מבחן עיוור
- פותח הנושא יואלפלרמן
- פורסם בתאריך
תגובה להתייחסות
רוברט הארלי החתום על הטקסט המובא לעיל, הוא מהפיגורות היותר משפיעות על עולם ההי-אנד בארה"ב, מהיותו העורך של אבסולוט סאונד ובעל כמה שינויים מבורכים בהתייחסות לנושא.
אבסולוט סאונד, למי שלא יודע, גזר את שמו מנקודת הייחוס המוחלטת: הצליל המקורי של ביצוע אקוסטי.
מבלי להיכנס לבעיות שיש בביקורות במגזין שלו, מה שהוא העלה הוא בעל משמעות רבה לנושא "מה מקשיבים, למה, איך ומהי נקודת הייחוס".
עכשיו, הסתכלו כמה צפו בנושא, וכמה הגיבו.
נכון, הוא לא עשה קפה, הוא לא גידף, והוא בכלל לא מכאן.
אי התגובות כאן שקולות לעודף התגובות בפוסטים הטעונים לעייפה באנטיפטיות הורסת.
ואיד זיל גמור.
רוברט הארלי החתום על הטקסט המובא לעיל, הוא מהפיגורות היותר משפיעות על עולם ההי-אנד בארה"ב, מהיותו העורך של אבסולוט סאונד ובעל כמה שינויים מבורכים בהתייחסות לנושא.
אבסולוט סאונד, למי שלא יודע, גזר את שמו מנקודת הייחוס המוחלטת: הצליל המקורי של ביצוע אקוסטי.
מבלי להיכנס לבעיות שיש בביקורות במגזין שלו, מה שהוא העלה הוא בעל משמעות רבה לנושא "מה מקשיבים, למה, איך ומהי נקודת הייחוס".
עכשיו, הסתכלו כמה צפו בנושא, וכמה הגיבו.
נכון, הוא לא עשה קפה, הוא לא גידף, והוא בכלל לא מכאן.
אי התגובות כאן שקולות לעודף התגובות בפוסטים הטעונים לעייפה באנטיפטיות הורסת.
ואיד זיל גמור.
אני מוכן להענות לאתגר.
לדעתי, אכן ישנה בעיה ל"אודיופילים" עם מבחן עיוור משום שבלא מעט מבחנים כאלה התוצאה היא שונה לחלוטין ממבחן רגיל שהכל פתוח. במבחן פתוח בנוסף לשמיעה, נכללים בשיפוט הסופי דעות המוקדמות לגבי החברה או המוצר, ובהרבה מיקרים ישנו bias חיובי או שלילי לגבי המוצר על פי קריאת ביקורות, התרשמויות של מבקרים אחרים לגבי אותו מוצר או מוצרים אחרים של אותה חברה. ואם מישהו יכתוב, יגיד או יעיד על מוצר מסויים בניגוד למוסכמה הכללית חיובית או שלילית הוא מסתכן משום שבעידן שהכל פתוח ונגיש השמועה עוברת במהירות הבזק. לעומת זאת מבחן עיוור בשיפוט, נעלם ה bias וכל הרקע הפסיכולוגי היה כלא היה. ולא רק זאת, אודיופילים מתרשמים מביקורת כתובה, ממחיר: גבהה (מכשיר טוב) נמוך (כמובן, מכשיר נחות) וכמובן ממותג לטוב ולרע.
אני בטוח שמבחן עיוור לגבי רמקולים לא תהייה בעיה לאודיופיל מנוסה משום ששם ההבדלים בין רמקול גרוע, טוב, טוב מאוד, מצויין ונפלא הם כל כך גדולים שאין בעיה להבחין בקלות על טיבו של הרמקול הנבדק. הבעיה מתחילה במוצרים שההבדלים בינהם הם קטנים יותר אולי, מגברים ופרה-אים (פרה ברבים), רסיברים, מקורות cds שונים. וללא ספק כבלים, חשמל וטוויקים שונים.
הכתבה לדעתי מנסה להשקיט את הביקורת והמבוכה של אודיופילים העומדים בפני בעיית המבחן העיוור, וכך כולם יוצאים מרוצים שבר סמכא טוען שמבחנים עיוורים אינם תקפים וכל הדיסוננס הקוגניטיבי העומד בפני אודיופיל נעלם כלא היה, וישנו הסבר עם סימוכין לכך שמבחן עיוור איננו בר תוקף.
לדעתי הבעיה אכן קיימת והדוגמא הקלסית היא הוויכוחים האין סופיים לגבי כבליס מכל הסוגים ותמיד ישנו חשש כנראה מוצדק שבמבחנים עיוורים לגבי כבלים, הבוחנים יפשלו בגדול וכל ההבדלים, הקיימים או אינם קיימים יעלמו.
לדעתי, אכן ישנה בעיה ל"אודיופילים" עם מבחן עיוור משום שבלא מעט מבחנים כאלה התוצאה היא שונה לחלוטין ממבחן רגיל שהכל פתוח. במבחן פתוח בנוסף לשמיעה, נכללים בשיפוט הסופי דעות המוקדמות לגבי החברה או המוצר, ובהרבה מיקרים ישנו bias חיובי או שלילי לגבי המוצר על פי קריאת ביקורות, התרשמויות של מבקרים אחרים לגבי אותו מוצר או מוצרים אחרים של אותה חברה. ואם מישהו יכתוב, יגיד או יעיד על מוצר מסויים בניגוד למוסכמה הכללית חיובית או שלילית הוא מסתכן משום שבעידן שהכל פתוח ונגיש השמועה עוברת במהירות הבזק. לעומת זאת מבחן עיוור בשיפוט, נעלם ה bias וכל הרקע הפסיכולוגי היה כלא היה. ולא רק זאת, אודיופילים מתרשמים מביקורת כתובה, ממחיר: גבהה (מכשיר טוב) נמוך (כמובן, מכשיר נחות) וכמובן ממותג לטוב ולרע.
