לדעתי הגדרת הי אנד, ולא רק ברמקולים, אלא בכל מוצר או אפילו שירות, מתבססת על גישת היצרן להפקת המוצר.
למוצרים סטנדרטיים, הגישה הרווחת היא מוצר שנותן פיתרון לעניין כזה או אחר בעולם עם מגבלות ייצור/עלות/גודל שוק וכו'. מוצר הי אנד מציע ערכים ואיכויות נוספות ומשיל מעליו כמה שאפשר מגבלות והשאיפה העיקרית היא למוצר אופטימלי כאשר את הציון נותן לו השוק.
מי יותר הי אנד ומי פחות זו שאלה אחרת וכמובן שיש מי שרוכב על העגלה.
אישית אני אוהב את הגישה היפנית המסורתית לייצור, לפיה אין דירוג איכויות יצרן, כל אחד מייצר כמיטב יכולתו, תמיד, והבחירה בידי הלקוח. מה שהופך את ההגדרה הי אנד למונח יחסי.
למוצרים סטנדרטיים, הגישה הרווחת היא מוצר שנותן פיתרון לעניין כזה או אחר בעולם עם מגבלות ייצור/עלות/גודל שוק וכו'. מוצר הי אנד מציע ערכים ואיכויות נוספות ומשיל מעליו כמה שאפשר מגבלות והשאיפה העיקרית היא למוצר אופטימלי כאשר את הציון נותן לו השוק.
מי יותר הי אנד ומי פחות זו שאלה אחרת וכמובן שיש מי שרוכב על העגלה.
אישית אני אוהב את הגישה היפנית המסורתית לייצור, לפיה אין דירוג איכויות יצרן, כל אחד מייצר כמיטב יכולתו, תמיד, והבחירה בידי הלקוח. מה שהופך את ההגדרה הי אנד למונח יחסי.
נערך לאחרונה ב: