נמר ו- AK1- נניח שה-MASTER
הוא דיגיטלי. תסכימו איתי שכאשר הוא מועבר ל-CD קרוב לודאי שהוא מועבר "בתחום הדיגיטלי" והוא זהה ב-99.99% ל- MASTER (לא ניכנס לויכוח על ה-: 100%)
כאשר הוא עובר ל-Vinyl הוא עובר "מסלול חתחתים" שתארתי (קומפרסור לפני ה-CUTTER , ה-CUTTER עצמו וראש הפטפון )
כפי שתארתי
ה"תכונות המתמטיות" של "דרך הויניל" הם כאלו
שבהכרח גורמות לצליל להשמע עשיר ו" ידידותי לאוזן המשתמש " .
אני כמהנדס ש"בהגדרתי הבסיסית כטכנוקרט אוהב את המושלמות של המדיה הדיגיטלית "
מעריך, אוהב ואף מעדיף לפעמים את תכונות ה-VINYL שאתה בדיוק מדבר אליהם.
כשיצא התקליט של Dire straits Brothers in arms בשנת 1985אני חושב שביליתי כ 300 שעות (ואני לא מגזים )בהשוואה של ה-CD לתקליט , ולמרות שה-MASTER הוא דיגיטלי ה"שתגעתי" שהתקליט (ורק בתחילתו ) נשמע עדיף ונעים יותר לאוזני מאשר ה-CD. אולם מצד שני גם הערכתי את הדינמיות וה"פאנצ'" העודף שב-CD. על זה בדיוק נאמר You Can't Win them All
אגב- אני מחזיק את Brother in Arms ב 3 Reissues שונים ב-CD כאשר העוצמה ב-2 ההוצאות האחרונות נשמעות חזק יותר מההוצאה הראשונה ולדעתי גם יותר "פאנצ'יות" , בכל מקרה
אני חושב שהצליל בכל השלושה הוא שונה (יתכן שביצעו גם שנוי ב-EQ ומניפולציות sound נוספות )