אח, איזה ערב מענג!
אמנם חנן שוב לא הגיע, אבל בכל זאת עלינו על האוטו ונסענו לקריית אונו. ווי, כמה זמן לא הייתי שם! הפעם נסענו ליורם, אודיופיל ואוהב מוזיקה עד הקורקבן, שלרוב איננו משתתף בפורום בצורה פעילה. ברגע שנכנסנו לביתו עשתה הכימיה את שלה. איזה איש מקסים. איזה מארח לבבי. איזה שולחן משובח הוא פתח בשבילנו ואיזה משקאות חריפים!
מרגע שנכנסנו אליו ועד הרגע שהגענו הביתה, וגם עכשיו, מרוח לנו חיוך טוב על הפנים. תענוג.
והתענוג הפעם היה כפול ומכופל כי המערכת של יורם משקפת את האיש הזה: פשוט לשבת וליהנות מן המוזיקה.
טוב, לא נקדים את המאוחר ונתחיל לפרט. מה יש לו?
רמקולים: DYNAUDIO CONTOUR 3.4
מגבר: MARK LEVINSON 23.5 (מגבר טרנזיסטורי מתחילת שנות השמונים שעושה בית ספר להרבה מגברים טרנזיסטורים מודרניים).
קדם מגבר: OCTAVE HP 300 MK2 (קדם שפופרתי).
פטפון: NOTTINGHAM SPACEDECk, ראש ORTOFON 2M BLAcK , קדם מגבר לפטפון EAR834P
נגן תקליטורים: CDP STIBBERT BLACK PEARL BLUENOTE
ליורם יש גם טייפ סלילים של TANDBERG, אבל לצערי הרב מאוד הוא איננו תקין.
כבלי חשמל ואינטרקונקטים של JPS ומפצל חשמל של טרנספרנט.
שולחן מבנייה עצמית.
החדר עצמו קטן יחסית, נדמה לי ששטחו פחות משנים-עשר מ"ר, מיועד רק למוזיקה ושני הקירות הצדדיים עמוסים בתקליטורים ותקליטים. אין טיפול אקוסטי, או לפחות לא ראיתי כזה.
* * * * *
האמת היא שמהצליל הראשון עד האחרון המערכת מצאה חן בעיניי, וככל שעבר הזמן ההנאה התגברה ותכף תבינו גם למה.
התרשמתי מאוד מהמגבר הישן והמצוין של מרק לווינסון, שעושה צחוק מהמון מגברים מודרניים. הוא שולט ביד רמה ברמקולים המפתיעים של דיינאודיו, וביחד עם הקדם השפופרתי הצלול של אוקטב והנגן המשובח של בלו נוט מדובר בבסיס מעולה.
המערכת ביסודה בעלת צליל נעים, גם אם מעט דק, לא גדול וטיפה מחוספס ולא שקוף. הדינמיות, המהירות והפירוט נהדרים, והבמה קטנה – אמרתי כבר שהחדר קטן, ומן הבחינה הזאת אין ניסים. החדר הקטן תורם גם לאיזו "בומיות" במיד-בס התחתון, שלא נעלמה לגמרי בהמשך, אבל נפתרה לא רע, וגם על כך בהמשך.
יפה, לא עבר זמן רב ואלדר התחיל להוציא את השפנים מתיק הקסמים שלו.
זה התחיל בהחלפת האינטרקונקט בין הנגן לקדם (WIRE WORLD יקר להחריד במקום JPS). המ, נוספו גבוהים, הכול נעשה שקוף, ברור וממוקד יותר, הצליל גדל מעט ונעשה פחות מחוספס ופחות בומי וקופסתי.
השלב הבא היה להחליף את כבלי הרמקולים מבנייה עצמית של יורם לכבלים של ניאוטק NES 3001. בעיניי, ההחלפה הזאת הביאה את המערכת למקום שמאוד הפתיע והרשים אותי: הצליל נעשה עשיר יותר, מלא יותר בדקויות, גדול, מלא אוויר – נהדר.
