ביקור באוזן השלישית היום בפעם הראשונה שלי...

[נמר]

נמר,
יציאה מאיזון טונאלי אינה דחיסה.
באופן מעשי, מערכות מקובלות לא מבצעות דחיסה.
האמירה: "ב׳-90 אחוז מהמקרים קומפרסיה נובעת מהמערכת ולא מההקלטה." היא שגויה.
הקלטות בהן בוצעה דחיסה מעבר למתחייב מהגבלת הטווח הדינאמי של המדיה נחשבות בעיני (ובעיני עוד כמה אנשים שאני מכיר) לפחות טובות.
תחום האולפן מוכר לי גם מהפן המעשי, הקלטתי בעיקר מוסיקה קלאסית – איני יודע אם הקלטת מוסיקה כזאת.

יהושוע.

יציאה מאיזון טונאלי נובעת מכך שהמערכת מקמפרסת. קומפרסור הוא בעצם רוויה שאותה אתה יכול להפעיל על טווח תדרים מסויים.

מהי מערכת מקובלת?

האמירה הזו היא אולי מעט מוגזמת, זה לא באמת 90 אחוז אבל זו בהחלט הסיבה העיקרית.

מהי מידת קומפרסיה נכונה זו כבר שאלה אחרת. אם תקמפרס את כל הכלים באותה מידה שהיא בעצם בדיוק הטווח הדינמי של הדיסק אתה תקבל הקלטה על הפנים. ישנם כלים שמקומפרסים יותר וישנם שפחות וישנם שכלל לא מקומפרסים. תלוי בכלים, תלוי בסיגנון המוסיקה ותלוי בטכנאי האולפן.

הקלטתי הכל, אפילו ברכות כלה ושיר במתנה לבר מצווה.

 

[Joshua_G]

במובן טכני - כן, אבל חשבתי כי נמר רצה להדגיש כי מערכות רבות (ברמת הכניסה ובינוני - נגיד) לא משחזרות אינפורמציה בצורה לינארית מספיק, לא מפורטות מספיק, ובעלות טווח דינמי נמוך..

אני לא מדבר על מערכות באיכות נמוכה.
זה גם לא היה הניסוח של נמר.

אבל אצלי אני שומע קימפרוס ועוד איך.. ויש לי כמה הקלטות של אותו חומר מאותו אולפן גם ב-16ביט וגם ב-24ביט (Jasmine למשל)

השאלה היא אם הדחיסה נובעת מההקלטה, או מהמערכת שלך.

 

[michael123]

השאלה היא אם הדחיסה נובעת מההקלטה, או מהמערכת שלך.

אצלי - הקלטה, חד-משמעי

 

[נמר]

מיכאל.

אתה מתאר כאן מצב בו המערכת מושלמת. מסוגלת לעמוד מול כל הרכב של תזמורת סמפונית ואם יש קומפרסיה זה רק מההקלטה?

אני חש כי השירשור הזה מעט יהיר בגישה, פרשתי ממנו על מנת למנוע ויכוחים מיותרים.

אוהב את שניכם - חג שמח וחתימה טובה {לא בציניות, באמת}.

 

[michael123]

זה לא מושלם
מלבד טווח דינמי ישנם עוד פרמטרים רבים (אימגינג למשל...)
כיוון שאני שומע הרבה היי-רז והקלטות מקור ללא קימפרוס, אני יודע היטב איך המערכת שלי צריכה ויכולה להשמע
אין לי ולא רכיב אחד עם מחות מ-112db SNR, כל רכיב נותן FR לינארי (לפחות) עד 50KHz (כולל רמקולים)

ושוב, קח את Jasmine של Jarrett, שזמין גם בגרסת CD וגם ב-24ביט
או את הקבצים שנתתי למעלה, שתוכל להשוות לפני mastering ואחרי

 

[נמר]

מיכאל.

