי את השנאי. הנחתי את המחט על הצד השני, ברצועה הראשונה, You Look Good to Me, בתקליט We Get Requests של אוסקר פיטרסון והשלישייה שלו.
אין ספק, ביחס לכניסת ה-MC של הפונוסטייג', התוצאות טובות יותר: מפלס הרעש ירד, הכלים קיבלו נפח ברור וגוף מוצק יותר, כמו כן ניכר שיש קצת יותר אוויר, יותר פירוט, יותר דינאמיקה, יותר קצות תדרים, והבמה גדלה מעט. שומעים את זה בעיקר בנפח של הקונטרבס מימין, שיורד עכשיו נמוך יותר ומרגיש עצי יותר, וכן בהמהום הברור יותר של הבסיסט Ray Brown החובט לו בעונג על המיתרים. שומעים את זה גם בצליל המלא והמפורט יותר של הפסנתר, הממלא עכשיו עוד יותר את הסלון. גם נקישות המצלתיים של המתופף Ed Thigpen נשמעות צלולות, עשירות ונכונות יותר.
עברתי לשנאי של Music First. "ננעלתי" על RATIO 1:10 ועל 40k. הנחתי את המחט על אותו הקטע. איך לתאר לכם את ההבדל? אתה תקוע בסוברו אימפרזה שלך בעלייה לירושלים עם החותנת שלך לצדך, כשמשמאלך חולפת לה ביעף למבורגיני קונספט אס עם שתי עלמות חן קישחות ויפות להחריד. למה, אתה שואל את עצמך, למה זה מגיע לי? למה החותנת והסוברו הזאת נדבקו אלי? גוואלד! נעבור לפירוט קונקרטי יותר. אם המעבר מהגברת ה-MC המובנית בפונוסטייג' ל-MC4 היה ברור ומובחן בכל פרמטר, מעין בריזה נעימה בליל קיץ, הרי המעבר מן ה-MC בפונוסטייג' ל-MUSIC FIRST הוא בגדר טייפון ממש. ובהשוואה ל-MC4: הבמה הרבה יותר רחבה, עמוקה, תלת-ממדית ומסודרת, הרבה יותר אוויר, יותר פירוט (פירוט נפלא! פנומנאלי!), יותר מהירות, יותר דינאמיקה, יותר שקט וצלילות, יותר Palpability, מוחשות. וחשוב מאוד – הצליל יותר ניטראלי. גם קצות התדרים טובים יותר, בעיקר בגבוהים הנפלאים והמנצנצים.
בהשוואה הזאת נשמע ה-MC4 קצת מקומפרס, דחוס, צבוע, תקוע איכשהו באזור שבין המיד למיד בס.
סיכום
מי שיש לו ראש MC, ובוודאי ראש MC טוב, איננו קרוב אפילו להכיר את היכולות האמיתיות של הראש שלו, אם הוא מחבר אותו לכניסה קונבנציונלית פשוטה. הפער בין כניסה כזאת (למשל, הכניסה של EAR 834P) לכניסה של שנאי חיצוני טוב הוא לא פחות מדרמטי!
כולנו יודעים שלא תמיד המשוואה יקר יותר = טוב יותר היא נכונה, אבל במקרה הנוכחי היא מדויקת.
ביחס לשנאי ה-MC הבסיסיים בפונוסטייג' שלי, ה-MC4 הוא התקדמות ניכרת בכל הפרמטרים. אם אתה לחוץ במזומנים, ה-MC4 הוא דרך מצוינת לשדרג במידה רבה את המערכת האנלוגית שלך. מומלץ!
אבל אם אתה מוכן ויכול לשלם יותר – ולרובנו פער המחיר בין השנאים איננו זניח – ואם מתחשק לך להתנועע כמו לולב, ואם אתה מסתקרן לראות איזה כמויות אוויר אפשר להפיק מתקליטים של שקל, ובכלל, אם מתחשק לך לגלות מחדש את התקליטייה שלך – אל תחשוב פעמיים: ה-MUSIC FIRST הוא למבורגיני! עונג צרוף של תמונת במה עמוקה, תלת-ממדית, עם המון אוויר, טווח תדרים מן הגבוהים המנצנצים והעדינים ביותר ועד נחרות הבס מרקטום של טיטאן עצבני, פירוט מטיל מורא, מהירות ודינאמיות גועשות, והכול על רקע שחור, שקט וצלול צלול צלול.
לאנלוגופיל האדוק: מומלץ ביותר!
