1. מצחיק לפסול את הפטיפון מאחר והשיטה בה הוא פועל דומה מאוד לשיטה בה מקליטים מוסיקה.
...
במסגרת הפרישה בע"מ מהדיון, אני מצליח להימנע מלהגיב לערימת השטויות שנכתבה כטיעונים, רובם ממוחזרים, וממש לא רק בפוסט המצוטט, אבל הטיעון המצוטט הוא חדש לי
לפי ההיגיון של הטיעון הזה -- שאכן
יש בו היגיון -- הפטיפון של אדיסון הייה צריך להיות פסגת הדיוק והקירבה למציאות:
להקלטה, צועקים לתוך horn, גלי הקול מרעידים ממבראנה שבתחתיתו, הקשורה למחט החורטת על תקליט שמסתובב (נניח שמשפרים את החומר של התקליט ואת דיוק הסיבוב).
להשמעה, מסובבים את התקליט ושמים בו את אותה מחט, הקשורה לממבראנה, מייצרת גלי קול המוגברים דרך ה-horn, והרי לנו העתק מושלם.
האמנם?
לא אכנס לפירוט הסיבות למה לא, ולא למיגבלות של ווליום (אין כאן מגבר ורמקולים), ו/או לשיקולים נוספים, אבל אני מציע רק לחשוב על כך שגם אם עיקרון מסויים נראה יפה וסימטרי, זה לא אומר שהוא הפיתרון המיטבי לבעייה נתונה עם כל האספקטים שלה.
אחת הבעייות של פיתרונות "אנאלוגיים" היא בכך שמסתמכים על דברים מיכאניים ועל תכונות של חומרים, שאלה דברים אינהרנטית מוגבלים ובעייתיים מכל מיני סיבות שאינן לגמרי פתירות, כמו חיכוך ושחיקה, השתנות עם הטמפרטורה, התעקמות, אבדן/שינוי מידת הגמישות, לינאריות לא מושלמת, יציאה מתחומי הליניאריות, אבק, אי יכולת לשמור על דיוק מוחלט במהירויות, ועוד ועוד.
מצד אחר, זה כולל גם דברים מיכאניים ממש, החל במיקרופון ורמקולים וכלה בפטיפון, סרטים מגנטיים שננמתחים ומתכווצים גם תוך תנועה, וכו'
מצד שני, זה כולל גם דברים אלקטרוניים, שגם רכיביהם נתונים למגבלות האמורות, וגם השילובים ביניהם חייבים לציית לחוקי הטבע, כך שאם רוצים למשל לסנן תדירויות מסויימות, אי אפשר בצורה אלקטרונית לעשות זאת בצורה מושלמת, ותמיד יהייו השפעות לוואי, החל בהשפעות על תחומים שמחוץ לתחום הרצוי, וכלה בעיוותי פאזה ורעות-חולות אחרות.
כאן נכנס הייתרון העצום-עצום-אדיר של טכנולוגיות ממוחשבות, שאומנם עובדות בהסתמכות על אלקטרוניקה, אבל ללא תלות בהרבה גורמים שמפריעים באלקטרוניקה.
למשל, כדי לייצג אפסים ואחדים, אין צורך שהמתחים שמייצגים אותם יהייו מדוייקים. סתם לסיבור האוזן, אם בחרנו ב-1 וולט חיובי לייצג "אחד" וב-1 וולט שלילי לייצג "אפס", לא מאוד ישנה לנו אם במקום 1.00V יהייה 0.5V או 5V, זה עדיין ייחשב כ-1. תחשבו מה קורה במעגל אנאלוגי עם חוסר דיוק פראי כזה...
על נתונים המיוצגים בצורה ממוחשבת אפשר לעשות פעולת ב"דומיין הדיגיטאלי" ללא בעיות מהסוג שתואר לעיל, חלקן עם תיקון שגיאות אפילו אם היו כאלה (למשל העתקה, קריאה), וללא השפעות לוואי על דברים לא רצויים (למשל סינון תדרים לא רצויים).
למשל העתקה -- באנאלוגי זו השמעת המקור בטייפ (אי דיוק במהירות, הסרט נמתח ומתכווץ תוך כדי ריצה, הוספת רעשי סרט, הפעלת דולבי, וכו') והקלטה על סרט אחר (אי דיוק אחר במהירות, הסרט נמתח ומתכווץ תוך כדי ריצה, הוספת רעשי סרט, הפעלת דולבי, וכו'). לכן יוצא שכל העתקה מורידה באיכות במידה
ששומעים אותה (כך נולד Direct to Disc -- לעקוף את אובדני האיכות האלה).
לעומת זאת, בדיגיטאל -- פשוט מעתיקים את הביטים -- באמינות מוחלטת,
אפס אובדן איכות. אפס. כלום, נאדה. זהות מוחלטת.
רבים טועים לחשוב, שאם מדובר בביטים, אז הכל ב"מדרגות", מה שלחלוטין מוטעה -- אפשר בדיגיטל לייצג גל בצורה מדוייקת ו"חלקה" יותר מאשר באנאלוג, ברגע שקצב הדגימה ומספר הביטים הוא מספיק.
ואם תזכרו שלסרט אנאלוגי יש רעש-סרט, שזה בעצם קפיצות אקראיות שמתווספות לסיגנאל המוקלט, הרי גם אם הוקלט גל "עגול" ויפה, כשקוראים אותו, הוא מלא קפיצות אקראיות כאלה, ובכלל לא "עגול" במידה שאפשר להשיג בדיגיטאל.
אז אין ברירה, כדי להגיע מהמציאות אל העולם הוירטואלי וכמעט-אידיאלי של דיגיטאל וחזרה, נדרשים עדיין נקודות התממשקות שהן מיכאניות (מיקרופון, רמקולים, מגברים שממילא משותפות גם לאנאלוג) ואלקטרוניות (A/D, D/A, כתיבה/קריאה של דיסק/קובץ), אבל כל הפעילויות שנדרשות בנוסף יכולות להתבצע ב"דומיין הדיגיטאלי" ללא כל הבעייתיות.
ובתחום האנאלוגי נדרשות המון פעולות משלב המאסטר ועד הקלט להגברה, וכל אחת מהן בדרכה עמוסה בעייתיות ומשנה את מה שהוקלט.
ודרך אגב, בדיגיטאל צורת ההקלטה וצורת ההשמעה הן סימטריות (למעט ההגברה בעת ההשמעה)!
בעוד שבסרט הקלטה (מאגנטיות בעוצמה משתנה), ויניל ופאטיפון (חריץ עם אמפליטודה משתנה) הן לא!
עמיר