אני לא בטוח שאני יכול להגדיר מהי עבורי "נשמה" במוזיקה או להתחבר למי מהמגיבים פה...אבל: חוויתי אירוע מוזיקלי – אשתף אתכם בו ודרכו,אני מקווה,תצמח איזו שהיא הגדרה של מהי אותה "נשמה" בעיני.
אז ככה: בסוף השבוע שעבר אני מאזין לתוכנית ב 88FM שבה השעה הראשונה מוקדשת ללהקה בשם:
Sleep People Party. בתוכנית משמעים כמה קטעים פרי יצירתה של הלהקה הזו וגם כמה רמיקסים שלה שמבוצעים על ידי אחרים.
Sleep People Party הם בעצם פרוייקט של אדם אחד,דני במוצאו שמתגורר באי,לא גדול במיוחד,השייך לממלכת דנמרק. הסגנון המוזיקלי שלו,ושל הלהקה שהתקבצה סביבו לביצוע היצירות שלו,הוא בסגנון ה Darkwave שהוא,בגדול,ביצוע אלקטרוני של המוזיקה שנגזרת מהפוסט פאנק (פאנק ב "פ" דגושה לא Fank) כאשר המוזיקה והמלל מתארים סיטואציות חשוכות פסיאודו דיכאוניות או מטפלות בבעיות הנפש וכדומה.
Sleep People Party מיוחדים בכך שבכל הקטעים שלהם ישנה שירה שאיננה שירה אנושית,במובן המקובל של המילה,אלא שירה לתוף מיקרופון ומשם לסמפלרים שמסנטזים את ערוץ השירה כך שלמעשה אין ביצירה שלהם ולו כלי נגינה אחד,כולל קולות אנוש,שאינם אלקטרוניים.
בתחילת השבוע אצתי לעיר הגדולה ואימצתי לחיקי,בתמורה לכמה מצלצלים,את שלושת הדיסקים שהצוות הזה הוציא עד כה.
בבית,שמתי את הדיסק הראשון...ואחריו את השני... ואחריו את השלישי – בזה אחר זה. מצאתי את עצמי מאזין לשלושת הדיסקים האלה ברצף והתחושה שליוותה אותי,לכל אורך סשיין ההאזנה הזה,הוא שמדובר ביצירות שפשוט אי אפשר להפסיק להאזין להן משום שהן לוקחות את המאזין למסע,מאוד מעניין,אל תוך האמירה של היוצר (ומזכיר לכם כל היצירות הן של אדם אחד רק הביצוע הוא בצוות) כולל המלל המסונטז לעיתים עד כדי חוסר בהירות על מה שנאמר,וכל זה – ולמרות זאת: מצטיירת תמונה של אמירה מאוד ברורה והחלטית שבאה לידי ביטוי במוזיקה ובמלל,המסונטז,שמלווה אליה – משהו מהפנט,שרוצה עוד ולא מרפה.
מה שחשוב להבהיר:כל המוזיקה בדיסקים האלה איננה כוללת ולו כלי נגינה טבעי אחד. הכל הוא פרי יצירה של סמפלרים,מחשבים,מקלדות מידי ומחשבים אפילו...הקול האנושי שיש בה. ולמרות זאת:מדובר במסע מעניין שלא נפסק אל אמירה,ההגשה והביצוע על המוזיקה והמסרים שהיא צופנת בחובה.
ובדיוק לתחושה הזו אני מכוון כ”נשמה” ,קרי:לרצון להקשיב עוד,להתרכז ולפענח מה קורה פה וגם לתת למוזיקה להוליך אותך במסדרונות המסר ולהכניס אותך בדלת המסוימת לחדר המסוים שבו המסר מתברר במלואו – זו ה"נשמה" בעיני.
ואיפה פה באה לידי ביטוי המערכת? במקרה של Sleep People Party (מקרה הבוחן לעניין שלנו) – לא מדובר במוזיקה אלקטרונית בסגנון ה"אומצ'י אומצ'י" אלא בנגינה במתחם האלקטרוני שמטרתה ליצר מאות ואלפי פריטי אודיו וביחד לאוסוף אותם לידי אמירה אחת ברורה. וכדי להבין "מה קורה שם" ו/או להינות מזה צריך פירוט,צריך דינמיקה,צריך ירידה לפרטים וגם...צריך בימת סאונד והבנה,של המאזין,מה מנוגן איפה ולפעמים...גם למה.
...וכן: יש את ה"נשמה" הזו בהרבה מאוד סוגות מוזיקה שאני מאזין להן מהקלסי ועד ל Darkwave ומה שבאין סוף הנקודות שביניהם.
HIH
מנחם
