AK1
חבר משקיען
- הודעות
- 11,237
- מעורבות
- 2,746
- נקודות
- 113
קודם כל – אין הכרח בשום דבר מזה, ואפשר להשיג תוצאות מצוינות בלי, אבל אם באמת רוצים למקסם את הציוד שיש, כנראה שאין דרך יעילה יותר, כולל החלפת רכיבים מסוימים מהציוד.
כשהרמקול משמיע צלילים לתוך החדר, חלקם מגיע ישירות לאוזני השומע, וחלקם מתפזרים לכל מיני כיוונים, נתקעים בקירות, ברצפה, בתקרה, ובחפצים אחרים בחדר, ומוחזרים מהם, לפעמים יותר מפעם אחת.
גלים בתדרים מסוימים, שתלויים במימדי החדר ובגורמים נוספים, מהדהדים בעוצמה מוגברת – מה שנקרא גלים עומדים או room modes. גם גלים שונים שמגיעים לאוזן השומע באותה פאזה מחזקים זה את זה, וגלים שמגיעים בפאזה הפוכה מגלים אחרים מחלישים עד מבטלים אותם, מה שנקרא ביטולים (cancellations). אם מודדים את העוצמה לפי התדר במקום בו נמצאות אוזני המאזין, ומייצגים זאת בגרף, מה שנקרא Frequency Response – FR, אז בתדרים שבהם יש גלים עומדים וחיזוקים, מקבלים "גבעות", מה שמכונה peaks או "פיקים", ובתדרים שבהם יש ביטולים, יש "עמקים", שנקראים dips או "דיפים".
התדרים שבהם יש פיקים ודיפים, והאמפליטודה של הסטייה שלהם מהמוצע, שונים *לגמרי* מחדר לחדר, כתלות במימדיו, בעצמים שהוא מכיל, במיקום הרמקולים ובמיקום המאזין, וזו אחת הסיבות שבכללן אי אפשר לתכנן רמקול שיתנהג בצורה הפוכה להתנהגות החדר ומה שבתוכו ויפצה על הסטיות, שבכל חדר הן אחרות לגמרי. סיבה נוספת היא שבמקומות שיש ביטולים, תוספת עוצמה לא עוזרת – גם בעוצמה המוגברת הגלים המחוזקים מבטלים זה את זה באותה צורה, לא משנה מה הרמקול עושה.
זה ההסבר למה הקסם שעופר ובוזגלו מבטיחים לגבי אי הצורך בטיפול אקוסטי עבור הרמקולים שלהם הוא מופרך וסותר את חוקי הפיזיקה.
ההדגשות וההנחתות האלה, בעיקר בתחומים הנמוכים, בעצם מעקמים את מה שהרמקול מוציא, ומעוותים את הטונליות שלו. לאוזן יש יכולת מסויימת, מוגבלת, לסנן את השפעת החדר, ולכן בכל זאת התוצאות יכולות להישמע טוב, אבל זה מזכיר באסוציאציה לא בדיוק מקבילה את המצב של שמיעת מוזיקה דרך רמקול שלא מוצא באס, אבל כן מוציא את הצלילים העיליים של הכלים שמנגנים באס, והאוזן/מוח "משחזרים" את הבאס החסר, אבל זה לא כמו כשיש באס אמיתי.
מעבר לכך שהדהודים מגבירים את העוצמה בתדרים מסויימים, הימשכותם על פני זמן רב מדי גורמת למריחה/עירפול של המוזיקה, גם בבאס וגם בבמה ובצלילות, וגם עלולים לגרום להרגשה שהבאס לא מסונכרן עם השאר. הדהודים כאלה ניתן להקטין ע"י עזרים אקוסטיים פסיביים (=ללא אלקטרוניקה), שבולעים או מפזרים את גלי הקול שפוגעים בהם. ניתן לטפל בפיקים גם באמצעים פאסיביים, אבל קשה/יקר למצוא אמצעים פסיביים שיודעים לפעול בתדר מסויים ובעוצמה מסוימת כדי לטפל בפיק נתון, או במספר פיקים.
הטיפול בדיפים מסובך יותר, כי, כאמור, הגברת התחום שבו יש דיפ לא עוזרת. לכן בד"כ יש צורך ברמקול/ים נוסף/ים, וכיוון שמדובר בתחומים הנמוכים, זה בד"כ סאב/ים, שלרוב אפשר למצוא להם מיקום כזה שבו הצלילים שהם משדרים אינם מבוטלים ע"י גלים אחרים, ואז אפשר "לסתום" את החורים. לעיתים גם טיפול פאסיבי אפשרי, אבל זה לא תמיד פשוט.
ברגע שיש יותר משני רמקולים, אם סאב/ים ואם רב-ערוציים, נכנסת בעיה נוספת: זמני הגעה שונים מהרמקולים לאזני המאזין. לסאבים מוגברים יש בד"כ DSP פנימי, שגורם לעיכוב נוסף מעבר להפרשי מרחקים.
כאן נכנס לתמונה Room Correction – RC, מכשיר, או מחשב עם תוכנה מתאימה, שמבצע את ההתאמות הנדרשות לצליל כך שרוב הבעיות האקוסטיות הנ"ל נפתרות, והסיגנל ה"מתוקן" מועבר כקלט להגברה. השם "Room Correction" מטעה, כי לא "מתקנים" את החדר אלא את הסיגנל.
התהליך שונה במקצת בין מכשירי/תוכנות ה-RC למיניהן, אבל העיקרון משותף: משמיעים צלילים דרך המערכת, ומודדים, בעזרת מיקרופון המוצב המקום אוזני המאזין, מה קורה עם הצלילים האלה, כולל אמפליטודות וזמני הגעה, ואז מבצעים תהליך חישוב של מה צריך לעשות לסיגנל כך שייהיה "פיצוי" לכל ההתעללויות של החדר ומה שיש בו בצלילי המערכת. זה כולל החלשת התדרים בהם יש פיקים (מה שניתן לעשות בדיוק בתדר ובאמפילטודה של כל פיק בלי להשפיע על הסביבה), עיכוב הצלילים שמגיעם קודם כך שיגיעו יחד עם הצלילים שיגיעו באיחור, וגם התאמות של עוצמות הסאב/ים כדי לפצות על הדיפים (יתכן יותר מאחד).
בניגוד לאיקוולייזרים אנלוגיים, הידועים לשימצה עקב כך שם מכניסים עיוותים והפרשי פאזה בלתי רצויים, התהליך של RC נעשה בדומיין הדיגיטלי, במדויק, בלי שום עיוותים ובלי פגיעה באיכות הצליל.
זה פותר כאמור את רוב הבעיות פרט להידהודים שמתמשכים זמן ארוך מדי. לזה הפיתרון היחידי האפשרי כיום הוא טיפול פאסיבי. בשלבים מתקדמים של מימוש יש RC מתקדם שיכול לטפל גם בבעיות כאלה, בעזרת מספר רמקולים (לא רק שניים + סאב/ים).
כל אלה מביאים אותנו למידה המקסימלית בה ניתן לשחזר את הטונליות ה"אמיתית" של המערכת, ובזה מסתיים שלב הכיול של המערכת. למי שמה שמעניין אותו זה דיוק מעל הכל, יכול לעצור כאן.
מעבר לזה, רוב/כל ה-RCs מאפשרים מה שנקרא target curve – לצייר גרף שבו מתארים את עקומת ההיענות הרצויה מעבר לכיול, למשל הדגשת התחומים הנמוכים שהרבה אוהבים, הדגשת הגבוהים לפגועי שמיעה או לאלה שסתם אוהבים הרבה טרבל, וכד', וכך אנשים יכולים לבצע התאמות אישיות למיניהן, כולל כאלה ש"יקלקלו את הגרפים".
לחלק מה-RC יש גם מה שנקרא bass management בכל מיני רמות, שהבסיסית בהן היא שבמקום לתת לרמקול/ים לנגן את כל התדרים, מעבירים את התחום הנמוך לסאב/ים, שבדרך כלל יודעים להפיק באס טוב יותר, ולא מעבירים לרמקולים את התחום הזה. זה נעשה בצורה כזו שהמעבר הוא אינטגרלי לגמרי, ולא מרגישים במעבר מהרמקולים לסאב/ים.
מי שרוצה לשפר את החשמל, רזונטורים, כל מה שנראה לו מתאים, יכול לעשות זאת לפני או אחרי או באמצע כל הנ"ל. אם אלה דברים שנשמעים לו שמשפיעים על הטונליות, כדאי לעשות זאת לפני הכיול ומשחקי target curve.
אם יש שאלות, משהו לא ברור, משהו חסר -- אנא שאלו, ואנסה כמיטב יכולתי לענות, ויש גם את @Dan-Cinemart ואת @RanMoyal שמבינים בזה הרבה יותר ממני.
כשהרמקול משמיע צלילים לתוך החדר, חלקם מגיע ישירות לאוזני השומע, וחלקם מתפזרים לכל מיני כיוונים, נתקעים בקירות, ברצפה, בתקרה, ובחפצים אחרים בחדר, ומוחזרים מהם, לפעמים יותר מפעם אחת.
גלים בתדרים מסוימים, שתלויים במימדי החדר ובגורמים נוספים, מהדהדים בעוצמה מוגברת – מה שנקרא גלים עומדים או room modes. גם גלים שונים שמגיעים לאוזן השומע באותה פאזה מחזקים זה את זה, וגלים שמגיעים בפאזה הפוכה מגלים אחרים מחלישים עד מבטלים אותם, מה שנקרא ביטולים (cancellations). אם מודדים את העוצמה לפי התדר במקום בו נמצאות אוזני המאזין, ומייצגים זאת בגרף, מה שנקרא Frequency Response – FR, אז בתדרים שבהם יש גלים עומדים וחיזוקים, מקבלים "גבעות", מה שמכונה peaks או "פיקים", ובתדרים שבהם יש ביטולים, יש "עמקים", שנקראים dips או "דיפים".
התדרים שבהם יש פיקים ודיפים, והאמפליטודה של הסטייה שלהם מהמוצע, שונים *לגמרי* מחדר לחדר, כתלות במימדיו, בעצמים שהוא מכיל, במיקום הרמקולים ובמיקום המאזין, וזו אחת הסיבות שבכללן אי אפשר לתכנן רמקול שיתנהג בצורה הפוכה להתנהגות החדר ומה שבתוכו ויפצה על הסטיות, שבכל חדר הן אחרות לגמרי. סיבה נוספת היא שבמקומות שיש ביטולים, תוספת עוצמה לא עוזרת – גם בעוצמה המוגברת הגלים המחוזקים מבטלים זה את זה באותה צורה, לא משנה מה הרמקול עושה.
זה ההסבר למה הקסם שעופר ובוזגלו מבטיחים לגבי אי הצורך בטיפול אקוסטי עבור הרמקולים שלהם הוא מופרך וסותר את חוקי הפיזיקה.
ההדגשות וההנחתות האלה, בעיקר בתחומים הנמוכים, בעצם מעקמים את מה שהרמקול מוציא, ומעוותים את הטונליות שלו. לאוזן יש יכולת מסויימת, מוגבלת, לסנן את השפעת החדר, ולכן בכל זאת התוצאות יכולות להישמע טוב, אבל זה מזכיר באסוציאציה לא בדיוק מקבילה את המצב של שמיעת מוזיקה דרך רמקול שלא מוצא באס, אבל כן מוציא את הצלילים העיליים של הכלים שמנגנים באס, והאוזן/מוח "משחזרים" את הבאס החסר, אבל זה לא כמו כשיש באס אמיתי.
מעבר לכך שהדהודים מגבירים את העוצמה בתדרים מסויימים, הימשכותם על פני זמן רב מדי גורמת למריחה/עירפול של המוזיקה, גם בבאס וגם בבמה ובצלילות, וגם עלולים לגרום להרגשה שהבאס לא מסונכרן עם השאר. הדהודים כאלה ניתן להקטין ע"י עזרים אקוסטיים פסיביים (=ללא אלקטרוניקה), שבולעים או מפזרים את גלי הקול שפוגעים בהם. ניתן לטפל בפיקים גם באמצעים פאסיביים, אבל קשה/יקר למצוא אמצעים פסיביים שיודעים לפעול בתדר מסויים ובעוצמה מסוימת כדי לטפל בפיק נתון, או במספר פיקים.
הטיפול בדיפים מסובך יותר, כי, כאמור, הגברת התחום שבו יש דיפ לא עוזרת. לכן בד"כ יש צורך ברמקול/ים נוסף/ים, וכיוון שמדובר בתחומים הנמוכים, זה בד"כ סאב/ים, שלרוב אפשר למצוא להם מיקום כזה שבו הצלילים שהם משדרים אינם מבוטלים ע"י גלים אחרים, ואז אפשר "לסתום" את החורים. לעיתים גם טיפול פאסיבי אפשרי, אבל זה לא תמיד פשוט.
ברגע שיש יותר משני רמקולים, אם סאב/ים ואם רב-ערוציים, נכנסת בעיה נוספת: זמני הגעה שונים מהרמקולים לאזני המאזין. לסאבים מוגברים יש בד"כ DSP פנימי, שגורם לעיכוב נוסף מעבר להפרשי מרחקים.
כאן נכנס לתמונה Room Correction – RC, מכשיר, או מחשב עם תוכנה מתאימה, שמבצע את ההתאמות הנדרשות לצליל כך שרוב הבעיות האקוסטיות הנ"ל נפתרות, והסיגנל ה"מתוקן" מועבר כקלט להגברה. השם "Room Correction" מטעה, כי לא "מתקנים" את החדר אלא את הסיגנל.
התהליך שונה במקצת בין מכשירי/תוכנות ה-RC למיניהן, אבל העיקרון משותף: משמיעים צלילים דרך המערכת, ומודדים, בעזרת מיקרופון המוצב המקום אוזני המאזין, מה קורה עם הצלילים האלה, כולל אמפליטודות וזמני הגעה, ואז מבצעים תהליך חישוב של מה צריך לעשות לסיגנל כך שייהיה "פיצוי" לכל ההתעללויות של החדר ומה שיש בו בצלילי המערכת. זה כולל החלשת התדרים בהם יש פיקים (מה שניתן לעשות בדיוק בתדר ובאמפילטודה של כל פיק בלי להשפיע על הסביבה), עיכוב הצלילים שמגיעם קודם כך שיגיעו יחד עם הצלילים שיגיעו באיחור, וגם התאמות של עוצמות הסאב/ים כדי לפצות על הדיפים (יתכן יותר מאחד).
בניגוד לאיקוולייזרים אנלוגיים, הידועים לשימצה עקב כך שם מכניסים עיוותים והפרשי פאזה בלתי רצויים, התהליך של RC נעשה בדומיין הדיגיטלי, במדויק, בלי שום עיוותים ובלי פגיעה באיכות הצליל.
זה פותר כאמור את רוב הבעיות פרט להידהודים שמתמשכים זמן ארוך מדי. לזה הפיתרון היחידי האפשרי כיום הוא טיפול פאסיבי. בשלבים מתקדמים של מימוש יש RC מתקדם שיכול לטפל גם בבעיות כאלה, בעזרת מספר רמקולים (לא רק שניים + סאב/ים).
כל אלה מביאים אותנו למידה המקסימלית בה ניתן לשחזר את הטונליות ה"אמיתית" של המערכת, ובזה מסתיים שלב הכיול של המערכת. למי שמה שמעניין אותו זה דיוק מעל הכל, יכול לעצור כאן.
מעבר לזה, רוב/כל ה-RCs מאפשרים מה שנקרא target curve – לצייר גרף שבו מתארים את עקומת ההיענות הרצויה מעבר לכיול, למשל הדגשת התחומים הנמוכים שהרבה אוהבים, הדגשת הגבוהים לפגועי שמיעה או לאלה שסתם אוהבים הרבה טרבל, וכד', וכך אנשים יכולים לבצע התאמות אישיות למיניהן, כולל כאלה ש"יקלקלו את הגרפים".
לחלק מה-RC יש גם מה שנקרא bass management בכל מיני רמות, שהבסיסית בהן היא שבמקום לתת לרמקול/ים לנגן את כל התדרים, מעבירים את התחום הנמוך לסאב/ים, שבדרך כלל יודעים להפיק באס טוב יותר, ולא מעבירים לרמקולים את התחום הזה. זה נעשה בצורה כזו שהמעבר הוא אינטגרלי לגמרי, ולא מרגישים במעבר מהרמקולים לסאב/ים.
מי שרוצה לשפר את החשמל, רזונטורים, כל מה שנראה לו מתאים, יכול לעשות זאת לפני או אחרי או באמצע כל הנ"ל. אם אלה דברים שנשמעים לו שמשפיעים על הטונליות, כדאי לעשות זאת לפני הכיול ומשחקי target curve.
אם יש שאלות, משהו לא ברור, משהו חסר -- אנא שאלו, ואנסה כמיטב יכולתי לענות, ויש גם את @Dan-Cinemart ואת @RanMoyal שמבינים בזה הרבה יותר ממני.
נערך לאחרונה ב:
