ANA[DIA]LOG -- קשקשן צמרת

  • פותח הנושא AK1
  • פורסם בתאריך

AK1

חבר משקיען
הודעות
11,877
מעורבות
2,915
נקודות
113
עמיר יקירי
מצטער לומר לך למרות מחקריך המעמיקים שגודל הבמה שנקלטת ממערכת סטריאו אינה קשורה הדוקות למיקום המקרופונים או למיבנה האפרכסת , אינני מבין בכלל מעשית את אשר אתה כותב ומפשפש במחקרים , גובה הבמה קשור למיקום הרמקולים בחדר ,למיבנה החדר ולפיזור הרמקולים , מעבר לכך , גם שהתזמורת ממוקמת נמוך מהיציע רוס האולמות והכנסיות הטובים אקוסטית עם כיפה עגולה בגובה עצום מגדילות את נפח הצליל לאין שיעור מהמתלול שבו ישובה התזמורת , גם החדר הפרטי יש לעבוד על העניין וכבר נתקלתי בימי חלדי בבמות ממערכות נחשבות שמשדרות במה בגודל של תיאטרון בובות קטנטן בקאנטרי , וזה שתלחם באמצעות בינה מלאכותית ופשפוש בתחום עדיין ישאיר לך את אותה במה וזה קצת אבסורדי להלחם בבמה נמוכה מדי עיי מודעה כאן , מהכרותי את המכיילים הבכירים באירופה , הדבר הראשון שהם שמים לב הוא למיבנה הבמה ,לשכבות ,לגובה ,לרוחב , ואין דבר כזה שיעבור בשלום במה של מטר וחצי רוחב על גובה 80 סמ !!!!!!
אצלי במה כזו התקבלת כשהמערכת כבויה , ואתה יכול עד מחר לבלבל לנו את אשר כתבת למעלה , יש שיאמרו שמדובר בגודל לא טיבעי , זיקוקי דינור בדינמיקה , חוסר אנינות טעם , חוסר פרופורציה למוקלט , כל הללו הם צידוקים מביכים לבמה קטנטונת , למה אצלי לא משנה מה אשמע גודל הבמה עצום ? ואותי באופן אישי זה מרגש הרבה יותר מאשר לשמוע את סלילי המיתרים בגיטרה בגובה של 30 סמ מהריצפה , לא שמעתי אצלך ,אבל יכול לומר לך שאותי מבחינת בדר העדיפות מעניין יותר הבמה והדינמיקה שתתקרב לליב הרבה יותר מאשר דיוק טונלי מקרוסקופי , אבל מכיוון שאנו כל כך שונים , יתכן וטעמך הוא הנכון ומסב לך הנאה , רק שמכיילי האודיו היו הולכים מהר לאכול פלאפל במקום להאזין לבמה מיניאטורית עם צלילים שמופקים מהורן שלא כדרך הטבע , שא ברכה , ותחסוך לנו תמונות איזוטריות שאיזה דפוק ניסה !
שניצל יקירי,

יש כמה דברים שאני לא מבין בהתנהלותך, כולל:
  1. אם אתה לא מבין את מה שכתבתי -- ובעליל לא הבנת, אבל אני לא לוקח את זה נגדך -- איך אתה יכול לומר שאני מבלבל?

    אני לא חושב שכל מי שאוהב צליל טוב ממערכת צריך להבין או להתעניין בצדדים הטכניים של זה, בהקלטות, במיקרופונים, בצורות ייצוג, ומה לא. רק מי שמתעניין בזה מתעניין בזה. לכן לא מפריע לי שאתה לא מבין כל פיפס שאני כותב, ואני לא חושב שצריך להפריע לך שיש דברים שאני כותב שאינם מופנים אליך אלא רק למתעניינים באספקטים האלה. לא כל אחד אמור להתעניין ו/או להבין בכל האספקטים של התחביב במידה שווה.

  2. איך זה שכשאני מסרב לשתף איתך פעולה בירידה על עצמך ומציע לנטוש את הכיוון הזה לצמיתות, ומשבח אותך על יכולותיך ותרומתך לתחום, אתה לא טורח לענות, אפילו לא לעשות לייק, אבל כשגיא קורא לך חרש ובהמה (וגם כותב שטויות שאתה לא מבין עד כמה הן שטויות), אתה יוצא להגנתו ומסביר לו עם סימני לב עד כמה אתה מעריך אותו ואת כתיבתו ולא נפגע ממנו. לא הבנתי את המזוכיזם הזה.

  3. אתה מנסה לפרש את דברי כאילו הבמה אצלי קטנה ונמוכה, עם צלילים מהורן שלא דרך הטבע וכיו"ב, וכאילו אני מנסה להגן על זה -- בלי ששמעת אצלי -- ושאני חושב שטעמי הוא הנכון ושלך לא, מה שלא אמרתי ולא חשבתי -- כתבתי מיליון פעם שאני מקבל כל טעם באשר הוא, גם אם הוא לא לפי הסטנדרטים האודיופיליים של היי פידליטי.

    גם התמונות של המיקרופונים עם האפרכסות הראשים לא הופנו אליך, אלא למתעניינים, שזה כאמור לא כולם. לדעתי, זה לא מתאים שתדרוש/תצפה שיכתבו כאן רק דברים שמתאימים למה ששניצל מתעניין בו, מבין, אוהב, ומוצא חן בעיניו, ויחסכו מכולם את כל מה שלא.

אני לא מנסה להתנשא עליך ו/או להקטין אותך -- למעשה לגמרי להיפך -- או להמציא לגביך דברים שאינם אתה ואינם נובעים ממך. אנא אל תעשה את זה לי. זה לא לעניין משום בחינה.
 

exupgh12

חבר משקיען
הודעות
5,069
מעורבות
3,076
נקודות
113
היות והדיון הצליח להגיע לנושאים כמו מתמטיקה, פיזיקה, תרומתם של כבלים והשפעת DSP על הסאונד...

העקרונות של פיזיקה ומתמטיקה הם בסיסיים להבנת מערכות שמע, אך ישנם מגבלות בהסבר ובאופטימיזציה של השמעת שמע בגלל המורכבות של המערכות והידע המדעי הנוכחי. הנקודות העיקריות:

  • מודלים של חומרים: הבנה מוגבלת של התנהגות חומרים ברכיבי שמע משפיעה על ביצועיהם.
  • פסיכואקוסטיקה: תפיסת השמע האנושית מורכבת ואינה מתוארת במלואה במודלים הקיימים.
  • אינטראקציות לא ליניאריות: קשה לדגמן במדויק אינטראקציות מורכבות בין רכיבי מערכת שמע.
  • מגבלות חישוביות: הכוח והטכניקות החישוביות הנוכחיים מוגבלים.
  • טכנולוגיות מתפתחות: חידושים דורשים עדכון תיאוריות קיימות.
על אף שכבלים גורמים לשינויים בסאונד הכללי שנקבל מדובר ברכיב שאינו צפוי, כלומר, אי אפשר לדעת איזה כבל יהיה טוב יותר בחיבור X או במערכת Y. מי שמנסים לתקן סאונד ובעיות באמצעות כבלים....בהצלחה!

אומנם טכנולוגיות עיבוד אותות דיגיטלי (DSP) משפרות את איכות השמע, אך אינה מתגברת על כל הבעיות התיאורטיות של אקוסטיקת חדרים משום שגם היא נתונה למגבלות פיזיות, אי ליניאריות ודיוק המדידות.

לא אחדש דבר אם אומר שכנראה הדרך להשגת ביצועים אקוסטיים אופטימליים עוברת בשילוב של RC ביחד עם טיפולים פיזיים מתאימים בחדר (כגון ספיגה, דיפוזיוזרים, מלכודות בס) ומיקום רמקולים זהיר. גישה רב-ממדית תתמודד טוב יותר עם המגוון הרחב של בעיות אקוסטיות, ותספק פתרון הוליסטי יותר לשחזור שמע באיכות גבוהה.
 

Audiofile

אוהב את התחום
הודעות
400
מעורבות
60
נקודות
28
אחלה שניצל
אוהב את הגישה של הבן אדם
סופר נחמד ומכבד את כולם
 

issi

אוהב את התחום
הודעות
255
מעורבות
234
נקודות
43
לא אחדש דבר אם אומר שכנראה הדרך להשגת ביצועים אקוסטיים אופטימליים עוברת בשילוב של RC ביחד עם טיפולים פיזיים מתאימים בחדר (כגון ספיגה, דיפוזיוזרים, מלכודות בס) ומיקום רמקולים זהיר. גישה רב-ממדית תתמודד טוב יותר עם המגוון הרחב של בעיות אקוסטיות, ותספק פתרון הוליסטי יותר לשחזור שמע באיכות גבוהה.
זאת בהחלט הדרך הנכונה שילוב של אקוסטיקה, RC ומיקום רמקולים במערכת נתונה.
לא לשכוח גם שחדר ההאזנה צריך להיות גם אסטטי כך שיהי נעים להיות בו וזה מגביל את כמות הטיפול האקוסטי האפשרי. לRC אין בעיות אסתטיקה וזה יתרון, יש גם הרבה גמישות בכיול להבאת הסאונד לטעמך.
 

RB68

חבר משקיען
הודעות
716
מעורבות
586
נקודות
93
היות והדיון הצליח להגיע לנושאים כמו מתמטיקה, פיזיקה, תרומתם של כבלים והשפעת DSP על הסאונד...

העקרונות של פיזיקה ומתמטיקה הם בסיסיים להבנת מערכות שמע, אך ישנם מגבלות בהסבר ובאופטימיזציה של השמעת שמע בגלל המורכבות של המערכות והידע המדעי הנוכחי. הנקודות העיקריות:

  • מודלים של חומרים: הבנה מוגבלת של התנהגות חומרים ברכיבי שמע משפיעה על ביצועיהם.
  • פסיכואקוסטיקה: תפיסת השמע האנושית מורכבת ואינה מתוארת במלואה במודלים הקיימים.
  • אינטראקציות לא ליניאריות: קשה לדגמן במדויק אינטראקציות מורכבות בין רכיבי מערכת שמע.
  • מגבלות חישוביות: הכוח והטכניקות החישוביות הנוכחיים מוגבלים.
  • טכנולוגיות מתפתחות: חידושים דורשים עדכון תיאוריות קיימות.
על אף שכבלים גורמים לשינויים בסאונד הכללי שנקבל מדובר ברכיב שאינו צפוי, כלומר, אי אפשר לדעת איזה כבל יהיה טוב יותר בחיבור X או במערכת Y. מי שמנסים לתקן סאונד ובעיות באמצעות כבלים....בהצלחה!

אומנם טכנולוגיות עיבוד אותות דיגיטלי (DSP) משפרות את איכות השמע, אך אינה מתגברת על כל הבעיות התיאורטיות של אקוסטיקת חדרים משום שגם היא נתונה למגבלות פיזיות, אי ליניאריות ודיוק המדידות.

לא אחדש דבר אם אומר שכנראה הדרך להשגת ביצועים אקוסטיים אופטימליים עוברת בשילוב של RC ביחד עם טיפולים פיזיים מתאימים בחדר (כגון ספיגה, דיפוזיוזרים, מלכודות בס) ומיקום רמקולים זהיר. גישה רב-ממדית תתמודד טוב יותר עם המגוון הרחב של בעיות אקוסטיות, ותספק פתרון הוליסטי יותר לשחזור שמע באיכות גבוהה.
חלק מהרשימה שלך נכונה במובן הכללי ביותר (אבל לא בהכרח באופן שרלוונטי לענינינו) וחלק פשוט לא נכון:
  • מודלים של חומרים: הבנה מוגבלת של התנהגות חומרים ברכיבי שמע משפיעה על ביצועיהם. - בפירוש לא נכון. יש באמירה הזו "הנחת המבוקש", היינו אתה מניח שתהיה השפעה על הסאונד*, גם כשהידע הפיזיקלי לא תומך בזה ואז מצביע על כך שההשפעה לא מוסברת (כי הי, הפיזיקה לא הסבירה...). אין גם הגיון בלכרוך יחד דיון על השפעת חומרים המשמשים בתפקידים שונים לגמרי בדיזיין. לא דומה ניתוח רזוננסים של ממברנה לניתוח רכיב חשמלי פסיבי או מוליך וגם שם אין הגיון "מאגד" - לא דומה (למשל) דיוק של נגד פול-אפ בכניסה דיגיטלית לזה של נגד בכניסה שסוכמת סיגנל באלאנסד...
  • פסיכואקוסטיקה: תפיסת השמע האנושית מורכבת ואינה מתוארת במלואה במודלים הקיימים. נכון שהיא לא מוסברת במלואה אבל לא מעט כן ידוע ועדיין זוכה להתעלמות מוחצת כהסבר אפשרי. הדוגמה הכי שכיחה היא עקומות פלטשר-מונסון שנדמה שלא משנה כמה שיסבירו אותם, חובבים לא מפנימים שללא השוואת ווליום בפועל, בנקודת האזנה ובאמצעות מיק' מכוייל (סליחה חברים, כל מה שפחות מזה אינו השוואת ווליומים) - השוואות טונאליות/פרטים לא באמת תקפות.
  • אינטראקציות לא ליניאריות: קשה לדגמן במדויק אינטראקציות מורכבות בין רכיבי מערכת שמע. כן, לפעמים קשה אבל רוב הזמן לא. כשלא מקבלים רציונל הנדסי כמדריך לפתרון בעיות (ככל שיש) - אפשר תמיד לדמיין שהקומבינציה הספציפית יוצרת בעייה/"משהו"/x-פקטור לא צפוי (לא רצוי?, רצוי? כל אחד כיד הדמיון הטובה עליו). ניחא, לא אומר שזה לא אפשרי בכלל...
  • מגבלות חישוביות: הכוח והטכניקות החישוביות הנוכחיים מוגבלים. - מי אמר? ז'תומרת באמת סימולציה של תחומים מסויימים בפיזיקה (אקוסטיקה בכלל זה) יכולה ליצור אתגר חישובי אבל זה קיים בכל תחום ובכל תחום של סימולציה ממדלים את המציאות עד רמה מספקת בנסיבות העניין. זה מספיק טוב לתכנון מטוסים, תרופות או הברקסים של הסופרקאר החביבה עליך... עוד משהו - אם כל כך מהר נתקלים בתקרת החישוביות, מדוע כל כך הרבה חברות אודיופיליות לא ממדלות כלל, אפילו ברמת מורכבות שיכולה לרוץ על פנטיום משנות ה90? (יאמר לזכות מג'יקו :) שהם מסמלצים ביג-טיים).
  • טכנולוגיות מתפתחות: חידושים דורשים עדכון תיאוריות קיימות. - לא. ממש לא. תיאוריות מדעיות קיימות דורשות לעתים עדכון אבל לאו דווקא כפונקציה של חידושים טכנולוגים שאין מדע-חדש בצידם, רק מימוש (חדשני ומרשים ככל שיהיה) של הפיזיקה הידועה. מישהו כבר העיר על מבול פרסי הנובל (מדע חדש כן?) שאנו נתקלים בו בתעשיה...

