ההבדלים שאני שומע בין כבלים שונים, גם במבחנים עיוורים, הם עובדה אמפירית אישית.
איני עוסק במדע, אני עוסק בהאזנה למוסיקה ובהנאה מההאזנה.
מה יודע המדע?
- פותח הנושא נמר
- פורסם בתאריך
איני עוסק במדע, אני עוסק בהאזנה למוסיקה ובהנאה מההאזנה.
מי דיבר על כל הרמקולים הקיימים בשוק?
בכל פעם שאני נכנס לאולם תצוגה, אני מאזין בעיניים עצומות, כדרכי בהאזנה למוסיקה בדרך כלל – ומבקש מהמדגים למתג מדי פעם רמקול אחר, מבלי שאני יודע איזה רמקול משמיע בכל רגע נתון.
תודה רבה.
ראשית אני בוחר רמקול.
לאחר שאני בוחר רמקול באולם התצוגה, אני מנסה אותו על המערכת שלי, בביתי, למשך מספר ימים, טרם הקנייה בפועל.
לאחר שהרמקול נמצא מתאים ונרכש, אני ממקם את הרמקולים במקום המתאים בחדר וכן את נקודת ההאזנה.
לאחר מכן, במידת הצורך, מתבצעים שינויים בטיפול האקוסטי של החדר.
לאחר מכן, במידת הצורך, נבחרת הגברה מתאימה יותר, או טובה יותר.
מצא את ההבדלים
תופעה עצומת מימדים (בסדרי גודל) יותר הינה- "שיש אנשים שטוענים" שיש אלוהים.
נכון מאוד! המדע- לא צריך "להוכיח" עובדה זו, אלא רק "להסביר אותה" (איזו דיסיפלינה במדע? זה משאיר לכם להחליט).
נרשם כאן גם משהו על "חוויה" בנידון. גם זה נכון מאוד!
רק מה שמעניין הוא- *כיצד מהנדסי חברת LOX מצליחים להשחיל לכבליהם את חווית ה"אנליטי" "מהיר" "מפורט" ... ומהנדסי חברת DHV מצליחים להשחיל את חווית "שומן במיד" "עיגול גבוהים תוך שמירה על פירוט"....(כל זאת על סמך הרבה "אנשים שטוענים" כמובן).
* אילוסטרציה בלבד.
וכן, למי ששאל- אני מחד מאמין ליואלפ (גם בלי עדות לונה (lol) ) ששומע הבדלים ומאידך מאוד מבין את הסברי דיגיסן- ולכן הצעתי שימסור לו לאלתר (במקום להמתין לסיום שיפוצים, הכנת קפה, עוגיות....ובסוף עוד יאמר דיגיסן- "לא שמעתי"
) שני כבלים שנשמעים שונה....ונראה מה יראה האוסילוס שלו. קצת תכלס, מה רע?אני מתייחס אך ורק למה שאני שומע – אף פעם לא לפרסומים של היצרנים.
אגב, ה"ציטוטים" שהבאת מצוצים מהאצבע, כמו גם שמות היצרנים. אף יצרן לא משתמש בביטויים כאלה.
דבר אחד הוא שההבדלים הנשמעים הם מותני מערכת.וכן, למי ששאל- אני מחד מאמין ליואלפ (גם בלי עדות לונה (lol) ) ששומע הבדלים ומאידך מאוד מבין את הסברי דיגיסן- ולכן הצעתי שימסור לו לאלתר (במקום להמתין לסיום שיפוצים, הכנת קפה, עוגיות....ובסוף עוד יאמר דיגיסן- "לא שמעתי"
דבר שני הוא שלא כל האנשים שומעים אותו דבר. יש אנשים השומעים הבדלים, בעוד אחרים אינם שומעים. גם בין אלה השומעים הבדלים, יש כאלה המעדיפים את א' בעוד האחרים מעדיפים דווקא את ב'. יש אנשים שעבורם ההשקעה בכבלים כדאית, בעוד לאחרים ההשקעה אינה כדאית, גם כאשר הם שומעים הבדלים.
לא ניתן להביא ראייה אובייקטיבית לנושא שבמהותו הוא סובייקטיבי.
לא, אף אחד לא טען את זה. לפחות לא אני.
מה שנטען זה שאין אף עדות שסותרת את מה שאנו כבר יודעים, ולכן התיאוריה אינה קורסת.
