בהחלט מחמם את הלב, ודאי זה של יצרני מחירי ה"היי היי הייאר אנד" למיניהם, שרואים כאן דוגמה פעוטה אבל כנראה מייצגת למדי של התפיסה ולפיה ברגע שזה יקר ובאופן משמעותי, זה ובהכרח, גם טוב יותר, גם בנוי לתלפיות יותר. ומה שהכי חשוב הוא שההטמעה כה מוצלחת עד שהיא חוסכת אפילו את הצורך בבדיקה או בהתרשמות אישית. מסתבר שההנחה שכמה אלפי שקלים בודדים די בהם לבנות כמעט כל מה שאתה רוצה ורק שולי הרווח או היקף ההשקעה במיתוג והוצאות נילוות אחרות הם שיקבעו מה יהיה תג המחיר, אינה תקפה יותר, לפחות אצל הצרכנים. וגם כשאני ובאופן טבעי נכנע לפעמים לייצר המובן הזה שמחניף גם לתחושת הפיינשמקריות, גם לעומקו של הכיס הפרטי, אני מייד מדמיין לי תיק של ויטון או הרמס ותיכף נרגע.