"אומנם טכנולוגיות עיבוד אותות דיגיטלי (DSP) משפרות את איכות השמע, אך אינה מתגברת על כל הבעיות התיאורטיות של אקוסטיקת חדרים משום שגם היא נתונה למגבלות פיזיות, אי ליניאריות ודיוק המדידות." - קל לי להסכים עם זה, רק תזכורת, שכדאי לפתור בעיות "גדולות" לפני שטוענים להתמודדות עם השוליות יחסית או שניגשים לתפור טעם אישי. על זה רן כבר חפר מספיק :p

עוד על "פסיכו" - נדמה שחובבים מזלזלים במידת ההשפעה של הטיות קוגניטיביות ואחרות, תוך התעלמות משפע מחקרים, בני עשרות שנים, המתארים כמה דרמטית ההשפעה שלהן. התגובה הטיפוסית מאוד מתגוננת, כאילו מאן דהוא מטיל דופי באודיופיל, נסיונו או רגישות חוש השמיעה שלו. טיפה עצוב לי (טוב אולי הפרזתי) שאודיופילים יודעים כל כך מעט על החוש המופלא הזה, שבאמת מאגד יכולות מדהימות לזהות שינוים מינורים בנסיבות מסויימות ובסמיכות על ציר הזמן, מזהה תבניות בתחכום מרשים, אבל - מוצלח פחות בזיהוי ערכים מוחלטים והכי טריקי - פועל כמו ראייה דרך משקפת עם פוקוס משתנה שאינו ב100% בשליטת הצופה (אפרופו להשתמש ב"פירוט" נתפס במדד לאיכות).


*אחרון חביב, לעניין נקודת המוצא "יש שוני, מה מסביר אותו?" - כדי לטעון שיש הבדל בודאות מדעית ושהוא ראוי לחקירה או במינימום להיחשב כ"עובדה" - נדרש ניסוי דאבל-בליינדד מתודולוגי ונרחב. לא נדרש כזה בשביל כל החלטת רכישה, לא נדרש כזה בשביל להנות, לא נדרש כזה בשביל לומר "אני פאקינג מבסוט מהסאונד אצלי וגאה בו". רק בשביל לטעון למוחלטות על בסיס אפיזודות סופר סובייקטיביות ולא סדורות משום בחינה...

זהו כפרה, אווררתי את זה...
 

שניצל

חבר משקיען
הודעות
8,326
מעורבות
1,756
נקודות
113
אחלה שניצל
אוהב את הגישה של הבן אדם
סופר נחמד ומכבד את כולם
לא בדיוק , לא סתם הייתי היחידי שכונה כאן ״ חבר עצבני״ ולא ״ חבר משקיען״ - רוצה הכינוי בחזרה!!!!!
 

exupgh12

חבר משקיען
הודעות
5,069
מעורבות
3,076
נקודות
113
חלק מהרשימה שלך נכונה במובן הכללי ביותר (אבל לא בהכרח באופן שרלוונטי לענינינו) וחלק פשוט לא נכון:
  • מודלים של חומרים: הבנה מוגבלת של התנהגות חומרים ברכיבי שמע משפיעה על ביצועיהם. - בפירוש לא נכון. יש באמירה הזו "הנחת המבוקש", היינו אתה מניח שתהיה השפעה על הסאונד*, גם כשהידע הפיזיקלי לא תומך בזה ואז מצביע על כך שההשפעה לא מוסברת (כי הי, הפיזיקה לא הסבירה...). אין גם הגיון בלכרוך יחד דיון על השפעת חומרים המשמשים בתפקידים שונים לגמרי בדיזיין. לא דומה ניתוח רזוננסים של ממברנה לניתוח רכיב חשמלי פסיבי או מוליך וגם שם אין הגיון "מאגד" - לא דומה (למשל) דיוק של נגד פול-אפ בכניסה דיגיטלית לזה של נגד בכניסה שסוכמת סיגנל באלאנסד...

להלן ציטוטים וקישורים התומכים בטענה שהתנהגות החומרים המשמשים ברכיבי אודיו אינה מובנת במלואה ברמה מיקרוסקופית, מה שמשפיע על היכולת לבצע מודל מדויק ולחזות את תכונותיהם


"Material damping is a complex phenomenon, and is difficult to accurately model. For example, the presence of damping may give rise to complex modes of vibration, which are more difficult to model than normal modes (Caughey and O'Kelly, 1965). In practice, approximations are used to produce computationally simpler models using only normal modes."


  • פסיכואקוסטיקה: תפיסת השמע האנושית מורכבת ואינה מתוארת במלואה במודלים הקיימים. נכון שהיא לא מוסברת במלואה אבל לא מעט כן ידוע ועדיין זוכה להתעלמות מוחצת כהסבר אפשרי. הדוגמה הכי שכיחה היא עקומות פלטשר-מונסון שנדמה שלא משנה כמה שיסבירו אותם, חובבים לא מפנימים שללא השוואת ווליום בפועל, בנקודת האזנה ובאמצעות מיק' מכוייל (סליחה חברים, כל מה שפחות מזה אינו השוואת ווליומים) - השוואות טונאליות/פרטים לא באמת תקפות.

הנה ציטוטים והפניות התומכים בטענה בדבר מורכבות מערכת השמיעה האנושית והמגבלות של מודלים מתמטיים ותיאוריות פיזיקליות בלכידת תופעות פסיכואקוסטיות במלואן.

"While they can't account for all the nuances of perception, these models can help predict how sounds will be experienced under different conditions and identify factors like auditory masking."


"Hearing is not a purely mechanical phenomenon of wave propagation, but is also a sensory and perceptual event; in other words, when a person hears something, that something arrives at the ear as a mechanical sound wave traveling through the air, but within the ear it is transformed into neural action potentials."

אומנם אין התייחסות ישירה הקובעת באופן מפורש שמודלים ותיאוריות מתמטיות הן קירובים מפושטים שאינם יכולים לתפוס את מלוא המורכבות. עם זאת, ההכרות בכך שמודלים אינם יכולים להסביר את כל הניואנסים של התפיסה והתיאור של ההיבטים התחושתיים והעצביים המורכבים של השמיעה תומכות בעקיפין בטענה שהמודלים והתיאוריות הנוכחיות מוגבלות בתיאור מלא של התופעות הפסיכואקוסטיות המורכבות הכרוכות בשמיעה אנושית.

  • אינטראקציות לא ליניאריות: קשה לדגמן במדויק אינטראקציות מורכבות בין רכיבי מערכת שמע. כן, לפעמים קשה אבל רוב הזמן לא. כשלא מקבלים רציונל הנדסי כמדריך לפתרון בעיות (ככל שיש) - אפשר תמיד לדמיין שהקומבינציה הספציפית יוצרת בעייה/"משהו"/x-פקטור לא צפוי (לא רצוי?, רצוי? כל אחד כיד הדמיון הטובה עליו). ניחא, לא אומר שזה לא אפשרי בכלל...

קישורים וציטוטים התומכים בטענה בדבר האתגרים במודלים ובניבוי מדויק של האינטראקציות הלא-לינאריות וההתנהגות המורכבת של רכיבים מחוברים זה לזה במערכות שמע.

"Audio sound reproduction based on nonlinear interaction of acoustic waves in a duct is investigated. Special emphasis is given to the sum and difference frequency components generated by the nonlinear interaction of the primary waves."This paper directly acknowledges the nonlinear interactions between acoustic waves in audio systems, which are difficult to model accurately.


"This paper is concerned with perceptual control strategies for phys- ical modeling synthesis of vibrating resonant objects colliding non-linearly."The focus on developing control strategies for synthesizing non-linear collisions between resonant objects implies the inherent complexity in modeling such non-linear interactions accurately.


"We develop a compositional theory of nonlinear audio signal processing based on a categori- fication of the Volterra series."The need to develop new theoretical frameworks like this one based on Volterra series suggests that current physics and mathematics are limited in handling non-linear audio signal processing involving component interactions.