אני לא מדבר על קימפרוס מהסוג הזה, אני מדבר על קומפרסור במתכוון. יעני קומפרסייה מבוקרת. ולא אתה, ולא יהושוע ישבתם באולפן מתקדם וקימפרסתם כלים בודדים על מנת לבחון את ההשפעה ולדעת לבודד אותה באופן מוחלט. כבר עברו אצלי אודיופילים שהעדיפו {במבחן כזה} את ההקלטה הכי שבה השימוש בקומפרסור היה המסיבי ביותר וזה מפני שההקלטה נשמעה כמו מעבדה אבל בלי נשמה. רוצים ללמוד, לשמוע, לבדוק, לבחון את זה על חי מול שלוש הקלטות זהות שעל אחת קומפרסור עדין ועל אחת בכלל לא ועל אחרת קומפרסיה חזקה? אז בואו ונעשה את זה ואני מבטיח לכם שכאשר תראו איך משתמשים נכון בקומפרסור תבינו מה ההבדל בין קימפרסיה מבוקרת לבין קומפרסיה שנובעת מרכיב במערכת. רוצים להמשיך לדבר כי זה כייף אז אחלה. גם זה מתאים לי אם כי זה מבחינתי "דיבורים בעלמא".

ועוד משהו קטן מיכאל.

הנתונים הטכנים שמתארים טווח דינמי אינם תמיד נכונים. יכול להיות שבבדיקה פרטית הסקופ יראה לך שהמכשירים שלך מעוותים יותר מרסיבר של פרו סאונד בשלושים שקל. ולא - האוזן שלך ממש לא מבחינה בין 100SNR לבין 112SNR.

 

[michael123]

מיכאל.

אני לא מדבר על קימפרוס מהסוג הזה, אני מדבר על קומפרסור במתכוון. יעני קומפרסייה מבוקרת. ולא אתה, ולא יהושוע ישבתם באולפן מתקדם וקימפרסתם כלים בודדים על מנת לבחון את ההשפעה ולדעת לבודד אותה באופן מוחלט. כבר עברו אצלי אודיופילים שהעדיפו {במבחן כזה} את ההקלטה הכי שבה השימוש בקומפרסור היה המסיבי ביותר וזה מפני שההקלטה נשמעה כמו מעבדה אבל בלי נשמה. רוצים ללמוד, לשמוע, לבדוק, לבחון את זה על חי מול שלוש הקלטות זהות שעל אחת קומפרסור עדין ועל אחת בכלל לא ועל אחרת קומפרסיה חזקה? אז בואו ונעשה את זה ואני מבטיח לכם שכאשר תראו איך משתמשים נכון בקומפרסור תבינו מה ההבדל בין קימפרסיה מבוקרת לבין קומפרסיה שנובעת מרכיב במערכת. רוצים להמשיך לדבר כי זה כייף אז אחלה. גם זה מתאים לי אם כי זה מבחינתי "דיבורים בעלמא".

אני חוקר קבצים כאלה ב-Audacity וב-iZotope RX תוך כדי שאני לומד על פילטרים שונים ואלגוריתמים של upsampling. כולרות של mastering רואים בקלות ב-spectrum

אבל בו נעשה session, אם כי שוב, נתתי לינקים למעלה לקבצים שאפשר להשוות עכשיו במיידי

הנתונים הטכנים שמתארים טווח דינמי אינם תמיד נכונים. יכול להיות שבבדיקה פרטית הסקופ יראה לך שהמכשירים שלך מעוותים יותר מרסיבר של פרו סאונד בשלושים שקל. ולא - האוזן שלך ממש לא מבחינה בין 100SNR לבין 112SNR.

אפשר, אני שמעתי עד 110db, מעבר לזה - רעש
א. לבדיקה צריך קבצים מתאימים (היי-רז מן הסתם)
ב. אוזן זה איבר גוף מסובך. יש לנו שמיעה אדפטיבית.. היא מסוגלת כאילו לבצע zoom-in כזה.. (בקטעים שקטים למשל).. בנוסף, ישנה יכולת של masking - להתעלם מרעש קבוע למשל

 

[michael123]

דוגמה מ-Jasmine

סימנתי על גרסת ה-CD כמה דברים אופיינים
אותו שיר (track 1), שלוש דקות ראשונות

 

[נמר]

איזו תוכנה זו?

 

[michael123]

Audacity

 

[AK1]

[FONT=&quot]שנטובה!

[/FONT]​

[FONT=&quot]אפשר אולי להבין על מדובר בקשר ל"דחיסה" של מערכות בייתייות: מצבים בהם המערכת "נחנקת" ומפסיקה להיות ליניארית, אבל אולי השימוש במילה "דחיסה", שמשמעותה המקובלת מסויימת ושונה הוא שמקשה על ההבנה.

