אין דבר כזה סינרגיה

[יואלפלרמן]

אופס! אתה מפספס כאן משהו מהותי בהבנת העניין.

אני אומר שייש מצבים (נפוצים מאוד) במציאות שבהם צליל X ממסך את צליל Y, במיוחד למשל כש-X ו-Y קרובים בתדר אבל X חזק בהרבה יותר מ-Y, שאז למרות שהצליל החלש קיים, הוא לא שמיע לאוזן האנושית.

אם מקליטים את הצלילים X ו-Y בדיוק בפרופורצייה הנכונה שלהם, אזי במערכת שמשחזרת במדוייק את הפרופורציות, הצליל Y לא יישמע כלל, למרות קיומו. לעומת זאת, אם מערכת אחרת מדגישה את Y מעבר לפרופורצייה שלו -- כלומר מעוותת -- דווקא בה כן תשמע את Y, ותפסוק שהיא טובה יותר, כשבפועל היא ממש לא.

מצב דומה קורה בקומפרסייה של טווח דינאמי. אם נגיד יש מכת טימפאני חלשה יחד עם טרומבונים וטובה וקונטרבאסים פיציקאטו ועוד כלים בפורטיסימו, במציאות היא נבלעת לחלוטין, למרות שהיא קיימת. אבל אם מצמצמים את הטווח הדינאמי -- עיוות של צורת הגל -- מחזקים את מכת התוף ומחלישים את הצעקנים האחרים,, אזי לפתע יש פרט נוסף במערכת המעַוותת שלא שומעים אותו במערכת שאינה מעוותת, ושוב פוסקים שהמערכת המעוותת עדיפה על זו שלא.

לכן אני אומר שהבלטת-יתר של פרטים עשוייה לנבוע דווקא מחסרונות במערכת, לא מייתרונות, ולגרום לבחירה של מערכת שאינה טובה על פי העקרונות של מי שדווקא אומר שהוא רוצה את המציאות כפי שהיא!

עמיר

נ.ב., נראה שאין טעם להיכנס לוויכוח על המטרה של מערכת (לדעתי לא יכולה להיות למערכת עצמה שום מטרה, אלא רק למתכננים, למרכיבים, למשווקים, לצרכנים וכיו"ב, והמטרות של הגורמים השונים יכולות להיות שונות לחלוטין זו מזו)

אם יש משהו בהקלטה והוא יוצא מרוח, המערכת לא עשתה תפקידה נאמנה..

לא מדובר על הקלטה, כבר כתבתי את זה. מדובר על מה שיש בחומר המוקלט. הוא המבחן הראשון של המערכת: היא צריכה להביא אותו קומפלט, כמו שהוא שם, לאוזן המאזין.
למערכת יש מטרה במובן שלמזרק יש מטרה: להעביר חומר הנמצא בתוכה לתוך הגוף.
העובדה שלמזרקים יש מטרה שונה אצל היצרנים (להכניס כסף), לרופאים (להכניס תרופה באופן יעיל מאשר אופן אחר) אינה רלוונטית לעניין מטרת המזרק.
למכונית יש מטרה: להסיע אנשים ו/או סחורות מא' לב'. יש גם דרישות: שלא תתפרק, שהסחורה לא תישבר בגלל שהגלגלים מברזל (ומרובעים), וזה לא שייך שיש אנשים שסוגדים ליופיה (יש כאלה, אנשים ומכוניות), שהמון מכונאים מתפנרנסים ממנה.
עדיין, למכונית יש מטרה.

אה, כמובן, לא דיברתי על הבלטת יתר באופן שאינו בהקלטה, שאז המערכת "נוטלת תפקיד". היא צריכה להעביר מה שיש, כל מה שיש ושום דבר פרט למה שיש.
בהקלטה, עמיר, בהקלטה.

 

[AK1]

סוף סוף נגעת בנקודה שאני כל הזמן מדבר עליה. אז תן לי לי לשאול אותך כמה שאלות:
1. האם אתה מסכים שברמה העקרונית כדאי לקחת קדם שלא מבצע שום מניפולציה מיותרת על האות? הרי הסכמנו כבר
שאנחנו מעוניינים בנאמנות למקור.
2. האם אתה מסכים שקדם כזה מפשט את המשימה של הרכבת מערכת?
3. האם אתה מסכים שקדם כזה מספר לך המון על, למשל, איכות המקור שלך?
4. ולסיכום, האם אתה מסכים שקדם כזה עוזר לך לבנות מערכת יותר נאמנה למקור עם כל מה שמשתמע מכך?

למרות שלא נשאלתי, ולמרות שמה שאני אומר מנוגד לקונצנזוס:

אני חושב שהרדיפה אחרי הנאמנות למקור היא רדיפה אחרי פנטאזייה לא ריאלית שאינה לעניין בכלל.

ראשית, האם חשבתם על כך שברגע שאתם לא שומעים באותו ווליום שהייה בעת ההקלטה אתם שומעים איזון טונאלי אחר ממה שהייה בעת ההקלטה?

אם שומעים שקט יותר, האוזן תקלוט פחות את הצלילים הנמוכים והגבוהים ממה שהיא קולטת בווליום האמיתי, ואם שומעים חזק יותר, הגבוהים והנמוכים יהייו חזקים יותר מבעת ההקלטה!

אז לא משנה אם הווליום הוא פוטנציומטר בודד או פרה אקטיבי שמורכב ממיליון רכיבים -- מראש אין סיכוי ריאלי לקלוע לווליום הנכון, ואין שום דרך לנחש אותו.

שנית, החדר לוקח את כל המיקרו-אי-דיוקים שרודפים אחריהם כל כך והופך אותם לבדיחה זניחה.

שלישית, הרמקולים מעוותים הרבה יותר מכל הרכיבים האלקטרוניים שלפניו (עיוות לא במשמעות של אחוז THD אלא במשמעות שינוי צורת הגל שהיתה במקור)

רביעית, ההעברה לווניל אצל חובבי פטיפונים מעוותת הרבה יותר מהאלקטרוניקה.

חמישית, גם המיקרופונים שהשתמשו בהם להקלטה מעוותים הרבה יותר מכל האלקטרוניקה. דרך אגב, אלה שמתעסקים ביכולות הנגנים, האלקטרוניקה והרמקולים שלהם בתחום שמעל 20kHz -- כמעט אין מיקרופונים בשימוש התעשייה שמקליטים בתחומים האלה.

שישית -- וזה חשוב -- כמעט ואין הקלטות שבהם המיקרופונים ממוקמים במקום שהייה אמור לשבת בו מאזין. כל הסיפורים האלה מנסים לשחזר מציאות שלא הייתה קיימת אפילו ברגע ההקלטה, אלא 40 מציאויות שונות שאינן קשורות לאף מאזין אפשרי, שמעורבים באופן שרירותי כלשהו לפי טעמם ויכולותיהם של המקליטים, המפיקים, אנשי המיקס וכו' וביכולות מכשירי ההקלטה שלהם, ואחר כך מתיישבים מול העירבול הזה, ומחפשים כיווניות מדוייקת ובמה, שלא הייתה קיימת אף פעם בהקלטה שלא ניסתה אפילו לייצג אותם כפי שהם. אבסורד מופרך מאין כמותו.

גם אני הייתי בין המכורים לריצה אחרי ה"אמת", אבל הבנתי שזה אבסורד חסר תוחלת, ונטשתי את הכיוון הזה.
החלטתי ללכן לכיוון של מאקסימום כייף, ולעזוב את השטויות.

אבל אפשר להמשיך בדיונים התיאורטיים של מיקרו מאניפולציות על הסאונד... לפחות יש במה להתעסק...

עמיר

נ.ב. 1, לפעמים קדם פאסיבי לא עובד יפה לא בגלל שהמכשירים המחוברים אליו אינם טובים, אלא כיוון שאין התאמה חשמלית מספיק טובה ביניהם, ופרה אקטיבי מסדר את הבעייה הזו

נ.ב. 2, אם נגיד שפרה פאסיבי מכניס 0.00001% עיוותים, ופרה אקטיבי מכניס פי אלף(!) עיוותים, עדיין מדובר ב-0.01% שזה זניח ובטל באלפים וביותר מזה יחסית לעיוותים של האקוסטיקה ושל הרמקולים, אז מטופש בכלל לדון בזה

 

[מאסטרו אודיו]

שלום עופר
מכיוון שאתה יבואן של לא מעט יצרני עילית, חלקם - לפחות הקצה העליון של היצרנים האלה - הם מהטובים ביותר. נקודה, הנה משחק קטן.

א. אתה בורר בכל תחום את הטוב ביותר, יוצר מערכת אולטימטיבית ופונה לכל אחד מהם לאמור: "לכבוד חג הפורים, נא עשו לי מחיר חברים, ואוכל למכור מערכות-על לחמישה לקוחות נבחרים" (כלומר, כל אחד שולח לך חמישה מוצרים זהים).
הם נענים ויש לך חמש מערכות כאלה. אתה מציע אותן וסוגר עסקה עם חמישה אודיופילים מדופלמים מאוד, שיש להם מערכות משובחות מאוד (אבל לא כאלה שהן הכי הכי, כמו שאתה מוכר להם), ועושה אתם טרייד אין.