אף על פי שאף אחת מהתוצאות לא מציינת ישירות את הטענה מילה במילה, ההתייחסויות לחקירה, פיתוח אסטרטגיות ויצירת תיאוריות חדשות סביב אינטראקציות לא ליניאריות במערכות שמע מצביעות בבירור על המאבקים שעומדים בפני הפיזיקה והמתמטיקה הנוכחית במודלים מדויקים. חיזוי התנהגויות מערכת לא-לינאריות מורכבות אלה ואינטראקציות רכיבים הקשורות ביניהן.
 

exupgh12

חבר משקיען
הודעות
5,069
מעורבות
3,076
נקודות
113

  • מגבלות חישוביות: הכוח והטכניקות החישוביות הנוכחיים מוגבלים. - מי אמר? ז'תומרת באמת סימולציה של תחומים מסויימים בפיזיקה (אקוסטיקה בכלל זה) יכולה ליצור אתגר חישובי אבל זה קיים בכל תחום ובכל תחום של סימולציה ממדלים את המציאות עד רמה מספקת בנסיבות העניין. זה מספיק טוב לתכנון מטוסים, תרופות או הברקסים של הסופרקאר החביבה עליך... עוד משהו - אם כל כך מהר נתקלים בתקרת החישוביות, מדוע כל כך הרבה חברות אודיופיליות לא ממדלות כלל, אפילו ברמת מורכבות שיכולה לרוץ על פנטיום משנות ה90? (יאמר לזכות מג'יקו :) שהם מסמלצים ביג-טיים).

קישורים וציטוטים התומכים בטענה בדבר מגבלות חישוביות: היבטים רבים של מערכות שמע כוללים חישובים וסימולציות מורכבות שדוחפות את גבולות הכוח החישובי הנוכחי וטכניקות מתמטיות. זה גורם לרוב להפשטות או קירובים הכרחיים שעשויים שלא ללכוד באופן מלא את ההתנהגות בעולם האמיתי.

"Simulation for certain sys- tems, however, is now coming within range of real-time. Simpler 1D and 2D linear objects have manageable levels of computation, and can form the basis of a modular system when using multiple connected objects. Nonlinear behaviour can be introduced through the connection elements, leading to a wide range of possible sonic outputs."This acknowledges that even with current computational power, simulating complex nonlinear audio systems is very intensive, so simplifications to 1D and 2D linear objects are needed to make the computations manageable in real-time.


"This paper exam- ines such modular methods using finite difference schemes, within the constraints of real-time audio systems...as computational costs become prohibitive for certain types of simulation, approximations must be made."This directly states that approximations are required due to computational constraints when simulating certain types of audio systems.


"The computational com- plexity of this problem is very high and involves the calculation of estimated 10 normal modes that fall within the range of human hearing (20 Hz–20 kHz) for a large room."This highlights the high computational complexity involved in modeling room acoustics, which requires estimations and approximations.


הקישורים שהבאתי מצביעחפ בבירור על כך שמודלים וסימולציה מדויקים לחלוטין של מערכות אודיו מורכבות מוגבלים לרוב על ידי כוח חישוב נוכחי, הדורש פישוטים, קירובים או התמקדות בתת-קבוצות הניתנות לניהול של הבעיה המלאה כדי להפוך את החישובים למעשיים בזמן אמת או עם זמינות.


  • טכנולוגיות מתפתחות: חידושים דורשים עדכון תיאוריות קיימות. - לא. ממש לא. תיאוריות מדעיות קיימות דורשות לעתים עדכון אבל לאו דווקא כפונקציה של חידושים טכנולוגים שאין מדע-חדש בצידם, רק מימוש (חדשני ומרשים ככל שיהיה) של הפיזיקה הידועה. מישהו כבר העיר על מבול פרסי הנובל (מדע חדש כן?) שאנו נתקלים בו בתעשיה...

קישורים וציטוטים התומכים בטענה בדבר טכנולוגיות מתפתחות הדורשות הרחבות או תיקונים לתיאוריות ומודלים קיימים בפיזיקה ובמתמטיקה.

"A Vision: Mathematics for the Emerging Technologies" discusses the need for updating mathematics curriculum to align with emerging technologies. This implies that existing mathematical theories and models may need to be extended or revised to address novel technological developments.Specifically, it states:
"Traditional content is NOT appropriate today. All students need statistics, and many will not need the heavy dose of algebra that is traditionally required. Additional topics in discrete mathematics and modeling should be added to the curriculum, not necessarily as separate courses, but through integration with existing material."This suggests that emerging technologies necessitate incorporating new mathematical topics like discrete math and modeling into the curriculum, going beyond traditional content.


"Emerging Electronic Technologies" section, it lists several research projects focused on emerging materials and technologies like metamaterials, plasmonics, and hybrid perovskites. The need to study and develop models for these novel materials and photonic technologies implies that current theories may be inadequate or require revisions.For example:
"Name: Leverhulme Trust - Switching Light: Towards new paradigms in digital computing with metamaterials"

Investigating new computing paradigms with metamaterials suggests extending existing theories to account for the unique properties of these emerging materials.


למרות שלא נאמר ישירות, הדגש על חקר טכנולוגיות מתקדמות הכוללות חומרים חדשים, פרדיגמות מחשוב ואינטראקציות קל וחומר תומך בעקיפין בטענה שחידושים מתעוררים דורשים לעתים קרובות עדכון או תיקון של פיזיקה ומודלים מתמטיים קונבנציונליים כדי לתאר ולמנף את ההתפתחויות במלואן.
 

RB68

חבר משקיען
הודעות
716
מעורבות
586
נקודות
93
קישורים וציטוטים התומכים בטענה בדבר מגבלות חישוביות: היבטים רבים של מערכות שמע כוללים חישובים וסימולציות מורכבות שדוחפות את גבולות הכוח החישובי הנוכחי וטכניקות מתמטיות. זה גורם לרוב להפשטות או קירובים הכרחיים שעשויים שלא ללכוד באופן מלא את ההתנהגות בעולם האמיתי.

"Simulation for certain sys- tems, however, is now coming within range of real-time. Simpler 1D and 2D linear objects have manageable levels of computation, and can form the basis of a modular system when using multiple connected objects. Nonlinear behaviour can be introduced through the connection elements, leading to a wide range of possible sonic outputs."This acknowledges that even with current computational power, simulating complex nonlinear audio systems is very intensive, so simplifications to 1D and 2D linear objects are needed to make the computations manageable in real-time.


"This paper exam- ines such modular methods using finite difference schemes, within the constraints of real-time audio systems...as computational costs become prohibitive for certain types of simulation, approximations must be made."This directly states that approximations are required due to computational constraints when simulating certain types of audio systems.


"The computational com- plexity of this problem is very high and involves the calculation of estimated 10 normal modes that fall within the range of human hearing (20 Hz–20 kHz) for a large room."This highlights the high computational complexity involved in modeling room acoustics, which requires estimations and approximations.


הקישורים שהבאתי מצביעחפ בבירור על כך שמודלים וסימולציה מדויקים לחלוטין של מערכות אודיו מורכבות מוגבלים לרוב על ידי כוח חישוב נוכחי, הדורש פישוטים, קירובים או התמקדות בתת-קבוצות הניתנות לניהול של הבעיה המלאה כדי להפוך את החישובים למעשיים בזמן אמת או עם זמינות.




קישורים וציטוטים התומכים בטענה בדבר טכנולוגיות מתפתחות הדורשות הרחבות או תיקונים לתיאוריות ומודלים קיימים בפיזיקה ובמתמטיקה.


"A Vision: Mathematics for the Emerging Technologies" discusses the need for updating mathematics curriculum to align with emerging technologies. This implies that existing mathematical theories and models may need to be extended or revised to address novel technological developments.Specifically, it states:
"Traditional content is NOT appropriate today. All students need statistics, and many will not need the heavy dose of algebra that is traditionally required. Additional topics in discrete mathematics and modeling should be added to the curriculum, not necessarily as separate courses, but through integration with existing material."This suggests that emerging technologies necessitate incorporating new mathematical topics like discrete math and modeling into the curriculum, going beyond traditional content.


"Emerging Electronic Technologies" section, it lists several research projects focused on emerging materials and technologies like metamaterials, plasmonics, and hybrid perovskites. The need to study and develop models for these novel materials and photonic technologies implies that current theories may be inadequate or require revisions.For example:
"Name: Leverhulme Trust - Switching Light: Towards new paradigms in digital computing with metamaterials"

Investigating new computing paradigms with metamaterials suggests extending existing theories to account for the unique properties of these emerging materials.


למרות שלא נאמר ישירות, הדגש על חקר טכנולוגיות מתקדמות הכוללות חומרים חדשים, פרדיגמות מחשוב ואינטראקציות קל וחומר תומך בעקיפין בטענה שחידושים מתעוררים דורשים לעתים קרובות עדכון או תיקון של פיזיקה ומודלים מתמטיים קונבנציונליים כדי לתאר ולמנף את ההתפתחויות במלואן.
גיא, בהתייחס ל2 ההודעות -
בכפוף לכך שאקרא יותר בהמשך (קצר בזמן כרגע), לודא שלא החמצתי משהו:
לא באמת התייחסת לטענות שלי לגבי הכשלים ברציונל שלך. המובאות שלך מצביעות על הקושי האינרנטי במדע להגיע לדיוק מוחלט או וודאות (שבמונחים מעשיים אין, לעולם). אין תחום מדעי שאני לא יכול לשלוף מובאות שיצביעו על מוגבלותיו - ובמאמץ קטן ;). התעלמת לנוחותך מהביקורת (חחח נניח, בקטנה) שלי על ההגיון המעגלי המקובל בתחום ובעיקר מהמימד המעשי והכמותי - לא יודעים הכל, אבל רוב הזמן יודעים מספיק. אתה מטשטש גם את ההבדלים בין התקדמות מדעית להתקדמות טכנולוגית. שוב, מתנצל על התגובה החפוזה, לא התאפקתי.
 

exupgh12

חבר משקיען
הודעות
5,069
מעורבות
3,076
נקודות
113
גיא, בהתייחס ל2 ההודעות -
בכפוף לכך שאקרא יותר בהמשך (קצר בזמן כרגע), לודא שלא החמצתי משהו:
לא באמת התייחסת לטענות שלי לגבי הכשלים ברציונל שלך. המובאות שלך מצביעות על הקושי האינרנטי במדע להגיע לדיוק מוחלט או וודאות (שבמונחים מעשיים אין, לעולם). אין תחום מדעי שאני לא יכול לשלוף מובאות שיצביעו על מוגבלותיו - ובמאמץ קטן ;). התעלמת לנוחותך מהביקורת (חחח נניח, בקטנה) שלי על ההגיון המעגלי המקובל בתחום ובעיקר מהמימד המעשי והכמותי - לא יודעים הכל, אבל רוב הזמן יודעים מספיק. אתה מטשטש גם את ההבדלים בין התקדמות מדעית להתקדמות טכנולוגית. שוב, מתנצל על התגובה החפוזה, לא התאפקתי.

הי

לא אכנס לביקורת שלך על הרציונל או חוסר הרציונל. עצם העובדה שהמדע אינו מגיע לדיוק מוחלט או וודאות מוחלטת, גם אם הוא פועל באמצעות מודלים והיפותזות שנבדקות אמפירית ומשתפרות עם הזמן, יכולה להצביע שלא הגענו עדיין לנחלה בתחום שלנו ולסתור את הטענה "הכול כבר ידוע".

בנוסף, ההתקדמות המדעית אינה מקבילה תמיד להתקדמות הטכנולוגית. המדע מתמקד בהבנת העקרונות הבסיסיים, והטכנולוגיה משתמשת בידע הזה כדי לפתח פתרונות מעשיים. לא לכל הבנה שהגענו אליה קיים פתרון טכנולוגי, ועם הזמן מתגלות הבנות ועקרונות חדשים שלא היו מוכרים בעבר.

המדע הוא אומנם השיטה הטובה ביותר שיש לנו להבנת העולם ולפיתוח טכנולוגיות משופרות, אך הוא אינו חף מבעיות ואינו נטול טעויות.
 

RB68

חבר משקיען
הודעות
716
מעורבות
586
נקודות
93
הי

לא אכנס לביקורת שלך על הרציונל או חוסר הרציונל. עצם העובדה שהמדע אינו מגיע לדיוק מוחלט או וודאות מוחלטת, גם אם הוא פועל באמצעות מודלים והיפותזות שנבדקות אמפירית ומשתפרות עם הזמן, יכולה להצביע שלא הגענו עדיין לנחלה בתחום שלנו ולסתור את הטענה "הכול כבר ידוע".

בנוסף, ההתקדמות המדעית אינה מקבילה תמיד להתקדמות הטכנולוגית. המדע מתמקד בהבנת העקרונות הבסיסיים, והטכנולוגיה משתמשת בידע הזה כדי לפתח פתרונות מעשיים. לא לכל הבנה שהגענו אליה קיים פתרון טכנולוגי, ועם הזמן מתגלות הבנות ועקרונות חדשים שלא היו מוכרים בעבר.

המדע הוא אומנם השיטה הטובה ביותר שיש לנו להבנת העולם ולפיתוח טכנולוגיות משופרות, אך הוא אינו חף מבעיות ואינו נטול טעויות.
בעניין האמירות שלך לגבי המדע - אין לנו שום ויכוח.
לא טענתי "הכל כבר ידוע", לא חושב שמישהו טען. לא טענתי גם שהמדע חף מבעיות/טעויות. בוודאי שלא טענתי שהגענו למנוחה ולנחלה וגם לא הייתי חולם לטעון את זה לפני שבכלל הגענו להסכמה מהי אותה נחלה.
הטיעונים שלי היו בעיקר סביב הרלוונטיות של כל זה - או היעדר הרלוונטיות יותר נכון...
 

AK1

חבר משקיען
הודעות
11,877
מעורבות
2,915
נקודות
113
היות והדיון הצליח להגיע לנושאים כמו מתמטיקה, פיזיקה, תרומתם של כבלים והשפעת DSP על הסאונד...

העקרונות של פיזיקה ומתמטיקה הם בסיסיים להבנת מערכות שמע, אך ישנם מגבלות בהסבר ובאופטימיזציה של השמעת שמע בגלל המורכבות של המערכות והידע המדעי הנוכחי. הנקודות העיקריות:

  • מודלים של חומרים: הבנה מוגבלת של התנהגות חומרים ברכיבי שמע משפיעה על ביצועיהם.
  • פסיכואקוסטיקה: תפיסת השמע האנושית מורכבת ואינה מתוארת במלואה במודלים הקיימים.
  • אינטראקציות לא ליניאריות: קשה לדגמן במדויק אינטראקציות מורכבות בין רכיבי מערכת שמע.
  • מגבלות חישוביות: הכוח והטכניקות החישוביות הנוכחיים מוגבלים.
  • טכנולוגיות מתפתחות: חידושים דורשים עדכון תיאוריות קיימות.
על אף שכבלים גורמים לשינויים בסאונד הכללי שנקבל מדובר ברכיב שאינו צפוי, כלומר, אי אפשר לדעת איזה כבל יהיה טוב יותר בחיבור X או במערכת Y. מי שמנסים לתקן סאונד ובעיות באמצעות כבלים....בהצלחה!

אומנם טכנולוגיות עיבוד אותות דיגיטלי (DSP) משפרות את איכות השמע, אך אינה מתגברת על כל הבעיות התיאורטיות של אקוסטיקת חדרים משום שגם היא נתונה למגבלות פיזיות, אי ליניאריות ודיוק המדידות.

לא אחדש דבר אם אומר שכנראה הדרך להשגת ביצועים אקוסטיים אופטימליים עוברת בשילוב של RC ביחד עם טיפולים פיזיים מתאימים בחדר (כגון ספיגה, דיפוזיוזרים, מלכודות בס) ומיקום רמקולים זהיר. גישה רב-ממדית תתמודד טוב יותר עם המגוון הרחב של בעיות אקוסטיות, ותספק פתרון הוליסטי יותר לשחזור שמע באיכות גבוהה.
כל אלה נראים לי כמו אוסף קלישאות, שנאסף ונוסח בעיקר על ידי ובעזרת AI. אמנם יש בהן אמת במידה מסוימת, אך כלל לא בטוח שדווקא הן מה שמגביל את כל הפיתוח של מוצרי האודיו.

למשל RC — לרוב התיקונים שמבצע RC יש גם השפעה בלתי רצויה. למשל, אם רוצים לנטרל החזר בעזרת סיגנל בפאזה הפוכה, גם את הסיגנל הנוסף הזה צריך לתקן, כי גם הוא מוחזר. זה אפשרי במידה מסוימת, אבל התוצאה לא מושלמת. אז אולי יש בכלל מגבלה למה ש-RC יכול לעשות בעזרת מספר סופי ונמוך של רמקולים, גם אם תהיה יכולת מידול וחישוב אינסופית. כלומר, לא אלה הגורמים המגבילים את התוצאה הסופית.

כמו כן, גם אם יהיו מודלים מושלמים בפסיכואקוסטיקה, אי אפשר למדל טעם, ואי אפשר למדל את השמיעה הפיזיולוגית — שניהם שונים מאדם לאדם, ומשתנים עם הזמן, לפעמים באופן מהיר יחסית, אפילו תוך כדי האזנה, בצורה ובמידה בלתי ניתנת לחיזוי.

גם עם כל היכולות בעולם, אי אפשר יהיה לפתח כבל פסיבי שיישמע לכולם כטוב ביותר בכל מערכת/אקוסטיקה/טעם.

כמובן שהגדלת יכולות יכולה לעזור מאוד, ולהאיץ פיתוחים, אבל לא בטוח שרק/בעיקר היכולות האלה דווקא.

בקיצור, קלישאות בעטיפה יפה, אבל התוכן — לא משהו.
 

נערך לאחרונה ב:

Dan-Cinemart

עוסק בתחום
הודעות
1,636
מעורבות
1,139
נקודות
113
תגידו חברים - אני לא כל כך מבין .
יש משהו בעולם הזה שהכל ידוע ?
כלום !

זה מונע מאיתנו להנות מהמון המון שכן יודעים ? ודאי שלא !!

אז מה זה רלוונטי מה עוד לא יודעים ?
יש תוכנות סימולציה לאקוסטיקה ברמת הוילון והדחיסות שלו ואפשר להכניס לתוכן נתוני רמקולים במידה ויש כאלה שבאמת שווים משהו כולל מפה פולארית .
עבורי מי שלא מפרסם מפה כזו - לא מדד אותה או מפחד להראות אותה . חד וחלק קל וברור .

אני אישית סמלצתי לא מעט חדרים וידעתי בדיוק את זמן ההדהוד שיהיה בחדר לפני שהוא נבנה ואיך כל חומר ישפיע .

ידעתי גם בדיוק את התנהגות הבאס בחדר ואיפה לשים כל סאב ואיך הם ישולבו יחד ואיך זה ימדד.

אנחנו יודעים כל כך הרבה וכל המחקרים מראים בדיוק את אותו דבר .
אני מבין שצריך קצת רומנטיקה - זו הרומנטיקה שלי .
 

arb

אוהב את התחום
הודעות
361
מעורבות
131
נקודות
43
התנהגות חומרים ברכיבי שמע משפיעה על ביצועיהם. - בפירוש לא נכון.
לא קיים רכיב באודיו שרמת הביצועים שלו והטון שהוא מייצר בתוצאה, אינם מושפעים מהתנהגות החומר ממנו הוא נבנה.
כדאי לפתור בעיות "גדולות" לפני שטוענים להתמודדות עם השוליות יחסית או שניגשים לתפור טעם אישי. על זה רן כבר חפר מספיק :p
כל אחד לשיטתו, גם מהסיבה שעל פניו בעיה קטנה עלולה להתברר ככבדת משקל. כל שכן בפועל לא מחייב שתהיה בעיה גדולה. אמרו את זה קודם לפני.
פסיכואקוסטיקה: תפיסת השמע האנושית מורכבת ואינה מתוארת במלואה במודלים הקיימים. נכון שהיא לא מוסברת במלואה
ואם כן תוסבר במלואה, זה יגרום לביטול הבדלים אוביקטיבים בין תוצאות, רכיבים וכו, אין מצב.
עוד על "פסיכו" - נדמה שחובבים מזלזלים במידת ההשפעה של הטיות קוגניטיביות ואחרות, תוך התעלמות משפע מחקרים, בני עשרות שנים, המתארים כמה דרמטית ההשפעה שלהן. התגובה הטיפוסית מאוד מתגוננת, כאילו מאן דהוא מטיל דופי באודיופיל, נסיונו או רגישות חוש השמיעה שלו.
מה הקשר לזלזול, ושוב מה מידת המשמעות של ההטיות בכל העסק הזה, ובעיקר מה משמעותן כאשר אתה בעצמך טוען:
טיפה עצוב לי (טוב אולי הפרזתי) שאודיופילים יודעים כל כך מעט על החוש המופלא הזה, שבאמת מאגד יכולות מדהימות לזהות שינוים מינורים בנסיבות מסויימות ובסמיכות על ציר הזמן, מזהה תבניות בתחכום מרשים,
אכן טיפה עצוב שלא מספיק סומכים עליו.
*אחרון חביב, לעניין נקודת המוצא "יש שוני, מה מסביר אותו?" - כדי לטעון שיש הבדל בודאות מדעית ושהוא ראוי לחקירה או במינימום להיחשב כ"עובדה" - נדרש ניסוי דאבל-בליינדד מתודולוגי ונרחב.
והנה לך התשובה
לא נדרש כזה בשביל כל החלטת רכישה, לא נדרש כזה בשביל להנות, לא נדרש כזה בשביל לומר "אני פאקינג מבסוט מהסאונד אצלי וגאה בו". רק בשביל לטעון למוחלטות על בסיס אפיזודות סופר סובייקטיביות ולא סדורות משום בחינה...
לבסוף סייג קטן, הכל מסתכם מבחינתך איך לא באפיזודות סופר סוביקטיביות.
זהו כפרה, אווררתי את זה...
בהחלט.
 
נערך לאחרונה ב:

AK1

חבר משקיען
הודעות
11,877
מעורבות
2,915
נקודות
113
היות והדיון הצליח להגיע לנושאים כמו מתמטיקה, פיזיקה, תרומתם של כבלים והשפעת DSP על הסאונד...

העקרונות של פיזיקה ומתמטיקה הם בסיסיים להבנת מערכות שמע, אך ישנם מגבלות בהסבר ובאופטימיזציה של השמעת שמע בגלל המורכבות של המערכות והידע המדעי הנוכחי. הנקודות העיקריות:

  • מודלים של חומרים: הבנה מוגבלת של התנהגות חומרים ברכיבי שמע משפיעה על ביצועיהם.
  • פסיכואקוסטיקה: תפיסת השמע האנושית מורכבת ואינה מתוארת במלואה במודלים הקיימים.
  • אינטראקציות לא ליניאריות: קשה לדגמן במדויק אינטראקציות מורכבות בין רכיבי מערכת שמע.
  • מגבלות חישוביות: הכוח והטכניקות החישוביות הנוכחיים מוגבלים.
  • טכנולוגיות מתפתחות: חידושים דורשים עדכון תיאוריות קיימות.
על אף שכבלים גורמים לשינויים בסאונד הכללי שנקבל מדובר ברכיב שאינו צפוי, כלומר, אי אפשר לדעת איזה כבל יהיה טוב יותר בחיבור X או במערכת Y. מי שמנסים לתקן סאונד ובעיות באמצעות כבלים....בהצלחה!

אומנם טכנולוגיות עיבוד אותות דיגיטלי (DSP) משפרות את איכות השמע, אך אינה מתגברת על כל הבעיות התיאורטיות של אקוסטיקת חדרים משום שגם היא נתונה למגבלות פיזיות, אי ליניאריות ודיוק המדידות.

