AK1
חבר משקיען
- הודעות
- 11,870
- מעורבות
- 2,908
- נקודות
- 113
לא הייתי מנסח את זה בדיוק כך, אלא נראה לי שכבר נקודת המבט התיאורטית צריכה להתייחס למציאות.מזכיר לי את לנג בזמנו .
שורש הבעיה היא התייחסות לדברים מנקודת מבט תיאורטית , אל מול מעשית . זה נכון , אך במציאות לא מגיעים לתוצאות האלה . אין טועים . אך צריך לכתוב דברים בהקשר ל"עולם האמיתי" .
אין שום תיאורייה מאחרי המספר 20dB, כמו גם 23 ו-27 דיבי שרוברט הזכיר.
אלה מספרים מומצאים, מצוצים מהאצבע השלישית, מאוויר הלילה הזך, out of the blue, מהמוח הקודח של רוברט, מאיפה שאתה רוצה, אבל לא לקוחים משום תיאורייה קיימת ולא יוצרים תיאורייה חדשה.
לדעתי -- זו שגיאה עקרונית אם לא מתייחסים לשום מציאות ומניחים הנחות מופרכות, וזה בולט במיוחד כשהנחות אלה משנות את התוצאות בסדרי גודל, כמו שקורה עם ההנחה הזו.
בגלל שגיאות עקרוניות כאלה אני עומד על כך שרוברט שרלטן, לא בגלל שהוא משהו כמו אי-ידיעת לוגאריתמים או איך מציבים לנוסחאות שייש לו בראש.
הוא לא מבחין בין הנחות קבילות, כמו שתוספת רמקול שמנגן סיגנאל דומה מוסיפה 3dB (זה מראש חסום בין 0 ל-3 דיבי וסביר שקרוב ל-3), לבין הנחות בלתי קבילות, כמו שכל המוסיקה מעל קילוהרץ, או שצריך תוספת מטורפת ושרירותית עבור פיקים, בלי אפשרות לבסס את המספר המומצא על שום דבר מציאותי.
אני לא חושב שנכון לומר במקרה כזה ש"אין טועים".
אני יוצא מהביית, אז יהייה קצת שקט ממני
עמיר