אני בטוח שמבחן עיוור לגבי רמקולים לא תהייה בעיה לאודיופיל מנוסה משום ששם ההבדלים בין רמקול גרוע, טוב, טוב מאוד, מצויין ונפלא הם כל כך גדולים שאין בעיה להבחין בקלות על טיבו של הרמקול הנבדק. הבעיה מתחילה במוצרים שההבדלים בינהם הם קטנים יותר אולי, מגברים ופרה-אים (פרה ברבים), רסיברים, מקורות cds שונים. וללא ספק כבלים, חשמל וטוויקים שונים.
הכתבה לדעתי מנסה להשקיט את הביקורת והמבוכה של אודיופילים העומדים בפני בעיית המבחן העיוור, וכך כולם יוצאים מרוצים שבר סמכא טוען שמבחנים עיוורים אינם תקפים וכל הדיסוננס הקוגניטיבי העומד בפני אודיופיל נעלם כלא היה, וישנו הסבר עם סימוכין לכך שמבחן עיוור איננו בר תוקף.
לדעתי הבעיה אכן קיימת והדוגמא הקלסית היא הוויכוחים האין סופיים לגבי כבליס מכל הסוגים ותמיד ישנו חשש כנראה מוצדק שבמבחנים עיוורים לגבי כבלים, הבוחנים יפשלו בגדול וכל ההבדלים, הקיימים או אינם קיימים יעלמו.
נערך לאחרונה ב:
תלוי מאיפה מתחילים
ההסבר בדבר הטיה מסיבות חיצוניות הוא הסבר ידוע, אבל הוא לוקח כמובן מאליו שהטיה כזאת קיימת אצל כלל האנשים. בנוסף, הוא מנגנון מצוין של אנשים שלא מבחינים או שאין להם המכשור הרלוונטי.
כאשר מכניסים למשוואה שילוב של ניסיון שיטתי, נקודות התייחסות קבועות מראש ויכולת מיקוד מוגדרת שצריכה להיות מבוטאת באופן מילולי הסיפור משתנה, או לפחות יכול להשתנות.
אם בהאזנה בודקים את המידע המגיע מקלרינט - תדר, דחיפת אוויר, תנועת לשונית, נשימה ונשיפה - אין כל משמעות למותג, למחיר או למה שמישהו כתב. אם מתייחסים לניקיון הקול של הגברת המזמרת, לנוכחות הנשימה של הזמר, למשך הזמן בו כלי מתפוגג, לעובדה כי דנדון משולש מופיע, להגברת-יתר של זמר, העסק עובד אחרת. כאשר עוצמת הבס גדולה יותר או כאשר מקדם הפריטה של קונטרה בס מפורט יותר, נשארים עם התכונות.אם הזמר במגבר מסוים "משתלט" על המוזיקה בניגוד להתנסות אחרת, ממשיכים לבדוק ואז מגלים כי הנ"ל מדגיש מיד-בס.
כלומר: כאשר מתמקדים בכל רגע נתון במרכיב אחד ואחד בלבד, ליצרן/מוצר אין מה לומר.
וזה עובד לא רק ברמקולים. זוגתי שתחיה הייתה שותפה מלאה בבחירת כבלי רמקולים. היא ידעה על כבל לבן מול סגול או עבה או שטוח או כל ציון אחר. לא היה לה מושג מה שם היצרן וזה גם לא מעניין אותה (בוודאי לא "מעמדו"). אבל היא ידעה שעם הכבל השחור מלכת הלילה בחליל הקסם צורחת מדי, שעם הכבל הלבן ההקשה בפסנתר ממוקדת יותר.
מנגד, הבאתי פעם מרימי כבלים. הביקורות היללו, אבל אני לא שמעתי אצל ולו בדל שינוי. גם זוגתי לא. גם אחד אחרי השני, גם תוך כדי. אז לא.
כך גם ביחס לניסויים לא תלויי-מותג, כגון העמדה עדיפה לפטיפון.
בקיצור: לא מתחילים עם היצרן/מוצר; מתחילים במרכיבים ובודקים מי עושה מה יותר נכון או לפחות יותר טוב לטעמך.
במקרה שלי ושל הכבלים, היו כמה שנפלו ממה שבחרתי למרות שעלו כפול, היו כאלו שהיו טובים ממה שבחרתי אבל ההפרש היה זניח והמחיר היה גם הוא כפול. הם גם נראים פחות מרשימים, אבל מסדרים מוזיקה ברמה גבוהה במחיר סביר בהשוואה למה שהשוויתי.
וההשוואה הייתה דרך מרכיבי המוזיקה וההגברה והתחילה משם.
עשה תרגיל עם פנקס ועט. זה עובד מצוין.
ההסבר בדבר הטיה מסיבות חיצוניות הוא הסבר ידוע, אבל הוא לוקח כמובן מאליו שהטיה כזאת קיימת אצל כלל האנשים. בנוסף, הוא מנגנון מצוין של אנשים שלא מבחינים או שאין להם המכשור הרלוונטי.
כאשר מכניסים למשוואה שילוב של ניסיון שיטתי, נקודות התייחסות קבועות מראש ויכולת מיקוד מוגדרת שצריכה להיות מבוטאת באופן מילולי הסיפור משתנה, או לפחות יכול להשתנות.
