עמיר.
האם קראת את השירשור מתחילתו?
כן, למה?
אם אתה חושש שהחמצתי את זה:
לשיטתו הוא צודק. זה התנאי שלו וזה לגיטימי לדרוש תנאים. אני מקסימום יכול להתבאס ולהגיד שהתנאים שהוא מציב אינם מאפשרים לי להבחן על עיוור
אז לא החמצתי, אלא שאני חושב אחרת.
אני לא חושב שזה לגיטימי בהקשר זה להתעקש על תנאים שאינם נחוצים עניינית עבור הנושא, ולהתעקש עליהם גם כשמתברר שהם לא ישימים.
מילא אם ניר הייה מתעקש על כך שתיסע דווקא על סקטים לחדר ובחזרה, כי זה עוד איכשהו ישים, אבל התנאים שניר דורש גם אינם נחוצים, וגם עלולים לפגוע באמינות המבחן אם הם יקוימו.
ראשית, ניר מבלבל בין מבחן עיוור [כפול] לבין ABX, שזו שיטה "עיוורת" מסויימת, המובדלת מסתם "מבחן עיוור" ומ"מבחן עיור כפול". בפועל, מה שחשוב הוא שימומשו
הכוונות של העיוורון/כפילות בצורה ראוייה ואין מקום להתעקש על תנאים נוספים אלא אם מוצאים פגם במתודולוגייה המוצעת.
שנית, אם הייה מקובל על הצדדים להשמש במיתוג, אפשר הייה להשתמש בשיטת ABX: הנבחן הייה יכול לבחור בין A, B ו-X בזמנו החופשי, מיידית או לאורך קטע שלם, ולחזור על הכל כמה פעמים שהוא רוצה כדי להיות בטוח. היות ומיתוג אינו מקובל, צריך לעשות החלפות בעיוורון כפול, שייש להן חסרונות ניכרים, בעיקר בגלל משך הזמן הנדרש בין החלפות יחסית לזמן הקצר שבו זיכרון שמיעתי אמור לעבוד (מעבר לזה זוכרים רק מה שאמרנו לעצמנו על הצליל).
שלישית, היות והכל עיוור ממילא, ונמר לא רואה איזה כבל פעיל, וגם לא רואה את שפת הגוף של מי שהחליף את הכבלים, למה להתעקש שייהייה כבל שלישי זהה לאחד הקודמים? זה רק מחליש את הניסוי, כי אפשר לטעון שאולי אחד הכבלים הזהים-כביכול לא עבר את אותו זמן break-in שעבר האחר. לא משנה אם אחד הצדדים חושב שזו גם שטות, אבל אם רוצים להכריע בין גישות, צריך להתחשב בכל התנאים שהגיוניים מנקודת המבט של שני הצדדים ועומדים בבחינת השכל הישר.
רביעית, לרוב, ההבחנה בין כבלים מתבססת על מה שקורה במספר נקודות ספציפיות במוזיקה, ולכן שמיעת קטע ארוך מדי לפני/אחרי הנקודות האלה רק פוגע בריכוז ומקטין את ההסתברות לזיהוי נכון, כך שלהתעקש על זה רק פוגע באמינות הניסוי, מעבר לזה שלא ברור בכלל מאיפה זה הגיע ולמה ואיך זה הפך להיות האמת המוחלטת שכך צריך לעשות את הניסוי.
כך שגם ההתעקשות על הדרישות
שוב, לא כך מתנהלת האזנה עיוורת.
קטע אחד קבוע מראש (לא משנה איזה ובאיזה אורך) מתנגן שוב ושוב (במקרה הזה 30 פעם) במלואו, ללא הפסקה, ללא בתערבות.
דרך 3 סטים של מוצרים (כבלים במקרה הזה) - שניים שנבחנים ואחד ביקורת, שזהה לאחד הנבחנים אבל לא יודעים לאיזה (כלומר צריך להכין כפילות לכל כבל נבחן יש לי מספיק מטרים של כבלים פשוטים כדי שתהיה כפילות, השאלה היא אם לנמר יש כבל נוסף?).
ה"נבחן" יושב ומאזין ברצף, 30 פעם, וכל מה שהוא עושה זה מסמן על דף A או B. בסוף אמורים להיות 20 מאחד ו- 10 משני, עם דיוק מובהק סטטיסטית (נביא מתמטיקאי שיחליט)
וגם ההצהרות מסוג זה, שהיו כמה מהן:
כל דבר אחד הוא פארסה, ולא בוחן שום דבר
אינן מגובות מדעית ואינן מייצגות את ה"מדע" בשום דרך שהיא, ואין צורך שאומר מפורשות מה זה כן מייצג, עם או בלי ורד בסוף
אני טוען שהתנאים האלה אינם חיוניים, ואינם מציאותיים, ואם כבר אז רק מקטינים את אמינות הניסוי, ונימקתי את טיעוני.
הצעתי פרוטוקול מפורט איך לקיים ניסוי באמינות הנדרשת מבחינת עיוורות-כפולה, שהוא גם ישים במציאות.
אם ניר יראה שבכל זאת התנאים שהוא מציב הם חיוניים, וגם שייש פגם מתודולוגי בפרוטוקול שהצעתי, ואי אפשר יהייה לפתור אותו, נחשוב על משהו אחר, או נוותר.
עד אז, הכדור אצל ניר, ובינתיים הוא רק מראה סימני בוז סרי טעם, לא ברור לי למה, ואני לא מעוניין להתעמק בזה.
עמיר
נ.ב., עוד תוספת קטנה לפרוטוקול: ליד הטרמינאלים של הרמקולים וליד מקום ההאזנה, אפשר לשים שעונים מסונכרנים, ולהוסיף מצלמת וידיאו נוספת, שבהתחלה תראה את הטרמינאלים והשעון שלידם, תעבור ברצף אל נקודת ההאזנה והשעון שליידה, ואז תישאר מקובעת על מקום ההאזנה, ללא צרך באיוש. כך אפשר יהייה להראות גם את נמר מגיע, מאזין ויוצא, וגם אפשר יהייה להשוות את מה שקרה במקביל בטרמינאלים של הרמקולים. בסוף הניסוי מעבירים בצורה רציפה את הוידיאו של נקודת ההאזנה לטרמינאלים ומראים כך שהשעונים עדיין מסונכרנים.