עכשיו, יש לך חמישה נגנים, חמישה מגברים וחמישה זוגות רמקולים מעולים ביותר - יד שנייה, לא ראו שטח, מרופא - למכירה לשאר העם היושב בציון. ועדיין, פונים למובחרים שבקהילה הזאת.

ב. מגיע אליך הלקוח הראשון, רואה את המבחר, רוצה את הרמקול הטוב ביותר שיש לך.

והנה השאלה: האם תאמר לו: "קח איזה מגבר שיש כאן, כולם באותו מחיר , כולם טרנזיסטור 250 וואט, ומכיוון שכולם באותה רמה, לא משנה מה תיקח"?

או, לחילופין, תחבר לו את רמקולי המופת הנ"ל למגברים שונים (כולם משובחים, כן?) כדי לשמוע מי משתלב הטוב ביותר?
יש מצב, ביני ובינך, שהעניין לא ייבדק באופן כזה?

מדוע? כי הרמקול הנבחר, אלוף העולם בפירוט, בעל שיא גינס במצילתיים ומשולש, יכול להיות מעט "בהיר" מדי רחמנא ליצלן. האם כל מגבר ישתלב אתו, או שמא יהיה כזה, שהוא דווקא "מעוגל", חס ושלום וחס, שיסדר שילוב מטמטם שאחרים לא יעמדו בקרבתו, ומגברים אחרים ייכשלו בהשגתו?
ביני ובינך, כן? שאף אחד לא ידע.

רעיון נחמד. אתה בפנים?

זה תלוי במה הבן אדם מחפש. אם הוא אחד מחסידי
הסינרגיה, ישב אצלי האומלל שבוע ויחבר הכל להכל.

ואם הוא מחפש את הרכיבים הכי טובים,
אנסה לעזור לו ככל יכלתי.

 

[יואלפלרמן]

לעמיר
הרדיפה אחרי נאמנות למקור היא הבסיס להי אנד - עקרונית ומעל לכל מעשית.
זה המוטיב המנחה, זה מה שמוביל את הניסיון לשפר את הרכיבים, המכשירים, התכנון ועוד ועוד - הכל כדי שיהיו מסוגלים לעמוד בדרישות כדי לבטא טוב יותר אותם פרמטרים שמסוגלים ליצור שחזור של המקור המוזיקלי כפי שנעשה.

העובדה שיש בעיות עם זה - עקרוניות ומעשיות - אינה משנה את עצם הרדיפה ואת העובדה שהיא היא זאת שאפשרה למערכת משובחת דהיום לספק, לאחר כל הדרך הארוכה שעשה צליל המסרק המלווה בדואו לעיטושים מהבמה, למיקרופונים, להקלטה על כל תלאותיה, ומשם למערכת ועד לאוזן המאזין.

כל אותה רדיפה נועדה להתגבר על הבעיות המובנות בעסק כדי להביא למקסימום שחזור של מה שהוקלט, שאמור להיות מקסימום הלכידה של מה שהושמע.

הבעיות שישנן אינן משנות את עצם הרדיפה, הצלחותיה וצמצום הבעיות שהיו, לטובת חוויה מעשירה יותר.

 

[AK1]

אם יש משהו בהקלטה והוא יוצא מרוח, המערכת לא עשתה תפקידה נאמנה..

לא מדובר על הקלטה, כבר כתבתי את זה. מדובר על מה שיש בחומר המוקלט. הוא המבחן הראשון של המערכת: היא צריכה להביא אותו קומפלט, כמו שהוא שם, לאוזן המאזין.
למערכת יש מטרה במובן שלמזרק יש מטרה: להעביר חומר הנמצא בתוכה לתוך הגוף.
העובדה שלמזרקים יש מטרה שונה אצל היצרנים (להכניס כסף), לרופאים (להכניס תרופה באופן יעיל מאשר אופן אחר) אינה רלוונטית לעניין מטרת המזרק.
למכונית יש מטרה: להסיע אנשים ו/או סחורות מא' לב'. יש גם דרישות: שלא תתפרק, שהסחורה לא תישבר בגלל שהגלגלים מברזל (ומרובעים), וזה לא שייך שיש אנשים שסוגדים ליופיה (יש כאלה, אנשים ומכוניות), שהמון מכונאים מתפנרנסים ממנה.
עדיין, למכונית יש מטרה.

אה, כמובן, לא דיברתי על הבלטת יתר באופן שאינו בהקלטה, שאז המערכת "נוטלת תפקיד". היא צריכה להעביר מה שיש, כל מה שיש ושום דבר פרט למה שיש.
בהקלטה, עמיר, בהקלטה.

אתה שוב מפספס את מה שאני אומר.

התייחסתי רק להקלטה מושלמת, שהקליטה את הפרופורציות בין הצלילים בצורה מדוייקת לחלוטין, ונניח שהיא גם עוברת לדיסק או לקובץ hi-rez בצורה מושלמת.

