לא אוהבים כאן את הפן התיאורטי , פילוסופי , ווטאבר - נקודה
אכן, אבל אתה מציג את זה באור שלילי, בעוד שמראש הם לא אמורים לאהוב, וזה בסדר גמור.
זה לא פורום אקדמי/תיאורטי, אלא מקום שבו אנשים משתפים את התחביב שלהם: חוויות ותובנות, מה ואיך הם שומעים, הציוד שלהם, טיפים מעשיים וכו'. הרבה לא אוהבים טקסטים ארוכים ומסובכים, כולל שלי, ואני לא מאשים אותם.
אם היו לי הכוח והסבלנות לפשט ולתמצת את דברי מעבר למה שאני מוכן להשקיע, הייתי עושה זאת בשמחה ובהבנה.
מעניין לציין בהקשר הזה את האבולוציה שעשתה כאן האסכולה המדעית שכונתה כאן "טכנוקרטית" מאותו מעמד מוקצה למיצובה כאחד מעמודי התווך של המיינסטרים האודיופילי ; מובילי הקו וחלוציו בשעתו הוקעו ללא רחם (ולא , לא בגלל שהם "דיברו שטויות" כאבחנתו של חבר פורום מסוים - זו מעולם לא היתה הסיבה
אין ולא הייתה שם שום "חלוציות". הכל ידוע ומוכר מתחילת ימי האודיו, עוד לפני שרוב האנשים כאן נולדו.
זו בהחלט הייתה הסיבה של אלה ש"הוקיעו" אותם כי הם דיברו שטויות.
אחרים "הוקיעו" אותם מסיבות אחרות, בעיקר בגלל שהיה מאוד ברור שהם לא באו לתרום ידע והבנה, אלא להוכיח לאנשי הפורום שהם טיפשים ועוסקים בוודו. אז למה שמישהו ירצה לקבל את זה?
אחד מהם הודה שהשמיעה שלו דפוקה והוא לא מבחין בין כלום לכלום, הציוד שלו ירוד, אבל בעזרת קופסת ה-ABX שלו הוא רצה להוכיח לכל האודיופילים המליאנים האלה שכן מבחינים בדברים (לא רק כבלים) ושיש להם ציוד מפואר ויקר, שהוא לא מסוגל להרשות לעצמו, מאיפה משתין הדג.
הסטטוס קוו מגדיר את ההנאה שלו ברובד הגבוה שלה כהנאה מצליל . כך זה עבד עד שאתה הגעת וניסית למתוח את ההגדרה , לא נראה לי שבאופן מודע , בהתאם להבנה ש"הנאה" היא מושג מופשט יותר , שלם שמורכב מכמה חלקים שבהם אהבת צליל הוא רק אחד. הבנה זו מפקיעה את מושג ההנאה מהגדרתו במובן החושי (אודיופיליה) אל המובן ההכרתי - הדומיין שלך , שכן ההנאה שלך נובעת מידיעה וזו משפיעה על ההנאה שלך מהצליל כדבריך - גם אם הוא גרוע , אתה עדיין יוצא נשכר .
נראה לי שאתה מייחס למישהו כאן רמת תיחכום וכוונות שאינן שלו, אלא שלך, ומשבח אותו על כך, כאילו הוא מחדש משהו שלא היה קיים מתחילת ימי האודיו. יש שם אפס חידוש. הכל קלישאות מוכרות וידועות.
לא מדובר כאן באיזה מישהו חדש ומסתורי עם תובנות מעמיקות שמרחיב משהו מעבר למה שאחרים יכולים בכלל לדמיין. מדובר בטרול ותיק, שממחזר את אותו אוסף מצומצם ודוגמטי של אקסיומות, שהוא לא מסוגל להסביר אחת מהן מעבר ללומר שהוא רוצה לשמוע כמו הטכנאי או הבמאי, ושדיוק הצליל חשוב לו יותר מההנאה ממנו, וגם דבק בזה שאם מישהו מעוניין ליהנות מהצליל, האפשרות היחידה היא שהוא רוצה שיהיה לו נעים בגב. בזה מסתכמת *כל* משנתו הרדודה.
אני אסתכן כרגע ואומר שהכיוון הרעיוני אותו אתה מייצג הוא אוונגרדי .
זה לא "סיכון" אלא שטות. הגדרת אוונגרד -- Avant-garde בצרפתית -- היא "מונח שמשמעותו המילולית היא 'משמר קדמי' (כוח חלוץ צבאי ההולך לפני המחנה). בהשאלה, המושג מתאר רעיונות, תנועות או יוצרים פורצי דרך ומהפכניים בתחומי האמנות, התרבות, המדע או החברה, אשר מקדימים את זמנם וקוראים תיגר על המוסכמות".
מכל זה, כל מה שרלוונטי הוא רק "קוראים תיגר על המוסכמות", וזה לכשעצמו, ללא פריצות הדרך, המהפכנות והקדמת זמנו, אינו "אוונגארד".
ברמת התחכום שלך לא היית אמור ליפול לפח טיפשי כזה, אפילו אם אתה מנסה באופן לנפח את הטרול הרבה הזה מעל ומעבר למה שהוא מסוגל לחשוב עליו בעצמו.