.

[SONYES]

ש

 

[katzofe]

היות שהתמקדתי עד כה בכמה יצירות ולא שמעתי את הכל כמובן את אביר השושנים -מצטער אבל לא עובר לי באוזניים
בפרט במונו 1960 - ולא אתיחס לכך אולי בהמשך .

יש גרסת סטראו של EMI מ 57 שהיא האולטימטיבית , אין לי מושג מה הם חשבו לעצמם שהוציאו את הדבר הזה.

בקשר לביצועים ( לא סאונד) אלה של DG טובים יותר , הזאראטוסטרה שם הוא first choice וכנ"ל
לגבי ארבע שירים אחרונים עם יאנוביץ.

 

[AK1]

יש גרסת סטראו של EMI מ 57 שהיא האולטימטיבית , אין לי מושג מה הם חשבו לעצמם שהוציאו את הדבר הזה.

בקשר לביצועים ( לא סאונד) אלה של DG טובים יותר , הזאראטוסטרה שם הוא first choice וכנ"ל
לגבי ארבע שירים אחרונים עם יאנוביץ.

אין חייה כזו "ביצוע אולטמיטיבי". לכל היותר יש ביצועים שהם בקונצזוס נרחב, למרות שהם לא תמיד בכלל מתאימים לכל אחד.

למשל "טוסקה" עם קאלאס, גובי ו-דה-סאבאטה, הכי בקונצנזוס שייש, לא מתאים למי שלא אוהב הקלטות מונו.
אני אישית גם לא אוהב אותו כביצוע, ומעדיף ב"נוק-אאוט", גם כביצוע, שלא לדבר על ההקלטה, את ליאונטין פרייס, טאדיי וקאראיאן.

גם הקביעה שביצוע "טוב" -- כבייכול אבסולוטית -- יותר מאחר אינה צורת התבטאות שמקובלת עלי.

אני מעדיף לציין את הביצועים שאני אוהב/מעדיף (בניסוח כזה או דומה), וגם את הביצועים שבקונצזוס אם הם שונים, ואיזה מהם אני כן/לא אוהב.

בעניין אביר-הוורד, אני מאוד מעריך את הביצוע המוקדם יותר של קאראיאן עם שווארקופף ושות', שהוקלט ב-1956 (1957 זו שנת ההפקה, ℗), אבל לא אוהב אותו. אני מעדיף את ברנשטיין, שתוסס ומבעבע וחי ותוסס הרבה יותר. יש הקלטה נוספת שלו עם צוות דומה אך שונה ב-DVD (© מ-1962, לא כתובה שנת ההקלטה, לא ניסיתי לברר).

יש גם ביצוע נפלא ב-DVD עם קארלוס קלייבר מ-1979 עם תזמורת בוואריה (שעדיף לאזני ולעיני על בוצועו מ-1994 בווינה).

יש יותר מזאראתוסטרא אחת עם קאראיאן ב-DG, כשגירסת 1973 עדיפה גם מבחינתי, ויצאה גם ב-SHM-SACD יפאני עם סאונד טוב מאוד אך לא מצטיין.

את ארבעת השירים האחרונים של שטראוס אני מעדיף בכלל עם קירי טה קאנאווה ושולטי, כשהקונצנזוס האחרון שזכור לי הייה על שווארצקופף/סל (שאני אוהב) ועם ג'סי נורמאן (שאני ממש לא אוהב).

עמיר

נ.ב., יש מקרים בהם ההמלצה עשוייה להיות תלויית פורמאט (LP, CD, SACD, DVD-A, Blu-ray), או אפילו תלויית הוצאה ספציפית של הפורמאט -- למשל LP מקורי לעומת reissue (ע"י לייבל ספציפי), רימאסטר חדש, גירסאות יפאניות וכו'.

 

[AK1]

SonyES היקר,

אם תרשה לי בבקשה שתי הצעות/בקשות בקשר ל"עודף אינפורמאצייה":

1. אין צורך לציין את הציוד המדוייק שהשתמשת בו, כי כנראה שממילא אין לאחרים בדיוק את אותם צירופים של מכשירים וכבלים, והם לא מכירים את השפעתם על הסאונד, כך שזו אינפורמאצייה שכנראה שאינה שימושית לאף אחד מהקוראים
   
   
2. אין צורך להפציץ בתמונות של כל הדיסקים שייש לך ליצירה מסויימת, כי זה מסיט את הפוקוס מאלה שאתה אוהב במיוחד וממליץ עליהם.
   