ואז יש מצבים בהם דווקא מערכת שמעוותת את הצליל (במשמעות של שינוי צורת הגל, לא במשמעות THD%) תהפוך צלילים שלא הייו אמורים להישמע לכאלה שכן, ואז במערכת המעוותת יישמעו יותר פרטים

ויישנם הטועים לחשוב שאוטומאטית יותר פרטים ==> יותר טוב, ולא היא.

ואני מצטער, מכונית אינה בעלת תבונה ואין ולא יכולים להיות לה מטרות.
אפשר למשל לקנות מכונית יוקרה רק כדי להשוויץ בקיומה, בלי לצפות אפילו שהיא תסיע מישהו/משהו ממקום למקום (כבייכול המטרה הבסיסית ביותר של מכונית באשר היא).
אפשר למשל לקנות מכונית ספורטיבית, גם שלא בכוונה להגיע ממקום למקום, אלא רק ליהנות מהנהיגה, או לצוד חתיכות, וכו'
אבל בוא נעזוב את זה -- זה לא יוביל אותנו לשום מקום.

עמיר

 

[יואלפלרמן]

רעיון נחמד. אתה בפנים?

זה תלוי במה הבן אדם מחפש. אם הוא אחד מחסידי
הסינרגיה, ישב אצלי האומלל שבוע ויחבר הכל להכל.

ואם הוא מחפש את הרכיבים הכי טובים,
אנסה לעזור לו ככל יכלתי.

בעניין מערכת העל במחיר חברים. בוודאי.
למה שבוע? חמישה מגברים ורמקול אחד או שניים. למה אומלל? הוא אודיופיל, לא ככה?
ועדיין, אתה תאמר לו "עזוב זה, הכל מתאים", או תציע לו מתוך ניסיונך, שישב ויאזין וימצא מה משתלב הכי טוב עם הרמקול הנבחר?

(אתה פטור, כמובן, מהזכרת המושג סינרגיה).

 

[מאסטרו אודיו]

עמיר, כל מה שהעלית נכון אבל מה לעשות, אין לנו ברירה אלא להתייחס לזה כך.
אחרת אנה אנו באים? אתה חייב נקודת ייחוס. נקודת היחוס שלנו מספיק טובה.

אצלי ההשוואה לאמת (אולם הקונצרטים) קידמה את המערכת שלי בצורה משמעותית ביותר.
זו הדרך הכי טובה שאני מכיר כשמדובר במוסיקה קלסית.

בתחביב הזה אתה אתה רץ אחרי משהו. אחרי האמת (במרכאות או בלי) או אחרי הזנב של עצמך.
אני מעדיף לרוץ אחרי האמת למרות כל הקושי. (האמת, זה לא קושי. ללכת לקונצרטים זה כיף).
אני לא מכיר דרך יותר טובה מזו לשפר את המערכת ואת ההנאה שלי ממנה.

בכל מקרה זה כבר דיון אחר שטחנו אותו בלי סוף.

 

[AK1]

לעמיר
הרדיפה אחרי נאמנות למקור היא הבסיס להי אנד - עקרונית ומעל לכל מעשית.
זה המוטיב המנחה, זה מה שמוביל את הניסיון לשפר את הרכיבים, המכשירים, התכנון ועוד ועוד - הכל כדי שיהיו מסוגלים לעמוד בדרישות כדי לבטא טוב יותר אותם פרמטרים שמסוגלים ליצור שחזור של המקור המוזיקלי כפי שנעשה.

העובדה שיש בעיות עם זה - עקרוניות ומעשיות - אינה משנה את עצם הרדיפה ואת העובדה שהיא היא זאת שאפשרה למערכת משובחת דהיום לספק, לאחר כל הדרך הארוכה שעשה צליל המסרק המלווה בדואו לעיטושים מהבמה, למיקרופונים, להקלטה על כל תלאותיה, ומשם למערכת ועד לאוזן המאזין.

כל אותה רדיפה נועדה להתגבר על הבעיות המובנות בעסק כדי להביא למקסימום שחזור של מה שהוקלט, שאמור להיות מקסימום הלכידה של מה שהושמע.

הבעיות שישנן אינן משנות את עצם הרדיפה, הצלחותיה וצמצום הבעיות שהיו, לטובת חוויה מעשירה יותר.

הבסיס לציוד אודיו הוא ההנאה שאפשר להפיק ממנו -- רוב האנשים השפויים קונים את הציוד למטרה זו.

זה שקיים ואפילו רצוי ע"י רוב הצרכנים שיהייה דמיון בין הצלילים מהמערכת לצלילים במציאות לא אומר שההבדלים בין 0.000001% ל-0.01% ייהיו משמעותיים גם עבור כאלה שחושבים שכך הם רודפים אחרי האמת המוחלטת, ועל סדרי גודל כאלה אנחנו מדברים בשפה הטעונה של "מניפולציות מיותרות על הצליל", שזה מה שהקפיץ אותי קודם.

עמיר

 

[יואלפלרמן]

עמיר
למוצר, כל מוצר, יש מטרה.
העובדה שלדומם יש מטרה אינה אומרת שהיא תוצאה של תבונתו שאין לו. היא אומרת שמטרת המוצר היא X.
לכן ייצרו אותו, לטובת אותה מטרה.
העובדה שבהקשרים שונים נוצרות מטרות משנה, הן התפתחויות מאוחרות יותר ובעיקר מקרים פרטיים של המטרה הראשונית.
אין מכונית ספורט שאינה מיועדת להסיע אנשים מא' לב'. היא יכולה לעשות עוד, אבל אם לא תסיע אנשים, היא לא תעמוד בתנאי ההכרחי שלה.
לכן, יש תנאי הכרחי ויש תנאי מספיק.

 

[מאסטרו אודיו]

בעניין מערכת העל במחיר חברים. בוודאי.
למה שבוע? חמישה מגברים ורמקול אחד או שניים. למה אומלל? הוא אודיופיל, לא ככה?
ועדיין, אתה תאמר לו "עזוב זה, הכל מתאים", או תציע לו מתוך ניסיונך, שישב ויאזין וימצא מה משתלב הכי טוב עם הרמקול הנבחר?

(אתה פטור, כמובן, מהזכרת המושג סינרגיה).

ברור. איזה ברירה יש לו במצב הנתון? מה זה מוכיח?
הוא יכול לקנות עם שמיעה או בלי שמיעה.
כל אדם נורמלי יבקש לשמוע.

אתה תקוע עם הוכחת הסינרגיה. כתבתי שוב ושוב מה
המסר שחשוב לי להעביר.

 

[יואלפלרמן]

הבסיס לציוד אודיו הוא ההנאה שאפשר להפיק ממנו -- רוב האנשים השפויים קונים את הציוד למטרה זו.

זה שקיים ואפילו רצוי ע"י רוב הצרכנים שיהייה דמיון בין הצלילים מהמערכת לצלילים במציאות לא אומר שההבדלים בין 0.000001% ל-0.01% ייהיו משמעותיים גם עבור כאלה שחושבים שכך הם רודפים אחרי האמת המוחלטת, ועל סדרי גודל כאלה אנחנו מדברים בשפה הטעונה של "מניפולציות מיותרות על הצליל", שזה מה שהקפיץ אותי קודם.

עמיר

למה לסבך את הפשוט?
כל ציוד ההי אנד נועד ונוצר למטרה הנ"ל, עובדתית, היסטורית, קונספטואלית, הצהרתית, מגמתית - מה שתרצה. הבעיות שיש, אלה שאפשר לפתור, לשפר וכו' ואלה שאי אפשר, הן תוצאה של מורכבות העסק הנ"ל.
עניין האחוזים, העדפות אישיות, רצונות, וכולי וכולי לא שייך לעניין היסודי והעקרונית שלשמו כל העסק הזה מתקיים - ומממנו הוא שואב את הייחוס האולטימטיבי שלו: שחזור מלא ונאמן ככל האפשר בחדר של המוזיקה במקום שנוצרה ובאופן שנעשתה.
וכל השאר הוא אך פירוש.
חקסמח

 

[יואלפלרמן]

ברור. איזה ברירה יש לו במצב הנתון? מה זה מוכיח?
הוא יכול לקנות עם שמיעה או בלי שמיעה.
כל אדם נורמלי יבקש לשמוע.

אתה תקוע עם הוכחת הסינרגיה. כתבתי שוב ושוב מה
המסר שחשוב לי להעביר.

לא שאלתי עליו. שאלתי אותך עליך.
הרי ברור לי שברור לך שבכל מקרה תמליץ - אומר שנית: תמליץ - על האזנה לטובת התאמה נכונה, למרות שמדובר במוצרי עילית.
למה? כי אתה יודע, מניסיונך, כי לסינרגיה יש חשיבות רבה.
אני לא תקוע אתה. היא חלק מהעניין (עד שיהיו מכשירים מושלמים כמובן).
חקסמח

 

[מאסטרו אודיו]

next יואל, next.
חפרנו בור עמוק...

 

[AK1]

עמיר, כל מה שהעלית נכון אבל מה לעשות, אין לנו ברירה אלא להתייחס לזה כך.
אחרת אנה אנו באים? אתה חייב נקודת ייחוס. נקודת היחוס שלנו מספיק טובה

ראשית, תודה על השינוי בטון ועל ההתייחסות העניינית!

