סיפור על מחירים ופרופורציות


Dan-Cinemart

עוסק בתחום
הודעות
1,756
מעורבות
1,216
נקודות
113
צודק לגמרי .
תאוצה והספק זה חלק … רק חלק.. יש עוד פרמטרים.
כולם חלק מביצועים .
נוחות נהיגה / התנהגות כביש - גם הם ביצועים .
לא רואה את הביצועים עולים ככל שעולים במחיר בתחום שלנו .
מילא לא עולים, אבל לא לא חסרות פעמים שהם הרבה פחות .
 

רועי51

חבר משקיען
הודעות
894
מעורבות
210
נקודות
43
דן, הטיעון שלך מתעלם מהנקודה המרכזית.

אתה שואל אם רולס-רויס הייתה נמכרת עם מנוע חלש מטויוטה ב-100 אלף ש”ח. אבל זה בכלל לא העניין. רולס-רויס לא נמכרת בגלל נתוני מנוע אבסולוטיים אלא בגלל החוויה הכוללת – עידון, בידוד, איכות חומרים, והמותג עצמו. אף אחד לא בוחר רולס-רויס בגלל תאוצה או הספק מנוע, אלא בגלל הדרך שבה היא גורמת לו להרגיש.

וזה בדיוק אותו הדבר בהיי-אנד אודיו. החוויה הכוללת – תחושת הצליל, הבנייה, העיצוב, והמיתוג – הם חלק בלתי נפרד מהבחירה. כמו שלא מודדים את הערך של רולס-רויס רק בכוחות סוס, כך גם בהיי-אנד לא מודדים איכות רק במדידות טכניות יבשות.

לגבי “מחיר מול High Fidelity” – אם התחביב היה רק “נאמנות למקור” במובן המדעי, כולם היו מאזינים באולפן עם מוניטורים מקצועיים במקום ציוד היי-אנד יקר. אבל בפועל, רוב חובבי האודיו מחפשים חוויה רגשית ולא רק מספרים יבשים, בדיוק כמו במכוניות יוקרה.
יש הבדל מסיבי בין מכונית לרמקול, תמציתו, על האוזן אפשר לעשות מניפולציות, על התחת ( ישבן לאינסטניסטים ) לא.
 

AK1

חבר משקיען
הודעות
12,048
מעורבות
2,966
נקודות
113
יש כאלה שמבחינתם מיליון שקל או פאונד זה מה שעבור חלק מאיתנו זה 10,000 ש"ח או פחות מזה, אז התקציב אינו שיקול. מעבר לאלה, יש כמובן את שיקולי המחיר בכל קנייה.

אבל נראה לי שכל אחד סוחב לכיוון שלו על הסיבה העיקרית שבגללה לכאורה אנשים קונים מה שהם קונים, בעוד שמדובר בקשת שלמה של שיקולים אפשריים.

למשל, לומר שמי שקונה מכונית יקרה עושה זאת בעיקר עבור חוויית הנהיגה הסובייקטיבית מפספס את כל הקשת שבין כאלה שחוויית הנהיגה מעניינת את הסבתא של האחות שאין להם, כי ממילא הנהג הפרטי שלהם מסיע אותם לכל מקום וחוויית הנהיגה שלו אינה רלוונטית, לכאלה שמה שמעניין אותם זה להוציא את העיניים לאחרים, כולל אולי במיוחד חברים במועדוני היוקרה שלהם, לכאלה שמתעניינים בפיצ'פקס העדכניים ביותר, לכאלה שחשוב להם הפאר החיצוני והפנימי, כאלה שרוצים נסיעה שקטה ככל האפשר, כאלה שרוצים נהיגה ספורטיבית ככל האפשר, כאלה שמעוניינים גם לנסוע בשטח ולא רק בכבישים סלולים, מומחים רציניים שמתעסקים בכל הפרמטרים של הביצועים, כאלה שחשובה להם העליונות הטכנולוגית, כאלה שרוצים בטיחות מרבית, כאלה שחשובה להם מדינת הייצור, וכו' וכו' וכו'.

מבין אלה שקונים מכוניות במחירים נמוכים יותר, יש את אותם השיקולים, אולי למעט הנהג הפרטי, רק במגבלות הרבה יותר חמורות, ותוספת שיקולים כמו אפשרות למצוא חניה (רכב קטן עדיף), אמינות (מינימום מוסכים), אריכות ימים, צריכת דלק נמוכה, מינימום ירידת ערך, וכיו"ב.

באודיו, נראה לי שמנעד השיקולים קטן משמעותית. יש כאלה שעבורם יש חשיבות ליוקרה ולמראה החיצוני, ויש אילוצים פיזיים כמו מקום ואפשרויות האזנה, WAF, וכד', ויש כאלה, בעיקר לאו דווקא אודיופילים, שאלה הם השיקולים המשמעותיים ביותר עבורם, אבל עבור אודיופילים, כמעט כולם, העיקר הוא הנאה מהסאונד, ויש כאלה שחשובות להם גם – ודי נדיר שאפילו רק – תוצאות מדידות.

ובהינתן ש:
  • אצל רבים, אולי הרוב, נהיגה אינה תחביב אלא צורך, ובאודיו לגמרי להיפך.
  • מנעד השיקולים באודיו קטן בהרבה, ובמרכזו ללא ספק הנאה מהסאונד, בעוד שבמכוניות, הנאה מהנהיגה היא רק אחד השיקולים, ובהרבה מקרים לא בהכרח המרכזי.
לא נראה לי שמכוניות ואודיו הם מקבילים.
 
נערך לאחרונה ב:

exupgh12

חבר משקיען
הודעות
5,229
מעורבות
3,169
נקודות
113
יש הבדל מסיבי בין מכונית לרמקול, תמציתו, על האוזן אפשר לעשות מניפולציות, על התחת ( ישבן לאינסטניסטים ) לא.
ועוד איך אפשר, תכניס מתלי אויר, מנועי עבור מסאז׳״, מאווררים לקירור או גופי חימום.... הכול אפשרי כשאתה משלם.
 

exupgh12

חבר משקיען
הודעות
5,229
מעורבות
3,169
נקודות
113
אני רק אגיד שמנחה להוסיף גם עוד 6 דיבי ושהורן הוא גם מנחה תדר :)
שופרים ומנחי גלים הם רכיבים שונים עם מטרות שונות: שופר מתפקד כמתאם עכבה לשיפור יעילות והגברת הצליל, בעוד שמנחה גל מיועד לשלוט בכיווניות הצליל.

שופרים תוכננו במקור למקסם את עוצמת האות, ורק מאוחר יותר החלו להעניק חשיבות גם לפיזור. מנחי גלים, לעומת זאת, מתוכננים מראש לשליטה מדויקת בכיווניות, עם פיזור אחיד בצירים האופקי והאנכי.

שופרים מסורתיים מציגים פיזור פחות סימטרי ורגישות גבוהה לשינויי תדר, בעוד שמנחי גלים שומרים על כיווניות יציבה ורחבה. לכן, בניגוד לטענה ששופר הוא מנחה גל – מדובר בשני פתרונות נפרדים עם מטרות שונות.
 

exupgh12

חבר משקיען
הודעות
5,229
מעורבות
3,169
נקודות
113
אם אתה מפרש את האופן שהוא ״ זורק ״ עליך כסוג של attack מאוד ריאליסטי זה כבר נושא אחר לדיון שיותר קשור לאופן שהוא בנוי ולמרחק שאתה יושב ממנו .
דן,

Attack ודינמיקה של רמקול הם מושגים קשורים אך שונים:

בעוד Attack מתייחס ספציפית למהירות בה הרמקול יכול להגיב לאות הראשוני - בעצם מהירות ה"התנעה" שלו. מדובר בתזמון ודיוק באלפיות השנייה הראשונות.

דינמיקה של רמקול (או יכולת דינמית) מתייחס ליכולת של רמקול להתמודד עם שינויים פתאומיים בעוצמת הקול ולשחזר את האנרגיה וההשפעה של המוסיקה, במיוחד עם חומר מאתגר כמו קרשצ'נדו תזמורתי או מכות תוף. הדבר מתייחס ליכולת של הרמקול להעביר אנרגיה מוסיקלית ו"אימפקט" תוך שמירה על שליטה ודיוק.

- Attack מתייחס בעיקר ללתזמון/מהירות
- דינמיקה היא על יכולת טיפול בהספק והעברת אנרגיה

- רמקול יכול להיות בעל תקיפה מהירה אך דינמיקה חלשה (כמו חלק מהמוניטורים הקטנים)
- או שיכולה להיות לו דינמיקה מצוינת אך תקיפה איטית יותר (כמו חלק מהוופרים הגדולים)
 

Dan-Cinemart

עוסק בתחום
הודעות
1,756
מעורבות
1,216
נקודות
113
אתה מבלבל בין המון מושגים : יש Chatgpt ויש נסיון אמיתי והבחנה בין מושגים שונים .
לא מדבר על מיקרו דינמיקה - שזה היכולת של הרמקול להגיב לשינויים , מהירות עצירה והאצה .

לא מדבר גם על מקרו ועל אי דחיסה - יכולות הדינמיות של הרמקול

את שני אלה קל מאוד למדוד .

מדבר על מה שאתה מכנה ״ הדינמיות של השופר ״ שקשורה לאופן שהוא מקרין את הסאונד אליך ונותן לך הרגשה שזה נוגע בך .

זה שלושה דברים שונים לחלוטין .

כמובן שאם אין את השני או הגעת לווליום שאין את השני שני האחרים לא מתקיימים כי הסאונד כבר דחוס .
 

AK1

חבר משקיען
הודעות
12,048
מעורבות
2,966
נקודות
113
שופרים ומנחי גלים הם רכיבים שונים עם מטרות שונות: שופר מתפקד כמתאם עכבה לשיפור יעילות והגברת הצליל, בעוד שמנחה גל מיועד לשלוט בכיווניות הצליל.

שופרים תוכננו במקור למקסם את עוצמת האות, ורק מאוחר יותר החלו להעניק חשיבות גם לפיזור. מנחי גלים, לעומת זאת, מתוכננים מראש לשליטה מדויקת בכיווניות, עם פיזור אחיד בצירים האופקי והאנכי.

שופרים מסורתיים מציגים פיזור פחות סימטרי ורגישות גבוהה לשינויי תדר, בעוד שמנחי גלים שומרים על כיווניות יציבה ורחבה. לכן, בניגוד לטענה ששופר הוא מנחה גל – מדובר בשני פתרונות נפרדים עם מטרות שונות.
נראה לי שהרבה מהטקסטים שלך הן תוצר של AI, כולל זה.

בכל מקרה, בלי להתיימר להבין את מה שדן מבין ואתה כנראה לא:

  1. אם מסתכלים ב-Wikipedia במונח Waveguide, רואים "In acoustics, air ducts and horns are used as waveguides for sound in musical instruments and loudspeakers"
  2. אם לוחצים על הלינק horns במשפט הזה, מגיעים ל-Horn (acoustic), שמתחיל ב-"An acoustic horn or waveguide is a tapered sound guide"
אפשר להמשיך, אבל נראה לי שדי בשני אלה כדי לראות ש-horn היא מקרה פרטי של waveguide, שזה מה שדן כתב.
 

exupgh12

חבר משקיען
הודעות
5,229
מעורבות
3,169
נקודות
113
נראה לי שהרבה מהטקסטים שלך הן תוצר של AI, כולל זה.

בכל מקרה, בלי להתיימר להבין את מה שדן מבין ואתה כנראה לא:

  1. אם מסתכלים ב-Wikipedia במונח Waveguide, רואים "In acoustics, air ducts and horns are used as waveguides for sound in musical instruments and loudspeakers"
  2. אם לוחצים על הלינק horns במשפט הזה, מגיעים ל-Horn (acoustic), שמתחיל ב-"An acoustic horn or waveguide is a tapered sound guide"
אפשר להמשיך, אבל נראה לי שדי בשני אלה כדי לראות ש-horn היא מקרה פרטי של waveguide, שזה מה שדן כתב.
נניח שהנ״ל תוצר AI, אז זה הופך את הדברים ללא נכונים - כדאי שתבדוק בפורומים של חברה כמו קליפש שמייצרת שופריים.

ויקיפדיה הוא דבר סטטי למדי (ולא פעם מה הערך מכיל טעויות).

העובדה שמנחה גל מיועד לשלוט ולשמור על כיווניות יציבה ורחבה, בעוד רמקול שופרי שואף למקסם את היעילות באמצעות שינוי עכבה אקוסטית כדי להבין שמדובר בדברים שונים. גם אם יש חפיפה מסוימת בפונקציות שלהם, וייתכן ותמצא דוגמאות שישלבו בין הטכנולוגיות , המטרות של הטכנולוגיות האלה שונות.
 

exupgh12

חבר משקיען
הודעות
5,229
מעורבות
3,169
נקודות
113
אתה מבלבל בין המון מושגים : יש Chatgpt ויש נסיון אמיתי והבחנה בין מושגים שונים .
לא מדבר על מיקרו דינמיקה - שזה היכולת של הרמקול להגיב לשינויים , מהירות עצירה והאצה .

לא מדבר גם על מקרו ועל אי דחיסה - יכולות הדינמיות של הרמקול

את שני אלה קל מאוד למדוד .

מדבר על מה שאתה מכנה ״ הדינמיות של השופר ״ שקשורה לאופן שהוא מקרין את הסאונד אליך ונותן לך הרגשה שזה נוגע בך .

זה שלושה דברים שונים לחלוטין .

כמובן שאם אין את השני או הגעת לווליום שאין את השני שני האחרים לא מתקיימים כי הסאונד כבר דחוס .
היי דן,

לא דיברתי על מיקרו דינמיקה. אם רוצים לבדוק את הדינמיות של דרייבר, יש כמה דרכים לעשות את זה:

בודקים את ה-SPL המקסימלי כדי לראות איך הרמקול מתמודד עם פסגות פתאומיות, מודדים דחיסה דינמית כדי להבין איך הוא שומר על ליניאריות כשמעלים את הווליום, ובודקים טיפול בהספק כדי לראות איך הוא מתמודד עם אותות מוזיקליים אמיתיים ולא רק עם צלילים מתמשכים. אפשר גם לבדוק איך העכבה משתנה ברמות שונות כדי להבין אם יש מגבלות מכניות או חום שמשפיע על הביצועים.

גם אחרי כל זה, המדידות לא מספרות את כל הסיפור. דחיסה תרמית והשפעות קצרות טווח על מיקרו דינמיקה זה משהו שקשה למדוד, אבל אפשר לשמוע את זה בקלות – גם ברמות שהרבה יחשבו לא רלוונטיות. הסליל מתחמם כמעט מיד, אבל מתקרר הרבה יותר לאט, מה שאומר שההשפעה שלו מורגשת הרבה לפני שרואים משהו במדידות טמפ' ממוצעות.
 

AK1

חבר משקיען
הודעות
12,048
מעורבות
2,966
נקודות
113
נניח שהנ״ל תוצר AI, אז זה הופך את הדברים ללא נכונים - כדאי שתבדוק בפורומים של חברה כמו קליפש שמייצרת שופריים.

ויקיפדיה הוא דבר סטטי למדי (ולא פעם מה הערך מכיל טעויות).
הבעיה בצורת השימוש שלך ב-AI היא שאתה מתהדר בנוצות, ידע והבנה שאינם שלך, ומביע דעות מוצקות על דברים שלא בהכרח יש לך מושג ירוק בהם. אתה משתמש בה הרבה בניסיון לקעקע את דברי אחרים שמבינים הרבה יותר ממך, ו/או יותר מההבנה -- שגם לא תמיד היא נכונה -- של ה-AI את המקורות שהיא מסתמכת עליהם.

פלט של AI אינו בהכרח שגוי, אבל זו טכנולוגיה בחיתוליה ועם חלב על השפתיים, כך שהאמינות שלה נמוכה בהרבה מזו של ויקיפדיה. למעשה, ויקיפדיה -- כולל אי הבנות של הכתוב בה -- היא אחד המקורות העיקריים של AI. האמינות של AI נמוכה *מאוד*, ועל אחוז גבוה משהשאלות שאני שואל, גם על עובדות פשוטות, שלא לדבר על הבנות מעמיקות, אני מקבל תשובות שגויות בעליל. אפשר להעיר לה על כך ואז היא מתנצלת ונותנת תשובה אחרת עד הפוכה, שגם היא בהרבה מקרים שגוייה.

כמובן שיש בוויקיפדיה טעויות ושגיאות, אבל בעבר היא הייתה בלתי אמינה כמו AI היום, ואף אחד לא התייחס אליה ברצינות, ומאז היא הבשילה והאמינות שלה משמעותית.

זה שהיא סטטית לא כזה משנה לגבי דברים סטטיים, כמו השפעה של שופרים על הצליל.


העובדה שמנחה גל מיועד לשלוט ולשמור על כיווניות יציבה ורחבה, בעוד רמקול שופרי שואף למקסם את היעילות באמצעות שינוי עכבה אקוסטית כדי להבין שמדובר בדברים שונים. גם אם יש חפיפה מסוימת בפונקציות שלהם, וייתכן ותמצא דוגמאות שישלבו בין הטכנולוגיות , המטרות של הטכנולוגיות האלה שונות.
לטכנולוגיות אין מטרות, יש להן שימושים/פונקציונליות אפשריים, ואחד מאלה של שופרים הוא waveguiding.

גם לרמקולים אין שאיפות. המתכננים שלהם מנצלים את התכונות של שופרים להשיג את מטרותיהם, לא בהכרח רק מבחינת יעילות אלא כולל שימוש ביתרונות הפיזור שלהם.
 
נערך לאחרונה ב:

exupgh12

חבר משקיען
הודעות
5,229
מעורבות
3,169
נקודות
113
הבעיה בצורת השימוש שלך ב-AI היא שאתה מתהדר בנוצות, ידע והבנה שאינם שלך, ומביע דעות מוצקות על דברים שלא בהכרח יש לך מושג ירוק בהם. אתה משתמש בה הרבה בניסיון לקעקע את דברי אחרים שמבינים הרבה יותר ממך, ו/או יותר מההבנה הלא תמיד נכונה של ה-AI את המקורות שהיא מסתמכת עליהם.

פלט של AI אינו בהכרח שגוי, אבל זו טכנולוגיה בחיתוליה ועם חלב על השפתיים, כך שהאמינות שלה נמוכה בהרבה מזו של ויקיפדיה. למעשה, ויקיפדיה -- כולל אי הבנות של הכתוב בה -- היא אחד המקורות העיקריים של AI. האמינות של AI נמוכה *מאוד*, ועל אחוז גבוה משהשאלות שאני שואל, גם על עובדות פשוטות, שלא לדבר על הבנות מעמיקות, אני מקבל תשובות שגויות בעליל. אפשר להעיר לה על כך ואז היא מתנצלת ונותנת תשובה אחרת עד הפוכה, שגם היא בהרבה מקרים שגוייה.

כמובן שיש בוויקיפדיה טעויות ושגיאות, אבל בעבר היא הייתה בלתי אמינה כמו AI היום, ואף אחד לא התייחס אליה ברצינות, ומאז היא הבשילה והאמינות שלה משמעותית.

זה שהיא סטטית לא כזה משנה לגבי דברים סטטיים, כמו השפעה של שופרים על הצליל.
בדיקת המקורות של GPT מראה שאפילו לא טרח לבקר בויקפדיה (הוא בדרך כלל גם לא עושה זאת, וגם אם כן הוא יבדוק במקורות נוספים, חלקם אקדמיים), איפה כן ביקר לטובת השאלה:

Audio Science Review Forum
diyAudio Forum
AudioKarma Forum
Audioholics Forum
DIY Mobile Audio Forum

לטכנולוגיות אין מטרות, יש להן שימושים/פונקציונליות אפשריים, ואחד מאלה של שופרים הוא waveguiding.
צודק, לטכנולוגיה אין מטרה אלה פונקציונליות
גם לרמקולים אין שאיפות. המתכננים שלהם מנצלים את התכונות של שופרים להשיג את מטרותיהם, לא בהכרח רק מבחינת יעילות אלא כולל שימוש ביתרונות הפיזור שלהם.
כנ״ל
 

AK1

חבר משקיען
הודעות
12,048
מעורבות
2,966
נקודות
113
בדיקת המקורות של GPT מראה שאפילו לא טרח לבקר בויקפדיה (הוא בדרך כלל גם לא עושה זאת, וגם אם כן הוא יבדוק במקורות נוספים, חלקם אקדמיים), איפה כן ביקר לטובת השאלה:

Audio Science Review Forum
diyAudio Forum
AudioKarma Forum
Audioholics Forum
DIY Mobile Audio Forum
פורומים זה מקום שהרבה אנשים כותבים בו, ולא כולם מבינים מה הם כותבים, אז גם אם יש בחלק מהמקרים מי שמתקן אותם, לא בטוח ש-ChatGPT בוחר כמקור את הדברים הנכונים או את השגויים. נראה לי שהוא בוחר לפי המילים שהוזכרו בפוסט/בתגובה, גם כשהתוכן שגוי, ובפירוש לא לפי נכונות התוכן או רמת הידע וההבנה של מי שכתב אותו, שאת שניהם הוא לא יכול לבדוק.

ועל כל המקורות באשר הם, ה-AI מפעיל את ה"אינטליגנציה" המלאכותית שלו, שיכולה להיות נכונה ובהרבה מקרים לא.

בוויקיפדיה לא ידוע מי הכותבים, אבל נראה לי שיש שם ביקורת עמיתים, וסך הכל שומרים על רמה כללית גבוהה ואמינה יותר מאשר בחירה מקרית בין פוסטים בפורומים השונים. זה אולי לא ברמה של אנציקלופדיה שבה שוכרים מומחים מקצוענים כדי לכתוב ערכים, אבל, כפי שמוכיח הרבה מאוד קוד פתוח, גם אלה שתורמים ידע וכישרון בהתנדבות יכולים לספק פתרונות לא פחות טובים משל המקצוענים שכותבים קוד סגור. בחלק מהמקרים הם אפילו אותם מקצענים, בזמן הפנוי שלהם, כתחביב או כרצון לתרום.


צודק, לטכנולוגיה אין מטרה אלה פונקציונליות

כנ״ל
אז לא נותר מה שיחזק את הניסיון שלך לקעקע את דברי דן שהורן הוא סוג של waveguide.
 

Dan-Cinemart

עוסק בתחום
הודעות
1,756
מעורבות
1,216
נקודות
113
גיא ,
זה לא חשוב כרגע .
מה שחשוב זה שאין קשר בין מחיר לתוצאה .
ויעשה טוב החובב אם ילמד את הנושא לעומק .
כדי שהוא יהיה בשליטה ויהיה צרכן חכם - ויגיע למקום שהוא רוצה מהר מאוד .

ולאט לאט - יבין שיש מספר בודד של מוצגים המספקים את הסחורה .
התוצאה שלו קשורה קשר ישיר לידע שלו .
לנסיון שלו .
שחייב להיות מגובה בהרבה ידע . אחרת הוא יורה באפלה .

לדוגמא אין מה לחפש לשפר טקסטורה כאשר יש לך חור של 10 די בי בבאס .
תתחיל מהחור . הכל גם ככה ישתנה .תמשיך משם .

זה פחות או יותר מסכם את כל מה שאני אומר ואמרתי אי פעם .
 

Dan-Cinemart

עוסק בתחום
הודעות
1,756
מעורבות
1,216
נקודות
113
גם אחרי כל זה, המדידות לא מספרות את כל הסיפור.
לא צריך את כל הסיפור .
צריך רק 70 אחוז ממנו כדי לגלות כשלים משמעותיים שיש ב רוב הגדול של הרמקולים - כולל אילו במחיר אולטרא .

זה שמשהו נותן פחות מ 100 אחוז לא אומר שהוא נותן 0 אחוז .

אתה לא יכול לרמות את הפיזיקה .
בצורה פשוטה מאוד מיעוט דרייברים או לחלופין אי שימוש בשופר מגביל דינמיות .
אלא אם כן אחד מהם הוא דרייבר גדול כמו ריבון גדול
 

AK1

חבר משקיען
הודעות
12,048
מעורבות
2,966
נקודות
113
ויעשה טוב החובב אם ילמד את הנושא לעומק .
כדי שהוא יהיה בשליטה ויהיה צרכן חכם - ויגיע למקום שהוא רוצה מהר מאוד .

ולאט לאט - יבין שיש מספר בודד של מוצגים המספקים את הסחורה .
התוצאה שלו קשורה קשר ישיר לידע שלו .
לנסיון שלו .
שחייב להיות מגובה בהרבה ידע . אחרת הוא יורה באפלה .
זה נכון, אבל נראה לי שמעטים האנשים שיתחילו לקרוא מאמרים והסברים על כל הדברים שכדאי לדעת, במיוחד בהינתן שאין סדרה נתונה של מאמרים/סרטונים, רובם באנגלית ללא תרגום, שמכסים את הנושאים ברמה הנדרשת—לא פחות מדי ולא יותר מדי—בלי משוואות דיפרנציאליות וטרנספורמציות פורייה, אבל עם הבנה מעמיקה של התנהגויות חשובות בתחומים כמו אלקטרוניקה, אקוסטיקה, ייצוגים דיגיטליים, חומרים מסוימים, ועוד.

שיטוט לא מושכל/מודרך באינטרנט לחפש מקורות לא מוביל לשום מקום.

אתה קראת ולמדת במשך שנים מתוך התלהבות ורצון לדעת ולהבין כל דבר שקשור לאודיו, ועיכלת את זה תוך התנסות מעשית בשטח—כולל הרבה סוגי ציוד, הרבה מדידות, הרבה חדרים, וכו'. מדובר בהרבה אלפי שעות (רק שלוש שעות ביום במשך שנה אחת זה כבר יותר מאלף), שמי שאינו צעיר וחרוץ יתקשה להקדיש, במיוחד בהינתן שזה לא יכול לבוא במקביל להנאה מהתחביב—לשבת ולשמוע מוזיקה, אולי לקשקש בפורומים במקביל—אלא דורש ריכוז בלמידה. כך שעבור רוב האנשים, במיוחד ללא הדרכה והנחיה מה לקרוא, העצה ללמוד את הנושא לעומק אינה ישימה.

אולי תוכל לתרום בהפניה למאמרים/סרטונים שמכסים את הנושאים השונים ששווה להתעמק בהם—בכל נושא משהו ברמה כללית שנותן תמונה, ומשהו יותר מפורט להבנה מעמיקה יותר. לפחות חלק מהאנשים אולי כן יוכלו להקדיש לזה זמן.

לא צריך רשימה גדולה מוכנה מראש לכל הנושאים בכל רמות הפירוט. אפשר לפתוח שרשור בנושא, ופעם בשבוע תקדיש לזה עשר דקות לחפש מאמרים על נושא מסוים. מי שירצה ויוכל—יקרא או יצפה.
 

exupgh12

חבר משקיען
הודעות
5,229
מעורבות
3,169
נקודות
113
לא צריך את כל הסיפור .
צריך רק 70 אחוז ממנו כדי לגלות כשלים משמעותיים שיש ב רוב הגדול של הרמקולים - כולל אילו במחיר אולטרא .

זה שמשהו נותן פחות מ 100 אחוז לא אומר שהוא נותן 0 אחוז .
ֿעל המשפט האחרון אנחנו מסכימים, החיים הם לא שחור ולבן
אתה לא יכול לרמות את הפיזיקה .
בצורה פשוטה מאוד מיעוט דרייברים או לחלופין אי שימוש בשופר מגביל דינמיות .
אלא אם כן אחד מהם הוא דרייבר גדול כמו ריבון גדול

לא מדוייק דן, כיום בעזרת תכנון וחומרים מתקדמים ניתן להפיק דינמיות גם ברמקולים מעוטי דרייברים, לדוגמא : דרייברים כמו ה Lowther DX4 ו Fane Sovereign 12-250T.
אלו שמאזינים בווליום שפוי או לז׳אנרים מסוימים שלא מצריכים דינמיות גבוהה יכולים כנראה להיסתפק בפחות.

גם מווילסון (יש עוד רבים) עם כל הפגמים עדיין ניתן לקבל המון סאונד וכיף כפי שמוכיחים הרכישות וקהל רוכשים נאמן.
בסוף, המוזיקה צריכה להעביר למאזין חוויה שתסחוף אותו, בין אם היא נאמנה לגרף אופטימי או לא.
 

exupgh12

חבר משקיען
הודעות
5,229
מעורבות
3,169
נקודות
113
אז לא נותר מה שיחזק את הניסיון שלך לקעקע את דברי דן שהורן הוא סוג של waveguide.
הפונקציונאליות בינהם שונה, כמו גם עקרונות העבודה, היות וכבר הסברתי זאת, לא רואה טעם להמשיך להסביר לך.
 

Dan-Cinemart

עוסק בתחום
הודעות
1,756
מעורבות
1,216
נקודות
113
ֿעל המשפט האחרון אנחנו מסכימים, החיים הם לא שחור ולבן


לא מדוייק דן, כיום בעזרת תכנון וחומרים מתקדמים ניתן להפיק דינמיות גם ברמקולים מעוטי דרייברים, לדוגמא : דרייברים כמו ה Lowther DX4 ו Fane Sovereign 12-250T.
אלו שמאזינים בווליום שפוי או לז׳אנרים מסוימים שלא מצריכים דינמיות גבוהה יכולים כנראה להיסתפק בפחות.

גם מווילסון (יש עוד רבים) עם כל הפגמים עדיין ניתן לקבל המון סאונד וכיף כפי שמוכיחים הרכישות וקהל רוכשים נאמן.
בסוף, המוזיקה צריכה להעביר למאזין חוויה שתסחוף אותו, בין אם היא נאמנה לגרף אופטימי או לא.
השאלה מה זה ווליום שפוי .
זה המון פעמים תלוי בסף שהחדר יכול לקחת או הרמקול - בן אדם לרוב מנמיך כשמשהו לא מסתדר לו גם כשלא יודע מה זה .
ויש קשר ישיר בין דיסטורשיין לבין מה שנקרא perceived spl.
לגבי הדרייברים - אחד גם שופרי והשני לא ממש מחזיק .

לא אומר שאי אפשר לייצר דינמיות משני דרייברים .
ודאי שאפשר - עד גבול מסוים שלא תמיד פוגשים אותו .
זו גם פונקציה של גודל חדר ומרחק האזנה .
שוב , שופר או מנחה יכולים לתת הספק פי 4 .
יש עוד כמה שיטות .

יכול לראות לדוגמא את JBL M2 - מעט דרייברים . יצירת מופת .
 

למעלה
תצוגת צבעים באתר (* פועל בדפדפנים מתקדמים מסוג Chrome ו- Firefox) תצוגה רגילה מותאם לעיוורי צבעים מותאם לכבדי ראייה
+ 100% -
סגור