   כנראה שעדיף להסתפק באחד/שניים שאתה אוהב יותר מכל האחרים, ולכל היותר גם אחד/שניים שאתה ממליץ ממש להיזהר/להימנע מהם, אם יש כאלה (לא אמור להיות מצב מאוד נפוץ).

בברכה!
עמיר

 

[רונן ש]

רוצה לתרום את תרומתי הצנועה לדיון שטראוס זה:
לי (אישית) מפריעה הרבה פעמים תכונה בפרשנות של קראיאן, ש״אצה לו הדרך״, הוא קצת ממהר לטעמי.
זה בולט לי גם בחלק מהסימפוניות של בטהובן שהקליט.

לגבי זרתוסתרא, חיפשתי ביצוע יותר ״כבד״, יותר איטי.

מצאתי את זה:

פשוט מעולה!

 

[AK1]

רוצה לתרום את תרומתי הצנועה לדיון שטראוס זה

אין צורך בהקדמות מסוג זה. זכות כתיבה מלאה לכל אחד.

לי (אישית) מפריעה הרבה פעמים תכונה בפרשנות של קראיאן, ש״אצה לו הדרך״, הוא קצת ממהר לטעמי.
זה בולט לי גם בחלק מהסימפוניות של בטהובן שהקליט.

השאלה היא -- ממהר בייחס למה?

שני המלחינים סיפקו מהירות מטרונומית (כמה פעמות בדקה).

לגבי בטהובן יש חילוקי דיעות אם המהירויות האלה הן בכיוון בכלל, כי מדובר בטמפי ממש מהירים, וייש הטוענים שהוא כבר הייה ממש משוגע כשכתב אותם. רוב מבצעי ה-HIP == Historically-Informed Performances מכבדים את הסימון הכתוב, והם מהירים יותר מקאראיאן, כך שכנראה שהטמפי שלו אינם מהירים במיוחד.

עוד גורם שעשוי להשפיע על הטמפו הנבחר על ידי המנצח הוא מידת ההידהוד של האולם -- באולם מהדהד הצלילים מתערבלים וכדאי להאט, ובאולם יבש הצלילים דועכים במהירות ולכן כדאי להאיץ. אז ייתכן שהאולמות/כנסייות שבהן הוקלטו היצירות השפיעו. גם הצורך להכניס קטעים בחיתוך הגיוני לצדדים של תקליט 78 יכול להביא למהירויות גבוהות (ולקיצוצים בטקסט).

יש גם הקלטות של שטראוס עצמו, שדומני (לא בטוח) שגם הוא מהיר -- אני לא זוכר אם יותר או פחות מקאראיאן, ו/או אם אלה הקלטות 78, ומעולם לא השוויתי לטמפו הכתוב, אז אני לא יודע.

בכל מקרה, ייתכן שלא לקאראיאן אצה הדרך אלא רק לך אישית היא זחלה

אני לא מכיר את הביצוע הספציפי של דוראטי, או בכלל הקלטות דיגיטאליות שלו. על סמך הקלטות אנאלוגיות, במרקורי וב-Phase 4, יש מעט מקומות שאני אוהב אותו, וברוב המקרים --לא בכולם -- הוא נשמע לי שטחי ו/או underpowered, אבל זה לא אומר שום דבר לגבי ההקלטה הספציפית הזו.

בביצועי שטראוס, הסאונד משחק תפקיד חשוב במיוחד, מה שאומר שעמדת הפתיחה של קאראיאן די נמוכה, אבל בכל זאת הוא מצליח לרוב לטפס מאוד גבוה ברשימת העדיפויות האישיות שלי.

עמיר

 

[רונן ש]

השאלה היא -- ממהר בייחס למה?

שני המלחינים סיפקו מהירות מטרונומית (כמה פעמות בדקה).

בכל מקרה, ייתכן שלא לקאראיאן אצה הדרך אלא רק לך אישית היא זחלה

עמיר

אכן, זה אישי לגמרי, וסובייקטיבי.
מספר מטרונום הוא המלצה, גם אם המלחין כתב אותו. מנצח יכול להורות אחרת, על פי טעמו.

למשל, השישית של בטהובן (על פי קראיאן) ממש טסה! ולדעתי הסובייקטיבית יש שם פיספוס.
כאילו כיוונו לו אקדח לרקה: אתה חייב להכניס את החמישית והשישית לאותו דיסק...

כאמור דעה אישית.
אם תרצה אביא איתי את שטראוס של אנטל דוראטי כשאגיע (סופסוף) לבקר.

 

[AK1]

מספר מטרונום הוא המלצה, גם אם המלחין כתב אותו. מנצח יכול להורות אחרת, על פי טעמו

כמובן, אבל זו לפחות אינדיקאצייה למה אמור להיות.
כהכללה, כנראה שטמפו איטי מהכתוב אינו אמור להיחשב מהיר...

למשל, השישית של בטהובן (על פי קראיאן) ממש טסה! ולדעתי הסובייקטיבית יש שם פיספוס.
כאילו כיוונו לו אקדח לרקה: אתה חייב להכניס את החמישית והשישית לאותו דיסק...

בוא נגיד שלפחות הפרשנות לסיבה היא מוטעית
החמישית והשישית יצאו ב-LPs נפרדים. בגירסת 1962, למשל, החמישית לוקחת כ-31 דקות והשישית כ-35 דקות. בכל תקליט כזה נשאר הרבה ספיר.

עם זאת, הטיימינג של השישית הזו קצר מאחרים, כולל HIP, אבל ההבדל יכול להיות מוסבר ע"י אי ביצוע חזרות, שאנשי ה-HIP (כמעט?) תמיד עושים.

כבר מזמן לא שמעתי את הביצוע הזה והוא לא זכור לי כמצטיין. ייתכן שהוא מהיר מדי גם לטעמי.

אם תרצה אביא איתי את שטראוס של אנטל דוראטי כשאגיע (סופסוף) לבקר.

בשמחה, לגבי שני חלקי המשפט!

עמיר

 

[רונן ש]

כמה חשוב היה הסרט ״פנטזיה״...
הגיש את עולם המוזיקה הקלאסית לכולם, במיוחד לילדים, בצורה כל כך קסומה.

לא רק הפסטוראלית.
גם מוזיקה קשה להאזנה ראשונה, כמו פולחן האביב.

 

[AK1]

חבל אני צריך לצאת

תסא בחוס!!

ותחזור -- הפורום לא בורח!

כמה חשוב היה הסרט ״פנטזיה״...
הגיש את עולם המוזיקה הקלאסית לכולם, במיוחד לילדים, בצורה כל כך קסומה.

לא רק הפסטוראלית.
גם מוזיקה קשה להאזנה ראשונה, כמו פולחן האביב.

נכון

אם כי רפי לביא ז"ל הייה מקטר שוב ושוב עד כמה הסרט הרס לו את ה"פאסטוראלית", שכל פעם שהאזין לה עלו בדמיונו סוסוני ים, או מה שזה שם...

עמיר

 

[רונן ש]

כשאתה ילד - זה סוסוני ים.
כשאתה מתבגר - זה נהיה סוסונות ים...

 

[AK1]

כשאתה ילד - זה סוסוני ים.
כשאתה מתבגר - זה נהיה סוסונות ים...

אם אתה אומר, וזה גם נכון, אז אתה צודק

היו שם רק נקבות? לא זוכר...

 

[רונן ש]

היו נקבות.

למשל: פגסוס, הדמות המיתולוגית של הסוס השחור הענק עם הכנפים.
אבל בפנטזיה יצרו לו בת זוג - סוסה לבנה יפהפיה.
וגם צאצא תואם.

רעיונות בלעדיים לפנטזיה.

אבל אם מתייחסים לפסטוראלית - אז היו שם דמויות מלאכים-ילדים עם כנפיים, וכן קנטאורים (גוף אדם, חלק תחתון סוס) יפהפיים, צעירים וצעירות עמוסי הורמונים.
אהבה בכל פינה.
והמוזיקה של הפסטוראלית כמו שמיכה רכה מכסה את כל הסצנות.

 

[AK1]

היו נקבות.

למשל: פגסוס, הדמות המיתולוגית של הסוס השחור הענק עם הכנפים.
אבל בפנטזיה יצרו לו בת זוג - סוסה לבנה יפהפיה.
וגם צאצא תואם.