אם בהאזנה בודקים את המידע המגיע מקלרינט - תדר, דחיפת אוויר, תנועת לשונית, נשימה ונשיפה - אין כל משמעות למותג, למחיר או למה שמישהו כתב. אם מתייחסים לניקיון הקול של הגברת המזמרת, לנוכחות הנשימה של הזמר, למשך הזמן בו כלי מתפוגג, לעובדה כי דנדון משולש מופיע, להגברת-יתר של זמר, העסק עובד אחרת. כאשר עוצמת הבס גדולה יותר או כאשר מקדם הפריטה של קונטרה בס מפורט יותר, נשארים עם התכונות.אם הזמר במגבר מסוים "משתלט" על המוזיקה בניגוד להתנסות אחרת, ממשיכים לבדוק ואז מגלים כי הנ"ל מדגיש מיד-בס.
כלומר: כאשר מתמקדים בכל רגע נתון במרכיב אחד ואחד בלבד, ליצרן/מוצר אין מה לומר.
וזה עובד לא רק ברמקולים. זוגתי שתחיה הייתה שותפה מלאה בבחירת כבלי רמקולים. היא ידעה על כבל לבן מול סגול או עבה או שטוח או כל ציון אחר. לא היה לה מושג מה שם היצרן וזה גם לא מעניין אותה (בוודאי לא "מעמדו"). אבל היא ידעה שעם הכבל השחור מלכת הלילה בחליל הקסם צורחת מדי, שעם הכבל הלבן ההקשה בפסנתר ממוקדת יותר.
מנגד, הבאתי פעם מרימי כבלים. הביקורות היללו, אבל אני לא שמעתי אצל ולו בדל שינוי. גם זוגתי לא. גם אחד אחרי השני, גם תוך כדי. אז לא.
כך גם ביחס לניסויים לא תלויי-מותג, כגון העמדה עדיפה לפטיפון.
בקיצור: לא מתחילים עם היצרן/מוצר; מתחילים במרכיבים ובודקים מי עושה מה יותר נכון או לפחות יותר טוב לטעמך.
במקרה שלי ושל הכבלים, היו כמה שנפלו ממה שבחרתי למרות שעלו כפול, היו כאלו שהיו טובים ממה שבחרתי אבל ההפרש היה זניח והמחיר היה גם הוא כפול. הם גם נראים פחות מרשימים, אבל מסדרים מוזיקה ברמה גבוהה במחיר סביר בהשוואה למה שהשוויתי.
וההשוואה הייתה דרך מרכיבי המוזיקה וההגברה והתחילה משם.
עשה תרגיל עם פנקס ועט. זה עובד מצוין.
- הודעות
- 20,089
- מעורבות
- 4,236
- נקודות
- 113
עיוורים וכבלים הוא שילוב מצויין רק אם המאזין הוא אכן כזה. אדם הרואה אינו צריך להיתעוור בכדי להאמין לעצמו.
דעתי.
כאשר מדובר על מבחן זה כבר נשמע רע, מלחיץ ואף מבלבל. השאלה היא מה אנו בוחנים ומי הבוחן.
כאשר מציעים לי בפורום הצעה מפתה מאוד בסיגנון "בוא נראה אותך במבחן עיוור" אני מיד מסרב. אינני מעוניין לעשות מבחן עם אדם שרוצה לראות אותי נופל, זה לא מלמד דבר וברוב המקרים מועד לפורענות ואף סלידה מה"בוחן" שמטרתו היא להוכיח אותי.
את מי אנו בוחנים? האם את המוצר או האם את הנבחן. גם כאן ישנה בעיה. אם אינני יודע באיזה מוצר מדובר האם אוכל לזהותו במבחן עיוור?
אני באופן אישי מעולם לא הצלחתי להבחין בין כבל מאוד יקר של חברה מכובדת ששמה אינו חשוב לבין כבל מצחיק של קנה ובנה, הפער במחירים היה זהה לפער בין דירת יוקרה במיגדלי אקירוב לבין מחסן של כתר לגינה. ההבדל מבחינתי לא היה קיים. לא עיוורתי את עצמי לצורך המבחן, לא חסמתי את עיניי אלא רק פתחתי את אזני ואת נפשי הבריאה והחזקה שאינה מתרגשת כלל ממחיר, מיתוג, ארץ מוצא.
לעומת זאת באותו מבחן השתתף כבל של חברה מכובדת אחרת שעלה על הרפרנס של קנה ובנה במליוני מונים. גם כאן נפשי החזקה לא גרמה לי לטעות.
האם זה נכון לדעת מה אתה בוחן? בהחלט שנכון.
האם זה נכון להאמין לתוצאה הנשמעת? רק אם אתה באמת אינך מושפע מפרמטרים שיווקיים.
נכון להיום אני משתמש בכבלי מתח של שינדאק {פשוטים} מהסיבה הפשוטה שטרם טיפלתי בחשמל ולכן ההבדל בינו לבין יקר מאוד אינו גדול מספיק ואינו מצדיק את ההשקעה שלא לומר שלאחר הטיפול בחשמל הוא לא בהכרח יתאים.
מלבד זאת אני משתמש בכבלי אינטרקונקט של אקוסטיק זאן שלטעמי נישמעים הכי טוב על המערכת שלי, ההעדפה שלי בהם הם הנחושת דווקה.
כיבלי הרמקול שלי הם ה-XLO סיגניצ'ר שלטעמי הם השקופים ביותר שיצא לי לשמוע והמפורטים ביותר שידעו הרמקולים שלי. השילוב בין האקוסטיק זאן הניטרלי נוטה לחם ל-XLO האנליטי מבורך בסטאפ שלי ונותן את האיזון בין אוגוסט חם לדצמבר קר, איכשהוא באמצע נגיד אפילו נובמבר. אמצע נובמבר.
הנוגעים בכבלים צריכים ראשית להבין כי בשלב הזה המערכת אמורה להיות שקופה דיה על מנת לשקף את ההבדלים הקיימים. זה לא אומר שהמערכת צריכה להיות יקרה אלא איכותית והחתונה בין הרכיבים מוכרחה להיות טובה.
דעתי.
כאשר מדובר על מבחן זה כבר נשמע רע, מלחיץ ואף מבלבל. השאלה היא מה אנו בוחנים ומי הבוחן.
כאשר מציעים לי בפורום הצעה מפתה מאוד בסיגנון "בוא נראה אותך במבחן עיוור" אני מיד מסרב. אינני מעוניין לעשות מבחן עם אדם שרוצה לראות אותי נופל, זה לא מלמד דבר וברוב המקרים מועד לפורענות ואף סלידה מה"בוחן" שמטרתו היא להוכיח אותי.
את מי אנו בוחנים? האם את המוצר או האם את הנבחן. גם כאן ישנה בעיה. אם אינני יודע באיזה מוצר מדובר האם אוכל לזהותו במבחן עיוור?
אני באופן אישי מעולם לא הצלחתי להבחין בין כבל מאוד יקר של חברה מכובדת ששמה אינו חשוב לבין כבל מצחיק של קנה ובנה, הפער במחירים היה זהה לפער בין דירת יוקרה במיגדלי אקירוב לבין מחסן של כתר לגינה. ההבדל מבחינתי לא היה קיים. לא עיוורתי את עצמי לצורך המבחן, לא חסמתי את עיניי אלא רק פתחתי את אזני ואת נפשי הבריאה והחזקה שאינה מתרגשת כלל ממחיר, מיתוג, ארץ מוצא.
לעומת זאת באותו מבחן השתתף כבל של חברה מכובדת אחרת שעלה על הרפרנס של קנה ובנה במליוני מונים. גם כאן נפשי החזקה לא גרמה לי לטעות.
האם זה נכון לדעת מה אתה בוחן? בהחלט שנכון.
האם זה נכון להאמין לתוצאה הנשמעת? רק אם אתה באמת אינך מושפע מפרמטרים שיווקיים.
נכון להיום אני משתמש בכבלי מתח של שינדאק {פשוטים} מהסיבה הפשוטה שטרם טיפלתי בחשמל ולכן ההבדל בינו לבין יקר מאוד אינו גדול מספיק ואינו מצדיק את ההשקעה שלא לומר שלאחר הטיפול בחשמל הוא לא בהכרח יתאים.
מלבד זאת אני משתמש בכבלי אינטרקונקט של אקוסטיק זאן שלטעמי נישמעים הכי טוב על המערכת שלי, ההעדפה שלי בהם הם הנחושת דווקה.
כיבלי הרמקול שלי הם ה-XLO סיגניצ'ר שלטעמי הם השקופים ביותר שיצא לי לשמוע והמפורטים ביותר שידעו הרמקולים שלי. השילוב בין האקוסטיק זאן הניטרלי נוטה לחם ל-XLO האנליטי מבורך בסטאפ שלי ונותן את האיזון בין אוגוסט חם לדצמבר קר, איכשהוא באמצע נגיד אפילו נובמבר. אמצע נובמבר.
הנוגעים בכבלים צריכים ראשית להבין כי בשלב הזה המערכת אמורה להיות שקופה דיה על מנת לשקף את ההבדלים הקיימים. זה לא אומר שהמערכת צריכה להיות יקרה אלא איכותית והחתונה בין הרכיבים מוכרחה להיות טובה.
zs
חבר משקיען
- הודעות
- 4,908
- מעורבות
- 1,590
- נקודות
- 113
מיבחן עיוור.
אנסה לשתף אותכם בכל הנוגע למיבחן עיוור
מבחינתי האישית בלבד. ולנסות להעלות
את תחושותי כאשר אני מנסה לעשות מיבחן
עיוור לעצמי.
בד"כ אני לא כותב ולא משתף אף אחד
כאשר אני עורך לעצמי מיבחן עיוור וזאת
לימנוע את הויכוח והצורך שכל אחד יאמר
שמה שהוא חושב, זה מיבחן עיוור וכך
צריך לעשותו.
כאשר מגיע אלי מוצר מסוים כגון כבל,פונו,
או כל מה שנימצא בד"כ בין שלושת המוצרים
הבסיסים,מגבר,רמקול,נגן,אני מגייס לכך
את בני הגדול(22)והוא זה שאחראי על השינויים
המיתבקשים לגבי המיבחן.כמעט תמיד זה
אותו תהליך.אני יושב באמצע ,קובעים מס' מסוים
של השמעות(מראש),והוא זה שמחליף בין הרכיבים.
ואני צריך ליפגוע מה הוא מי?
אני רוצה לציין שאני עורך את המיבחן העיוור,
לא ביגלל שאני מאמין במיבחן עיוור,
אלא מיתוך סקרנות נטו . וכאשר אני
מתחיל עם הפרוייקט משום מה תמיד לאחר
7-8 דק'כאשר עניי עצומות אני כאילו מאבד את
תחושת המקום שאני נימצא בו,יותר "מעסיקה"
אותי התחושה איפה אני ?כאילו יוצא מפוקוס.
הרבה פעמים אני מפסיק את המיבחן, מוריד הכיסוי
ו"חוזר למציאות".משום מה תמיד כשאני ללא כיסוי
נישמע לי שאני שומע יותר טוב ולא משנה איזה מוצר,
חדש או ישן.
כל אחד והסריטה שלו,כניראה שגם מיבחן עיוור
הוא שונה בהרגשה מאחד לשני ואין בו ליקבוע
מה נכון ומה לא נכון.מה שבטוח הוא לא טבו
לאיך שזה נישמע,לפחות לא מיבחנתי.
אנסה לשתף אותכם בכל הנוגע למיבחן עיוור
מבחינתי האישית בלבד. ולנסות להעלות
את תחושותי כאשר אני מנסה לעשות מיבחן
עיוור לעצמי.
בד"כ אני לא כותב ולא משתף אף אחד
כאשר אני עורך לעצמי מיבחן עיוור וזאת
לימנוע את הויכוח והצורך שכל אחד יאמר
שמה שהוא חושב, זה מיבחן עיוור וכך
צריך לעשותו.
כאשר מגיע אלי מוצר מסוים כגון כבל,פונו,
או כל מה שנימצא בד"כ בין שלושת המוצרים
הבסיסים,מגבר,רמקול,נגן,אני מגייס לכך
את בני הגדול(22)והוא זה שאחראי על השינויים
המיתבקשים לגבי המיבחן.כמעט תמיד זה
אותו תהליך.אני יושב באמצע ,קובעים מס' מסוים
של השמעות(מראש),והוא זה שמחליף בין הרכיבים.
ואני צריך ליפגוע מה הוא מי?
אני רוצה לציין שאני עורך את המיבחן העיוור,
לא ביגלל שאני מאמין במיבחן עיוור,
אלא מיתוך סקרנות נטו . וכאשר אני
מתחיל עם הפרוייקט משום מה תמיד לאחר
7-8 דק'כאשר עניי עצומות אני כאילו מאבד את
תחושת המקום שאני נימצא בו,יותר "מעסיקה"
אותי התחושה איפה אני ?כאילו יוצא מפוקוס.
הרבה פעמים אני מפסיק את המיבחן, מוריד הכיסוי
ו"חוזר למציאות".משום מה תמיד כשאני ללא כיסוי
נישמע לי שאני שומע יותר טוב ולא משנה איזה מוצר,
חדש או ישן.
כל אחד והסריטה שלו,כניראה שגם מיבחן עיוור
הוא שונה בהרגשה מאחד לשני ואין בו ליקבוע
מה נכון ומה לא נכון.מה שבטוח הוא לא טבו
לאיך שזה נישמע,לפחות לא מיבחנתי.
היי,
מה שאני עומד להגיד הוא נדוש, בנאלי ומובן מאילו אבל בכל זאת, העובדה שאנשים בונים מערכות טובות ויותר מכך, מראה שלאנשים יש את היכולת לברור מכל המוץ הקיים, בצורה עיוורת או לא, מכשירים טובים שיעבדו בהרמוניה צלילית, וזה החשוב.
וואו, זה יצא, מה זה, pc.
יהודה
מה שאני עומד להגיד הוא נדוש, בנאלי ומובן מאילו אבל בכל זאת, העובדה שאנשים בונים מערכות טובות ויותר מכך, מראה שלאנשים יש את היכולת לברור מכל המוץ הקיים, בצורה עיוורת או לא, מכשירים טובים שיעבדו בהרמוניה צלילית, וזה החשוב.
וואו, זה יצא, מה זה, pc.
יהודה
מיהרת קצת עם האיד.
הלינק הראשון שנתת מפנה בעצם ללינק נוסף, שמפנה לכתבה בת 12 עמודים, שהיא הנושא.
בעמוד הרביעי נשבר לי ממר הארלי.
הוא אולי פיגורה מאוד כבדה בעולם הסאונד, אבל פיגורטיבית הוא דל בתחום ההתנסחות המתודית, נאמר כך.
מר הארלי משטח את הדיון מתחילתו ונוקט שיטות דמגוגיות לכל אורך מה-שקראתי.
הוא מציג בעצם ויכוח בין פוזיטיביסטים/אמפריציסטים לבין קונסטרוקטיביסטים/פרשנים, אבל מערב כל הזמן את הפרספקטיבות. לשיטתו, דווקא הפוזיטיבסטים 'האובייקטיביים לכאורה' דוחים התנסות ישירה ואילו הסובייקטיביים נוהגים באופן אמפריצ' ומאזינים ללא שום משוא פנים, או כך לפחות הכתבים המובילים. זאת למרות שהוא מודע ללוגו, פירמה, עלות והלאה. הוא גילה גם ש"העובדה [?] שכל התוצאות בכתבות על הציודים החדשים דומות מאוד[?] אוניברסאלית" היא סוג של הוכחה.
איזה כתבות, איזה כתבים, איזה ציוד, מה זה "דומה", מה זה "אוניברסאלי" ודוגמאות - אין.
אבל "עובדה" יש.
הצד השני מוצג כאילו הוא טוען שכל מכשיר שנמדד זהה, נשמע זהה.
לא זכורה לי טענה כזו. הארלי הופך קהילה של אנשים שמדע האודיו הוא עיסוקם, לכאלו שמעדיפים מדידה חשמלית ע"פ האזנה. אני חושב שזו טעות.
מה יש להגיד על זה :
Contrary to the objectivists’ misconceptions, much observational listening as practiced by magazine reviewers is conducted under carefully controlled conditions—more controlled, in fact, than the conditions present during many other stages of the music recording and reproduction processes.
?
ושני אלה - זה טוב להיפותיזה או רע לה ?
My listening room was purpose-built from the ground up solely for music listening
Many of my colleagues are active recording engineers and use their own recordings in evaluating equipment.
Many of my colleagues are active recording engineers and use their own recordings in evaluating equipment.
והחברים שלו מהנדסי הקול - לאיזו פרדיגמה משתייכים ?
באופן גחמני וקפריזי הוא קובע ש
our attitude is the antithesis of caprice or whim
ועל הדרך אולי מכלל הן מקיש לאו לגבי הצד השני.
כאן הוא תוקף חזיתית את 'המדענים' - במה שנראה כחרב פיפיות
The resort to conspiracy theories is always the sign of a weak argument.
כאן הוא מעלה טיעון ארכאי מאוד, נבוב, סתור, מביא דברים שלא בשם אומרם ופשוט נוקט דמגוגיה זולה
The modern scientific mind likes to think of itself as existing outside nature, a passive and disinterested observer
ומשם הוא כבר צולל להגדרות אישיות, הנחות שהפך לעובדות, תשובות שהיו מביישות את שפחתו של הכוזרי שניתנות כביכול מפי היריבים לדיון - ואז שלחתי אותו לעולמו בלחיצת X מימין, למעלה.
הוא אולי קיבל המון ציוד הביתה למבחן, וסביר להניח שהאיש הוא אחד התותחים בתחום ביקורת האודיו ולניסיונו משקל עצום, לא פחות, כך גם לדעתו בעיני, אבל לקשקש משהו שרובו שגיאה אינהרנטית אחת תוך כדי שאתה מאשים את הצד השני, המדענים, ב'פסאודו-מדע' - בחיייייייייייייאאאאאאאת דינק.
הכתבה שלו לא רצינית ולא לוגית. ראוי שהאיש יעיין/ירענן את יסודות האפיסטמולוגיה והאונטולוגיה [ גם קצת מטאפיזיקה תהיה הוגנת לפני שמתיישבים ] לפני שהוא קם להציע הצעות וממנה עצמו דובר בשם פרדיגמה שאישית ייתכן ואני משתייך אליה, אבל לא מוכן שהלץ הזה יתיימר לדבר בשמי, שנאמר, הו הו הו ריכטר, שלוט בזרם השתן שנשפך מאוזניך, ואף על פי כן נוע תנוע לי מחוץ לפרדיגמה. הוא מתיימר להציע סוג של כתיבה אקדמית, אבל עד עמוד 4 זה לא נראה כך, ומעבר לו לא אוכל להשקיע זמן באיש הנחמד.
======
כעת, מה הייתה השאלה ?
זה זה על המבחן עיוור, שחצי מפחדים ממנו פחד מוות וחצי ששים אליו ?
וואללה.
יש הבדלים בין חלק מהכבלים. יש גם הבדלים בין חלק מהמאזינים.
לא כולנו שומעים אותו דבר, כך שראוי להתחיל במטאפיזיקה באמת : מה היא האזנה ?
אפשר למצוא להבדלים ביסוס מדעי, ולו תיאורטי. שני מוצרים שונים יכולים להוליך את אותו אות באותם נתונים, אבל יוליכו אחרת. לפי ההשטחה של הארלי, הארלי ו-R שנוסעים 100 קמ"ש מוליכים בצורה זהה כי כך מדד הספידומטר, ועל כך כבר אמר תלמידו הנסתר והנשכח של יום : יאללה יאללה. זו דמגוגיה זולה, זו ההשטחה.
================
לצד הביקורת יש כמובן נק' חוזק רבות אצלו, והן די עלו כאן כך שאשאר בצד המקטרג.
לגבי האזנה עיוורת, יש הבדל אם אחליף כבלים בביתי ואאזין לבין אם יחליף חבר בביתו ואאזין, ובכלל, אני חולק על מושג ההאזנה.
המאמר כולו מעודד דיון ארוך, קשה להיכנס אליו בכתיבה.
סססססססס ס.
ס. ידידי
בריאות?
על אף קווי המתאר המצערים שנחשפו באופייך בכתיבתך בסשן הבוקר ,הרי שסשן הצהריים , או שמא זה של אחה'צ, מחזיר אותך,כראוי, אל מעל הסוס.
(ועל כתיבתך הנאה , זו שעושה חוכא ואיטלולא ממר הארלי ,שלהערכתי לא יועסק עכשיו בשום כתב עת המכבד את עצמו (ובל נשכח-זה רק מקריאת 4 עמודים !), -אני אומר הידד.
אגב, חדי העין שמו לב ,בוודאי ,שגם אתה נתקנאת וסיפחת מילה ארוכה או שתיים לצורך גמיזתו של הארלי. (ועל כך אומר ביושר:הידד !)
אני ממתין , למען ההגינות , לתשובתו של הארלי , שמניסיוני המועט בוא תבוא.
הידד
רם , יפו
ס. ידידי
בריאות?
על אף קווי המתאר המצערים שנחשפו באופייך בכתיבתך בסשן הבוקר ,הרי שסשן הצהריים , או שמא זה של אחה'צ, מחזיר אותך,כראוי, אל מעל הסוס.
(ועל כתיבתך הנאה , זו שעושה חוכא ואיטלולא ממר הארלי ,שלהערכתי לא יועסק עכשיו בשום כתב עת המכבד את עצמו (ובל נשכח-זה רק מקריאת 4 עמודים !), -אני אומר הידד.
אגב, חדי העין שמו לב ,בוודאי ,שגם אתה נתקנאת וסיפחת מילה ארוכה או שתיים לצורך גמיזתו של הארלי. (ועל כך אומר ביושר:הידד !)
אני ממתין , למען ההגינות , לתשובתו של הארלי , שמניסיוני המועט בוא תבוא.
הידד
רם , יפו
ועוד אומרים שאני אינני אני.
לידידי הטוב ס_ברה
על אף שהלצת ה"בריאות, ולהחזיק קצת, ולנשוף החוצה" היתה מעט חבוטה לטעמי,
הרי שטוב לשמוע מידיד קרוב, והרי בידידות אין בודקים בציציות
(אלא, אם מדובר בידידות עם בת המין השני-מעין בדיחה חבוטה משל עצמי)
שני תיקונים קטנטנים(שלא לומר קטנוניים,שיתקבלו, ללא ספק, בברכה בין ידידים):
הגמיזה היא נגזרת והד לפועלו של חיים גמזו,מבקר האמנות (והתיאטרון כמובן).
(ההיה זה קישון שטווה את הפועל?)
2.לא ציטטת את דברי במלואם ("המביא דבר בשם אומרו וכיו'ב)
יפו, ריכטר
הידד !(bra_)
ס. רם
על אף שהלצת ה"בריאות, ולהחזיק קצת, ולנשוף החוצה" היתה מעט חבוטה לטעמי,
הרי שטוב לשמוע מידיד קרוב, והרי בידידות אין בודקים בציציות
(אלא, אם מדובר בידידות עם בת המין השני-מעין בדיחה חבוטה משל עצמי)
שני תיקונים קטנטנים(שלא לומר קטנוניים,שיתקבלו, ללא ספק, בברכה בין ידידים):
הגמיזה היא נגזרת והד לפועלו של חיים גמזו,מבקר האמנות (והתיאטרון כמובן).
(ההיה זה קישון שטווה את הפועל?)
2.לא ציטטת את דברי במלואם ("המביא דבר בשם אומרו וכיו'ב)
יפו, ריכטר
הידד !(bra_)
ס. רם
נערך לאחרונה ב:
ההגיג ושברו
סהדי שבמרומים, מר ס. הנכבד, כי אם הייתי מעלה בדעתי כי תיפול אל תוך ההגיג עתיר העמודים ההוא, לא הייתי מהין להעלות את הקישור מנבכי הסייבר ספייס. הרעיון היה להביא את סיפור החיפוש אחר תקן לרדיו, המבחן העיוור עתיר המשתתפים ויכולתו של איש אחד לעלות על בעיה בלי מבחן עיוור. ותו לא.
הגיגים פסוודו מדעיים כגון אלו שהבאת, עם אותם כשלים לוגיים מביכים אכן בעייתיים הם, אבל דווקא משום נטייתם של אנשים – בין שהצדק(?) עמם ובין אם לא – להתברדל בתחומים שכאלו, נכון יותר להישאר בנקודת המוצא הבסיסית והממוקדת.
ובעניין האיד(ך) שלא נגמר: מה זיגמונד היה אומר על האיד הזה?
סהדי שבמרומים, מר ס. הנכבד, כי אם הייתי מעלה בדעתי כי תיפול אל תוך ההגיג עתיר העמודים ההוא, לא הייתי מהין להעלות את הקישור מנבכי הסייבר ספייס. הרעיון היה להביא את סיפור החיפוש אחר תקן לרדיו, המבחן העיוור עתיר המשתתפים ויכולתו של איש אחד לעלות על בעיה בלי מבחן עיוור. ותו לא.
הגיגים פסוודו מדעיים כגון אלו שהבאת, עם אותם כשלים לוגיים מביכים אכן בעייתיים הם, אבל דווקא משום נטייתם של אנשים – בין שהצדק(?) עמם ובין אם לא – להתברדל בתחומים שכאלו, נכון יותר להישאר בנקודת המוצא הבסיסית והממוקדת.
ובעניין האיד(ך) שלא נגמר: מה זיגמונד היה אומר על האיד הזה?
אכן, קישון הוא שהשתמש בשמו של גמזו לתיאור גמיזה.
אנחנו עדים בפורום קשה ימים זה להתפרצות סינדרום Dualis Psiche Personalitis המוגדר על-ידי ה-DSM כעירוב פסיכולוגי של ישויות ביולגויות שונות להוויה נפשית אחת. עוד מוסיף ה-DSM לאמור כי במקרה של אודיופילים המצב מוחמר באופן קיצוני.
האם אנו רואים לנג עינינוו את ס. ברה ורם ריכטר נוצרים מכך? להשם פתרונים
אנחנו עדים בפורום קשה ימים זה להתפרצות סינדרום Dualis Psiche Personalitis המוגדר על-ידי ה-DSM כעירוב פסיכולוגי של ישויות ביולגויות שונות להוויה נפשית אחת. עוד מוסיף ה-DSM לאמור כי במקרה של אודיופילים המצב מוחמר באופן קיצוני.
האם אנו רואים לנג עינינוו את ס. ברה ורם ריכטר נוצרים מכך? להשם פתרונים
נערך לאחרונה ב:
פסיכופתולוגיה
ּיואל ידידי
בריאות? (על רקע מזג האויר, ועונת המלפפונים הנגזרת ממנו)
בעניין ס.:
ניחא העמדת הפנים והתעקשותו להיות אני, ram_bra (שהרי מי שפגש בקווי המתאר האישיותיים של ס. לא יתמה על רצונו להתגלם כמישהו אחר, ובודאי לא יכנה את ס. ישות ביולוגית)
אומר לך יואל ידידי,אני מייחס את העניין לגילו.
משובות נעורים מוכרות לרובנו , ואף מעלות לעיתים אצל מבוגרים,כמונו,רגשות חמים , נוסטלגיים,סלחניים -בעוד העין מתלחלחת וה-Dissolve מתחיל את מרוצו החד כיווני אחורה, לזמן עבר.