הסיבה לכך היא שאין שום הוכחה שקיימים הבדלים שמיעים שאינם באים לידי ביטוי באות החשמלי. זאת ללא כל קשר לסוג החוויה הסובייקטיבית הנובעת מהבדלים אלה.
ובפעם העשירית - זו הסיבה שהמדע אינו חוקר את התופעה.
זה שאנשים טוענים שהם שומעים הבדלים - זה בחזקת נתון.
אולם לא ניתן להגיע למסקנה לפיה הדבר נובע מהבדל פיסי בין כבלים - ואז לטרוח לחקור מהותו של הבדל זה - משום שתוצאות מבחנים עיוורים לא מראות שאכן קיימים הבדלים בין כבלים שמניבים אות חשמלי זהה. אין כל "ביטול של עדויות", אולם יש להן הסבר מדעי שמניח את הדעת - כי לא הוכיחו אחרת - וזה ההסבר הפסיכולוגי.
להוכיח אחרת? אין כרגע כלי מהימן יותר ממבחנים עיוורים. אנשים מוזמנים להציע כלי אחר, ובתנא שיהיה לוגי, אובייקטיבי ובלתי-מוטה.
ושוב, diz1 תוקף את הטוענים כתחליף לתקיפת הטענה.
ניכר כי אינך יודע על מה אתה מדבר. אין שום כלום בערכים סטטיסטיים?! תהליכים סטוכסטיים, עיבוד אותות סטטיסטי, תורת השיערוך ותורת הגילוי הם ענפי מחקר מדעיים מרכזיים באלקטרוניקה, במחשבים וגם באודיו. כמות המחקר המדעי שנעשית בהם עצומה והם מהווים תרומה מכרעת בהתפתחות הטכנולוגית של סוף המאה העשרים והלאה.
טיעון ענייני, מנומק ומשכנע.
ואגב, ממני לא שמעת ולא תשמע שום "פסאודו" מדע. אני נותן סימוכין מדעי טהור לכל מושג שאני משתמש בו, ונכון גם לתת מקורות יותר רציניים מויקיפדיה. זאת בניגוד לטוענים כמו יואל פרלמן, למשל: בנסיון לבטל את דברי בהודעותיו למעלה, כמעט כל טענה שלו פשוט הסתכמה במשהו בסגנון "זאת עובדה ידועה כבר שנים רבות", ללא כל סימוכין.
איש אינו בא למדוד את החוויה, אלא לטעון אם אמור או לא אמור בכלל להיות הבדל בצליל - שממנו נובע הבדל בחוויה - יהא אשר יהיה.
לא נכון. אין דבר כזה "יותר" תלוי-זמן מאשר תלוי-תדר, כי מדובר בהתמרת פורייה, שהיא התמרה הפיכה. ממישור הזמן אפשר לעבור למישור התדר, ולחזור ללא כל שינוי באות. שני ה-domain-ים שקולים זה לזה.
מאפייני התמסורת מתייחסים ישירות לאותות החשמליים - בין אם אלה מייצגים מוסיקה או כל אות חשמלי אחר.
אם במקום "פונקציית תמסורת" אכתוב "תגובה להלם", אני מדבר איתך ב-Time Domain. המעבר בין שתי אלה הינו דו-כיווני.
לא, אתה החלפת בין השאלה והתשובה (או הסיבה והתוצאה).
מה זה רלבנטי? אני איני מבקש דבר. נשאלה השאלה מה יודע המדע. גם תמונה אני אבחר לפי העיניים, אולם אם תישאל השאלה האם מדעית קיים בכלל הבדל בין שתי תמונות שלאנשים מסוימים נראות זהות ולאחרים שונות - אז השוואה אריתמטית היא כלי שפיטה מצוין לכך. השאלה המקורית הייתה מה המדע יודע לגבי הבדלים בין כבלים.
אין זה רלבנטי. ה-ADC ישפיע באופן זהה על שני אותות זהים שנכנסים אליו, ותוצר ההקלטה יהיה זהה.
אתה מסלף את דבריי. אני איני מסתכל על וקטור המספרים המוקלט בעת הקלטה. בסה"כ טענתי ששני וקטורי מספרים זהים זה לזה לא יישמעו שונים אחד מהשני. טריויאלי.
גם וגם. ציוד הקלטה ירוד בוודאי ישפיע על איכות ההקלטה. אבל אני לא חושב שאני צריך להגיד לך את זה, אני די משוכנע שזה ברור לך. איני מבין מה אתה בא להגיד כאן.
נערך לאחרונה ב:
גם אין הוכחה לכך שהבדלים נשמעים בין כבלים אכן נמדדים (באופני המדידה המקובלים), או איזה שינוי נמדד מתבטא באיזה שינוי נשמע.
כאשר ההבדלים נשמעים בבדיקות עיוורות, ההבדלים נובעים בוודאות מהכבלים השונים (כולל השילוב שלהם עם המקור, או המבוא והיעד, או המוצא).
הבדלים בין כבלים נשמעים גם במבחנים עיוורים.
לא ידוע לי על אף אחד שמצא התאמה (קורלציה) בין הבדלים נשמעים לבין מדידות חשמליות.
פונקצית התמסורת מתייחסת לאותות חשמליים, לא למוסיקה.
האם מובן לך ההבדל בין השניים?
מאידך, ה- ADC עלול להשפיע על גוון הצליל יותר מאשר כבל כלשהו.
מבחינתי, זה עדיין טעון בדיקה, זה לא מוכח.
אגב, האם אותו ווקטור מספרים יישמע זהה על רמקולים שונים ו/או בחדרים בעלי אקוסטיקה שונה?
(רוצה לאמור, ווקטור המספרים עדיין אינו מעיד על כיצד הוא יישמע בתנאים שונים).
על כל פנים, זה לא שייך להקלטות אנלוגיות.
זה רעיון, וזה רעיון
RAHOZ
"ו,כן, למי ששאל- אני מחד מאמין ליואלפ (גם בלי עדות לונה ) ששומע הבדלים ומאידך מאוד מבין את הסברי דיגיסן- ולכן הצעתי שימסור לו לאלתר (במקום להמתין לסיום שיפוצים, הכנת קפה, עוגיות....ובסוף עוד יאמר דיגיסן- "לא שמעתי" ) שני כבלים שנשמעים שונה....ונראה מה יראה האוסילוס שלו. קצת תכלס, מה רע?
אה. זה דווקא, בגלל המצב העגום הנ"ל, הרבה יותר פשוט. יתכבד מר דיגיסאן בפנייה לפרטי, ואמסור לו צמד אינטרקונקטים השרועים כחוט שאין לו הופכים (ההצעה תקפה לחודש). בעצם, יש גם כבלי רמקול. אז בבקשה
RAHOZ
"ו,כן, למי ששאל- אני מחד מאמין ליואלפ (גם בלי עדות לונה ) ששומע הבדלים ומאידך מאוד מבין את הסברי דיגיסן- ולכן הצעתי שימסור לו לאלתר (במקום להמתין לסיום שיפוצים, הכנת קפה, עוגיות....ובסוף עוד יאמר דיגיסן- "לא שמעתי" ) שני כבלים שנשמעים שונה....ונראה מה יראה האוסילוס שלו. קצת תכלס, מה רע?
אה. זה דווקא, בגלל המצב העגום הנ"ל, הרבה יותר פשוט. יתכבד מר דיגיסאן בפנייה לפרטי, ואמסור לו צמד אינטרקונקטים השרועים כחוט שאין לו הופכים (ההצעה תקפה לחודש). בעצם, יש גם כבלי רמקול. אז בבקשה
נערך לאחרונה ב:
ציטוט מהכתבה על יואב גבע והרמקול
"ומה לגבי מדידות כבלים מול האזנה?
לא יתכן מצב בו האוזן האנושית שומעת ואילו מכשיר המדידה לא מסוגל למדוד, יש מיקרופונים הרבה יותר רגישים מאשר אוזן אנוש."
מאחר ויש לי את האמונה שבן אדם שמייצר רמקול של חצי מיליון ש"ח בקירוב, יודע "קצת" על מדידות ותוצאות,
אני חושב שהציטוט שלו עונה על התשובה של נמר (אי שם בעמוד הראשון).
ולפחות מבחינתי מסמן חזרה לשיגרה, כי התשובות הקודמות שניתנו לשאלותיי השאירו אותי "במצוקה"
"ומה לגבי מדידות כבלים מול האזנה?
לא יתכן מצב בו האוזן האנושית שומעת ואילו מכשיר המדידה לא מסוגל למדוד, יש מיקרופונים הרבה יותר רגישים מאשר אוזן אנוש."
מאחר ויש לי את האמונה שבן אדם שמייצר רמקול של חצי מיליון ש"ח בקירוב, יודע "קצת" על מדידות ותוצאות,
אני חושב שהציטוט שלו עונה על התשובה של נמר (אי שם בעמוד הראשון).
ולפחות מבחינתי מסמן חזרה לשיגרה, כי התשובות הקודמות שניתנו לשאלותיי השאירו אותי "במצוקה"
ציטוט מהכתבה על יואב גבע והרמקול
"ומה לגבי מדידות כבלים מול האזנה?
לא יתכן מצב בו האוזן האנושית שומעת ואילו מכשיר המדידה לא מסוגל למדוד, יש מיקרופונים הרבה יותר רגישים מאשר אוזן אנוש."
מאחר ויש לי את האמונה שבן אדם שמייצר רמקול של חצי מיליון ש"ח בקירוב, יודע "קצת" על מדידות ותוצאות,
אני חושב שהציטוט שלו עונה על התשובה של נמר (אי שם בעמוד הראשון).
ולפחות מבחינתי מסמן חזרה לשיגרה, כי התשובות הקודמות שניתנו לשאלותיי השאירו אותי "במצוקה"
מאחר והבאת ציטוט, מן הראוי להביא גם את הדברים האחרים שנאמרו באותו הקשר:
" ללא ספק, יש עדיין יתרון אחד של האזנה על פני המדידות: בכדי לתאר מוצר במדידות, זקוקים לכ- 300 מדידות, אבל, האזנה בודדה, יכולה לוודא תוצאה של אינספור מדידות כאלו.
אוזן היא כלי אימות הטוב ביותר שיש, למרות שהאוזן לא תמיד רגישה כמו כלי מדידות מסוימים, אני תמיד מבלה זמן רב (לפחות חצי שנה) עם כל רמקול לפני שהוא מושק לשוק.
בנוסף, אנחנו פועלים באופן קבוע עם מספר "יועצי האזנה", מוזיקאים קלאסיים שמהווים את צוות האזנה של החברה, אנחנו מעדיפים אנשים מבחוץ על פני עובדים שמראש מרגישים מחויבות למוצר עליו עבדו.
אבל בפירוש, אוזן – היא אינה כלי פיתוח אלא כלי "וריפיקציה"."
לא הבאתי את המשך הציטוט בגלל 2 סיבות
1. הוא לא קשור במהומה לשאלה של נמר
2. ההמשך של הציטוט ברור מאליו, טעם הוא דבר סוביקטיבי לגמרי ואינו ניתן למדידה ואף אחד כולל אנוכי לכל אורך השירשור הארוך הזה לא טען שקל או אפשרי למדוד איכות דרך מדידות, אלה טענו שאפשרי למדוד שוני כלשהו בין כבלים דרך מדידות.
אתה מדבר על כך שטעם הוא דבר סובייקטיבי (דבר שהוא נכון בפני עצמו), בעוד המשך הציטוט שהבאתי מדבר על כך שהאוזן היא כלי האימות הטוב ביותר שיש – וכן שכיצרן הם משתמשים במבחני האזנה, בנוסף למדידות.
אגב, אם המדידות נותנות את כל התמונה, לשם מה להוסיף מבחני האזנה על המדידות?
או שאולי המדידות לא נותנות את כל התמונה?
נערך לאחרונה ב:
כל השירשור הארוך הזה התנהל סביב השאלה האם המדע יכול להמחיש את ההבדלים בין כבלים שונים, אף אחד לא טען שהמדע לבדו מספיק בשביל לדעת מה נשמע יותר טוב לאוזן.
בסה"כ הועלו פה רעיונות למספר ניסויים "מדעיים" כדי לנסות למצא הבדל "על הנייר" בין הכבלים,
הנתונים לא מספקים תמונה מלאה על טיב הצליל, וזה נראה לי ידוע לכולם
הרי אף אחד לא רוכש רמקול רק מלהסתכל על נתוני העכבה\וואט\נצילות\קרוס אובר וכדומה
ואף אחד גם לא קונה מקור או מגבר רק מלהסתכל על הספקטרום שהוא יוצר.
אין תחליף לאוזן, ורצוי שהאוזן תיהיה אישית ולא אוזן שאולה מחבר כזה או אחר
שבוע טוב
הבדלים נמדדים קיימים.
התאמה (קורלציה) בין הבדלים נמדדים להבדלים נשמעים – ככל הידוע לי – לא, או טרם. דהיינו, לא ניתן להגיד כיצד רכיב זה או אחר יישמע כתוצאה מהמדידות שלו, לא עד הסוף.
הנתונים לא מספקים תמונה מלאה על טיב הצליל, וזה נראה לי ידוע לכולם
הרי אף אחד לא רוכש רמקול רק מלהסתכל על נתוני העכבה\וואט\נצילות\קרוס אובר וכדומה
ואף אחד גם לא קונה מקור או מגבר רק מלהסתכל על הספקטרום שהוא יוצר.
אין תחליף לאוזן, ורצוי שהאוזן תיהיה אישית ולא אוזן שאולה מחבר כזה או אחר
מסכים עם כל מילה – ואני מקווה שזה אכן ידוע לכולם.
מי שרוצה לראות הבדלים בין כבלים, ולהבין מדוע יש מדידות שזה לא נראה ומדוע יש מדידות שכן, מוזמן לדפדף לכאן
http://www.audiodesignline.com/howto/showArticle.jhtml?articleID=201807390
עכשיו, עם הסבר ודיאגרמות, אלו שלא שמעו הבדל ישמעו.
עובדה, רואים
http://www.audiodesignline.com/howto/showArticle.jhtml?articleID=201807390
עכשיו, עם הסבר ודיאגרמות, אלו שלא שמעו הבדל ישמעו.
עובדה, רואים
- הודעות
- 14,184
- מעורבות
- 1,629
- נקודות
- 113
diz1
חבר משקיען
- הודעות
- 1,656
- מעורבות
- 1
- נקודות
- 0
בהמשך לדיון כאן על " מדעי"
רציתי להסב את תשומת הלב של כל מיני בוגרי תואר ראשון בחוק אוהם שמתלהבים מטענות מדידות של יצרן כזה או אחר:
יש איזו סברה שעקומה שטוחה לאורך התדרים השונים היא המטרה פיתוחית של מכשיר אודיו וזה גם נשמע טוב.
רציתי להסב את תשומת ליבם של המדענים המלומדים כאן לעובדה נוספת והיא עקומות השמיעה שלנו.
מעבר להיותם שונים מאדם לאדם ומשתנה לאורך הגיל
http://www.iurc.montp.inserm.fr/cric51/audition/english/audiometry/ex_audiog/e_audiogramme.gif
והיות חלק מהאנשים כאן בוחר "למדוד" נתונים של מכשירים, בין אם הוא מדד אותם בעצמו או בין אם הוא נסמך על פירסומים של היצרן (כפי שהיצרן טוען שנמדדו)
רציתי להזכיר עובדה קטנה (שלא ראיתי שעלתה בדיונים אצל כל "המומחים") והוא הגרף הבא:
http://www.hearing.com.au/upload/Normal_hearing.jpg
כביכול בטווח התדרים הנשמע על ידינו, במצב של שמיעה תקינה- הגרף שטוח ואנחנו אמורים לשמוע את טווח התדרים הנשמע באותו עוצמה.
מכאן ההגיון שמוצר אודיו יוציא גרף שטוח בין התדרים כי אנחנו שומעים "בגרף שטוח" במצב שמיע תקין.
אממה מה-אנחנו לא ממש שומעים "בגרף שטוח". הגרף השטוח של בדיקת שמיעה הוא אקסטרפולציה ונירמול של מצב שמיעה הטבעי- בו אנחנו לא שומעים באותה עוצמה את התדרים השונים ולמעשה הגרף קופץ מתדר לתדר וזה נראה במציאות קו מזוגזג.
הבעיה היא שקו מזוגזג קשה להשוות בין אדם לאדם או באותו אדם לאורך השנים. זה פשוט מסובך.
לכן , הבדיקת שמיעה "מוציאה" דיאגרמה מנורמלת לקו ישר (למרות שבמציאות הדבר לא כך).
עובדה נוספת שצריכה להנתן בידי המדענים המלומדים היא שהביטוי הגרפי של המדידות הוא בסקאלה לוגריטמית ולא ישרה.
לאור כל אילו- אני ממליץ לכל המודדים באשר הם, אילו עם הפטיש ביד שרואים רק מסמרים- להמשיך ולמדוד בקצב מוגבר- אולי בסוף זה יגרום לציוד שלהם להשמע טוב יותר.
דבר אחר
מייקל לבורגנה (שעזר לי רבות בקישור לאדם יקר) מפרסם רשימות מאוד יפות על "האנשים מאחורי" (או מאחורי הקלעים או "הבמה האחורית"- מושג מובן יותר לאודיופילים) בטור המתמשך שלו.
במאמר האחרון , הוא מתייחס למה שמתדיין כאן
http://www.6moons.com/audioreviews/roadtour19/roadtour19_3.html
http://www.6moons.com/audioreviews/roadtour19/roadtour19_4.html
ובעצם כותב את מה שכולנו יודעים.
(עוד שבוע אני פוגש שם בחדר בניו יורק את נורי קומורה ועוד מישהם ביחד עם מכשיר רלוונטי עבורי- אבל זה סיפור לפעם אחרת)
רציתי להסב את תשומת הלב של כל מיני בוגרי תואר ראשון בחוק אוהם שמתלהבים מטענות מדידות של יצרן כזה או אחר:
יש איזו סברה שעקומה שטוחה לאורך התדרים השונים היא המטרה פיתוחית של מכשיר אודיו וזה גם נשמע טוב.
רציתי להסב את תשומת ליבם של המדענים המלומדים כאן לעובדה נוספת והיא עקומות השמיעה שלנו.
מעבר להיותם שונים מאדם לאדם ומשתנה לאורך הגיל
http://www.iurc.montp.inserm.fr/cric51/audition/english/audiometry/ex_audiog/e_audiogramme.gif
והיות חלק מהאנשים כאן בוחר "למדוד" נתונים של מכשירים, בין אם הוא מדד אותם בעצמו או בין אם הוא נסמך על פירסומים של היצרן (כפי שהיצרן טוען שנמדדו)
רציתי להזכיר עובדה קטנה (שלא ראיתי שעלתה בדיונים אצל כל "המומחים") והוא הגרף הבא:
http://www.hearing.com.au/upload/Normal_hearing.jpg
כביכול בטווח התדרים הנשמע על ידינו, במצב של שמיעה תקינה- הגרף שטוח ואנחנו אמורים לשמוע את טווח התדרים הנשמע באותו עוצמה.
מכאן ההגיון שמוצר אודיו יוציא גרף שטוח בין התדרים כי אנחנו שומעים "בגרף שטוח" במצב שמיע תקין.
אממה מה-אנחנו לא ממש שומעים "בגרף שטוח". הגרף השטוח של בדיקת שמיעה הוא אקסטרפולציה ונירמול של מצב שמיעה הטבעי- בו אנחנו לא שומעים באותה עוצמה את התדרים השונים ולמעשה הגרף קופץ מתדר לתדר וזה נראה במציאות קו מזוגזג.
הבעיה היא שקו מזוגזג קשה להשוות בין אדם לאדם או באותו אדם לאורך השנים. זה פשוט מסובך.
לכן , הבדיקת שמיעה "מוציאה" דיאגרמה מנורמלת לקו ישר (למרות שבמציאות הדבר לא כך).
עובדה נוספת שצריכה להנתן בידי המדענים המלומדים היא שהביטוי הגרפי של המדידות הוא בסקאלה לוגריטמית ולא ישרה.
לאור כל אילו- אני ממליץ לכל המודדים באשר הם, אילו עם הפטיש ביד שרואים רק מסמרים- להמשיך ולמדוד בקצב מוגבר- אולי בסוף זה יגרום לציוד שלהם להשמע טוב יותר.
דבר אחר
מייקל לבורגנה (שעזר לי רבות בקישור לאדם יקר) מפרסם רשימות מאוד יפות על "האנשים מאחורי" (או מאחורי הקלעים או "הבמה האחורית"- מושג מובן יותר לאודיופילים) בטור המתמשך שלו.
במאמר האחרון , הוא מתייחס למה שמתדיין כאן
http://www.6moons.com/audioreviews/roadtour19/roadtour19_3.html
http://www.6moons.com/audioreviews/roadtour19/roadtour19_4.html
ובעצם כותב את מה שכולנו יודעים.
(עוד שבוע אני פוגש שם בחדר בניו יורק את נורי קומורה ועוד מישהם ביחד עם מכשיר רלוונטי עבורי- אבל זה סיפור לפעם אחרת)
נערך לאחרונה ב: