ANA[DIA]LOG -- קשקשן צמרת

  • פותח הנושא AK1
  • פורסם בתאריך

AK1

חבר משקיען
הודעות
11,689
מעורבות
2,862
נקודות
113
אני מניח שיש המתייחסים לליצן מ-ANA[DIA]LOG כאל מומחה. אני קצת בספק. למשל, יש את הסרטון שלו The Digital Disease: Why analog sounds better:

בסרטון הוא אומר:

א. הטווח הדינמי בתקליט הוא superior. למה? כי בעקבות ה-loudness war מבצעים קומפרסיה מוגזמת. אבל זו לא בעיה של דיגיטל כפורמט, אלא בעיה של יישום בחלק מהמקרים, ויש הרבה מאוד דיגיטל לא מקומפרס, שבו הטווח הדינמי בפועל גדול בהרבה מהטווח הדינמי שבפועל בשימוש בוויניל. חוצמזה, ב-4:50 הוא מדבר על harshness כאלו הוא תוצאה של קימפרוס, מה שלא נכון.

ב-5:00 הוא בכלל אומר דברים הזויים, משהו כמו "יש קימפרוס גם על ויניל, אבל הוא שונה, או לפחות משתנה כזה נוחת על מדיה אנלוגית, הוא לא בא ישירות מה-DAC כשמדברים על מדיה דיגיטלית". אולי מישהו יכול להסביר את זה :)

בסביבות 5:50 הוא מדבר על quality done mastering בוויניל -- בעצם ההשוואה שלו היא בין המצב טוב ביותר בוויניל לבין האפשרות הגרועה ביותר בדיגיטל.


ב. טווח תדרים: לטענתו באנלוג מ-5-7 הרץ עד 10 קילוהרץ, ולמרות שהוא אומר שיש בעיה לשמור על טווח דינמי בתדרים קיצוניים, הוא אומר שיש קשת של תדרים שהיא יותר נוכחת ויותר נרחבת מאשר CD שבו יש חיתוך חד ב-20 קילוהרץ. הוא אומר שמיקרופונים לא עוברים את ה-20 קילוהרץ, מה שלא נכון לכל המיקרופונים, וגם שהמיקס והעריכה מגבילים בגלל בעיות cutting, אבל דעיכת התדרים רכה יותר.שזה נעים יותר לאוזן ויותר קביל לאוזן, למוח ולגוף שלנו.

זה אוסף קישקושים. התדרים מעל 20 קילוהרץ לא משנים, כי אף אחד לא שומע אותם, ולכן אין הבדל בין דעיכה חדה או דעיכה הדרגתית מעל התדר הזה, ואין קשת נוספת של צלילים. בתדרים הנמוכים יש בעיה רצינית בוויניל, כי אמפליטודה גדולה מדי גם עלולה להעיף את המחט מהערוץ, וגם תופסת יותר מקום על התקליט, כך שמה שקורה בפועל בוויניל זה שמסכמים את הבאס של שני הערוצים למונו, ומקטינים את האמפליטודה, כך שיש פחות באס נמוך ממה שיש בהקלטה ובדיגיטל. בגלל בעיות מקום גם מקטינים לפעמים את הפרדת הערוצים בוויניל.

חוצמזה, דיגיטל כפורמט אינו מוגבל לאיכות CD ול-20 קילוהרץ, ויש הקלטות ב-DXD, שזה 24/352.8, שמגיע ל-170 קה"צ שאינם נחוצים ממילא על המדיה להאזנה. (עדיף להקליט בקצב דגימה גבוה ויותר ביטים מאשר 16/44.1, אבל להאזנה אין צורך מעשי ביותר).


ג. עיוות הרמוני. הוא טוען שזה נעים יותר לאוזן. זה כנראה נכון -- שמה שאוהבים בוויניל זה העיוותים שבו...


ד. מעורבות (engagement). הוא אומר שוויניל יותר מערב, אבל גם אם זה נכון, זו אמורה להיות התופעה שנסים להסביר -- למה ויניל טוב לכאורה יותר -- ולא סעיף בהסבר עצמו. הוא אפילו לא מבין את הדבר הפשוט הזה?


ה. the digital disease -- טענה בכלל של מישהו אחר, Bernie Grunman, שמובאת כציטוט מסרטון של מישהו אחר, שבדיגיטל יש יותר מדי תהליכים (מה שלא בהכרח נכון, בהרבה מקרים רק ADC מהמיקרופון ישירות למאסטר, ובטח במעבר ישיר מסרט אנלוגי למאסטר). טענה שיש שם משהו שלא שייך ונמצא על הכל כמו מחלה, שגורמת להכול להישמע אותו דבר, כמו להסתכל על תמונה ברמה של אדום-ירוק-כחול (RGB), וכשעושים כל מיני תהליכים, זה נשאר RGB, אבל יש על זה גוון צהוב, יש איבוד אינטגריטי, והכל נשמע אותו דבר.

אני מצטער מאוד, אבל למרות שמי שאומר את זה הוא מישהו מכובד -- בתחום הוויניל(!) -- ושיש סביבו עוד כאלה שמושקעים עסקית ורגשית בעיקר בוויניל (Chad Kassem, Ryan Smith) שמהנהנים, זה ממש לא נכון, וממש לא הכל צבוע, ולא הכל נשמע אותו דבר, די להיפך. אם כבר, כעובדה, ויניל הוא זה שצובע -- ה-THD האמור הוא חלק מהצביעה. זה שהאוזן אוהבת את הצביעה זה עניין אחד, אבל לומר שדיגיטל צובע זה עובדתית פשוט לא נכון.

חוצמזה, אין דברים שצריך לעשות בדיגיטל שלא צריך לעשות בוויניל, החל בעריכה, מיקס, ו-EQ אם צריך, אבל:
  1. בוויניל צריך לעשות יותר-- ברוב המקרים קומפרסיה, תמיד RIAA, חריטה (תוך EQ להתגברות על חוסר הלינאריות של החריטה) ועוד תהליכים מיכניים של הטבעות
  2. באנלוג צריך לעשות הכל עם רכיבים אלקטרוניים שמעוותים, גורמים לבעיות פאזה, וכמעט אי אפשר לעשות משהו בלי לפגוע במשהו אחר, לעומת זאת בדיגיטל אפשר לעשות הכל בדומיין הדיגיטלי באופן מדוייק לחלוטין בלי לקלקל שום דבר ובלי להשפיע על דברים אחרים
  3. באנלוג, cut/pasteצריך לעשות עם סכין ונייר דבק, עם מגבלות דיוק, בדיגיטל זה טריוויאלי.
  4. באנלוג לרוב צריך להעתיק את סרטי המקור, לפחות פעם אחת כדי לא לגזור חלקים מהטייפ המקורי לצורך עריכות, וכל העתקה גורמת לירידת איכות משמעותית עד כדי כך שהמציאו את טכנולוגית Direct to Disc כי לחסוך מעבר דרך טייפ. בדיגיטל אפשר להעתיק בלי הגבלה, והעותק ה-200 זהה לחלוטין למקור.
  5. בנגינת ויניל עם זרוע לא ליניארית יש אי דיוקים מובנים
  6. בוויניל האיכות יורדת ככל שמתקרבים למרכז התקליט. בדיגיטל האיכות מקסימלית כל הזמן
  7. בוויניל יש רעשים ואי דיוקים בגלל שהכל מיכאני. בדיגיטל אין
בקיצור, זה סיפור שנשמע טוב למי שמוכן להשתכנע ממנו, אבל זה קישקוש מוחלט.

חוצמזה, אחרי הקרנת הקטע מהווידאו של המישהו האחר, הוא ממשיך לפרשן דברים לא נכונים שכנראה נאמרו שם (למשל שכל פעולה בדיגיטל גורמת לאובדן איכות, בעוד שהמציאות הפוכה), ומוסיף את זה ש:
  1. כיוון שאין אפשרות לערוך ב-DSD (כבר יש), צריך לעבור דרך PCM וזה מוריד מהאיכות -- זה שולי לחלוטין, כי עוברים דרך DXD,שזה PCM24/352.8, והמעברים נעשים בצורה מתימטית, לא באמצעות רכיבים אלקטרוניים, כך שזה ממש זניח.
  2. הוא אומר שצריך לעבור דרך אנלוג -- ואפילו כמה פעמים מהלך הכנת אלבום -- כשעושים פעולות ב-PCM, כמו למשל סיכום ערוצים -- קישקוש. מחברים בצורה דיגיטלית.
  3. הוא מדבר על מקרים שכתוב 24 ביט ו/או 96 או 192 קילוהרץ כשבפועל זה 16/44.1 -- אכן יש מקרים של רמאות, אבל זה לא חסרון של הפורמט. גם בווניל אפשר לרמות: למשל לכתוב על עטיפת תקליט half-speed remastering או hi-quality vinyl או Pure Analog כשזה לא המצב
  4. הוא אומר שאם מקליטים ברזולוציה גבוהה, זה כמעט בלתי אפשרי להישאר בה בשלב המיקסינג למעט אם השינויים קטנים. קשקוש.
  5. הוא אומר שאמביאנס ופרטים עדינים קשים להשמעה בדיגיטל -- קשקוש מוחלט. להיפך, דווקא בדיגיטל יש אפשרות לשמוע יותר פרטים עדינים שבוויניל טובעים בתוך רעשי הרקע של התקליט, אפילו כשהוא חדש, ובטח כשהוא נשחק
  6. הוא אומר שבדיגיטל הדברים נשמעים מפורטים יותר כי הדיגיטל מחסיר דברים, כמו אמביאנס, reverberation, הרעשים הקטנים, ה-attack/decay, מיקרודינאמיקה, transients. קשקוש, קשקוש, קשקוש. למעשה, המצב היחיד כנראה שבו בוויניל שומעים יותר פרטים זה בגלל שהקמפרסיה בוויניל, שמקטינה את ההפרש בין הצלילים החזקים לחלשים ע"י חיזוק החלשים, מציפה פרטים שבאיזון הנכון, כפי שהיה במציאות שהוקלטה, מכוסים ע"י הרעש הסביבתי.

בקיצור, קשקשן צמרת, שלא מבין את הטכנולוגיות שהוא מדבר עליהן, ומאמין במה שהוא רוצה להאמין. חבל שיש אנשים שמתייחסים אליו ברצינות.
 

Audiofile

אוהב את התחום
הודעות
327
מעורבות
53
נקודות
28
הוא סתם מקשקש
דיגיטל הוא פורמט עליון על ויניל ב100 רמות
אנשים משכנעים את עצמם במה שהם רוצים להאמין
אגב יש עוד דפקט בויניל, שככל שמעתיקים יותר עותקים מהתקליט מאסטר(ממתכת) האיכות יורדת
נגיד אם יצא לך העותק ה3 אתה במצב סבבה אם יצא לך העותק ה300 האיכות שלו גרועה
כמובן שאין דרך לדעת איזה עותק קיבלת
בכלל
 

matanoosh

חבר משקיען
הודעות
4,109
מעורבות
1,594
נקודות
113
הוא סתם מקשקש
דיגיטל הוא פורמט עליון על ויניל ב100 רמות
אנשים משכנעים את עצמם במה שהם רוצים להאמין
אגב יש עוד דפקט בויניל, שככל שמעתיקים יותר עותקים מהתקליט מאסטר(ממתכת) האיכות יורדת
נגיד אם יצא לך העותק ה3 אתה במצב סבבה אם יצא לך העותק ה300 האיכות שלו גרועה
כמובן שאין דרך לדעת איזה עותק קיבלת
בכלל
יש הרבה דפקטים בויניל, מנית אחד מהם והוא חשוב. דפקטים אחרים כוללים אבק, עיוות פלסטיק כתוצאה מהנחה לא נכונה או חום, ודברים נוספים.
ועדיין, כשזה מגיע לטופ בשניהם, הויניל נותן חוויה לא פחותה ויגידו הרבה שטובה משמעותית.
אצלי הסט האנלוגי עולה פי 4 מהדיגיטלי, ונשמע - לצערי - יותר טוב. פי 4 יותר טוב? לא. אבל מספיק יותר טוב כדי שלא אמכור אותו.
והסיבה היחידה שאני טורח לענות כאן היא כי אתה תולעת קשקשנית, ועל כל צואה שיוצאת לך מהפה, צריך להגיב מיד כדי שקוראים תמימים לא יחשבו שאתה מבין משהו.
 

AK1

חבר משקיען
הודעות
11,689
מעורבות
2,862
נקודות
113
על "דפקטים" בוויניל/אנלוג אפשר לכתוב מגילות. אחד הפוסטים הראשונים שלי באתר, מ-2009, פירט חלק מהם. יש עוד.

בכל היבט טכני ומדיד, הדיגיטלי מנצח את הוויניל באופן מוחלט, hands down, no redeeming feature, אין תחרות בכלל. אבל בנוגע לאיכות הצליל *הנתפסת*, מדובר במשחק שונה לגמרי: בעוד שרוב האנשים כיום מעדיפים ומשתמשים בדיגיטלי – בעיקר בסטרימינג והורדות, ופחות בדיסקים פיזיים – רבים אוהבים את הוויניל, ובמערכת עם ציוד השמעה טוב הן לתקליטים והן לדיגיטלי, זה כלל לא נדיר שוויניל נשמע טוב יותר, בתלות בטעם האישי (ובציוד, במדיה, במצבה הפיזי, ובגורמים רבים אחרים).

לוויניל יש צליל שונה מהדיגיטלי, ואוהבי הוויניל מוכנים לסלוח על החסרונות הרבים והגדולים -- והידועים ברובם גם להם -- של הוויניל כדי לקבל את הצליל שהם אוהבים. חלקם לא אוהבים דיגיטל, ואומרים שהוא נשמע להם יבש, סטרילי והרבה פחות מערב. ישנם אוהבי דיגיטל שלא יכולים ולא רוצים לקבל שוויניל יכול בכלל להישמע טוב יותר מדיגיטלי, ושוכחים שמה שנשמע טוב יותר זה בעיקר עניין של טעם אישי. זה לא עובד כשהם מנסים להסביר לאוהבי הוויניל שהאהבה שלהם היא למשהו נחות. עבורם הוא ממש לא נחות -- להיפך -- והם בהחלט בצדק לא מתעניינים בשיקולים הטכניים.

בעוד שהטווח הדינמי האמיתי של הוויניל מוגבל, הטווח *הנתפס* יכול להישמע גדול יותר על תקליטים מסוימים.

בנוסף, בעוד שרבים מדברים על טווח דינמי רחב כיתרון טהור, זה לא תמיד טוב להאזנה ביתית: חייבת להיות לפחות עוצמת שמע אחת שנוח להאזין בה, מבלי לקרוע את האוזניים ומבלי שהקטעים השקטים ייבלעו ברעש הסביבתי. אם המאזין לא מוצא עוצמת שמע כזו, עליו להיות בכוננות כדי להתאים את העוצמה ("gain riding"), דבר שמונע האזנה רגועה וממוקדת במוזיקה בלבד. יתרה מזאת, התאמות כאלה בדרך כלל גדולות יותר מהנדרש בפועל, מה שעלול לגרום לכך שהטווח הדינמי בפועל יהיה נמוך יותר מאשר אם הוא היה מקומפרס באופן סביר מלכתחילה.

יתרה מזאת, מכיוון שדחיסת טווח דינמי הופכת צלילים שקטים לחזקים יותר, לפעמים אפשר לשמוע פרטים בתקליט שלא שמים לב אליהם בדיגיטלי, למרות שהם כמובן קיימים גם בגרסה הדיגיטלית.
 

exupgh12

חבר משקיען
הודעות
5,066
מעורבות
3,075
נקודות
113
על "דפקטים" בוויניל/אנלוג אפשר לכתוב מגילות. אחד הפוסטים הראשונים שלי באתר, מ-2009, פירט חלק מהם. יש עוד.

בכל היבט טכני ומדיד, הדיגיטלי מנצח את הוויניל באופן מוחלט, hands down, no redeeming feature, אין תחרות בכלל. אבל בנוגע לאיכות הצליל *הנתפסת*, מדובר במשחק שונה לגמרי: בעוד שרוב האנשים כיום מעדיפים ומשתמשים בדיגיטלי – בעיקר בסטרימינג והורדות, ופחות בדיסקים פיזיים – רבים אוהבים את הוויניל, ובמערכת עם ציוד השמעה טוב הן לתקליטים והן לדיגיטלי, זה כלל לא נדיר שוויניל נשמע טוב יותר, בתלות בטעם האישי (ובציוד, במדיה, במצבה הפיזי, ובגורמים רבים אחרים).

לוויניל יש צליל שונה מהדיגיטלי, ואוהבי הוויניל מוכנים לסלוח על החסרונות הרבים והגדולים -- והידועים ברובם גם להם -- של הוויניל כדי לקבל את הצליל שהם אוהבים. חלקם לא אוהבים דיגיטל, ואומרים שהוא נשמע להם יבש, סטרילי והרבה פחות מערב. ישנם אוהבי דיגיטל שלא יכולים ולא רוצים לקבל שוויניל יכול בכלל להישמע טוב יותר מדיגיטלי, ושוכחים שמה שנשמע טוב יותר זה בעיקר עניין של טעם אישי. זה לא עובד כשהם מנסים להסביר לאוהבי הוויניל שהאהבה שלהם היא למשהו נחות. עבורם הוא ממש לא נחות -- להיפך -- והם בהחלט בצדק לא מתעניינים בשיקולים הטכניים.

בעוד שהטווח הדינמי האמיתי של הוויניל מוגבל, הטווח *הנתפס* יכול להישמע גדול יותר על תקליטים מסוימים.

בנוסף, בעוד שרבים מדברים על טווח דינמי רחב כיתרון טהור, זה לא תמיד טוב להאזנה ביתית: חייבת להיות לפחות עוצמת שמע אחת שנוח להאזין בה, מבלי לקרוע את האוזניים ומבלי שהקטעים השקטים ייבלעו ברעש הסביבתי. אם המאזין לא מוצא עוצמת שמע כזו, עליו להיות בכוננות כדי להתאים את העוצמה ("gain riding"), דבר שמונע האזנה רגועה וממוקדת במוזיקה בלבד. יתרה מזאת, התאמות כאלה בדרך כלל גדולות יותר מהנדרש בפועל, מה שעלול לגרום לכך שהטווח הדינמי בפועל יהיה נמוך יותר מאשר אם הוא היה מקומפרס באופן סביר מלכתחילה.

יתרה מזאת, מכיוון שדחיסת טווח דינמי הופכת צלילים שקטים לחזקים יותר, לפעמים אפשר לשמוע פרטים בתקליט שלא שמים לב אליהם בדיגיטלי, למרות שהם כמובן קיימים גם בגרסה הדיגיטלית.

הי,

לאור ידיעתך, היות ודיגיטל עובד בדגימות תדר, האם ישנה הצלחה לשיחזור מושלם הגל האנלוגי?

תודה.
 

Audiofile

אוהב את התחום
הודעות
327
מעורבות
53
נקודות
28
יש הרבה דפקטים בויניל, מנית אחד מהם והוא חשוב. דפקטים אחרים כוללים אבק, עיוות פלסטיק כתוצאה מהנחה לא נכונה או חום, ודברים נוספים.
ועדיין, כשזה מגיע לטופ בשניהם, הויניל נותן חוויה לא פחותה ויגידו הרבה שטובה משמעותית.
אצלי הסט האנלוגי עולה פי 4 מהדיגיטלי, ונשמע - לצערי - יותר טוב. פי 4 יותר טוב? לא. אבל מספיק יותר טוב כדי שלא אמכור אותו.
והסיבה היחידה שאני טורח לענות כאן היא כי אתה תולעת קשקשנית, ועל כל צואה שיוצאת לך מהפה, צריך להגיב מיד כדי שקוראים תמימים לא יחשבו שאתה מבין משהו.
אני לא רק מבין משהו
אני מבין הרבה משהואים
ואפילו הרבה יותר ממתנשאים שחושבים שהם יודעים הכל ומשתמשים במילים ירודות שלא שוות תגובה כמו תולעים וצואה
אל תשאל אתה פשוט המנטור שלי לאודיו מהיום :D
 

AK1

חבר משקיען
הודעות
11,689
מעורבות
2,862
נקודות
113
לאור ידיעתך, היות ודיגיטל עובד בדגימות תדר, האם ישנה הצלחה לשיחזור מושלם הגל האנלוגי?
דיגיטל עובד בדגימת תדר שערכו העליון מוגבל מראש (לחצי תדר הדגימה, מה שנקרא תדר נייקוויסט, Nyquist).

רוב האנשים חושבים שבגלל שמדובר בדגימות, מה שמתקבל הוא משהו דמוי מדרגות (stairsteps), שכדי להתקרב לצורת הגל המקורית יש להגדיל את הרזולוציה -- מספר הביטים ותדר הדגימה -- אבל התוצאה המתקבלת תמיד תהיה "מדרגות", ואף פעם לא מעוגלת כמו באנלוג.

זה נובע מאי-הבנה בסיסית של הטכנולוגיה של דיגיטל. למעשה, הדגימות אינן מדרגות -- מדרגות הן פונקציה רציפה -- אלא נקודתיות, פונקציה דיסקרטית -- נקודות שביניהן אין לפונקציה שום ערך שהוא, לא באמצע ולא בכלל. והעניין הוא שכשמדובר בתדרים הנמוכים מתדר נייקוויסט, יש רק קו אחד ("מעוגל") שעובר דרך כל הנקודות.

הגדלת תדר הדגימה אינה מגדילה את ה"איכות" אלא את התדר המקסימלי הניתן לייצוג, והגדלת מספר הביטים מקטין את יחס האות לרעש.

יש על זה הסבר מצויין בסרטון הזה, שממש שווה לצפות בו מההתחלה, אבל ההסבר על הנקודה הזו מתחיל בסביבות 5:40:

כך שה"הצלחה" של דיגיטל בשיחזור היא גבוהה מאוד, גבוהה בהרבה מאנלוג. ממש אין תחרות.

ומה שאירוני הוא שאנשים חושים שאנלוג זה מעוגל ואנלוגי לגמרי במדויק לגל המקורי, כשבפועל הגל מאוד "מחוספס" בגלל הרעשים למיניהם, וממש לא מדויק מהרבה מאוד סיבות, החל מחוסר הליניאריות של המדיה המגנטית, מהירויות לא מדויקות של הטייפ, מכונת החריטה והפטיפון, ועוד רשימה ארוכה של בעיות. רשימה חלקית כאן.
 

נערך לאחרונה ב:

Audiofile

אוהב את התחום
הודעות
327
מעורבות
53
נקודות
28
הצליל האנלוגי הוא דיסטורשן
לחלק מהאנשים זה נשמע יותר טבעי ואורגני מסאונד דיגיטלי
שאת זה אני עוד יכול לקבל
אבל לטעון שויניל , פורמט של מחט על ויניל מלפני עשרות שנים בכלל יכול להשתוות ליכולות הטכניות של דיגיטל ויכולת ישמור הסיגנל המקורי של ההקלטה הוא מגוחך.
 

AK1

חבר משקיען
הודעות
11,689
מעורבות
2,862
נקודות
113
אני לא רק מבין משהו
אני מבין הרבה משהואים
ואפילו הרבה יותר ממתנשאים שחושבים שהם יודעים הכל ומשתמשים במילים ירודות שלא שוות תגובה כמו תולעים וצואה
אל תשאל אתה פשוט המנטור שלי לאודיו מהיום :D
זה שאתה מעיד על עצמך שאתה מבין הרבה לא באמת אומר שאתה מבין הרבה, ובלא מעט מקרים הראית חוסר הבנה, רק דיקלמת קלישאות בלי באמת להבין אותן לעומקן.

מעבר ל"אין הנחתום מעיד על עיסתו", ובוודאי לא על עצמו, בהינתן שההבנה שלך מוגבלת, אתה בהכרח לא מבין את מה שאתה לא מבין.
 

exupgh12

חבר משקיען
הודעות
5,066
מעורבות
3,075
נקודות
113
דיגיטל עובד בדגימת תדר שערכו העליון מוגבל מראש (לחצי תדר הדגימה, מה שנקרא תדר נייקוויסט, Nyquist).

רוב האנשים חושבים שבגלל שמדובר בדגימות, מה שמתקבל הוא משהו דמוי מדרגות (stairsteps), שכדי להתקרב לצורת הגל המקורית יש להגדיל את הרזולוציה -- מספר הביטים ותדר הדגימה -- אבל התוצאה המתקבלת תמיד תהיה "מדרגות", ואף פעם לא מעוגלת כמו באנלוג.

זה נובע מאי-הבנה בסיסית של הטכנולוגיה של דיגיטל. למעשה, הדגימות אינן מדרגות -- מדרגות הן פונקציה רציפה -- אלא נקודתיות, פונקציה דיסקרטית -- נקודות שביניהן אין לפונקציה שום ערך שהוא, לא באמצע ולא בכלל. והעניין הוא שכשמדובר בתדרים הנמוכים מתדר נייקוויסט, יש רק קו אחד ("מעוגל") שעובר דרך כל הנקודות.

הגדלת תדר הדגימה אינה מגדילה את ה"איכות" אלא את התדר המקסימלי הניתן לייצוג, והגדלת מספר הביטים מקטין את יחס האות לרעש.

יש על זה הסבר מצויין בסרטון הזה, שממש שווה לצפות בו מההתחלה, אבל ההסבר על הנקודה הזו מתחיל בסביבות 5:40:

כך שה"הצלחה" של דיגיטל בשיחזור היא גבוהה מאוד, גבוהה בהרבה מאנלוג. ממש אין תחרות.

ומה שאירוני הוא שאנשים חושים שאנלוג זה מעוגל ואנלוגי לגמרי במדויק לגל המקורי, כשבפועל הגל מאוד "מחוספס" בגלל הרעשים למיניהם, וממש לא מדויק מהרבה מאוד סיבות, החל מחוסר הליניאריות של המדיה המגנטית, מהירויות לא מדויקות של הטייפ, מכונת החריטה והפטיפון, ועוד רשימה ארוכה של בעיות. רשימה חלקית כאן.

נוציא לרגע את התקליט מהמשוואה ונדבר על מדיה אנלוגית תיאורטית, בסוף גם מתוך דבריך עולה כי צליל אנלוגי כי מייצר גל רציף ללא מגבלות תדר דגימה. בעוד שבצליל דיגיטלי הדגימה מוגבלת לתדר נייקוויסט, מה שמוביל לכך שהייצוג מבוסס על נקודות דיסקרטיות ויכול להחמיץ את העדינות והחלקות של הגל המקורי, צליל אנלוגי משמר את הרציפות והחלקות של הגל ללא תלות בתדר דגימה או רזולוציה. מה שתיאורטית מאפשר לצליל האנלוגי להיות נאמן יותר למקור, בעיקר בתדרים גבוהים ובדינמיקה עשירה של צלילים, ולספק חוויית שמיעה טבעית ומלאה יותר.
 

Audiofile

אוהב את התחום
הודעות
327
מעורבות
53
נקודות
28
זה שאתה מעיד על עצמך שאתה מבין הרבה לא באמת אומר שאתה מבין הרבה, ובלא מעט מקרים הראית חוסר הבנה, רק דיקלמת קלישאות בלי באמת להבין אותן לעומקן.

מעבר ל"אין הנחתום מעיד על עיסתו", ובוודאי לא על עצמו, בהינתן שההבנה שלך מוגבלת, אתה בהכרח לא מבין את מה שאתה לא מבין.
Lol
יש המון כשלים לוגיים במה שכתבת אבל אני לא אטרח לתקן
משעשע אגב שלא התייחסת לכל אלה שהעידו על עצמם שהם די יודעים ובגלל זה כל מה שיוצא לי מהפה זה צואה וחייבים לתת קונטרה לבורות המדומיינת שלי
מה שיותר משעשע זה שלא יישמת את הפוסל במומו פוסל לגבי עצמך כי בזמן שכתבת שאני לא מבין כלום חילקת ציונים לידע שלי מה שאומר שאתה בהכרח יודע משהו וזה די מה שכביכול אני עשיתי ושאת אותו מעשה למעשה ביקרת.
משעשע כאן בפורום חייב לציין.
כיף לי :)
 

exupgh12

חבר משקיען
הודעות
5,066
מעורבות
3,075
נקודות
113
הצליל האנלוגי עדיין נחשב טוב יותר מהצליל הדיגיטלי בטכנולוגיה נוכחית בשל מספר גורמים מרכזיים:

1. ייצוג סיגנל רציף: הצליל האנלוגי מצליח לתפוס את כל הגל של הסיגנל האודיו המקורי באופן רציף, בלי צורך בדיגיטציה או כמויות דיגיטליות. זה אומר שאין אובדן מידע שעשוי להתרחש בתהליך הדיגיטציה.

2. חוסר רעש קוונטיזציה: הצליל הדיגיטלי כפוף לרעש קוונטיזציה, שנובע מהעובדה שמערכות דיגיטליות מערבבות את הסיגנל האנלוגי הרציף לצעדים דיסקרטיים. זה עשוי לגרום לאובדן עדינות בפיות, במיוחד ברמות דיגיטליות נמוכות.

3. בעיות בפאזה ובזמן: הצליל הדיגיטלי יכול להתמודד עם שגיאות בזמן, בפאזה, וברעש שמתווספים בתהליך ההמרה מדיגיטלי לאנלוגי (המרת D/A). השגיאות אלו עשויות להשפיע על בהירות וקידמת הצליל. הצליל האנלוגי אינו נתון לבעיות אלו מאחר והוא אינו משתמש בדיגיטציה או בתקופות זמן דיסקרטיות.

4. הבדלים תחושתיים: האוזן האנושית רגישה מאוד לשינויים קטנים בצליל. מחקרים רבים מצביעים על העובדה שהמוח האנושי מעבד ומפרש את הסיגנל האודיו באופן יעיל יותר מאלגוריתמים דיגיטליים נוכחיים, מה שיכול להביא להבדל תחושתי באיכות הצליל. הצליל האנלוגי, שהוא הייצוג הפיזי והישיר של הגל האודיו, עשוי להיות יותר מתאים לכיצד האוזן והמוח עובדים באופן טבעי.

5. שיפור בהרמוניקה ובנוכחות: מערכות אנלוגיות, כמו תקליטים וויניל, לעיתים יוצרות תוכן הרמוני ונוכחות טבעית יותר בצליל. זה עשוי להביא לחוויה מאוד ריאלית ומלאה יותר, כפי שתוארו על ידי משתמשים שמצאו שיפור בבהירות ובבס מותח, ויכולת לשמוע את ההרמוניקות של כלי הנגינה.

6. חוסר ארטיפקטים דיגיטליים: הצליל הדיגיטלי לעיתים יכול לייצר ארטיפקטים, כגון תופסת או רעש, שאינם קיימים בהקלטות אנלוגיות. ארטיפקטים אלו יכולים לפגוע בחוויית ההאזנה כולה.

טכנולוגיית הדיגיטל משתפרת תמיד (יש שיפור מתמיד בממירים אבל באיזו עלות - סט שלם של Wadex עולה כחצי מיליון דולר, סט מקביל של MSB יעלה בעתיד סכום דומה) ועשויה לסגור לחודש את הפער באיכות הצליל, רבים עדיין מעדיפים את הצליל האנלוגי על פי חום, עומק ונאמנות להקלטה המקורית (במידה ונעשתה אנלוגית).

לסיום, מצ"ב ראיון עם רוב וואטס מ Chord בו הוא מעיד על הקשיים ביישום פילטרים דיגיטליים כדי ליצור סאונד "מושלם".

 

AK1

חבר משקיען
הודעות
11,689
מעורבות
2,862
נקודות
113
נוציא לרגע את התקליט מהמשוואה ונדבר על מדיה אנלוגית תיאורטית, בסוף גם מתוך דבריך עולה כי צליל אנלוגי כי מייצר גל רציף ללא מגבלות תדר דגימה. בעוד שבצליל דיגיטלי הדגימה מוגבלת לתדר נייקוויסט, מה שמוביל לכך שהייצוג מבוסס על נקודות דיסקרטיות ויכול להחמיץ את העדינות והחלקות של הגל המקורי, צליל אנלוגי משמר את הרציפות והחלקות של הגל ללא תלות בתדר דגימה או רזולוציה. מה שתיאורטית מאפשר לצליל האנלוגי להיות נאמן יותר למקור, בעיקר בתדרים גבוהים ובדינמיקה עשירה של צלילים, ולספק חוויית שמיעה טבעית ומלאה יותר.
  1. אין שום משמעות לתדרים מעבר למגבלות של תדר הדגימה אפילו של CD -- שבפועל מגביל ל-20 קילוהרץ -- כי אף אחד לא שומע אותם. אז כל הכיוון הזה לא מעניין.

    אבל אם אתה מדבר על אנלוגי תיאורטי, אפשר לדבר גם על דיגיטלי מעשי -- כבר שנים רבות קימות הקלטות ב-DXD, שזה 24/352.8, שמגיע ל-170 קילוהרץ, הרבה מעבר לאנלוגי המעשי.

    רזולוציה מעל 16/44.1 חשובה בהקלטה, אם תרצה אסביר למה, אבל בהשמעה, אף אחד לא הראה עדיין שאנשים מבחינים בין 16/44.1 לבין כל רזולוציה מעל לזה בהשוואות double-blind volume-matched. בקיצור, כל יתרון לכאורה שיש לאנלוג מעל 20 קילוהרץ לגמרי לא משמעותי ואין טעם לעסוק בו, בטח לא להחשיב אותו כיתרון.

    זה כמו שיש שתי מכוניות שזהות בכל הדברים, תאוצה, נוחיות, חוויית נהיגה, בטיחות, אבל אחת מגיעה ל-250 קמ"ש והשניה ל-300, ואז לומר שלשניה יש יתרון משמעותי בתנאי הארץ. אז לא, היתרון הזה לא משמעותי.