לא אחדש דבר אם אומר שכנראה הדרך להשגת ביצועים אקוסטיים אופטימליים עוברת בשילוב של RC ביחד עם טיפולים פיזיים מתאימים בחדר (כגון ספיגה, דיפוזיוזרים, מלכודות בס) ומיקום רמקולים זהיר. גישה רב-ממדית תתמודד טוב יותר עם המגוון הרחב של בעיות אקוסטיות, ותספק פתרון הוליסטי יותר לשחזור שמע באיכות גבוהה.
ידע ויכולות חישוב ומידול מהווים רקע ואמצעים, אבל הם לכשעצמם לא ממציאים מכשירים או עושים פריצות דרך ביישומים ספציפיים. צריך מישהו שיעלה בדעתו לנצל אותם בדרכים חדשות כדי להמציא מכשיר או לשפר מכשירים קיימים.

הרבה מהידע על גלי קול היה קיים כבר בימי גלילאו וניוטון, במאה ה-17, אבל הם ולא הרבים שבאו אחריהם המציאו את הפטיפון, עד שבא אדיסון והמציא אותו. הידע על תנועת סליל יחסית למגנט שגורמת לזרם וזרם לתנועה היה קיים כבר בימי פאראדיי במאה ה-19, אבל לא הוא ולא הרבים שבאו אחריו המציאו מיקרופונים, רמקולים וראשים מגנטיים, עד שהגיעו אלה שהסתמכו על הידע שהיה קיים והמציאו אותם.

לא בטוח שדווקא תוספת ידע ויכולות בתחומים שהוזכרו תביא לפריצות דרך חדשות. כנראה שאפשר עדיין לעשות הרבה מאוד עם הידע הקיים. גם לא בהכרח צריכים להיות מסוגלים לנבא דברים לגבי חומרים, או לדעת עוד משהו על השמיעה וכו', כשאפשר לנסות.

זה אולי מבהיר יותר למה הפוסט הזה קלישאתי - לא מחדש הרבה - ולא בהכרח רלוונטי במיוחד. בעיקר עטיפה יפה, שעושה רושם רק על מי שלא באמת מתעניין בנושאים הטכניים.
 

exupgh12

חבר משקיען
הודעות
5,069
מעורבות
3,076
נקודות
113
כל אלה נראים לי כמו אוסף קלישאות, שנאסף ונוסח בעיקר על ידי ובעזרת AI. אמנם יש בהן אמת במידה מסוימת, אך כלל לא בטוח שדווקא הן מה שמגביל את כל הפיתוח של מוצרי האודיו.

לא אתייחס לחלק הראשון של המשפט שרשמת, במהלך השנים אין ספור תאוריות מדעיות נופצו ונמצאו כלא נכונות, גם בתחום המדעים המדויקים, להלן כמה: Steady State Theory - היקום כמקום יציב ואינו משתנה, יסור על קיומן של מולקולות פולריות באפס המוחלט, Cosmological Constant, Cold Dark Matter, מבנה האטום, תיאוריית פליטת האור הקבועה.... יש כמובן עוד רבות וטובות.

איני יכול לעמוד עד כמה ״אוסף הקלישאות״ שרשמתי משפיע על פיתוח מוצרי אודיו, אבל אין עשן בלי אש, חלקן משפיע יותר מאחרים

למשל RC — לרוב התיקונים שמבצע RC יש גם השפעה בלתי רצויה. למשל, אם רוצים לנטרל החזר בעזרת סיגנל בפאזה הפוכה, גם את הסיגנל הנוסף הזה צריך לתקן, כי גם הוא מוחזר. זה אפשרי במידה מסוימת, אבל התוצאה לא מושלמת. אז אולי יש בכלל מגבלה למה ש-RC יכול לעשות בעזרת מספר סופי ונמוך של רמקולים, גם אם תהיה יכולת מידול וחישוב אינסופית. כלומר, לא אלה הגורמים המגבילים את התוצאה הסופית.

אנחנו דנים בסטיראו, ריבוי רמקולים ו MIMO לא רלוונטי לדיון, וגם לו אני בטוח שיש חסרונות מלבד העלות וקירות עם סוללת סאבים.

כמו כן, גם אם יהיו מודלים מושלמים בפסיכואקוסטיקה, אי אפשר למדל טעם, ואי אפשר למדל את השמיעה הפיזיולוגית — שניהם שונים מאדם לאדם, ומשתנים עם הזמן, לפעמים באופן מהיר יחסית, אפילו תוך כדי האזנה, בצורה ובמידה בלתי ניתנת לחיזוי.

אז אתה מסכים שאין מודלים מושלמים לפסיכואקוסטיקה נכון להיום. אנחנו לא יודעים מה יהיה בעתיד, ייתכן וגם הבעיה השניה שהעלית תוכל להיפטר באמצעים שלא קיימים כיום.
גם עם כל היכולות בעולם, אי אפשר יהיה לפתח כבל פסיבי שיישמע לכולם כטוב ביותר בכל מערכת/אקוסטיקה/טעם.
לא נטען, לכן לא ברור למה היית צריך להעלות את הנושא
כמובן שהגדלת יכולות יכולה לעזור מאוד, ולהאיץ פיתוחים, אבל לא בטוח שרק/בעיקר היכולות האלה דווקא.


בקיצור, קלישאות בעטיפה יפה, אבל התוכן — לא משהו.
אם לא שמת לב, אני (ואני מניח שיש באתר) לא מחפש לקבל ממך ציון.
 

AK1

חבר משקיען
הודעות
11,877
מעורבות
2,915
נקודות
113
לא אתייחס לחלק הראשון של המשפט שרשמת, במהלך השנים אין ספור תאוריות מדעיות נופצו ונמצאו כלא נכונות, גם בתחום המדעים המדויקים, להלן כמה: Steady State Theory - היקום כמקום יציב ואינו משתנה, יסור על קיומן של מולקולות פולריות באפס המוחלט, Cosmological Constant, Cold Dark Matter, מבנה האטום, תיאוריית פליטת האור הקבועה.... יש כמובן עוד רבות וטובות.
לא טענתי נגד טיעוניך, רק נגד הרלוונטיות המפוקפקת שלהם.

אין ויכוח על זה שהמדע התפתח, ונוסף ועודכן הרבה ידע, אבל המגבלות לגבי מה שלא נמצא עדיין אינן בהכרח מה שמגביל מוצרי אודיו.

איני יכול לעמוד עד כמה ״אוסף הקלישאות״ שרשמתי משפיע על פיתוח מוצרי אודיו, אבל אין עשן בלי אש, חלקן משפיע יותר מאחרים
אולי, אבל זה לא כזה משנה. "אין עשן בלי אש" זו רק עוד קלישאה ריקה שאינה מהווה טיעון לשום דבר.


אנחנו דנים בסטיראו, ריבוי רמקולים ו MIMO לא רלוונטי לדיון, וגם לו אני בטוח שיש חסרונות מלבד העלות וקירות עם סוללת סאבים.
אנחנו דנים באודיו, או כפי שכתבת בעצמך "מערכות שמע", כך שזה שאתה עכשיו מגביל לסטריאו זו מגבלה שלך.

לפעמים נדרשים סאבים כדי להתמודד עם דיפים, שבעזרת שני רמקולים קשה למלא אותם, ובכלל, ריבוי רמקולים יכול להועיל מאוד בטיפול אקוסטי אקטיבי גם עבור סטריאו.


אז אתה מסכים שאין מודלים מושלמים לפסיכואקוסטיקה נכון להיום. אנחנו לא יודעים מה יהיה בעתיד, ייתכן וגם הבעיה השניה שהעלית תוכל להיפטר באמצעים שלא קיימים כיום.
יש גבול לכמה זה מעניין שהידע לא מושלם. לא ברור עד כמה פריצות הדרך הבאות תלויות דווקא בידע שחסר, אם בכלל.


לא נטען, לכן לא ברור למה היית צריך להעלות את הנושא
אני חוזר על זה בהקשר של החזרה האינסופית שלך על נושא הכבל הטוב יותר, כשזה מראש לא מוגדר ולא ניתן להגדרה, גם אם כל מה שאתה מגדיר כחסר יושלם עד תום.
 

Dan-Cinemart

עוסק בתחום
הודעות
1,636
מעורבות
1,139
נקודות
113
חברים משנות ה 80 התאוריה על איך רמקול צריך להבנות לא השתנתה .

גם לא פסיכואקוסטוקה.

היא כן השתכללה אך לא השתנתה : אמצעי מידול/חומרים וכו .

העניין שהוא זה לצאת מהמטריקס של המחיר /מותג/ לאקה ולהבין על מה מדברים ומי מספק מוצר שכנראה לא יוחלף ומי לא .
את זה ייתן ידע והרבה נסיון .
אבל חייב ידע .

או לקחת את התחביב בקלות ולהנות ולא לטעון טענות על מדידות ומדעים כשלא מבינים בזה כלום . כי אני רק רואה טענות מאנשים לא טכניים על דברים טכניים .

לעומת זאת הטכניים - ברובם פה - כן מקבלים את הרומנטיקה ואומרים שהם גם חלק מהמשחק ולא מזלזלים בה .
 

AK1

חבר משקיען
הודעות
11,877
מעורבות
2,915
נקודות
113
גיא, בהתייחס ל2 ההודעות -
בכפוף לכך שאקרא יותר בהמשך (קצר בזמן כרגע), לודא שלא החמצתי משהו:
לא באמת התייחסת לטענות שלי לגבי הכשלים ברציונל שלך. המובאות שלך מצביעות על הקושי האינרנטי במדע להגיע לדיוק מוחלט או וודאות (שבמונחים מעשיים אין, לעולם). אין תחום מדעי שאני לא יכול לשלוף מובאות שיצביעו על מוגבלותיו - ובמאמץ קטן ;). התעלמת לנוחותך מהביקורת (חחח נניח, בקטנה) שלי על ההגיון המעגלי המקובל בתחום ובעיקר מהמימד המעשי והכמותי - לא יודעים הכל, אבל רוב הזמן יודעים מספיק. אתה מטשטש גם את ההבדלים בין התקדמות מדעית להתקדמות טכנולוגית. שוב, מתנצל על התגובה החפוזה, לא התאפקתי.
ממליץ שלא לטרוח לקרוא. התגובות של @exupgh12 אליך הן טכניקה פשוטה וברורה של הצפה במאמרים, מה שמרוויח לו זמן בלי שאתה על הגב שלו, וגם עושה רושם חיצוני עמוק על אלה שלא מבינים במה מדובר, אבל עובדת על אנשים טכניים כי הם מרגישים צורך לבדוק אם אולי באמת מדובר בטיעונים רציניים שרלוונטיים לנושא הנדון, כשהם בעליל לא. שמתי לב לכך שעלית על העניין בעקרון, אבל עדיין כתבת שתקרא.

גם אם המאמרים מגבים את הטענה הלא בהכרח רלוונטית שלו שהידע בתחומים השונים אינו מלא, הרי ממילא אף אחד לא טען ולא התכוון לטעון שהידע כן מלא בכל התחומים. אבל הוא לא הראה שיש קשר בין הידע הלא מלא לבין מגבלות בפיתוחי ציוד שמע, כך שכל הפוסט היפה‑חיצונית שלו די ריק מתוכן משמעותי.

הכל רושם חיצוני רדוד.
 
נערך לאחרונה ב:

RB68

חבר משקיען
הודעות
716
מעורבות
586
נקודות
93
לא קיים רכיב באודיו שרמת הביצועים שלו והטון שהוא מייצר בתוצאה, אינם מושפעים מהתנהגות החומר ממנו הוא נבנה.
אתה לא מגדיר איך בודקים ביצועים, מתרחק מכל דבר מדיד ונמנע מאימות העדפות סובייקטיביות (מבחנים עיוורים) - מה הפלא שתגיע לכל מסקנה שמתחשק לך? אתה גם כורך יחד מושגים כמו חומר/ים, רכיבים אלקטרונים בדידים ומוצרים שלמים שבעגת התחום נקראים גם "רכיבים". יש בהחלט מתוך כל הנ"ל "דברים" שאם יוחלפו לא יהיה כל הבדל שמיע (במבחן עיוור).
כל אחד לשיטתו, גם מהסיבה שעל פניו בעיה קטנה עלולה להתברר ככבדת משקל. כל שכן בפועל לא מחייב שתהיה בעיה גדולה. אמרו את זה קודם לפני.
הכל טוב "עם כל אחד לשיטתו" - may the best shitato win :D . אגב, סלח לי על הבוטות לרגע, אמרו הרבה שטויות לפניך ויגידו גם הרבה שטויות אחריך (ואחרי).
ואם כן תוסבר במלואה, זה יגרום לביטול הבדלים אוביקטיבים בין תוצאות, רכיבים וכו, אין מצב.
למה שזה יגרום? ומי בכלל רוצה לחכות ל-"תוסבר במלואה"? ולמה אתה קורא "הבדלים אובייקטיבים"? אני חושש שאני ואתה לא משתמשים במילה "אובייקטיבי" באותו מובן.
מה הקשר לזלזול, ושוב מה מידת המשמעות של ההטיות בכל העסק הזה, ובעיקר מה משמעותן כאשר אתה בעצמך טוען:
הזלזול הוא חוסר רצון ללמוד על היבט חשוב של הבנת חווית הסאונד. על הציר הזה, אתה נמצא "מזלזל". המשמעות הבולטת של התעלמות מקיום ההטיות היא ההתיחסות לחוויה אישית כאל אמת אובייקטיבית.
אכן טיפה עצוב שלא מספיק סומכים עליו.
אני סומך על חוש השמיעה. לשיטתי אני סומך עליו הרבה יותר ממך כי אני מבין את מגבלותיו לצד חוזקותיו.
כדי להבהיר, אני משתמש פה ב"אני" ו"אתה" כדי שהדיאלוג יזרום ולא בקטע אישי - אין לי עניין להקטין אותך או לרומם את עצמי - אלה כלל לא דעות "שלי"..
והנה לך התשובה
אין פה שום תשובה. אתה מסרב להבין את ההבדל בין חוויות לעובדות וזה משליך כמעט על כל מה שיוצא לך מהמקלדת.
לבסוף סייג קטן, הכל מסתכם מבחינתך איך לא באפיזודות סופר סוביקטיביות.
לא. לא "הכל מסתכם". אנחנו לא מדענים בחיי היומיום שלנו, ואנחנו גם לא אמורים להיות כאלה כדי להנות מאודיו משובח. זה שאתה קורא את המסרים האלו בדברי זה לגמרי בעייה שלך. בעייה שלך שאתה תופס "סובייקטיבי" כמשהו רע או מזלזל במקום לתת לכל פיסת מידע את המקום הנכון שלה - למשל, אם נהניתי מאוד אתמול בערב מביקור במסעדה - זה בדיוק "אפיזודה סובייקטיבית": היא אינה חסרת ערך והיא אינה ההיפך מ"אובייקטיבית" - היא מה שהיא והיא גם יכולה להיות גורם משפיע על החלטות עתידיות שלי - למשל ללכת שוב למסעדה האמורה או להמליץ עליה לחבר. מה היא לא? - לא אובייקטיבית, מה לעשות.
אם זה אמור להיות התחכמות צינית - אתה way off...
 

למעלה
תצוגת צבעים באתר (* פועל בדפדפנים מתקדמים מסוג Chrome ו- Firefox) תצוגה רגילה מותאם לעיוורי צבעים מותאם לכבדי ראייה
+ 100% -
סגור