[/FONT]​

[FONT=&quot]תהליך ההקלטה הרגיל (בשונה מהקלטות כמו [/FONT]Direct-to-Disc[FONT=&quot] וכאלה) מתחיל בכך שמקליטים את המבצעים, אם בקטעים שלמים, ואם בקיטעונים לתיקון שגיאות. לצורך הדיון נקרא להם [/FONT]"session tapes"[FONT=&quot], למרות שרק עד שלב מסויים הם היו טייפים (אנאלוגיים ואח"כ דיגיטאליים), וכיום הם פשוט קבצי מחשב.

[/FONT]​

[FONT=&quot]מאוסף הקטעים הארוכים והקצרים האלה מכינים את מה שנקרא לו [/FONT]master tape[FONT=&quot] (אם כי, כאמור, אינו בהכרח טייפ). בהתחלה היו מכינים מאסטר כזה בתהליך של עריכה אנאלוגית -- העתקת ה-[/FONT]session tapes[FONT=&quot] לטייפים אחרים (מה שגורם לאובדן איכות, כמובן), שאותם היו חותכים בסכין גילוח ומדביקים בסלוטייפ. הקלטות דיגיטאליות עורכים בעריכה דיגיטאלית, באמצעות מחשבים.

[/FONT]​

[FONT=&quot]הקלטה אנאלוגית אפשר להעביר לדיגיטאלית בשתי צורות בסיסיות: העברת המאסטר האנאלוגי ישירות למאסטר דיגיטאלי (מה שנקרא [/FONT]AAD[FONT=&quot]), או העברה בנפרד של כל אחד מה-[/FONT]session tapes[FONT=&quot] לדיגיטאלי, ואז עריכה דיגיטאלית ([/FONT]ADD[FONT=&quot]) למאסטר הדיגיטאלי. בד"כ הצורה השנייה נותנת תוצאות טובות יותר, כי מדלגים על אבדן האיכות שבהעתקות שהיו בעריכה האנאלוגית. את ההעברה מאנאלוגי לדיגיטאלי עצמה ניתן לבצע ב-[/FONT]PCM[FONT=&quot] ברזולוציות שונות, או ממש בטכנולוגיות שונות, כמו [/FONT]DSD[FONT=&quot].

[/FONT]​

[FONT=&quot]לפעמים גם התוכן משתנה עקב עריכת [/FONT]ADD[FONT=&quot], כיוון שלפעמים בוחרים קטעים מתוך [/FONT]session tapes[FONT=&quot] אחרים לצורך העריכה. זה יכול להסביר, למשל, הבדלים בין הרימאסטר החדש של הביטלס ל[רי]מאסטרים קודמים, לא רק בסאונד אלא גם בתוכן המוסיקאלי.

[/FONT]​

[FONT=&quot]אפשר להשתמש באותו מאסטר בדיוק, בין אם מקורו אנאלוגי ובין אם מקורו דיגיטאלי, הן להפקת תקליטי ויניל והן להפקת דיסקים בכל הפורמאטים הדיגיטאליים, החל ב-[/FONT]CD[FONT=&quot], וכולל [/FONT]hi-rez[FONT=&quot] כמו [/FONT]SACD[FONT=&quot], [/FONT]DXD[FONT=&quot] ו-[/FONT]DVD-Audio[FONT=&quot] בכל הרזולוציות. ההבדל הוא בתהליכים שמעבירים את המאסטר אחרי הכנתו.

[/FONT]​

[FONT=&quot]דובר כאן על ההבדלים בטווח הדינאמי בין [/FONT]LP[FONT=&quot] לדיסקים, אבל לא על גודל הפער. הטווח הדינאמי של [/FONT]LP[FONT=&quot], מצליל החלש ביותר שניתן להבחין בו מתוך רעשי החיכוך ורעשי המנוע (המוגברים אלפי מונים) ועד לצליל החזק ביותר, שהמחט אינה מסוגלת לעקוב אחריו בגלל גודל האמפליטודה, הוא כ-[/FONT]55 dB[FONT=&quot]. הטווח הדינאמי של [/FONT]CD[FONT=&quot] הוא כ-[/FONT]96 dB[FONT=&quot], ושל [/FONT]SACD[FONT=&quot] כ-[/FONT]120 dB[FONT=&quot]. בל נשכח ש-[/FONT]dB[FONT=&quot] הוא סקאלה לוגאריתמית, שבה כל תוספת של 3 היא הכפלה בעוצמה, כלומר[/FONT] [FONT=&quot] ההבדל בין ה-[/FONT]55 dB[FONT=&quot] של [/FONT]LP [FONT=&quot] ל-[/FONT]96 dB[FONT=&quot] של [/FONT]CD [FONT=&quot] הוא [/FONT]41 dB[FONT=&quot], כלומר פי 2 בחזקת 13 ומשהו, פי כ-13,000 (!)

[/FONT]​

[FONT=&quot]הטווח הדינאמי של תזמורת סימפונית גדולה הוא כ-[/FONT]90 dB[FONT=&quot], כלומר, ל-[/FONT]LP[FONT=&quot] אין סיכוי להתקרב בכלל לטווח דינאמי "אמיתי", ונדרשת קומפרסייה רצינית ביותר. לעומת זאת, בניגוד לנאמר, חברות לא מעטות, ובמיוחד האודיופיליות, אינן מבצעות שום קומפרסייה שהיא בהקלטות הדיגיטאליות ובדיסקים שלהן, וכותבות זאת במפורש ([/FONT]BIS[FONT=&quot], [/FONT]Telarc[FONT=&quot] ועוד).

[/FONT]​

[FONT=&quot]לא שקומפרסייה היא נטו דבר רע: לשמיעה ביתית, ובוודאי ברכב, מתאים יותר טווח דינאמי מוקטן, המאפשר לשמוע גם את הקטעים החזקים וגם את החלשים בלי לשנות את הווליום כל הזמן. כמוכן, הקומפרסייה היא אחד המרכיבים העיקריים בצליל המושמן והממולא שאוהבי הוויניל כל כך מכורים לו.

[/FONT]​

[FONT=&quot]דרך אגב, המספרים כמו [/FONT]55 dB[FONT=&quot] ו-[/FONT]30 kHz[FONT=&quot] שהוזכרו כאן רלוואנטיים רק לתחילת הצד של כל תקליט. המספרים יורדים דראסטית ככל שמתקרבים למרכז התקליט. מעבר לזה, גם אם תקליט מסוגל להגיע ל-[/FONT]30 kHz[FONT=&quot] ומישהו שומע את ההשפעה של זה, הרי מכשירי ההקלטה והסרטים המגנטיים שעליהם הוקלטה המוסיקה שבה דובר, מסוף שנות ה-50, לא הגיעו לשם, אלא אולי ל-[/FONT]15K[FONT=&quot], והתדר המאקסימאלי הייה יורד ככל שעוצמת הסיגנאל עלתה...

[/FONT]​

[FONT=&quot]ולגבי "מבחן האוזן", "מה נשמע טוב יותר", "יתרון מוחץ לתקליט", "כמעט תמיד התקליט עדיף" וכיו"ב -- הכל כאן שאלה של טעם, וייש בעלי העדפות שונות לחלוטין.

[/FONT]​

[FONT=&quot]תהיו בריאים וחזקים ושנטובה![/FONT]​

[FONT=&quot]עמיר

[/FONT]​

 

[Joshua_G]

מיכאל.

אני לא מדבר על קימפרוס מהסוג הזה, אני מדבר על קומפרסור במתכוון. יעני קומפרסייה מבוקרת. ולא אתה, ולא יהושוע ישבתם באולפן מתקדם וקימפרסתם כלים בודדים על מנת לבחון את ההשפעה ולדעת לבודד אותה באופן מוחלט. כבר עברו אצלי אודיופילים שהעדיפו {במבחן כזה} את ההקלטה הכי שבה השימוש בקומפרסור היה המסיבי ביותר וזה מפני שההקלטה נשמעה כמו מעבדה אבל בלי נשמה. רוצים ללמוד, לשמוע, לבדוק, לבחון את זה על חי מול שלוש הקלטות זהות שעל אחת קומפרסור עדין ועל אחת בכלל לא ועל אחרת קומפרסיה חזקה? אז בואו ונעשה את זה ואני מבטיח לכם שכאשר תראו איך משתמשים נכון בקומפרסור תבינו מה ההבדל בין קימפרסיה מבוקרת לבין קומפרסיה שנובעת מרכיב במערכת. רוצים להמשיך לדבר כי זה כייף אז אחלה. גם זה מתאים לי אם כי זה מבחינתי "דיבורים בעלמא".

ועוד משהו קטן מיכאל.

הנתונים הטכנים שמתארים טווח דינמי אינם תמיד נכונים. יכול להיות שבבדיקה פרטית הסקופ יראה לך שהמכשירים שלך מעוותים יותר מרסיבר של פרו סאונד בשלושים שקל. ולא - האוזן שלך ממש לא מבחינה בין 100SNR לבין 112SNR.