זהו, שנראה לי שייש ברירה, ואולי כדאי לקחת את הדברים יותר בפרופורציות שלהם, של מה משפיע וכמה, והאם הטיעונים, ההגיוניים-למראית-עיין, שאנחנו -- במפורש כולל אותי -- משתמשים בהם כדי להסביר למה מה שאנחנו אוהבים נכון/טוב יותר, הם אכן הגיוניים

אצלי ההשוואה לאמת (אולם הקונצרטים) קידמה את המערכת שלי בצורה משמעותית ביותר.
זו הדרך הכי טובה שאני מכיר כשמדובר במוסיקה קלסית.

בתחביב הזה אתה אתה רץ אחרי משהו. אחרי האמת (במרכאות או בלי) או אחרי הזנב של עצמך.
אני מעדיף לרוץ אחרי האמת למרות כל הקושי. (האמת, זה לא קושי. ללכת לקונצרטים זה כיף).
אני לא מכיר דרך יותר טובה מזו לשפר את המערכת ואת ההנאה שלי ממנה.

אני יכול להזדהות עם צורת המחשבה הזו, ולו רק כי גם אני הייתי שותף לה.

אבל למעשה, אולם הקונצרטים שאתה הולך אליו אינו ה"אמת" כאן, כי רוב ההקלטות מבוצעות באולמות אחרים, ואפילו אם באותו אולם, אז בסידור שונה שלו, לפעמים על הרצפה כשהכיסאות מפורקים, ולרוב בלי קהל.

אתה גם לא יושב במקום בו ממוקמים המיקרופונים -- הם הרבה יותר קרובים, הרבה יותר גבוהים, והם הרבה יותר נקודות קליטה משתי האוזניים שייש לך, כשכל אחד מהאספקטים האלה משנה לחלוטין את הצליל. תנסה להשוות את הצליל של קונטראבאס, למשל, כשאתה 20 ס"מ ממנו, כמו מיקרופון, לעומת 20 או 40 מטר ממנו, כמו באולם. לא ממש דומה.

גם ההבדלים בין אקוסטיקות ומקומות ישיבה בהן יכולים להיות גדולים יותר או כמו הבדלים בין מערכות, וכנ"ל גם הבדלים בין כלים ובין הצלילים שהנגנים הספציפיים מפיקים מהם.

אז זה לא שאתה משווה בין כלים במציאות לבין ההקלטה שלהם שבוצעה באותו מקום ובאותו מצב בשני מיקרופונים, כפי שהיא משוחזרת אצלך בביית.

אתה משווה בין הזיכרון של כלים אחרים עם מבצעים אחרים באקוסטיקה אחרת במצב תודעה אחר (אצל רוב האנשים , השתתפות באירוע שונה מהותית מהאזנה ביתית) דרך שתי אוזניים, לבין הצלילים שאתה מקבל במערכת אצלך בביית לאחר שהוקלטה דרך 40 מיקרופונים ועורבלה לכדי שני ערוצים.

זיכרון צלילי הוא מאוד קצר טווח, בטח ברמת נואנסים. אין סיכוי שתזכור את הצליל עצמו כמוו שחווית אותו באולם, לכל היור אתה יכול לזכור מה שאמרת לעצמך עליו, וחוויית הזיכרון היא בהכרח מעורפלת, וגם wishful thinking עלול להתערב כאן (הרצון שהמערכת תישמע כמו בקונצרט).

כלומר, אתה לא משווה ל"אמת" אלא להתרשמותך ממשהו אחר לחלוטין, כשאתה רוצה מאוד לחשוב שייש דימיון...

לא נראה לי שזה מאוד סמיך (שניתן לסמוך עליו), לא בגלל מגבלות אישיות שלך אלא מפני שזה המצב.

בברכה!
עמיר

 

[מאסטרו אודיו]

לעמיר, אני פרפקציוניסט.
אם מחר יצא נאמר רמקול כמו שלי שיורד בעוד חצי הרץ, ארצה אותו.
עצם הידיעה שהרמקול יותר טוב, גם אם ההבדל
לא שמיע, תגביר את ההנאה שלי מהמוסיקה.
ואולי עם הזמן יצמחו לי אוזניים יותר ארוכות וכן אשמע את ההבדל.

אולם הקונצרטים הוא האמת היחידה שאני מכיר והוא עוזר לי.
אשמח לבדוק דרכים חלופיות. בעצם לא. אני אוהב ללכת לקונצרטים
וההנאה שלי מהמערכת גוברת ככל שהיא דומה יותר לקונצרט באולם.
אני משתמש בכלים שיש לי. איזו ברירה אחרת יש לי?
חוצמזה, יש לי את כלי הנגינה שלי שגם הוא עוזר. עם כל המגבלות
שהעלית, עדיין עוזר.

(כולנו בני אדם )

 

[zs]

מענין מה היו אומרים ב Synergistic Resaerch על השרשור....?

 

[נמר]

עופר.

לטובת הדיון, שלא נלך כאן סחור סחור, אני מאפשר לך לעבור על חוקי האתר ולענות לי.

תן לי דוגמא לשני מגברים שלך למשל, שלדעתך לא משנה באיזה מהם אני אבחר.
אפשר בנוסף גם שני רמקולים כאלה.

דהיינו. שני רמקולים מתוצרת שונה, שני מגברים מתוצרת שונה, שלא משנה איך אני משלב את שניהם אני מגיע לאותה תוצאה בדיוק.

אם קשה לך למנות שני רמקולים ושני מגברים. רמקול אחד, שני מגברים שונים, אותה תוצאה.

בבקשה.

 

[AK1]

עמיר
למוצר, כל מוצר, יש מטרה.
העובדה שלדומם יש מטרה אינה אומרת שהיא תוצאה של תבונתו שאין לו. היא אומרת שמטרת המוצר היא X.
לכן ייצרו אותו, לטובת אותה מטרה.
העובדה שבהקשרים שונים נוצרות מטרות משנה, הן התפתחויות מאוחרות יותר ובעיקר מקרים פרטיים של המטרה הראשונית.
אין מכונית ספורט שאינה מיועדת להסיע אנשים מא' לב'. היא יכולה לעשות עוד, אבל אם לא תסיע אנשים, היא לא תעמוד בתנאי ההכרחי שלה.
לכן, יש תנאי הכרחי ויש תנאי מספיק.

לכל מוצר יש את האנשים שראו צורך מסויים ותכננו/המציאו משהו כדי לענות לצורך הזה, ואנשים שקנו את המוצר עבור הצורך הזה. אתה מתעקש שלא להכיר בהבחנה בין מניעי האנשים המעורבים בענייני המוצר לבין המוצר עצמו.

זכותך הדימוקראטית, אבל זה לא אומר שההפרדה המהותית לא קיימת/רלוואנטית, או שאינה מדוייקת.
מה גם שייש מוצרים שנוצרו לצורך אחד ונלקחו לשימוש בצורה אחרת, לאו דווקא קשורה למקור.

למה לסבך את הפשוט?
כל ציוד ההי אנד נועד ונוצר למטרה הנ"ל, עובדתית, היסטורית, קונספטואלית, הצהרתית, מגמתית - מה שתרצה. הבעיות שיש, אלה שאפשר לפתור, לשפר וכו' ואלה שאי אפשר, הן תוצאה של מורכבות העסק הנ"ל.
עניין האחוזים, העדפות אישיות, רצונות, וכולי וכולי לא שייך לעניין היסודי והעקרונית שלשמו כל העסק הזה מתקיים - ומממנו הוא שואב את הייחוס האולטימטיבי שלו: שחזור מלא ונאמן ככל האפשר בחדר של המוזיקה במקום שנוצרה ובאופן שנעשתה.
וכל השאר הוא אך פירוש.
חקסמח

אני לא מסבך את הפשוט, מה גם שכעובדה מתווכחים עליו הרבה אנשים במשך הרבה שנים בהרבה מאוד מקומות.

לא מעניינת אותי ההיסטוריה וההתפתחות, מעבר לרמת הקוריוז ו/או ההשכלה הכללית.
במצב הנוכחי, מערכות משמשות להסבת הנאה לבעליהן.

אחת הדרכים לגרום להנאה כזו היא לנסות לשחזר צלילים שנשמעו באולם כלשהו, תוך שימוש בהקלטות שלא מנסות אפילו לייצג את הצלילים בצורה שמאפשרת לשחזר אותם.

זה יכול גם לכלול האזנה לצלילים אלקטרוניים, שאין בהם משמעת ל"שחזור" של מופע אחר/קודם שלהם, או האזנה למופעים לא-אקוסטיים, שאין בהן שום ניסיון לשחזר את הצליל של מערכות ה-PA שהשתמשו בהן כדי להעביר למאזיני המופע החי את קולות הזמרים כשהם מעוותים אלקטרונית ואת הכלים שמוגברים אלקטרונית ו/או שמשמיעים צלילים מסונתזים. אז גם כאן ההקלטות לא מאפשרות שיחזור.

אז אם המטרה של המאזין היא שיחזור מדוייק, שייחפש את החברים שלו.

אם המטרה היא לקבל אשלייה שדומה/מזכירה איכשהו למה שאפשר הייה אולי לשמוע מתישהו, אבל היא ממש לא זהה וייש הבדלים מאוד ניכרים ומשמעותיים מאינספור גורמים שונים -- יפה מאוד, אבל אולי אין הרבה טעם לרדוף אחרי מה שעושה 0.01% הבדל, גם אם לכאורה זה בכיוון של "האמת", אלא עדיף לעסוק במה שמעצים את החוייה.

למי שאצלו החוייה היא עצם המירדף -- שייבלה, אבל אם ה"אמת" היא נר לרגליו, כדאי אולי להכיר בכך שזו לא ה"אמת" שאליה הוא מתקרב בדרך המירדף הזו, אלא רק הפאנטאזייה הלא-נכונה בעליל ושאינה מעוגנת במציאות של ה"אמת".

זה נכון שהבדלים קטנים במערכת יכולים לגרום להבדלים גדולים בהנאה ממנה, ומבחינה זו יש אחרי מה לרדוף גם באופן מציאותי וקונקרטי, אבל בואו לא נרמה את עצמנו שהשינויים האלה הם בכיוון של "האמת" דווקא, אלא בכיוונים שאנחנו אוהבים, כשכל קשר-כבייכול למציאות אינו בהכרח קשור למציאות כלשהי בזמן ספציפי כלשהו.

עמיר

 

[ברקצ]

באולם קונצרטים הצליל הוא "לא אודיופילי" בצורה בולטת. אין הפרדה בין הכלים, אין איזון, הכל תלוי באיפה אתה יושב.

האמת ? אני הולך לקונצרט בשביל לראות לא פחות מאשר לשמוע. מחרתיים יש קונצרט של ווג'ה וונג ואני רוצה "להרגיש" את הנוכחות שלה. את הנגינה שלה אשמע יותר טוב אצלי בבית.

 

[AK1]

לעמיר, אני פרפקציוניסט.
אם מחר יצא נאמר רמקול כמו שלי שיורד בעוד חצי הרץ, ארצה אותו.
עצם הידיעה שהרמקול יותר טוב, גם אם ההבדל
לא שמיע, תגביר את ההנאה שלי מהמוסיקה.
ואולי עם הזמן יצמחו לי אוזניים יותר ארוכות וכן אשמע את ההבדל.

אולם הקונצרטים הוא האמת היחידה שאני מכיר והוא עוזר לי.
אשמח לבדוק דרכים חלופיות. בעצם לא. אני אוהב ללכת לקונצרטים
וההנאה שלי מהמערכת גוברת ככל שהיא דומה יותר לקונצרט באולם.
אני משתמש בכלים שיש לי. איזו ברירה אחרת יש לי?
חוצמזה, יש לי את כלי הנגינה שלי שגם הוא עוזר. עם כל המגבלות
שהעלית, עדיין עוזר.

(כולנו בני אדם )

גם אני חולה במחלת הפרפקציוניזם, אבל לפחות אני כבר לא משלה את עצמי שמה שאני שואף אליו הוא "האמת".

יש דרכים אחרות להגברת ההנאה ללא השוואה לקונצרטים (שאפריורית לא נכונה מהותית מהרבה בחינות שהוזכרו).

למשל הדרך שבה בחרתי הייתה להוסיף פטיפון (שלדעתי כשהוא כייפי יותר מדיסק זה בגלל שהוא מייפייף, לא בגלל שהוא מדייק יותר) ועברתי להגברה מנורתית לחלוטין, כולל הפונו-סטייג', ולעזאזל הדיוק וה"אמת".

ואני מנסה לשפר לא רק את המערכת עצמה אלא גם את איכות ההדפסות של דיסקים ותקליטים של מוזיקה שאני אוהב, את האקוסטיקה ומיקום רכיבי המערכת ושיכוך וכו' וכו' (יואל ויאיר תמם עזרו המון ותודה וכל הכבוד להם!)

ובדרך כלל, בקונצרטים אני נהנה פחות, גם כי הביצועים פחות טובים מהמיטב שאפשר להשיג בהקלטות, וגם בביית אני שומע יותר פרטים (שאלה עיוותי-מציאות שנובעים מדברים כמו multi-miking), וייש imaging (שזה לדעתי תוצר-לוואי של הקלטה, שלא קיים במציאות ברמה כזו).

שלא לדבר על כך שאני יכול לשמוע את מה שבא לי באותו רגע, לא לפי מה שנקבע מראש בתכנית, וללכת לשירותים כשמתאים לי וכו', בלי השיעולים והצלופנים וכל זה.

אבל אם אתה אוהב את הדרך שלך והיא עובדת בשבילך -- נהדר, באמת -- לא צריך יותר מזה ולא צריך אחרת מזה.
או, כמו שאמרו חכמים ממני: If it ain't broken, don't fix it

בברכה!
עמיר