שמענו קטע לא קל מן הסימפוניה החמישית של שוסטקוביץ'. המערכת לא בנויה למוזיקה הזאת. מכל מקום, יורם הוא איש של רוק ובלוז (מעולם לא ראיתי אוסף כל כך מרשים של תקליטורי ותקליטי רוק ובלוז כמו שראיתי אצלו).
שמענו קצת פטפון. אין מה לעשות, בהשוואה לנגן התקליטורים, על אותה הקלטה, הנגן נשמע בליגה אחרת: הוא פשוט היה טוב מהפטפון בכל פרמטר. ובכלל, הפטפון היה כל כך סתמי, סתום ומעייף, עד שחזרנו מהר מאוד לנגן התקליטורים.
[הערה: מרוב הפעמים שבהם שמעתי לאחרונה מערכות, שנגן התקליטורים שלהן נשמע ברמה מקבילה למערכת האנלוגית או ברמה טיפה טובה יותר (ואני מדבר על מערכות אנלוגיות היקרות משמעותית מן הנגנים), אני מתחיל לחשוב שחלק מהבעיה נעוץ בכך שקשה מאוד, אם בכלל, לקבל את המרב מכל מקור, אם יש מקור נוסף. כלומר, מערכת שיש בה גם פטפון וגם נגן תקליטורים לא תמצה את המרב מן הפטפון או מן הנגן. כדי להשיג את המרב מכל אחד מן המקורות האלה צריך להתמקד במקור אחד בלבד (או לחפף במקור הפחות חשוב למאזין), מפני שמדובר במקורות עם הבדלים כל כך גדולים, עד שהם מחייבים כוונון בסיסי נפרד של כל המערכת לכל אחד מהם, ולכן הם בהכרח מתנגשים זה בזה ובאים זה על חשבון זה.]
בשלב הבא עשה בעל הבית טעות מרה: אלדר הנבזה הואיל לשאת אל ביתו של יורם את כל כובד משקלו של נגן התקליטורים שלו – EMM XDS1 CD/SACD, ויורם הסכים לחבר את הנגן הזה למערכת שלו במקום הנגן של בלו נוט. אוי ואבוי! אני מניח שיורם יזדקק לימים רבים כדי לשכוח מהטעות הפטלית הזאת. הנה דוגמה לא רווחת בימינו למקרה שבו אכן יקר יותר הוא טוב יותר.
במילים אחרות, המערכת של יורם עם הכבלים שאלדר הביא ועם הנגן שלו נשמעת אחת מן המערכות היותר טובות ששמעתי.
וכל הזמן הזה כרסמנו לנו בתאווה ממטעמיו של בעל הבית ושוחחנו ושתינו וצחקנו ובחיי שממש נהנינו.
יורם הוא אודיופיל הקשוב להצעות ולרעיונות ואני חושב שהוא הבין מהר מאוד מה כדאי לו לעשות. למזלו, מה שהוא צריך לעשות לא עולה המון כסף ולא מחייב החלפת מכשירים.
הצענו לו לבדוק אינטרקונקטים מסוימים שיעשו יותר חסד עם המערכת שלו ובעיקר כבלים טובים יותר לרמקולים.
הנגן השפופרתי של בלו נוט התגלה כנגן מצוין למחירו, ואני חושב שאם יורם יחליף את השפופרות המקוריות – שהן מן הסתם פושטיות – בשפופרות טובות, הוא יזכה לשיפור משמעותי באיכות הצליל, שגם כך הוא טוב, ועוד לפני החלפת הכבלים.
לגבי הפטפון, הצעתי ליורם להחליף לגרדו סונטה, שהוא ראש לא רע בכלל למוזיקה שהוא אוהב. הוא כמובן יכול לעבור גם ל-MC טוב, אבל זה סיפור יקר המחייב גם STEP-UP חיצוני. הצעתי לו כמובן גם להחליף את השפופרות המקוריות בפונוסטייג', ולהעמיד את הכול על משטח משובח הרבה יותר.
אחרי שנפרדנו בחיבה גדולה מיורם, התנדנדנו לנו מבושמים ומחויכים אל המכונית וחזרנו לתל אביב. בדרך פטפטנו על התוצאה הנהדרת שיורם השיג בחדר הקטן שלו והצצנו בשעון. אחת-עשרה וחצי בלילה. שלוש וחצי שעות חלפו כל כך מהר. החלטנו שנכתוב עוד הלילה את ההתרשמויות שלנו. אז הנה הן.
