שיכוך מבוסס ריחוף מגנטי

  • פותח הנושא פותח הנושא kyroz
  • פורסם בתאריך פורסם בתאריך

מיסב אין לו שום בעיה לשאת מישקל...ראה גלגל של משאית.
והתנגדות מגנטית אם הוסבר לך שזה עוזר לשיכך,רעידות כנראה שכן.לכן אני חושב שפותח הפוסט יעשה טוב אם ינסה את מה שגם הציעו לו.

הסברתי את עצמי באופן מוטעה.
בפטיפון על פי הבנתי המגנט משמש להפחית משקל מהפלטה, ובכך להפחית חיכוך, וכנראה עוד דברים שאין לי מושג לגביהם.
אך אין ריחוף חופשי, המגנט פועל בציר אנכי בלבד, . יש את
ציר המייסב שמרסן את כל הסיפור.
אין תנועה ציידית אלה רק סיבובית.
זה לא כמו מקרה ה "קפיץ לא מרוסן" (רגליות מגנטיות צפות) שהתכוונתי אליו.

בפטיפון להבנתי לשיכוך המגנטי תפקיד שונה
מרגליות בידוד מתחת לציוד.
 
נערך לאחרונה ב:
אני בטוח שאתה יכול, אם רק תיתן לזה סיכוי.

במשך הרבה שנים חייתי ב-mindset של חיפוש הצליל המדויק ביותר. חשבתי שהדרך להשיג את זה היא לקנות את אותו ציוד שמשתמשים בו למוניטורינג באולפני הקלטות של מוזיקה קלאסית. אז קניתי נגן ופרה של EMM Labs ורמקולים מהטופ של סדרה 800, אפילו 800D, ורציתי גם מגברים של Classé, רק שהתמחור שלהם בארץ היה מטורף, אז "הסתפקתי" בהגברה מעולה טכנית כמו Parasound Halo JC1.

היו לי חברים ויניליסטים שניסו לשכנע אותי שתקליטים עדיפים. היו דברים שנשמעו לי טוב, אבל זה גרם לי להרגיש מרומה, כאילו הם "משפרים" ו"מייפיפים" את המציאות, ושנאתי את זה, כי זה לא הסתדר לי עם הדיוק.

עם הזמן התחלתי לחשוב על כך שבעצם כבר שלב ההקלטות בכלל לא מנסה לשמר את הצליל המדויק כפי שהוא. עצם זה שבמקום להשתמש בדיוק בשני מיקרופונים שממוקמים במקום שבו אמורות להיות אוזני מאזין באולם, משתמשים בהרבה מיקרופונים שנמצאים במקומות שונים לחלוטין -- לרוב מעל הכלים/קולות, מולם, או בתוכם -- בכל מקרה קרוב יותר, מה שמשנה את גווני הצליל, שלא לדבר על האיזון. שומעים הרבה יותר פרטים ממה שאפשר לשמוע באולם, למשל, ושומעים במה מאוד ברורה וגדולה עם כלים וקולות ממוקמים נקודתית במרחב, בעוד שבקונצרט לפעמים קשה לדעת מאיפה הצליל מגיע, אלא אם רואים את הנגן או הזמר שמפיק אותו.

זה הוביל אותי למסקנה שאולי זה טיפשי לרוץ אחרי הצליל המדויק, וכל השטויות של מה שהטכנאי שמע, שממילא אינו דומה לצליל האמיתי, ושאולי אין שום דבר רע, פגום או לא מוסרי ב"לשפר" ו"לייפוף" את המציאות. אז קניתי פטיפון די רציני, למדתי על הדפסות של תקליטים, ואחר כך קניתי גם פונו סטייג' מנורתי, החלפתי לפרה מנורתי, ואחר כך למונובלוקים מנורתיים. נטשתי לגמרי את כל העיסוק בדיוק ובנתונים הטכניים, והתחלתי ליהנות ממה שתקליטים יכולים לתת. עדיין יש הרבה מקרים שבהם דיגיטל טוב יותר מהתקליט המקביל, אבל יש גם לא מעט מקרים שבהם זה הפוך -- הדיגיטל מת ומשעמם, והתקליט חם, דינמי ועשיר, והכי חשוב, נוגע.

אתה לא חייב ללכת באותה דרך, או ללכת בכלל מהמקום שבו אתה נמצא, אבל רק רציתי להסב את תשומת ליבך לאפשרות שיש הרבה ממה ליהנות גם כשהטכנולוגיות נחותות בנוקאוט. יש סיבות מצויינות למה מחזיקים אותן בחיים, ולא מדובר בגוויות או בטיפשות כדי ליהנות מהן.

חומר למחשבה.
אני מאוד שמח שהגעת לסאונד שרצית, זה מעולה, ברכותי
יש הבדל ביננו בצורת המימוש ואני אסביר,
רוב הקונצרטים שאני שומע כוללים צפיה בווידאו, מהפילהרמונית של ברלין, מדיצי, בלוריי ו דוידי .
לכן פטפון לא רלוונטי בשבילי. לגבי שפורפרות, בחירה אישית.
עצה טכנית למי שצורת המימוש והאזנה וצפיה בווידאו היא כמו שלי ואני מניח שאין רבים. (אפשר לעצור כאן אם לא מעניין)
אם מוסיפים room correction לסאונד, מכשיר שמשתמש ב FIR פילטר כמו DIRAK LIVE יש לו זמן חישוב ארוך בין 30 ל 80 מילי שניה.
זה יגרום לחוסר סנכרון משמעותי בין האודיו לבין הוודאו שמגיע ישירות למסך הטלוויזיה דרך כבל HDMI.
הפתרון הוא להשתמש ב ROOM CORRECTION שמשתמש ב IIR פילטר שזמן החישוב שלו קטן וזניח דוגמת DEQ2496 העתיק 25 שנה אבל איכותי שמשתמש ב ציפים שארק של אנלוג דיוויס זה מה שאני וחברים משתמשים.
אין פתרון תוכנה לבעיית ההשהיה שאני יודע עליו יכול לתקן זאת כאשר ההאזנה והצפייה היא דרך דפדפן כרום באתר כמו הפילהרמונית של ברלין או אפילו יוטיוב.
טלוויזיות שאני מכיר יש להם יכולת השהית אודיו, זה רק מחמיר את ההשהיה וחוסר הסנכרון..
יש מכשיר מקצועי להשהיית וידאו אבל עולה אלפי דולרים, רק לאולפנים.
מקווה שזה עוזר למישהו.
איסי
 

אתה לא העלבתה אף אחד,אולי את עצמך.
רשמתה שטויות במיץ עגבניות סורי.
אין לך מושג במכניקה.אולי בקבצים וכיו"ב.
אנשים נוסעים עם פטיפון ששוקל 100 קג ברכב ושמים תקליט...
תגובה משונה, לגבי מכניקה ומסבים
, עבדתי עם כל סוגי המסבים, ברונזה, כדוריים, מגנטיים, טפלון, מסבי אויר, מסבים עם נוזל פרופלואדי, מסבים קרמיים שיכולים לעבוד עם גז ראקטיבי שתוקף מתכת, מסבים שהיו צריכים לעבוד בתנאי ווקום גבוה, במאיצי יונים ותאי ופלזמה ראקטיבים.
המסובך מכולם הוא מסב ליניארי מרחף שהוא שילוב של איזון בין חרירי לחץ אויר וחרירי ווקום. רמת דיוק של ננומטרים שנשלטות אופטית על ידי אינטפרומטרים אופטיים עם מראות. זה במכונות ליתוגרפיה לצילום ציפים לתעשית חצאי המולכים באינטל.
זה חלק מהמושג שלי במכניקה.
 
לגבי שפופרות מול טרנזיסטור, אני בכלל לא בטוח מה יותר מדוייק.
אנשים נוטים להגיע למסקנות גורפות מנסיון אחד או שניים של ציוד שבדקו, ללא הבנה של התאמה חשמלית בין מכשירים (עכבות) וגיינים. אני יכול להגיד שכרגע משתמש בקדם מנורתי, שנשמע לי מדוייק ביותר. בנוסף הרבה מאוד אנשים לטעמי לא בדיוק יודעים להגדיר מה מדוייק ומה לא... אם אשמיע לרוב האנשים שני מצבי סאונד אחד לכוון אנליטי ושני לכוון הרמוני, רוב האנשים יפרשו את האנליטי כמדוייק יותר. זה לא בהכרח נכון, תלוי הקלטה כמובן. בהרבה מאוד מקרים שבדקתי המצב האנליטי *מחסיר פרטים* מההקלטה ולכן נשמע אנליטי. כשבן אנוש מקשיב למוזיקה, בדרך כלל כזו שלא מכיר הייטב כל צליל, אין לו מושג מה הוא לא שומע (הפרטים החסרים), אלא רק מה ששומע... בקיצור גם הפרשנות של מה זה סאונד מדוייק לטעמי לא ממש טריוויאלית, והרבה אודיופילים לטעמי לא תמיד יודעים לפרש נכונה את מה שהם שומעים. גם למנורה וגם לטרנזיסטור יש תחום עבודה שבו הם לינארים ותחום שלא. העניין הוא תכנון המכשיר כך שיעבוד בתחום הלינארי.
(וכמובן שאי אפשר להכליל, יש מוצרי שפופרות מדוייקים יותר מאחרים, זה ברור)
 
נערך לאחרונה ב:
לגבי שפופרות מול טרנזיסטור, אני בכלל לא בטוח מה יותר מדוייק.
אנשים נוטים להגיע למסקנות גורפות מנסיון אחד או שניים של ציוד שבדקו, ללא הבנה של התאמה חשמלית בין מכשירים (עכבות) וגיינים. אני יכול להגיד שכרגע משתמש בקדם מנורתי, שנשמע לי מדוייק ביותר. בנוסף הרבה מאוד אנשים לטעמי לא בדיוק יודעים להגדיר מה מדוייק ומה לא... אם אשמיע לרוב האנשים שני מצבי סאונד אחד לכוון אנליטי ושני לכוון הרמוני, רוב האנשים יפרשו את האנליטי כמדוייק יותר. זה לא בהכרח נכון, תלוי הקלטה כמובן. בהרבה מאוד מקרים שבדקתי המצב האנליטי *מחסיר פרטים* מההקלטה ולכן נשמע אנליטי. כשבן אנוש מקשיב למוזיקה, בדרך כלל כזו שלא מכיר הייטב כל צליל, אין לו מושג מה הוא לא שומע (הפרטים החסרים), אלא רק מה ששומע... בקיצור גם הפרשנות של מה זה סאונד מדוייק לטעמי לא ממש טריוויאלית, והרבה אודיופילים לטעמי לא תמיד יודעים לפרש נכונה את מה שהם שומעים. גם למנורה וגם לטרנזיסטור יש תחום עבודה שבו הם לינארים ותחום שלא. העניין הוא תכנון המכשיר כך שיעבוד בתחום הלינארי.
(וכמובן שאי אפשר להכליל, יש מוצרי שפופרות מדוייקים יותר מאחרים, זה ברור)
להבנתי, מדויק לחלוטין הוא מה שבו הפלט שווה לקלט, או מכפלה קבועה שלו, לכל היותר באיחור קבוע, והשאלה היא עד כמה מתרחקים מהדיוק הזה. במבחן הזה, במעגלים המתוכננים היטב, כשעובדים בתחום המתוכנן, לא עומסים חריגים וכו', טרנזיסטורים מצליחים הרבה יותר ממנורות.

ההתרשמות של האוזן של מה נשמע מדויק יותר, ללא רפרנס, אינה אמינה, כי כדי לעשות השוואות באוזן, צריך לעשות השוואה בין צליל א' שידוע כנכון/מקורי לצליל ב' שבפלט של המכשיר, בווליום מושווה במדויק, תוך רווח של כמה שניות בין ההשמעות, רצוי double‑blind, מה שכמעט אף פעם לא עושים, בטח לא בהאזנה ביתית למוזיקה.

להאזין רק לצליל ב' ולהשוות לזיכרון או להתרשמות איך הצליל "צריך להישמע" זה לגמרי באוויר.
 

ההגדרה שלך נכונה הנדסית.
אודיופילים כשבוחרים או מחליפים ציוד משווים בין מצבים במבחן a/b שאינו עוור ולעיתים קרובות מתארים מצב מסוים כמפורט יותר, מדויק יותר, מלא יותר רזה יותר וכו.
אני כוונתי יותר ל סאונד a מדוייק יותר מסאונד b בהשוואת מכשירים (ולא סאונד c מדוייק אבסלוטית)
 
ההגדרה שלך נכונה הנדסית.
אודיופילים כשבוחרים או מחליפים ציוד משווים בין מצבים במבחן a/b שאינו עוור ולעיתים קרובות מתארים מצב מסוים כמפורט יותר, מדויק יותר, מלא יותר רזה יותר וכו.
אני כוונתי יותר ל סאונד a מדוייק יותר מסאונד b בהשוואת מכשירים (ולא סאונד c מדוייק אבסלוטית)
אני יודע למה התכוונת, אבל אני רק אומר שזה לגמרי באוויר, או, במילים אחרות, המילה "מדויק" *ממש* לא מדויקת לתיאור ההעדפה שנובעת מההרגשה שמכשיר א' נשמע דומה יותר למציאות מאשר מכשיר ב'.

אם הקלטת פסנתר נשמעת למישהו "לא מדויקת", יכול להיות שזה בגלל שזה פסנתר שונה ממה שהוא רגיל -- מתוצרת אחרת או מודל אחר או משנת ייצור אחרצ, או ממיקום שונה ממה שהוא רגיל לשמוע, או שהאקוסטיקה בו שונה ממה שהוא רגיל לשמוע, או שההקלטה לא טובה, וכו'. למעשה, אפילו אם הוא היה נוכח בזמן ההקלטה, הוא שמע דברים שונים ממה ששמעו המיקרופונים, ואפילו זה עלול להישמע לו "לא מדויק".

במילים אחרות, המילה "לא מדויק" ממש לא מתאימה, אבל הרבה פעמים לא מדייקים בשפת הדיבור. בפועל, הדרך היחידה שאני יכול לחשוב עליה לבדיקת דיוק היא רק במדידה.
 
תגובה משונה, לגבי מכניקה ומסבים
, עבדתי עם כל סוגי המסבים, ברונזה, כדוריים, מגנטיים, טפלון, מסבי אויר, מסבים עם נוזל פרופלואדי, מסבים קרמיים שיכולים לעבוד עם גז ראקטיבי שתוקף מתכת, מסבים שהיו צריכים לעבוד בתנאי ווקום גבוה, במאיצי יונים ותאי ופלזמה ראקטיבים.
המסובך מכולם הוא מסב ליניארי מרחף שהוא שילוב של איזון בין חרירי לחץ אויר וחרירי ווקום. רמת דיוק של ננומטרים שנשלטות אופטית על ידי אינטפרומטרים אופטיים עם מראות. זה במכונות ליתוגרפיה לצילום ציפים לתעשית חצאי המולכים באינטל.
זה חלק מהמושג שלי במכניקה.
האמת זה לא עושה עלי רושם...ארבעים שנים אני עומד ליד אנשים "שמשחקים" עם רוב המיסבים שרשמת...
ולא אלאה אותך ברשימת המכולת שלי.
אני לא מכיר אותך ורק מסיק שאתה איש של מדידות ויהרג ובל יעבור.
הבחור מגיע עם שאלה האם כדאי לו לשכך מכשיר " יציב" עם טכנולוגיה של התנגדות מגנטית...ונתתה לו דוגמה עם טייפ של רכב שלא קשורה לכלום.וכן עם צליל של התנשאות.
אני משכך מכשיר "יציב "עם ארבע בולמי קפיץ בחדר מוזיקה...ואני שומע (לא מודד,רק שומע)
שיותר נעים וכיף לי לשמוע כך.
אז למה שהבחור לא ינסה על המכשיר שלו?
בגלל על הידע המופלג שלך במדידות?
מנורה נמדדת חרא ליד טרנזיסטור...למה יותר כיף למיליוני אנשים לשמוע איתה?
כי מה שנקרא מח אנושי ולמח הזה יותר כיך לשמוע הרמוניות זוגיות מעוותות...והמח הזה נמצא באותה מציאות ובאותה נקודת זמן שאתה נמצא.בטבע ישנם רעשים...ואנשים נהנים מאותם רעשים.במוזיקה ישנם הרבה רעשים...יש את הקהל,ההד רום,במה וכל מני...
אין רק צליל אנליטי...
 

להבנתי, מדויק לחלוטין הוא מה שבו הפלט שווה לקלט, או מכפלה קבועה שלו, לכל היותר באיחור קבוע, והשאלה היא עד כמה מתרחקים מהדיוק הזה. במבחן הזה, במעגלים המתוכננים היטב, כשעובדים בתחום המתוכנן, לא עומסים חריגים וכו', טרנזיסטורים מצליחים הרבה יותר ממנורות.
ההגדרה קלט=פלט מדוייקת אולם פשטנית מידי לצורך הדיון. מצד שני לא בטוח שבא לי להרחיב אותה יותר מידי כי הכלים ההנדסיים לא מוכרים לי ברמה מעמיקה. מה שכן אבל ארחיב קלות ואומר שיש דרכים שונות להתרחק מהסיגנל הכניסה. (אחת המטריקות המקובלת בהערכת שגיאות היא חישוב סכום הפרשי ריבועים של הסיגנלים המנורמלים והוצאת שורש - harmonic distortion). יכולים להיות מכשירים שונים שיתרחקו מדיוק מושלם כך שהשגיאה הממוצעת תהיה דומה אבל אחד ישמע לפלוני טוב יותר מהשני (למשל עניין ההרמוניות הזוגיות ששלמה הזכיר). אם לוקחים את כל זה בחשבון, אני לא ממש בטוח שבאודיו, טרנזיסטורים מצליחים יותר ממנורות. בנוסף יש שוני בין במכשירים השונים, למשל קדם/פונו לעומת מגבר שצריך להזרים הרבה יותר זרם. קיצור כל מקרה לגופו
 
ההגדרה קלט=פלט מדוייקת אולם פשטנית מידי לצורך הדיון. מצד שני לא בטוח שבא לי להרחיב אותה יותר מידי כי הכלים ההנדסיים לא מוכרים לי ברמה מעמיקה. מה שכן אבל ארחיב קלות ואומר שיש דרכים שונות להתרחק מהסיגנל הכניסה. (אחת המטריקות המקובלת בהערכת שגיאות היא חישוב סכום הפרשי ריבועים של הסיגנלים המנורמלים והוצאת שורש - harmonic distortion). יכולים להיות מכשירים שונים שיתרחקו מדיוק מושלם כך שהשגיאה הממוצעת תהיה דומה אבל אחד ישמע לפלוני טוב יותר מהשני (למשל עניין ההרמוניות הזוגיות ששלמה הזכיר). אם לוקחים את כל זה בחשבון, אני לא ממש בטוח שבאודיו, טרנזיסטורים מצליחים יותר ממנורות. בנוסף יש שוני בין במכשירים השונים, למשל קדם/פונו לעומת מגבר שצריך להזרים הרבה יותר זרם. קיצור כל מקרה לגופו
לא דיברתי על איזה ציוד יותר טוב/רע או מוצלח מבחינת האזנה ואהבת מאזינים. התייחסתי אך ורק לעניין הדיוק, ולכך שהשימוש במילה "מדויק" בקשר להתרשמויות האזנה *ממש* אינו מדויק.

למרות שאודיופילים מתייחסים ל"מדויק" בהתרשמות האזנה כמחמאה -- למשל לגבי ויניל ומנורות -- בדרך כלל הדיוק בפועל -- הדמיון בין הקלט לפלט -- נמוך יותר, ודווקא מדויק בפועל נחשב בהרבה מקרים כיבש/סטרילי/אנליטי.

כפי שכתבתי לעיל, אני נטשתי לחלוטין את ההתעסקות ב"דיוק" ובמה ריאליסטי/אמיתי וכיו"ב.
 
טוב אז יש תובנות,
בהתחלה ניסיתי עם השיכוך מתחת לדאק בלבד, ואחר כך גם בדאק וגם במגבר.

גם וגם: באס נמרח, ממש הייתי צריך פתאום לסובב קליק אחד או 2 בחוגה של הspl בסאב.

מתחת למגבר בלבד: לא מתאים, ולפי מה שהבנתי גם לא בדיוק בריא מגנטים מתחת לשנאי שם - לא התעמקתי מאחר וזה גם כך לא נשמע לטעמי והצליל איבד פוקוס.

מתחת לדאק: הפך את הצליל ליותר "Lush", אווירת סוף קורס כשנשבר הדיסטאנס - כיף לשמוע כל דבר, אולי הסאס מעט פחות הדוק, יש גם איזו הגברה של 1-2db באיזור ה200 הרץ שפתאום קול גברי מגיע עם Aura מסביב שזה מהמם....

לפי chatgpt אגב, הרגליות סורבוטון שיש מתחת לממיר זה האידיאלי, הוא רק המליץ להוסיף דיסקיץ שטוחה בעובי 3-6ממ מתחת לכל רגל כדי לבודד מהמגבר שיושב על אותו מדף.. אז גם דיסקיות נירוסטה בדרך ואנסה.
 

נשמע שהשיכוך עושה decoupling מהבסיס אליו נמצא.

אותו דבר קורה גם לוייס 501 שלי כשאני שם שיכוך wellfloat מתחתיו.
לרזונסס אין ממש לאן לברוח. לכן אני מעדיף שהוא יהיה פשוט על הסטנד.

תנסה שיכוך שמשפיע על הרכיבים הפנימיים של הציוד בכך שהוא סופג את הרזונסס של הרכיבים הפנימיים והופך אותם לחום.
 
כדאי לקחת בחשבון שרוב, אם לא כל, היצרנים של ציוד אלקטרוני למערכות שמע, מנסים להמנע מהפרעות אלקטרו מגנטיות למעגלים.
מספיקה רגלית אחת שהשילדינג (אם קיים...) בה לא מושלם, בשביל לייצר שטף מגנטי שעלול לייצר הפרעה.
לא כל שכן אם כל המגנטים ממוקמים במבנה גאומטרי שמחזק את השדה שארבעתם מייצרים.
ומנגד, אם המגנטים יתקרבו למרכז המכשיר, יש להם יותר סיכוי להשפיע על השדות שבתוך מארז המכשיר.
זה לא רק שנאים שיהיו רגישים להפרעה אלא גם כל רכיב אחר ששייך לשדות החשמליים.
ממה שניתן להתרשם מהתמונות ולפי הקומפקטיות ביחס להגדרת המשימה ("להרים" את המכשיר באוויר לרמת ציפה)
צריך עוצמת שטף מגנטי גבוהה בשביל שהרגליות יהיו אפקטיביות, וכנראה מדובר בשימוש במגנטי נאודימיום.
הרעיון הוא "ללחוץ" קוטב חיובי של המגנט העליון אל מול הקוטב החיובי של המגנט התחתון.
מה שגורם לכל הסיפור לא "לעוף" לצדדים אלו התושבות. אבל, לפי התמונות, התושבות מתחברות זו לזו בהברגה.
אם ההברגות מדוייקות, הדחייה המגנטית לא רלוונטית, כי כל המשכך הופך לבלוק אחיד, ואין ציפה מכאנית.
בשביל שזה יהיה אפקטיבי, צריך להיות חופש בכריכות סלילי ההברגה, כדי שהמגנט יוכל לדחוף למעלה כמו קפיץ את התושבת העליונה.
בשני המקרים אין פה מקרה של ציפה, אלא אם התושבת העליונה לא מוברגת על הבסיס, ואז עולה השאלה אם המנגנון הזה יציב מכנית.
 
על זה נאמר KEEP IT SIMPLE ...
בכוח רוצה לבנות חללית, תבנה.
 

כדאי לקחת בחשבון שרוב, אם לא כל, היצרנים של ציוד אלקטרוני למערכות שמע, מנסים להמנע מהפרעות אלקטרו מגנטיות למעגלים.
מספיקה רגלית אחת שהשילדינג (אם קיים...) בה לא מושלם, בשביל לייצר שטף מגנטי שעלול לייצר הפרעה.
לא כל שכן אם כל המגנטים ממוקמים במבנה גאומטרי שמחזק את השדה שארבעתם מייצרים.
ומנגד, אם המגנטים יתקרבו למרכז המכשיר, יש להם יותר סיכוי להשפיע על השדות שבתוך מארז המכשיר.
זה לא רק שנאים שיהיו רגישים להפרעה אלא גם כל רכיב אחר ששייך לשדות החשמליים.
ממה שניתן להתרשם מהתמונות ולפי הקומפקטיות ביחס להגדרת המשימה ("להרים" את המכשיר באוויר לרמת ציפה)
צריך עוצמת שטף מגנטי גבוהה בשביל שהרגליות יהיו אפקטיביות, וכנראה מדובר בשימוש במגנטי נאודימיום.
הרעיון הוא "ללחוץ" קוטב חיובי של המגנט העליון אל מול הקוטב החיובי של המגנט התחתון.
מה שגורם לכל הסיפור לא "לעוף" לצדדים אלו התושבות. אבל, לפי התמונות, התושבות מתחברות זו לזו בהברגה.
אם ההברגות מדוייקות, הדחייה המגנטית לא רלוונטית, כי כל המשכך הופך לבלוק אחיד, ואין ציפה מכאנית.
בשביל שזה יהיה אפקטיבי, צריך להיות חופש בכריכות סלילי ההברגה, כדי שהמגנט יוכל לדחוף למעלה כמו קפיץ את התושבת העליונה.
בשני המקרים אין פה מקרה של ציפה, אלא אם התושבת העליונה לא מוברגת על הבסיס, ואז עולה השאלה אם המנגנון הזה יציב מכנית.

היי,
הבנת לא נכון את המבנה - יש ציפה, ההברגה היא בחלק התחתון של הרגליות, ככל שתבריג יותר כך ההתנגדות תהיה גדולה יותר כי המגנטים יתקרבו, בחלק העליון יש בעצם את ה'צילינדר' שיושב על המגנט העליון והוא חופשי לנוע.... אני אנסה לצלם כדי להמחיש
 

Back
למעלה
תצוגת צבעים באתר (* פועל בדפדפנים מתקדמים מסוג Chrome ו- Firefox) תצוגה רגילה מותאם לעיוורי צבעים מותאם לכבדי ראייה
+ 100% -
סגור