המוסיקה שמעניינת אותי באופן כמעט בלבדי היא מוסיקה אקוסטית – קלאסית וג'אז.
הקלטה טובה לטעמי היא זאת המשחזרת קרוב ככל הניתן הופעה חיה, לא מוגברת.
אין לי צורך לשבת באולפן, מספיק לי לשמוע את התוצאה הסופית כדי להיווכח לדעת עד כמה היא קרובה, או רחוקה, מהופעה חיה.

 

[נמר]

אין שום הקלטה שמדמה הופעה חיה. להופעה חיה יש את היתרונות והחסרונות שלה ולהקלטה יש את היתרונות והחסרונות.

דיברנו על קומפרסיה ועל ההשגים שניתן להגיע אליהם בשימוש בקומפרסור, ודיברנו על ההבדלים בין קומפרסור מבוקר לבין מערכת שמקמפרסת. לכל אלה אין שום קשר להופעה חיה או הופעה מתה.

 

[Joshua_G]

נמר, לך ולי יש אמות מידה שונות לגבי איכות הקלטה.
הקלטות שונות קרובות יותר או פחות להופעה חיה.

 

[נמר]

קצת מתנשא לטעמי אבל נזרום עם זה.

 

[AK1]

...כבר עברו אצלי אודיופילים שהעדיפו {במבחן כזה} את ההקלטה הכי שבה השימוש בקומפרסור היה המסיבי ביותר וזה מפני שההקלטה נשמעה כמו מעבדה אבל בלי נשמה.

הי, נמר!

התופעה שאתה מתאר מאוד מעניינת, וגם אהדתך האישית נשמעת בכיוון של שימוש בקומפרסייה, אולי לא המאסיבית ביותר, אבל כנראה מורגשת (אחרת לא הייה טעם להתעסק בזה).

אל תזלול אותי לארוחת ערב, אבל זה מזכיר לי מאוד את מה שכתבתי בעבר:

סיפר לי חבר, אודיופיל מומחה רציני, שאינו מעוניין בפירסום שמו, שביקר אצל אחד מגדולי המפתחים של ציוד אודיו, נדמה לי שדובר ב-מארק לווינסון (האיש, לא איזשהו מהנדס בחברה שהוא הקים).

בביקור זה הציג האיש לאודיופיל שלנו את אותה הקלטה, פעם ב-LP ופעם ב-CD, ושאל מה נשמע טוב יותר. האודיופיל ענה, ללא היסוס, שה-LP, ובהפרש גדול, ומנה את הסיבות: ה-CD יותר יבש, יותר דק, פחות "אמצע" וכו'. אבל לאיש שלנו היו ב-pre שלו שלושה כפתורים: אחד מבצע דחיסה (compression), השני מקטין את הפרדת הערוצים (מערבב ביניהם, לא עד רמת מונו, אבל בכיוון זה), והשלישי מחליש במעט את הבאס המאוד נמוך, שאלה בדיוק התהליכים שעובר הצליל לפני ההעברה ל-LP.

וראו זה פלא: בהשמעה נוספת, לאחר סיבוב הכפתורים, אי אפשר הייה להבדיל בין ה-LP ל-CD! כל אותן בעיות שמנה האודיופיל קודם בקשר ל-CD נעלמו פלאים, הצליל נהייה מלא ועשיר יותר, עם הרבה אמצע, ובסיבוב הכפתורים חזרה שוב הופיעה ה"בעייתיות" ב-CD!​

אבל כשאמרתי שמה ש"הוויניליסטים" אוהבים זה בעצם עיוותים (וקומפרסייה היא עיוות לכל דבר ועניין), שבמציאות הדברים נשמעים הרבה פחות "זוהרים" או "מיופייפים" מאשר בוויניל -- מה שאתה קורא לו "ההקלטה נשמעה כמו מעבדה אבל בלי נשמה" -- כולם קפצו עלי בכעס.

והנה, אתה בא ואומר, בעצם, שההקלטה כפי שהיא היא "חסרת נשמה", והקומפרסייה היא בעצם זו שמוסיפה את ה"נשמה".

אלא שה"נשמה" הנ"ל אינה קיימת במציאות, אלא רק במרחב העיוותים...

מעניין מאוד...
עמיר

(הטיעונים המלאים בכיוון בלתי-אהוד זה נמצאים ב-http://www.dtown.co.il/forum/10981-מוקד-ההבדלים-תקליטים-מול-דיסקים-לא-אנאלוגי-מול-דיגיטאלי.html)

 

[נמר]

לפחות אני עקבי.

השימוש בקומפרסור הוא מורכב ועדין. שימוש יתר יביא את התוצאה ללא מאוזנת ובלעדיו הקלטה מרובת כלים תאבד את ההפרדה אך תשמע מאוד יבשושית וריקה.

חשוב להבין ששימוש בקומפרסור הוא זה שכנראה מביא את התוצאה לטבעית ומגובשת, כפי ששומעים במציאות.

לא אכנס לויכוח על כך, כל אחד וטעמו וזה בסדר גמור אך חשוב לציין כי גם מוסיקאים {ויושבים אצלי הרבה כאלה} מעדיפים את הויניל. מבחינתם זה מזכיר להם יותר את הכלי שעליו הם מנגנים. מנורות? עוד יותר. או בקדם או במגבר.

 

[Triton]

טוב נו , מצד שני כל דבר שעוזר להם להחליק ולהשמע יותר טוב מהמציאות יתקבל בברכה,
"בחיאת אחינו, תן קצת אקו"

 

[Triton]

בכלל, (ואני בטח מזמין לעצמי צרות עכשיו) אולי ה"טרנד" הכי גדול של האודיופיליה המודרנית היא הטענה שמבחינת צליל,(לא כולל דינמיקה בהכרח), הם רוצים את השחזור המדויק של המאורע המוסיקלי.
תמיד נראה לי שאם רובם היו מקבלים אותו הם איך לאמר בעדינות, היו רוצים משהו אחר.

אבל זה כבר נושא לדיון אחר.

 

[AK1]

לפחות אני עקבי.

השימוש בקומפרסור הוא מורכב ועדין. שימוש יתר יביא את התוצאה ללא מאוזנת ובלעדיו הקלטה מרובת כלים תאבד את ההפרדה אך תשמע מאוד יבשושית וריקה.

חשוב להבין ששימוש בקומפרסור הוא זה שכנראה מביא את התוצאה לטבעית ומגובשת, כפי ששומעים במציאות.

לא אכנס לויכוח על כך, כל אחד וטעמו וזה בסדר גמור אך חשוב לציין כי גם מוסיקאים {ויושבים אצלי הרבה כאלה} מעדיפים את הויניל. מבחינתם זה מזכיר להם יותר את הכלי שעליו הם מנגנים. מנורות? עוד יותר. או בקדם או במגבר.

מאוד מעניין -- הכנסת עיוותים יזומה ולא יזומה (כאמור ב"מאמר" המקורי) גורמת לתוצאה להיות יותר "טבעית" ו-"מאוזנת"???

אני מסכים -- וזה מה שאמרתי באופן עיקבי )) -- שהתוצאה יכולה להיות יותר יפה (=מיופייפת) ולגבי לא מעט אנשים, כולל מוסיקאים, מרגשת יותר עקב כך, אבל בוודאי לא יותר טבעית/מאוזנת.

אפשר הייה לחשוב שמי שמנגן על כלי מסויים יהייה הסמכות העליונה לגבי "טבעיותו" של הכלי שעליו הוא מנגן, אבל זה לא המצב: הנגן שומע את הכלי ממקום שונה לחלוטין מהמאזין, לרוב אפילו מהצד האחר של הכלי, והרבה יותר מקרוב, מה שמשנה את המאזן הצלילי לחלוטין, והוא אכן נשמע מאוד אחרת ממה שהמאזין שומע ו/או והמיקרופון קולט, אפילו אם הם באותו חדר לא גדול, שלא לדבר על אולם.

אין לי שום קמצוץ של ויכוח עם ענייני הטעם וההעדפות ומה יותר נוגע/מרגש וכאלה -- כאן כל אחד וטעמו ואני מקבל ומכבד את הטעמים השונים משלי.

כל (האם זה מספיק ברור? כל!!!) הוויכוח מבחינתי הוא על הטענה שוויניל נותן צליל נכון ו/או אמיתי ו/או מאוזן וכד'. זה כמו צילום של אשה בתאורה מיוחדת וקצת בסופט-פוקוס וקצת בפוטו שופ וקצת פה וקצת שם, על מסך ענק -- זה יכול להיות הרבה יותר יפה, מרגש, מרשים, מדהים, מה שתרצה, מאשר אותה אשה במציאות, אפילו ברגע הצילום ומהזווית של הצלם, אבל לטעון שה הנכון, האמיתי והמאוזן -- זו טעות/הטעייה.

עמיר