שניצל
הביקור אצל יורם גרוס
לאחר עיון קצר ברשימת אלו שהזמינו אותנו, בחרנו ביורם לביקור הקרוב, וזאת בגלל הציוד שלו שכולל מגבר של מרק לווינסון 23.5, קדם של אוקטב 300hp , נגן "סטיברט" של בלו נוט האיטלקי, פטפון של נוטינגהם ופונו של EAR.
האמת היא שלא ידענו מה מחכה לנו, בכל זאת אודיופיל לא מוכר, שלא כל כך מסתובב, ידענו ששומע בעיקר רוק ובלוז.
בערב לפני הנסיעה שאלתי את שמעון מה דעתו שאני אביא קצת כבלים טובים ואת הנגן שלי , טלפון קצר ליורם שאמר שהוא פתוח להכול,
וככה נסענו לקיראון ליורם, כשבמושב האחורי שוכן לו נגן ה-emm שליhttp://audiofederation.com/blog/archives/597וכמו כן כבלי רמקול של נאוטקnes 3001 , , אברסט של אודיוקווסט , וכן זוג אינטרקונקטים של וויר וורלד פלטינום, וכמובן ערמה גדולה של דיסקים שלי ושל שמעון כפי שביקש יורם שלא רצה לשמוע את שלו.
וכך צלצלנו בדלת עמוסים לעייפה. פתחו לנו את הדלת זוג חביב ביותר: יורם בחור בשנות השישים לחייו עם עגיל באוזן ואשתו הנחמדה. הבית מעיד על יושביו, כל פינה מסודרת חמימה ונקייה להפליא, ומייד נעטפנו במין אנרגיה חיובית חמימה ונעימה.
הוזמנו אחר כבוד "לזולה" של יורם, חדר לא גדול במיוחד 320 * 400 סנטימטר , גם הוא מסודר למשעי, כמויות דיסקים גדולות מאוד לחובב רוק מסודרים כחיילים על מדפים וגם כמות גדולה של תקליטים.
במרכז סטנד תוצרת עצמית של יורם, בעל מדפים אדומים א-לה למבורגיני, משני צידיו זוג רמקולים בינוניים בגודלם של דיינאודיו, וכמו שצינתי ,נגן של בלו נוט, קדם 300 hp של אוקטב, מגבר 23.5 של מרק לווינסון ישן, פטפון של נוטינגהם עם פונו של ear ועוד טייפ סלילים שלצערנו מקולקל.
מייד הוזמנו עוד לפני שהושמע התו הראשון להתכבד בתקרובת מעשה ידיה של גברת גרוס.
וזהו, התיישבנו סוף סוף לשמוע. שמענו קצת רוק משל יורם, האמת נשמע די מעפן ואני כבר חשבתי לעצמי "וואי וואי, איזה ערב מחכה לנו "
ואז עזבנו הרוק ועברנו לקצת ג'ז שהבאנו, עדיין לא משהו, קצת סתום ואנמי, עם איזו בומיות חנוקה באזור המיד בס/בס, וכל העסק נשמע כאילו רוצה לצאת ומשהו עוצר אותו. בירור קצר העלה שבין הנגן לקדם יש כבל פשוט יחסית מאלומיניום שמניסיוני עושה הכול יפה, אבל מאוד עצור ועגול. ביקשנו מיורם להחליף הכבל הזה בוויר וורלד פלטינום – כבל הבנוי מריבונים של כסף טהור, שהאמת מחירו פי 20/30 מהכבל אלומיניום הנחמד. מרגע זה נפתחו ארובות השמיים: גבוהים מצלצלים ,מצילות שהמתופף ישב והבריק עם ברסו, מיד שקוף וחלומי, דינמיקה ממש טובה, בקיצור החלפה פשוטה של כבל בודד הפכה מערכת בינונית למערכת נהדרת.
המרק לווינסון הישן הזה הוא חתיכת מגבר לא יאומן, שליטה נהדרת ברמקולים, דינמיקה יפה מאוד, מיד על גבול השפופרתי וגבוהים נהדרים.