  2. כנראה שלא ראית את הסירטון, ו/או לא הבנת את ההסבר -- בדיגיטל אין בפועל את המדרגות -- זה שחושבים כך זו אי הבנה מהותית של הטכנולוגיה, וגם זו אי הבנה מהותית לחשוב שהאנלוג מעוגל. להיפך, האנלוג "מחוספס" ומעוות את צורת הגל המקורית הרבה הרבה מעבר מרעשי דגימה.

  3. זה לגמרי לא נכון שאנלוג יותר קרוב למקור, להיפך.

    זה לא נכון שיש עדיפות לאנלוג בצלילים גבוהים (מעבר למה שאנשים שומעים).

    זה לגמרי לא נכון שבאנלוג יש דינמיקה גדולה יותר של צלילים, להיפך -- באנלוג חייבים בהרבה מקרים לצמצם את הטווח הדינמי כי הוא מוגבל.

    אנלוג לא מספק חוויית שמיעה "טבעית" יותר, להיפך -- הצליל האנלוגי מכיל עיוותים מסוגים ש"האוזן אוהבת" (כמו מגברי מנורות) -- זה לא טבעי יותר אלא מעוות בצורה מחמיאה, בעוד שהדיגיטלי מדויק.
 

Audiofile

אוהב את התחום
הודעות
327
מעורבות
53
נקודות
28
  1. אין שום משמעות לתדרים מעבר למגבלות של תדר הדגימה אפילו של CD -- שבפועל מגביל ל-20 קילוהרץ -- כי אף אחד לא שומע אותם. אז כל הכיוון הזה לא מעניין.

    אבל אם אתה מדבר על אנלוגי תיאורטי, אפשר לדבר גם על דיגיטלי מעשי -- כבר שנים רבות קימות הקלטות ב-DXD, שזה 24/352.8, שמגיע ל-170 קילוהרץ, הרבה מעבר לאנלוגי המעשי.

    רזולוציה מעל 16/44.1 חשובה בהקלטה, אם תרצה אסביר למה, אבל בהשמעה, אף אחד לא הראה עדיין שאנשים מבחינים בין 16/44.1 לבין כל רזולוציה מעל לזה בהשוואות double-blind volume-matched. בקיצור, כל יתרון לכאורה שיש לאנלוג מעל 20 קילוהרץ לגמרי לא משמעותי ואין טעם לעסוק בו, בטח לא להחשיב אותו כיתרון.

    זה כמו שיש שתי מכוניות שזהות בכל הדברים, תאוצה, נוחיות, חוויית נהיגה, בטיחות, אבל אחת מגיעה ל-250 קמ"ש והשניה ל-300, ואז לומר שלשניה יש יתרון משמעותי בתנאי הארץ. אז לא, היתרון הזה לא משמעותי.

  2. כנראה שלא ראית את הסירטון, ו/או לא הבנת את ההסבר -- בדיגיטל אין בפועל את המדרגות -- זה שחושבים כך זו אי הבנה מהותית של הטכנולוגיה, וגם זו אי הבנה מהותית לחשוב שהאנלוג מעוגל. להיפך, האנלוג "מחוספס" ומעוות את צורת הגל המקורית הרבה הרבה מעבר מרעשי דגימה.

  3. זה לגמרי לא נכון שאנלוג יותר קרוב למקור, להיפך.

    זה לא נכון שיש עדיפות לאנלוג בצלילים גבוהים (מעבר למה שאנשים שומעים).

    זה לגמרי לא נכון שבאנלוג יש דינמיקה גדולה יותר של צלילים, להיפך -- באנלוג חייבים בהרבה מקרים לצמצם את הטווח הדינמי כי הוא מוגבל.

    אנלוג לא מספק חוויית שמיעה "טבעית" יותר, להיפך -- הצליל האנלוגי מכיל עיוותים מסוגים ש"האוזן אוהבת" (כמו מגברי מנורות) -- זה לא טבעי יותר אלא מעוות בצורה מחמיאה, בעוד שהדיגיטלי מדויק.
חח כתבת בייסקלי את מה שאני כתבתי
אבל אני לא מבין כלום ורק אתה מבין:D
 

moshe625

חבר משקיען
הודעות
1,093
מעורבות
343
נקודות
83
  1. אין שום משמעות לתדרים מעבר למגבלות של תדר הדגימה אפילו של CD -- שבפועל מגביל ל-20 קילוהרץ -- כי אף אחד לא שומע אותם. אז כל הכיוון הזה לא מעניין.

    אבל אם אתה מדבר על אנלוגי תיאורטי, אפשר לדבר גם על דיגיטלי מעשי -- כבר שנים רבות קימות הקלטות ב-DXD, שזה 24/352.8, שמגיע ל-170 קילוהרץ, הרבה מעבר לאנלוגי המעשי.

    רזולוציה מעל 16/44.1 חשובה בהקלטה, אם תרצה אסביר למה, אבל בהשמעה, אף אחד לא הראה עדיין שאנשים מבחינים בין 16/44.1 לבין כל רזולוציה מעל לזה בהשוואות double-blind volume-matched. בקיצור, כל יתרון לכאורה שיש לאנלוג מעל 20 קילוהרץ לגמרי לא משמעותי ואין טעם לעסוק בו, בטח לא להחשיב אותו כיתרון.

    זה כמו שיש שתי מכוניות שזהות בכל הדברים, תאוצה, נוחיות, חוויית נהיגה, בטיחות, אבל אחת מגיעה ל-250 קמ"ש והשניה ל-300, ואז לומר שלשניה יש יתרון משמעותי בתנאי הארץ. אז לא, היתרון הזה לא משמעותי.

  2. כנראה שלא ראית את הסירטון, ו/או לא הבנת את ההסבר -- בדיגיטל אין בפועל את המדרגות -- זה שחושבים כך זו אי הבנה מהותית של הטכנולוגיה, וגם זו אי הבנה מהותית לחשוב שהאנלוג מעוגל. להיפך, האנלוג "מחוספס" ומעוות את צורת הגל המקורית הרבה הרבה מעבר מרעשי דגימה.

  3. זה לגמרי לא נכון שאנלוג יותר קרוב למקור, להיפך.

    זה לא נכון שיש עדיפות לאנלוג בצלילים גבוהים (מעבר למה שאנשים שומעים).

    זה לגמרי לא נכון שבאנלוג יש דינמיקה גדולה יותר של צלילים, להיפך -- באנלוג חייבים בהרבה מקרים לצמצם את הטווח הדינמי כי הוא מוגבל.

    אנלוג לא מספק חוויית שמיעה "טבעית" יותר, להיפך -- הצליל האנלוגי מכיל עיוותים מסוגים ש"האוזן אוהבת" (כמו מגברי מנורות) -- זה לא טבעי יותר אלא מעוות בצורה מחמיאה, בעוד שהדיגיטלי מדויק.
הבעיה מתחילה כשמפסיקים לשמוע עם האוזניים...
 

AK1

חבר משקיען
הודעות
11,689
מעורבות
2,862
נקודות
113
הצליל האנלוגי עדיין נחשב טוב יותר מהצליל הדיגיטלי בטכנולוגיה נוכחית בשל מספר גורמים מרכזיים:
שאלת אותי לגבי הנקודות האלה, אבל התעלמת מהתשובות -- בלי להסביר האם ובמה הן אינן נכונות -- ואתה כותב את מה שהייה לך להגיד מראש.

ו"נחשב" זה בלשון סביל, ולא אומר מי זה ש"מחשיב" ולמה צריך להעדיף את דעתו.


1. ייצוג סיגנל רציף: הצליל האנלוגי מצליח לתפוס את כל הגל של הסיגנל האודיו המקורי באופן רציף, בלי צורך בדיגיטציה או כמויות דיגיטליות. זה אומר שאין אובדן מידע שעשוי להתרחש בתהליך הדיגיטציה.
אז לא הבנת, בדיגיטל אין שום אובדן של שום דבר בתדרים עד 20 קילוהרץ, ומעבר לזה אין משמעות.


2. חוסר רעש קוונטיזציה: הצליל הדיגיטלי כפוף לרעש קוונטיזציה, שנובע מהעובדה שמערכות דיגיטליות מערבבות את הסיגנל האנלוגי הרציף לצעדים דיסקרטיים. זה עשוי לגרום לאובדן עדינות בפיות, במיוחד ברמות דיגיטליות נמוכות.
יש רעש קוונטיזציה -- במינוס 96dB, ועם noise shaping, שמעביר את הרעש לתדרים שהאוזן פחות רגישה להם, בפועל במינוס 120dB.

לעומת זאת, בטייפ אנלוגי הרע הוא במינוס 70dB ובתקליט במצב מעולה בד"כ 50-60.

ההפרש א-ד-י-ר לטובת דיגיטל.


3. בעיות בפאזה ובזמן: הצליל הדיגיטלי יכול להתמודד עם שגיאות בזמן, בפאזה, וברעש שמתווספים בתהליך ההמרה מדיגיטלי לאנלוגי (המרת D/A). השגיאות אלו עשויות להשפיע על בהירות וקידמת הצליל. הצליל האנלוגי אינו נתון לבעיות אלו מאחר והוא אינו משתמש בדיגיטציה או בתקופות זמן דיסקרטיות.
אתה מונה בעיות, ונותן להם שמות, אבל לא מתחשב בזה שמדובר בערכים קטנים בהרבה ממה שקורה בוויניל. זה כמו שנתת שם לרעש קוונטיזציה, ובזה מבחינתך אמרת שאנלוג עדיף, כי אין שם את הרעש הזה, אבל זה שבוויניל יש רעשים של הרבה עשרות דיבי יותר, זה מטואטא מתחת לשטיח.


4. הבדלים תחושתיים: האוזן האנושית רגישה מאוד לשינויים קטנים בצליל. מחקרים רבים מצביעים על העובדה שהמוח האנושי מעבד ומפרש את הסיגנל האודיו באופן יעיל יותר מאלגוריתמים דיגיטליים נוכחיים, מה שיכול להביא להבדל תחושתי באיכות הצליל. הצליל האנלוגי, שהוא הייצוג הפיזי והישיר של הגל האודיו, עשוי להיות יותר מתאים לכיצד האוזן והמוח עובדים באופן טבעי.
האוזן רגישה לשינויים קטנים, אבל השינויים מצורת הגל המקורית בדיגיטל קטנים בהרבה מבאנלוג, בהמון. למעשה, מה שאנשים אוהבים בוויניל אינו תוספת הדיוק, כפי שהם טועים לחשוב, אלא העיוותים (כמו שאנשים אוהבים את ההרמוניות שהגברת מנורות מוסיפה לצליל -- תוספת כזו היא עיוות). כנראה שהאוזן אוהבת גם קומפרסיה לא מאוד גדולה, זה גם נפוץ בוויניל.


5. שיפור בהרמוניקה ובנוכחות: מערכות אנלוגיות, כמו תקליטים וויניל, לעיתים יוצרות תוכן הרמוני ונוכחות טבעית יותר בצליל. זה עשוי להביא לחוויה מאוד ריאלית ומלאה יותר, כפי שתוארו על ידי משתמשים שמצאו שיפור בבהירות ובבס מותח, ויכולת לשמוע את ההרמוניקות של כלי הנגינה.
נכון!! מערכות אנלוגיות יוצרות == מוסיפות -- תוכן הרמוני, שאינו קיים במקור! וכל תוספת שאינה במקור היא, בהגדרה, עיוות.

זה מחמיא לצליל, כי האוזן אוהבת את הסוג הזה של עיוותים, אבל זו לא אפשרות לשמוע את ההרמוניות של כלי הנגינה, שכולן קיימות, בצורה מדוייקת יותר, בדיגיטל, אלא תוספת של הרמוניות שלא כלי הנגינה הפיקו, אלא הטכנולוגיות האנלוגיות הוסיפו ושלא היה במקור.


6. חוסר ארטיפקטים דיגיטליים: הצליל הדיגיטלי לעיתים יכול לייצר ארטיפקטים, כגון תופסת או רעש, שאינם קיימים בהקלטות אנלוגיות. ארטיפקטים אלו יכולים לפגוע בחוויית ההאזנה כולה.
שוב, הארטיפקטים קיימים, אבל שיעורם זניח, בעוד שהרעשים בוויניל ממש, אבל ממש, לא זניחים, והאיכות יורדת ככל שמתקרבים למרכז התקליט, ובכל פעם שמנגנים תקליט, וו'.


טכנולוגיית הדיגיטל משתפרת תמיד (יש שיפור מתמיד בממירים אבל באיזו עלות - סט שלם של Wadex עולה כחצי מיליון דולר, סט מקביל של MSB יעלה בעתיד סכום דומה) ועשויה לסגור לחודש את הפער באיכות הצליל, רבים עדיין מעדיפים את הצליל האנלוגי על פי חום, עומק ונאמנות להקלטה המקורית (במידה ונעשתה אנלוגית).
לא רבים מעדיפים ויניל. רוב העולם בכלל בסרימינג, וגם בהורדות. לאחרונה מכירות ויניל הדביקו את מכירות CD שירדו בגלל הסטרימינג וההורדות, אבל שניהם באחוזים נמוכים.

העניין הוא שהמיעוט של אוהבי ויניל הוא מיעוט רעשני :)

גם אני אוהב ויניל, ויש לא מעט מקרים שאני מעדיף את גרסת הוויניל על פני הדיגיטל, אבל יש לא פחות מקרים, אולי יותר, שאני מעדיף את הדיגיטל, ובכל מקרה, גם כשאני מעדיף את הויניל, אני יודע שזה לא בגלל שהוא יותר מדוייק/טבעי וכיו"ב, אלא בגלל שיש בו עיוותים מהסוגים שהאונן אוהבת. תוספת של make-up :)
 

AK1

חבר משקיען
הודעות
11,689
מעורבות
2,862
נקודות
113
הבעיה מתחילה כשמפסיקים לשמוע עם האוזניים...
יש כאלה שמתעניינים יותר בצדדים הטכניים מאשר במה שהם שומעים, אבל מבין אלה שבהחלט מאזינים, יש כאלה שאוהבים רק דיגיטל, כאלה שרק ויניל, וכאלה ששיניהם, ועם כל אלה, כולל הראשונים, אין שום בעייה. שכל אחד יהנה ממה שהוא אוהב.