שאלתי אם היו רק נקבות, כי אם הייה אפילו רק זכר אחד, משפט כמו שכתבת עלול (והצליח) לבלבל מבחינת כללי ההתייחסויות לזכר/נקבה בשפה העברית השוביניסטית:

כשאתה ילד - זה סוסוני ים.
כשאתה מתבגר - זה נהיה סוסונות ים...

עמיר

 

[רונן ש]

עמיר, שמת לב?
כולם ישנים פה, רק אתה ואני מפטפטים על כל מיני הבלים על הבוקר.

כמו שני הזקנים ההם מ״החבובות״...

יללה, יום שישי, קניות וסידורים!

 

[katzofe]

יש לי ביצוע מעניין מאד של בריכן ותזמורת המאה ה18:
http://www.amazon.com/Symphonies-Pa...1460116650&sr=1-13&keywords=beethoven+bruggen

לדעתי מהטובים שיש בעידן הדיגיטלי

 

[katzofe]

יש מצב אתה סוקר לנו סימ' של ברוקנר? אולי # 8 ?
אפשרי בפוסט חדש או אפילו כאן

 

[AK1]

יש מצב אתה סוקר לנו סימ' של ברוקנר? אולי # 8 ?
אפשרי בפוסט חדש או אפילו כאן

לא כדאי לערבב חגיגות בין Karajan Strauss לבין ברוקנר (8 או משהו אחר, עם/בלי קאראיאן).

חוצמזה, זו לא בדיוק סקירה -- יותר השוואת ביצועים/הקלטות.

 

[katzofe]

בסדר

 

[SONYES]

Strauss
Concerto For Oboe And Small Orchestra in D Major
Horn Concerto No. 2 In E Flat

כאן נכונה לי הפתעה גם בסאונד ארחיב אחכ
ובעיקר התענוג המוסיקאלי
את היצירה אחרונה הקונצרטו לקרן היה לי בתקליט ישן עם ברי טקוואל בדקה אך זה היה מזמן .

ולא היה לי מעולם את היצירות האלו לא עם קראייאן ולא עם מנצח אחר -פרט לאיזה אוסף עם רודולף קמפה
בקבצים שלמעולם לא הקשבתי להם עד היום כבר אולי 5 שנים

איזה מוסיקה נפלאה זו . שטראוס חיבר - ניתן לחוש ממש את הליריות הנפלא שלו שמו הנתן לנו ביצירות התזמורתיות אחרות או באופרה סלומה - להבדיל משמעותית מהמוסיקה האלימה של אלקטרה -שיש לי עם שולטי -
או אביר השושנים -לצערי לא עוברת לי באוזניים יש לי בעיה. לעומת סלומה יש לי כמה ביצועים
לאלקטרה או ארבע שירים אחרונים או שרים לתזמורת עם שווארצקף
נחזור ל'קונצרט לאובו עם איש מהתזמורת הפילהרמונית ברלין מהקלטה 1974
יופי של הקלטה - שפו למנהדס והוא ????
KLAUS SCHEIBE
בכנסיה המפורסמת של ברלין Jesus-Christ Church, Berlin, עם איקוסטיקה שאני מאד אוהב .
גם היום מקליטים שם - עד שקראייאן עבר לאולם הפילהרמוני .
והפרשנות באובו המעולה של Lothar Koch נדמה לי שהיה גם קלרניתן ??? תקנו אותי
יופי של מוסיקה
בקונצרט לקרן Norbert Hauptmann ניגן ללא רבב לפחות לפי האוזניים שלי
יופי של ביצועים ומוסיקה - שאליה אחזור שוב ושוב
אבל הקלטה כאן ביצע מהנדס הקבוע של קראייאן Günter Hermanns

למרות שהוקלטו באותה כנסיה בהפרש זמנים יחסית קצר
שני תוצאות סאונד שונות

האמת חבל שקראייאן לא נשאר עם KLAUS SCHEIBE שגם הקליט הרבה עם ברנשטיין הוציא תוצאות טובות מאד מאשר עמיתו וכאן אני מסכים בלי צל של ספק עם AK-1 עמיר
על ביקורתו הקשה והמוצדקת על המהנדס אשר הרשה לקראייאן להתערב ולשנות המון המון פרמטרים
בהקלטה .וגם בבישול הסופי - ראיתי על כך בסרט מפורט של DGG -ולפעמיים פגע קשות בתוצאה הסופית
את זה אני משאיר איש איש וטעמו הוא .
כי לא ניתן כבר להקליט את המאסטרו שוב .