הרמקולים מספקים כל מה שאודיופיל וחובב מוסיקה יכולים לבקש: הכינורות מרטיטים את הנשמה (בשלב הזה כבר יש הרבה קוניאק בדם), הצ'לו חותך לך את הלב, בקיצור נהדר. אפילו יורם השתולל ממה שהחלפת כבל פשוטה עשתה למערכת שלו, וכל מיני סופרלטיבים כגון "לא מכיר את המערכת שלי" נזרקו לחלל האוויר. בשלב הזה עברנו קצת לפטפון. אין הרבה מה לספר, לא מספיק טוב. הפעם הדיגיטל נשמע הרבה יותר טוב.
חזרנו לנגן תקליטורים לשמוע כל מיני סקסופונים עצומים שמפיקים הדיינאודיו.
פשוט חשבנו באמת שהכול נהדר ,ואז הציע שמעון שננסה לשמוע כבל רמקול אחר משל יורם ,שהוא שילוב של כבל מחשב שנארג לצמה בתוספת של עוד איזה כבל רמקול של טרנספרנט (שניהם ביחד), והנה זינק לו יורם ותוך חמש דקות הרכיב את הניאוטק שליwww.neotechcable.com/product1_2.html, ופתאום הסתבר שאויבו של הטוב הוא עוד יותר טוב.
מרגע זה המערכת התרוממה לרמה שעדיין לא היתה שם. האמת שגם אני וגם שמעון הופתענו מאוד שהחלפת שני כבלים יוצרת דרמה שכזו. כנראה שהיה לכולנו מזל ונגענו בדיוק בנקודות החלשות של המערכת של יורם. הוא דרך אגב הכחיל קלות תוך שמלמל לעצמו שזה לא יכול להיות, ואמר לנו איזה מזל שהבאנו את מה שהבאנו שככה יודע מה לשפר, ומייד פנה למזוג קצת שיבס לקורבנות כמו אבי החתן בחתונת בנו, רק מה הבעיה, גם צריך לנהוג הביתה .
ככה המשכנו לשמוע דיסק אחרי דיסק כשכולנו מופתעים מהיכולת ומהצליל. לקראת סוף הערב ביקש יורם שנרכיב גם הנגן EMM . אמרנו לו שזה נהדר ככה, אבל הוא התעקש לדעת היכן הוא נמצא.
אחר כבוד הונח הבלו נוט על הריצפה, והורכב ה emm שלי, שהולך פעם שנייה בחייו הקצרים לטייל מחוץ לבית. מה אני אגיד לכם ,השדרוג בצליל נהיה מטורף, הכול הפך למוזיקלי ועשיר ביותר, אי אלו צרצורים נעלמו לגמרי, אפילו מרק לווינסון לא יודע את אשר המגבר הישן הזה יודע לעשות. בשעה האחרונה המערכת ניגנה כמערכת על, הכול במקום, הכול מוזיקלי ביותר.
לסיכום, הוחלט שמה שיש לעשות הוא להחליף קצת כבלים, קצת שפופרות בנגן תקליטורים. לגבי האנלוג, יורם ושמעון קשקשו משהו שעניין אותי כשלג דאשתקד.
נפרדנו מיורם: איש נחמד ביותר ,שנראה גם מאושר ביותר מאפשרויות השדרוג שלא היה מודע להם ,ויאללה, סחיבה אחרונה למכונית של הכבודה שהבאנו.
נתנו ליורם דיסק ג'ז מתנה מטעם די טאון (שלח צ'ק ליאור) וגם שדד איזה דיסק לצריבה של ביג בנד מטורף שנתתי מתי שהוא גם לנמרצ'יק.
בדיבורים בדרך הביתה חשבנו אני ושמעון שזו מערכת באמת יוצאת מן הכלל , במיוחד שהיא ממוקמת בחדר קטן כל כך, אני עוד לא שמעתי מערכת בחדר כל כך קטן שעושה מה שהמערכת של יורם עושה.
כל הכבוד על האירוח הלבבי ועל הפתיחות יוצאת הדופן לשמוע קצת מה יש לאחרים לומר. היה כיף באמת.
אמנם חנן שוב לא הגיע, אבל בכל זאת עלינו על האוטו ונסענו לקריית אונו. ווי, כמה זמן לא הייתי שם! הפעם נסענו ליורם, אודיופיל ואוהב מוזיקה עד הקורקבן, שלרוב איננו משתתף בפורום בצורה פעילה. ברגע שנכנסנו לביתו עשתה הכימיה את שלה. איזה איש מקסים. איזה מארח לבבי. איזה שולחן משובח הוא פתח בשבילנו ואיזה משקאות חריפים!
מרגע שנכנסנו אליו ועד הרגע שהגענו הביתה, וגם עכשיו, מרוח לנו חיוך טוב על הפנים. תענוג.
והתענוג הפעם היה כפול ומכופל כי המערכת של יורם משקפת את האיש הזה: פשוט לשבת וליהנות מן המוזיקה.
טוב, לא נקדים את המאוחר ונתחיל לפרט. מה יש לו?
רמקולים: DYNAUDIO CONTOUR 3.4
מגבר: MARK LEVINSON 23.5 (מגבר טרנזיסטורי מתחילת שנות השמונים שעושה בית ספר להרבה מגברים טרנזיסטורים מודרניים).
קדם מגבר: OCTAVE HP 300 MK2 (קדם שפופרתי).
פטפון: NOTTINGHAM SPACEDECk, ראש ORTOFON 2M BLAcK , קדם מגבר לפטפון EAR834P
נגן תקליטורים: CDP STIBBERT BLACK PEARL BLUENOTE
ליורם יש גם טייפ סלילים של TANDBERG, אבל לצערי הרב מאוד הוא איננו תקין.
כבלי חשמל ואינטרקונקטים של JPS ומפצל חשמל של טרנספרנט.
שולחן מבנייה עצמית.
החדר עצמו קטן יחסית, נדמה לי ששטחו פחות משנים-עשר מ"ר, מיועד רק למוזיקה ושני הקירות הצדדיים עמוסים בתקליטורים ותקליטים. אין טיפול אקוסטי, או לפחות לא ראיתי כזה.
* * * * *
האמת היא שמהצליל הראשון עד האחרון המערכת מצאה חן בעיניי, וככל שעבר הזמן ההנאה התגברה ותכף תבינו גם למה.
התרשמתי מאוד מהמגבר הישן והמצוין של מרק לווינסון, שעושה צחוק מהמון מגברים מודרניים. הוא שולט ביד רמה ברמקולים המפתיעים של דיינאודיו, וביחד עם הקדם השפופרתי הצלול של אוקטב והנגן המשובח של בלו נוט מדובר בבסיס מעולה.
המערכת ביסודה בעלת צליל נעים, גם אם מעט דק, לא גדול וטיפה מחוספס ולא שקוף. הדינמיות, המהירות והפירוט נהדרים, והבמה קטנה – אמרתי כבר שהחדר קטן, ומן הבחינה הזאת אין ניסים. החדר הקטן תורם גם לאיזו "בומיות" במיד-בס התחתון, שלא נעלמה לגמרי בהמשך, אבל נפתרה לא רע, וגם על כך בהמשך.
יפה, לא עבר זמן רב ואלדר התחיל להוציא את השפנים מתיק הקסמים שלו.
זה התחיל בהחלפת האינטרקונקט בין הנגן לקדם (WIRE WORLD יקר להחריד במקום JPS). המ, נוספו גבוהים, הכול נעשה שקוף, ברור וממוקד יותר, הצליל גדל מעט ונעשה פחות מחוספס ופחות בומי וקופסתי.
השלב הבא היה להחליף את כבלי הרמקולים מבנייה עצמית של יורם לכבלים של ניאוטק NES 3001. בעיניי, ההחלפה הזאת הביאה את המערכת למקום שמאוד הפתיע והרשים אותי: הצליל נעשה עשיר יותר, מלא יותר בדקויות, גדול, מלא אוויר – נהדר.
שמענו קטע לא קל מן הסימפוניה החמישית של שוסטקוביץ'. המערכת לא בנויה למוזיקה הזאת. מכל מקום, יורם הוא איש של רוק ובלוז (מעולם לא ראיתי אוסף כל כך מרשים של תקליטורי ותקליטי רוק ובלוז כמו שראיתי אצלו).
שמענו קצת פטפון. אין מה לעשות, בהשוואה לנגן התקליטורים, על אותה הקלטה, הנגן נשמע בליגה אחרת: הוא פשוט היה טוב מהפטפון בכל פרמטר. ובכלל, הפטפון היה כל כך סתמי, סתום ומעייף, עד שחזרנו מהר מאוד לנגן התקליטורים.
[הערה: מרוב הפעמים שבהם שמעתי לאחרונה מערכות, שנגן התקליטורים שלהן נשמע ברמה מקבילה למערכת האנלוגית או ברמה טיפה טובה יותר (ואני מדבר על מערכות אנלוגיות היקרות משמעותית מן הנגנים), אני מתחיל לחשוב שחלק מהבעיה נעוץ בכך שקשה מאוד, אם בכלל, לקבל את המרב מכל מקור, אם יש מקור נוסף. כלומר, מערכת שיש בה גם פטפון וגם נגן תקליטורים לא תמצה את המרב מן הפטפון או מן הנגן. כדי להשיג את המרב מכל אחד מן המקורות האלה צריך להתמקד במקור אחד בלבד (או לחפף במקור הפחות חשוב למאזין), מפני שמדובר במקורות עם הבדלים כל כך גדולים, עד שהם מחייבים כוונון בסיסי נפרד של כל המערכת לכל אחד מהם, ולכן הם בהכרח מתנגשים זה בזה ובאים זה על חשבון זה.]
בשלב הבא עשה בעל הבית טעות מרה: אלדר הנבזה הואיל לשאת אל ביתו של יורם את כל כובד משקלו של נגן התקליטורים שלו – EMM XDS1 CD/SACD, ויורם הסכים לחבר את הנגן הזה למערכת שלו במקום הנגן של בלו נוט. אוי ואבוי! אני מניח שיורם יזדקק לימים רבים כדי לשכוח מהטעות הפטלית הזאת. הנה דוגמה לא רווחת בימינו למקרה שבו אכן יקר יותר הוא טוב יותר.
במילים אחרות, המערכת של יורם עם הכבלים שאלדר הביא ועם הנגן שלו נשמעת אחת מן המערכות היותר טובות ששמעתי.
וכל הזמן הזה כרסמנו לנו בתאווה ממטעמיו של בעל הבית ושוחחנו ושתינו וצחקנו ובחיי שממש נהנינו.
יורם הוא אודיופיל הקשוב להצעות ולרעיונות ואני חושב שהוא הבין מהר מאוד מה כדאי לו לעשות. למזלו, מה שהוא צריך לעשות לא עולה המון כסף ולא מחייב החלפת מכשירים.
הצענו לו לבדוק אינטרקונקטים מסוימים שיעשו יותר חסד עם המערכת שלו ובעיקר כבלים טובים יותר לרמקולים.
הנגן השפופרתי של בלו נוט התגלה כנגן מצוין למחירו, ואני חושב שאם יורם יחליף את השפופרות המקוריות – שהן מן הסתם פושטיות – בשפופרות טובות, הוא יזכה לשיפור משמעותי באיכות הצליל, שגם כך הוא טוב, ועוד לפני החלפת הכבלים.
לגבי הפטפון, הצעתי ליורם להחליף לגרדו סונטה, שהוא ראש לא רע בכלל למוזיקה שהוא אוהב. הוא כמובן יכול לעבור גם ל-MC טוב, אבל זה סיפור יקר המחייב גם STEP-UP חיצוני. הצעתי לו כמובן גם להחליף את השפופרות המקוריות בפונוסטייג', ולהעמיד את הכול על משטח משובח הרבה יותר.
אחרי שנפרדנו בחיבה גדולה מיורם, התנדנדנו לנו מבושמים ומחויכים אל המכונית וחזרנו לתל אביב. בדרך פטפטנו על התוצאה הנהדרת שיורם השיג בחדר הקטן שלו והצצנו בשעון. אחת-עשרה וחצי בלילה. שלוש וחצי שעות חלפו כל כך מהר. החלטנו שנכתוב עוד הלילה את ההתרשמויות שלנו. אז הנה הן.
שניצל
הביקור אצל יורם גרוס
לאחר עיון קצר ברשימת אלו שהזמינו אותנו, בחרנו ביורם לביקור הקרוב, וזאת בגלל הציוד שלו שכולל מגבר של מרק לווינסון 23.5, קדם של אוקטב 300hp , נגן "סטיברט" של בלו נוט האיטלקי, פטפון של נוטינגהם ופונו של EAR.
האמת היא שלא ידענו מה מחכה לנו, בכל זאת אודיופיל לא מוכר, שלא כל כך מסתובב, ידענו ששומע בעיקר רוק ובלוז.
בערב לפני הנסיעה שאלתי את שמעון מה דעתו שאני אביא קצת כבלים טובים ואת הנגן שלי , טלפון קצר ליורם שאמר שהוא פתוח להכול,
וככה נסענו לקיראון ליורם, כשבמושב האחורי שוכן לו נגן ה-emm שליhttp://audiofederation.com/blog/archives/597וכמו כן כבלי רמקול של נאוטקnes 3001 , , אברסט של אודיוקווסט , וכן זוג אינטרקונקטים של וויר וורלד פלטינום, וכמובן ערמה גדולה של דיסקים שלי ושל שמעון כפי שביקש יורם שלא רצה לשמוע את שלו.
וכך צלצלנו בדלת עמוסים לעייפה. פתחו לנו את הדלת זוג חביב ביותר: יורם בחור בשנות השישים לחייו עם עגיל באוזן ואשתו הנחמדה. הבית מעיד על יושביו, כל פינה מסודרת חמימה ונקייה להפליא, ומייד נעטפנו במין אנרגיה חיובית חמימה ונעימה.
הוזמנו אחר כבוד "לזולה" של יורם, חדר לא גדול במיוחד 320 * 400 סנטימטר , גם הוא מסודר למשעי, כמויות דיסקים גדולות מאוד לחובב רוק מסודרים כחיילים על מדפים וגם כמות גדולה של תקליטים.
במרכז סטנד תוצרת עצמית של יורם, בעל מדפים אדומים א-לה למבורגיני, משני צידיו זוג רמקולים בינוניים בגודלם של דיינאודיו, וכמו שצינתי ,נגן של בלו נוט, קדם 300 hp של אוקטב, מגבר 23.5 של מרק לווינסון ישן, פטפון של נוטינגהם עם פונו של ear ועוד טייפ סלילים שלצערנו מקולקל.
מייד הוזמנו עוד לפני שהושמע התו הראשון להתכבד בתקרובת מעשה ידיה של גברת גרוס.
וזהו, התיישבנו סוף סוף לשמוע. שמענו קצת רוק משל יורם, האמת נשמע די מעפן ואני כבר חשבתי לעצמי "וואי וואי, איזה ערב מחכה לנו "
ואז עזבנו הרוק ועברנו לקצת ג'ז שהבאנו, עדיין לא משהו, קצת סתום ואנמי, עם איזו בומיות חנוקה באזור המיד בס/בס, וכל העסק נשמע כאילו רוצה לצאת ומשהו עוצר אותו. בירור קצר העלה שבין הנגן לקדם יש כבל פשוט יחסית מאלומיניום שמניסיוני עושה הכול יפה, אבל מאוד עצור ועגול. ביקשנו מיורם להחליף הכבל הזה בוויר וורלד פלטינום – כבל הבנוי מריבונים של כסף טהור, שהאמת מחירו פי 20/30 מהכבל אלומיניום הנחמד. מרגע זה נפתחו ארובות השמיים: גבוהים מצלצלים ,מצילות שהמתופף ישב והבריק עם ברסו, מיד שקוף וחלומי, דינמיקה ממש טובה, בקיצור החלפה פשוטה של כבל בודד הפכה מערכת בינונית למערכת נהדרת.
המרק לווינסון הישן הזה הוא חתיכת מגבר לא יאומן, שליטה נהדרת ברמקולים, דינמיקה יפה מאוד, מיד על גבול השפופרתי וגבוהים נהדרים.