יש בעיה כשאוהבי ויניל מנסים להראות שוויניל עדיף טכנולוגית על דיגיטל, שזו שטות מוחלטת. דיגיטל מנצח בקלות, hands down, no redeeming feature, no contest, בכל אספקט טכנולוגי ו/או מדיד. אבל כשמדברים על מה שאוהבים רגשית, זה לא הולך לפי הטכנולוגיה אלא לפי הרגש, ובעצם משהו שהוא חסרון מובהק מבחינה טכנולוגית -- תוספת של הרמוניות שאינן במקור -- הן בדיוק מה שגורם להעדפה רגשית.

זה כמו שעט כדורי מנצח עט נובע בכל אספקט טכני ומעשי, והחסרונות של עט נובע ממש גדולים, החל בדליפות והכתמות של הבגדים, הצורך למלא מדי פעם, זה לא כותב על כל סוגי המשטחים, הדיו לא תמיד מחזיקה מעמד לאורך זמן, וכו' וכו' וכו', ובכל זאת יש כאלה שמעדיפים לכתוב בעט נובע, כולל אותי.
 

Ls77

אוהב את התחום
הודעות
207
מעורבות
81
נקודות
28
לא הבנתי איך מישהו יודע מה היה במקור ומה אנחנו
צריכים "לקבל מהמקור ". ואיך זה בדיוק תורם לנו
שאנחנו אומרים את זה. בולשיט אמיתי .

בסוף חשוב להצמד לטעם האישי כי כולנו שומעים
שונה, עם מוח שונה, שמפענח סאונד ומתרגם ריגושים
שונים לגמרי.
 

exupgh12

חבר משקיען
הודעות
5,066
מעורבות
3,075
נקודות
113

1. ייצוג סיגנל רציף:


מחקרים מראים שאנשים רגישים גם לתדרים מעל 20 קילוהרץ, ותדרים אלו יכולים להשפיע על תחושת המרחב והאווירה במוזיקה. תהליך הדיגיטציה עלול לגרום לאובדן מידע בתדרים אלו, גם אם הוא אינו מורגש באופן ישיר.


2. רעש קוונטיזציה:

רעש קוונטיזציה, גם ברמות נמוכות, יכול להשפיע על עדינות הצליל, במיוחד בגוון גבוה. ייתכן שתחושה זו אינה מורגשת על ידי כולם, אך היא עשויה להוות גורם משמעותי עבור חובבי מוזיקה רגישים.


3. בעיות פאזה וזמן:


שגיאות אלו, גם אם קטנות, עלולות לגרום לתחושת חוסר עקביות ו"ניתוק" מהמוזיקה. ייתכן שתחושה זו אינה מורגשת על ידי כולם, אך היא עשויה להוות גורם משמעותי עבור חובבי מוזיקה קפדניים.


4. הבדלים תחושתיים:

הטענה נתמכת על ידי מחקרים רבים. המוח האנושי רגיש מאוד לשינויים קטנים בצליל, וצליל אנלוגי עשוי להיתפס כטבעי ומתאים יותר לתהליך השמיעה האנושית.


5. שיפור בהרמוניקה ובנוכחות:

תהליך ההקלטה האנלוגי עשוי להוסיף "חום" ו"עומק" לצליל, המועדפים על ידי רבים. ייתכן שתחושה זו נובעת מהעיוותים הטבעיים הקיימים בתהליך ההקלטה האנלוגי.


6. חוסר ארטיפקטים דיגיטליים:

ארטיפקטים דיגיטליים, כמו תופעות וקליקים, עדיין קיימים, גם בטכנולוגיות מתקדמות. ייתכן שתחושה זו אינה מורגשת על ידי כולם, אך היא עשויה להוות גורם משמעותי עבור חובבי מוזיקה קפדניים.

העדפת צליל אנלוגי על ידי רבים ולא ע"י מיעוט רעשני כפי טענתך נובע ממספר גורמים:

- תחושה טבעית: צליל אנלוגי נתפס כטבעי ומתאים יותר לתהליך השמיעה האנושית.

- חום ועומק: תהליך ההקלטה האנלוגי עשוי להוסיף "חום" ו"עומק" לצליל, המועדפים על ידי רבים.

- עיוותים נעימים: עיוותים טבעיים הקיימים בתהליך ההקלטה האנלוגי עשויים להיתפס כנעימים יותר.
 

AK1

חבר משקיען
הודעות
11,689
מעורבות
2,862
נקודות
113
לא הבנתי איך מישהו יודע מה היה במקור ומה אנחנו
צריכים "לקבל מהמקור ". ואיך זה בדיוק תורם לנו
שאנחנו אומרים את זה. בולשיט אמיתי .

בסוף חשוב להצמד לטעם האישי כי כולנו שומעים
שונה, עם מוח שונה, שמפענח סאונד ומתרגם ריגושים
שונים לגמרי.
כשמדברים על הקלטה מבחינה טכנית נטו, צורת ההסתכלות היא מידת המתאם בין צורת הגל שמיוצגת על ידי סרט/קובץ המאסטר לבין צורת הגל שנכנסת להגברה (הפלט של הפונו-סטייג' או ה-DAC, לפני ההגברה והרמקולים). זה לא מוגדר היטב עד הסוף, בטח לא בהקלטות אנלוגיות, כי צורת הגל שתקבל אם תקרא סרט מאסטר אנלוגי עם שני מכשירי טייפ שונים, תהיה קצת שונה. אבל בעיקרון, השאלה היא איזה עיוותים מכל הסוגים נכנסים בדרך, לא רק סוגי העיוותים אלא גם באיזו מידה הם משמעותיים.

זה לא שקול לשאלה "מה שמע הטכנאי" יחסית למה שמישהו שומע בבית, כי שם נכנס העניין של ההגברה, הרמקולים והאקוסטיקה אצל הטכנאי, לעומת כל המסלול שהסיגנל עובר בבית, כולל ההגברה, הרמקולים והאקוסטיקה, שאפילו אם הכל מושלם בדרך, לא יתנו את אותן התוצאות. בנוסף, בגלל שהציוד של פעם שונה מאוד מזה של היום, התוצאות יכולות להיות שונות לחלוטין.

האספקט התיאורטי הנ"ל מעניין את מי שמתעניין בצדדים הטכניים, אבל לא חייב לעניין את מי שרוצה לקבל סאונד שגורם לו ליהנות מהמוזיקה, ולא משנה לו עד כמה זה מדויק.
 

למעלה
תצוגת צבעים באתר (* פועל בדפדפנים מתקדמים מסוג Chrome ו- Firefox) תצוגה רגילה מותאם לעיוורי צבעים מותאם לכבדי ראייה
+ 100% -
סגור