מתן,
מדובר במאמר פרשני על תרבות שיח כפי שאני חווה ומנתח אותה לאורך זמן, לא במחקר אמפירי עם מדגם וסטטיסטיקה. ולאורכו לא טענתי בשום שלב שכל האודיופילים מתנהגים באופן מסוים.
שוב חוזר הפער בין הכתוב למה שאתה חושב שכתוב. הנה סתם הקטע הראשון שבנקרה נתקלתי בו בחיפוש אחורנית. האם לדעתך המלומדת מדובר בו על חלק מהאודיופילים, ואולי אפילו לא על מדגם מייצג שלהם, או על כל האודיופילים באשר הם?
מתוך סדרת הכתבות "מחשבות על אודיופיליה"
בואו נשים את זה על השולחן, השאלה האם אודיופילים באמת נהנים יותר ממוסיקה, או שהם פשוט נהנים מדברים אחרים, איננה נוחה.
לא בגלל שאין לה תשובה, אלא משום שחלקנו כבר החליטו מראש מהי התשובה הנכונה. הרי השקענו שנים, כסף, ידע, זמן, אינספור האזנות והשוואות. ברור שאנחנו "שומעים יותר" וברור שאנחנו חווים את המוסיקה עמוק יותר.
אבל ככל שעובר הזמן, והאוזניים מתחדדות, עולה גם ספק אחר, שקט ומטריד: האם ייתכן שאנחנו פשוט חווים משהו אחר?
כשהמוסיקה מפסיקה להיות המרכז
אחד הרגעים המטרידים ביותר בחייו של אודיופיל ותיק הוא הרגע שבו הוא מגלה שהוא כבר לא מקשיב לאלבומים שלמים. לא כי אין לו זמן, אלא כי הוא מחפש קטעים. מי מאיתנו לא מחזיק רשימת "קטעי בדיקה" עם באס עמוק, מצילות עשירות, ווקאלים חשופים או הקלטות שמספרות לנו משהו על המערכת יותר מאשר על היצירה.
בשלב הזה, המוסיקה כבר לא עומדת בפני עצמה
אלא הופכת לאמצעי, כלי מדידה, חומר גלם. וכאן מתרחש היפוך עדין אבל משמעותי:
במקום שהמערכת תשרת את המוסיקה, המוסיקה מתחילה לשרת את המערכת. חובב מוסיקה, לעומת זאת, לרוב לא מוטרד מזה, מכיוון שהוא יכול לשמוע הקלטה לא מושלמת, דרך מערכת בינונית, ועדיין להתרגש. הוא לא עוצר אלבום באמצע כדי לבדוק אם הבמה קרסה קצת ימינה, אלא פשוט שם טרק נוסף.
ההבדל האמיתי אינו באוזניים, אלא בכוונה
אחת ההנחות הנפוצות בעולם האודיופיליה היא שההבדל בין אודיופיל לחובב מוסיקה הוא חדות שמיעה. אבל בפועל, ההבדל האמיתי אינו פיזיולוגי אלא תודעתי. בעוד אודיופיל מקשיב מתוך כוונה לנתח, חובב מוסיקה מקשיב מתוך כוונה להרגיש.
להבנתי, שתי הגישות לגיטימיות, אבל הבעיה מתחילה כשהאודיופיל שוכח שהוא בחר בניתוח, ומצפה לקבל גם את אותה ספונטניות רגשית. ואם נהיה הוגנים, הרי שיש משהו ממכר ביכולת לפרק צליל לגורמים: עומק, מרחב, מיקרו-דינמיקה, טקסטורה. זה מעניק תחושת שליטה, הבנה ואפילו עליונות מסוימת, אבל במקביל, זה גם יוצר מרחק בין המאזין לבין הרגע.
לדעתי, אתה מלכלך כאן על כל האודיופילים באשר הם, כאילו כך הם כולם, בעוד שבפועל זה אולי נכון לחלק מהאודיופילים, חלק מהזמן, כשאין לך שום נתון מהימן כמה אחוזים מתוכם וכמה אחוזים מהזמן, אפילו לגבי כאלה שמגיבים כאן, ובטח לא לגבי כל השאר, שהם הרוב.
לכן נעלבתי בשם האודיופילים, לא ממשהו אישי.
ניכר בתגובות שלך שהן לא נכתבות לאחר קריאה מעמיקה באמת. תרצה לקרוא לעומק במקום לבקש סיכום מאחרים?
ככה תמנע מייחוס כוונות או רמות הבנה לצד השני, ותוכל להתמקד ברמת הטיעון בלבד.
אם כבר, ברור
שאתה לא קורא את מה שכתבת, גם אחרי שהצבעתי על דברים ספציפיים, לא חזרת לשם לבדוק, אלא התעקשת על מה שלכאורה חשבת או התכוונת, אבל זה שונה מהכתוב בפועל!! וזה חוזר על עצמו שוב ושוב ושוב