הרמקולים מספקים כל מה שאודיופיל וחובב מוסיקה יכולים לבקש: הכינורות מרטיטים את הנשמה (בשלב הזה כבר יש הרבה קוניאק בדם), הצ'לו חותך לך את הלב, בקיצור נהדר. אפילו יורם השתולל ממה שהחלפת כבל פשוטה עשתה למערכת שלו, וכל מיני סופרלטיבים כגון "לא מכיר את המערכת שלי" נזרקו לחלל האוויר. בשלב הזה עברנו קצת לפטפון. אין הרבה מה לספר, לא מספיק טוב. הפעם הדיגיטל נשמע הרבה יותר טוב.
חזרנו לנגן תקליטורים לשמוע כל מיני סקסופונים עצומים שמפיקים הדיינאודיו.
פשוט חשבנו באמת שהכול נהדר ,ואז הציע שמעון שננסה לשמוע כבל רמקול אחר משל יורם ,שהוא שילוב של כבל מחשב שנארג לצמה בתוספת של עוד איזה כבל רמקול של טרנספרנט (שניהם ביחד), והנה זינק לו יורם ותוך חמש דקות הרכיב את הניאוטק שליwww.neotechcable.com/product1_2.html, ופתאום הסתבר שאויבו של הטוב הוא עוד יותר טוב.
מרגע זה המערכת התרוממה לרמה שעדיין לא היתה שם. האמת שגם אני וגם שמעון הופתענו מאוד שהחלפת שני כבלים יוצרת דרמה שכזו. כנראה שהיה לכולנו מזל ונגענו בדיוק בנקודות החלשות של המערכת של יורם. הוא דרך אגב הכחיל קלות תוך שמלמל לעצמו שזה לא יכול להיות, ואמר לנו איזה מזל שהבאנו את מה שהבאנו שככה יודע מה לשפר, ומייד פנה למזוג קצת שיבס לקורבנות כמו אבי החתן בחתונת בנו, רק מה הבעיה, גם צריך לנהוג הביתה .
ככה המשכנו לשמוע דיסק אחרי דיסק כשכולנו מופתעים מהיכולת ומהצליל. לקראת סוף הערב ביקש יורם שנרכיב גם הנגן EMM . אמרנו לו שזה נהדר ככה, אבל הוא התעקש לדעת היכן הוא נמצא.
אחר כבוד הונח הבלו נוט על הריצפה, והורכב ה emm שלי, שהולך פעם שנייה בחייו הקצרים לטייל מחוץ לבית. מה אני אגיד לכם ,השדרוג בצליל נהיה מטורף, הכול הפך למוזיקלי ועשיר ביותר, אי אלו צרצורים נעלמו לגמרי, אפילו מרק לווינסון לא יודע את אשר המגבר הישן הזה יודע לעשות. בשעה האחרונה המערכת ניגנה כמערכת על, הכול במקום, הכול מוזיקלי ביותר.
לסיכום, הוחלט שמה שיש לעשות הוא להחליף קצת כבלים, קצת שפופרות בנגן תקליטורים. לגבי האנלוג, יורם ושמעון קשקשו משהו שעניין אותי כשלג דאשתקד.
נפרדנו מיורם: איש נחמד ביותר ,שנראה גם מאושר ביותר מאפשרויות השדרוג שלא היה מודע להם ,ויאללה, סחיבה אחרונה למכונית של הכבודה שהבאנו.
נתנו ליורם דיסק ג'ז מתנה מטעם די טאון (שלח צ'ק ליאור) וגם שדד איזה דיסק לצריבה של ביג בנד מטורף שנתתי מתי שהוא גם לנמרצ'יק.
בדיבורים בדרך הביתה חשבנו אני ושמעון שזו מערכת באמת יוצאת מן הכלל , במיוחד שהיא ממוקמת בחדר קטן כל כך, אני עוד לא שמעתי מערכת בחדר כל כך קטן שעושה מה שהמערכת של יורם עושה.
כל הכבוד על האירוח הלבבי ועל הפתיחות יוצאת הדופן לשמוע קצת מה יש לאחרים לומר. היה כיף באמת.