מי מאיתנו לא רצה להידמות לגיבורי ילדותו? (גיבורי ילדות כפנחס רוטנברג, הרוזן טים דה פרויצ'יני , דרור בר-נור , הרבי מקוצק, יתרו טל (ממציא המחרשה),ליאור קורן, הנרי סנקביץ', לבן הארמי,חביבה ריבקין-וזה רק על קצה המזלג-ממש קמצוץ!)
מי מאיתנו לא תלה מבט מעריץ בכרזות התלויות מעל מיטתו? (צילומים מרגשים, סוחפים של פנחס שדה וגם חבצלת חבשוש!, אנסל אדאמס,אדסל פורד(בנו של הנרי),פיט בסט,פלורנס נייטינגל,אלמה מאהלר,ג'ינג'ס חאן,חנן(וגם עליזה)רחל ינאית בן צבי -וגם זה, כמובן על קצה המזלג.
ס.(סביאטוסלאב )ריכטר בחר, שלא במפתיע-כאקסטנציה לתפיסת המציאות האופיינית לגיל הנעורים-להסתתר מאחורי הפסבדונים הנ'ל ולהעמיד פנים שהוא למעשה בן דמותו ,הכבירה , יש לומר , של הפסנתן הרוסי המנוח.
עתה, משום הערכתו/הערצתו הרבה אלי הוא סבור שיוכל להיות ram_bra (ועוד מיפו!)
(ואומר לך יואל,ידידי, במלוא הצניעות-הערכתו אלי היא יתרה,מוגזמת -הערכה שאינני ראוי לה , נכון עשיתי דבר או שניים , אבל אובססיה כזאת ? , איבוד גבולות ממין זה? -קרא לי old fashioned,יואל ידידי, אבל מה אני אגיד לך..אני מוטרד)
אולם משובת נעורים זו , עד כמה שהרחיקה לכת , אינה משתווה בחומרתה לתסמין הפתולוגי של הכחשת התמכרותו לרגל קרושה.
(התמכרות, יואל, כבר אינה דבר משעשע כלל ועיקר , והצעד הראשון הוא היכולת להודות בה- וכאן נדמה ,לצערי,שהדרך עוד ארוכה)
סלח לי יואל אם פרקת עליך ,מבלי רצונך, מעט מהמטען אשר על ליבי - הדאגה חונקת אותי.
מאידך , זה יופיו של הפורום שלנו,פורום בו חבר(כ-ס.) לא יופקר עד שישוב לאיתנו.
ה י ד ד !
רם , יפו
ּיואל ידידי
בריאות? (על רקע מזג האויר, ועונת המלפפונים הנגזרת ממנו)
בעניין ס.:
ניחא העמדת הפנים והתעקשותו להיות אני, ram_bra (שהרי מי שפגש בקווי המתאר האישיותיים של ס. לא יתמה על רצונו להתגלם כמישהו אחר, ובודאי לא יכנה את ס. ישות ביולוגית)
אומר לך יואל ידידי,אני מייחס את העניין לגילו.
משובות נעורים מוכרות לרובנו , ואף מעלות לעיתים אצל מבוגרים,כמונו,רגשות חמים , נוסטלגיים,סלחניים -בעוד העין מתלחלחת וה-Dissolve מתחיל את מרוצו החד כיווני אחורה, לזמן עבר.
מי מאיתנו לא רצה להידמות לגיבורי ילדותו? (גיבורי ילדות כפנחס רוטנברג, הרוזן טים דה פרויצ'יני , דרור בר-נור , הרבי מקוצק, יתרו טל (ממציא המחרשה),ליאור קורן, הנרי סנקביץ', לבן הארמי,חביבה ריבקין-וזה רק על קצה המזלג-ממש קמצוץ!)
מי מאיתנו לא תלה מבט מעריץ בכרזות התלויות מעל מיטתו? (צילומים מרגשים, סוחפים של פנחס שדה וגם חבצלת חבשוש!, אנסל אדאמס,אדסל פורד(בנו של הנרי),פיט בסט,פלורנס נייטינגל,אלמה מאהלר,ג'ינג'ס חאן,חנן(וגם עליזה)רחל ינאית בן צבי -וגם זה, כמובן על קצה המזלג.
ס.(סביאטוסלאב )ריכטר בחר, שלא במפתיע-כאקסטנציה לתפיסת המציאות האופיינית לגיל הנעורים-להסתתר מאחורי הפסבדונים הנ'ל ולהעמיד פנים שהוא למעשה בן דמותו ,הכבירה , יש לומר , של הפסנתן הרוסי המנוח.
עתה, משום הערכתו/הערצתו הרבה אלי הוא סבור שיוכל להיות ram_bra (ועוד מיפו!)
(ואומר לך יואל,ידידי, במלוא הצניעות-הערכתו אלי היא יתרה,מוגזמת -הערכה שאינני ראוי לה , נכון עשיתי דבר או שניים , אבל אובססיה כזאת ? , איבוד גבולות ממין זה? -קרא לי old fashioned,יואל ידידי, אבל מה אני אגיד לך..אני מוטרד)
אולם משובת נעורים זו , עד כמה שהרחיקה לכת , אינה משתווה בחומרתה לתסמין הפתולוגי של הכחשת התמכרותו לרגל קרושה.
(התמכרות, יואל, כבר אינה דבר משעשע כלל ועיקר , והצעד הראשון הוא היכולת להודות בה- וכאן נדמה ,לצערי,שהדרך עוד ארוכה)
סלח לי יואל אם פרקת עליך ,מבלי רצונך, מעט מהמטען אשר על ליבי - הדאגה חונקת אותי.
מאידך , זה יופיו של הפורום שלנו,פורום בו חבר(כ-ס.) לא יופקר עד שישוב לאיתנו.
ה י ד ד !
רם , יפו
נערך לאחרונה ב: