ללא מילים


אני כן חושב שאפשר לדעת לאן רוצים להגיע, כי הנסיון לימד אותנו מה מהנה אותנו,
במידה מסוימת, נכון שהניסיון לימד אותנו מה מהנה אותנו, אבל זה לא אומר איזה רכיבים אכן יצליחו לממש את זה אצלנו בבית ברמה שאנחנו מדמיינים, וניסיון נוסף מלמד אותנו שיש דברים שמהנים אותנו יותר. זה לא בהכרח מסתיים עבורנו במה שחשבנו מראש שזהו.

כאמור, לעיתים קרובות חושבים שמשהו לא מספיק טוב ומחליטים "רק עוד דבר אחד וזהו", אבל גם *אם* זה אכן מתברר כמספיק טוב, זה חושף שמשהו אחר אינו כזה, ושוב "רק עוד דבר אחד וזהו" ‑‑ וזה לא נגמר.

כך שלא נובע מהנ"ל שכל אחד -- או אחוז גבוה מהאודיופילים -- יכול לדעת לאן הוא רוצה להגיע, ממש לא.

כשאני חוויתי את ההנאה הזו פשוט הפסקתי לחפש איך לשפר גם כי לא יודע מה לשפר ולאן לטפס.
אם היית מתעניין מתוך כוונה לשפר ועם מוכנות להשקיע, מהר מאוד היית מוצא מה לשפר ולאן לטפס.

שמעתי מערכות נחשבות ובאמת יש להן איכויות והערכה, רק שהן ותוצאותיהן לא מעניינות משלל גורמים ( גם כסף ומקום )
אבל בעיקר כי הן לא גורמות לי לתפוס את הראש ולפנטז.
שיקולים של כסף ומקום יכולים לשמש תירוץ טוב להימנע מהכניסה למערבולת, וזה בסדר גמור למי שבאמת מעוניין להישאר מחוץ לה. אבל הרבה אחרים דווקא מוכנים ורוצים להמשיך ולשפר עוד ועוד, מוכנים להשקיע, ומגבלות המקום, ככל שקיימות, לא עוצרות אותם.

כך ששום דבר מכל זה לא בהכרח רלוונטי לגבי כולם או הרוב.

נראה לי שאתה מכליל מעצמך כלפי אחרים, אבל זה לא יכול לעבוד, כי אף אדם יחיד לא יכול לייצג את מה שכל האחרים, או רובם, מרגישים או חושבים בנושא.
 
מכיר את זה בכלי קשת ( אני לא מנגן - חסר כישרון לצערי, מכיר שכן ונכחתי כשבדקו כלים לקניה )
יש כלי קשת שמנגנים חזק אבל צליל לא כלכך יפה, יש עם צליל יפה אבל חלשים, יש עם צליל מתוק אבל כמעט לא נשמע.
כשעולים במחיר וצריך לעלות הרבה מאוד מתחילים לקבל את שניהם.
כנראה שזה ככה גם במערכות - הנסיון שלך גדול משלי וכנראה גם השוני של מה שאנו מבקשים.

בדיוק...! וזו בעיניי אנלוגיה מצוינת...
ככל שעולים ברמה, העניין הוא כבר לא לקבל תכונה אחת מרשימה על חשבון אחרת... לא רק פירוט, לא רק דינמיקה, לא רק מתיקות ולא רק במה...
הקפיצה האמיתית מתחילה כשהמערכת מצליחה לעשות הרבה דברים נכון בו זמנית...! להיות פתוחה אבל לא חדה, מפורטת אבל לא אנליטית, דינמית אבל גם עדינה, מלאה אבל לא עבה... ובעיקר עם פחות ופחות פשרות...
ופה לדעתי נמצא חלק גדול מההבדל בין מערכת טובה למערכת באמת ברמת קצה... לא בתג המחיר בפני עצמו, אלא בכמות הפשרות שהולכות ונעלמות ככל שעולים ברמת הביצוע...
הדוגמא שלך עם כלי הקשת ממחישה את זה מצוין...אהבתי.
 
חוויה אודיופילית היא חוויה שבה לכלל ההקלטה - התדרים הפיזיים והתדרים הרגשיים וכוונת האומן - יש ביטוי עצים ואובייקטיבי בשחזור שלה.
זו חויה מוזיקלית, מה אודיופילי בזה?
 

נראה לי שאתה מכליל מעצמך כלפי אחרים, אבל זה לא יכול לעבוד, כי אף אדם יחיד לא יכול לייצג את מה שכל האחרים, או רובם, מרגישים או חושבים בנושא.
לא מנסה להכליל מעצמי, כלל לא.
רק על עצמי לספר ידעתי ( בעיקר שאת עצמי לא לוקח ברצינות )
מספר שאוהב מוזיקה מתמיד, החלפתי המון ציוד והגעתי אל הנחלה אולי בגלל צירוף הרכיבים הספציפי שהגעתי אליו זה מכבר ( לא בטוח, היו 3 מגברי הספק שעם כולם נהנתי, אחד התקלקל )
או הגיל שעזר לי להבין, ותמיד קיימת האפשרות שהירידה בשמיעה מלווה בעמימות מחשבתית עם ירידה בסקרנות הביאו אותי להארה זו.
 
ברור שאין נוסחה מתמטית שאומרת שמנקודה מסוימת מוצר הופך רשמית ל "High End"...
וגם ברור שמחיר בפני עצמו לא ממש קובע זאת...
אבל וזה אבל גדול, גם לא הייתי לוקח את זה למקום שבו הכל סובייקטיבי ולכן למעשה אין משמעות לרמות ביצוע שונות....
אני לא חושב שמישהו טוען שאין הבדלים בין מערכות מבחינת יכולות ומאפיינים, או שאין להם משמעות.

אבל יש כאלה שטוענים ש:
  1. מבחינתם, אין משמעות לדירוגים למיניהם -- הגדרות של מה עדיף, מתן ציונים, חלוקה ל"מעמדות", הדבקת תוויות איכות וכדומה לרכיבים לפי יכולותיהם ומאפייניהם.
  2. לכל יכולת או מאפיין יש חשיבות שונה עבור אנשים שונים.
  3. אפשר לחיות מצוין גם בלי דירוגים, מעמדות ותוויות.
  4. יש על מה לדבר כשמדובר בציוד: אפשר לומר מה אוהבים בו, מה לא, ולמה.
  5. אין צורך לנסות להכליל מהעדפות אישיות ולגזור מהן משהו שנראה אובייקטיבי‑לכאורה, או ליצור "סטנדרט" שמתיימר להיות בסיס אחיד המחייב את כולם.
  6. הם פשוט לא אוהבים ולא מתחברים ל"סטנדרטים" לגבי מה הם אמורים לאהוב או להעריך. למשל, יותר מדויק או היי‑פידליטי לא בהכרח עדיף עבורם.

לדוגמא
מערכת יכולה לרגש אותי מאוד ועדיין להיות מוגבלת בתחומים מסוימים...
ומערכת אחרת יכולה להיות משובחת ברמה טכנית וביצועית גבוהה מאוד ועדיין פחות לדבר אליי אישית...
שתי הקביעות יכולות להיות נכונות באותו זמן...!

מבחינתי כשמדברים על מערכת ברמת "קצה", לא מדברים על טכנולוגיה מסוימת ולא על תג מחיר מסוים... מנורות או טרנזיסטורים, אלקטרוסטטי או דרייברים, אנלוגי או דיגיטלי... כל אלה רק דרכים שונות להגיע לתוצאה...

מה שכן אמור להשתנות ככל שעולים ברמה זו היכולת של המערכת לעשות יותר דברים נכון בו זמנית...כגון למשל, רזולוציה, מיקרו דינמיקה ומקרו דינמיקה, טונאליות, שקט, הפרדה, יציבות של האימג', עומק ובמה, טבעיות ובעיקר היכולת להעביר יותר מהמידע שבהקלטה עם פחות חתימה ומגבלות של המערכת עצמה...

וזה מבחינתי גם ההבדל בין טעם אישי לבין איכות...
טעם אישי קובע איזו דרך אני מעדיף ואיזו מערכת גורמת לי לרצות להישאר בכיסא...
אבל, הוא לא בהכרח מוחק את העובדה שמערכת אחת מסוגלת לבצע דברים שמערכת אחרת פשוט פחות לא מסוגלת לבצע...
אלה קריטריונים אישיים שלך, שיש להם הרבה שותפים בקרב אודיופילים, אבל מה שחשוב לך ואתה מעריך לאו דווקא חשוב לאחרים ומוערך על ידם באותה מידה, אם בכלל.

לא לכל אחד חשובים הפרמטרים למיניהם, או העובדה שמערכת אחת יכולה לעשות דברים שאחרת לא, או שהדברים האלה מהווים קריטריונים לאיכות עבור אחרים. להם חשוב רק איזו מערכת גורמת להם ליהנות יותר מהמוזיקה, ללא תלות בדברים האלה. אולי יש מתאם בין חלק/כל הפרמטרים להנאה, אבל לא הפרמטרים מובילים אלא ההנאה.

ובסוף כן... כל התחביב הזה אמור לשרת את המוזיקה!
אם שכחנו להקשיב למוזיקה ורק מחפשים את השדרוג הבא, כנראה פספסנו משהו בדרך...
לא בהכרח!! אהבת מוזיקה, אהבת סאונד טוב, ואהבת הציוד עצמו וההתעסקות בו הם שלושה תחביבים שונים -- כמו מערכת תלת מימדית, שכל אחד יכול להיות במקום שונה על הצירים האלה. אלה לא דברים מנותקים, ולרוב יש מתאמים ביניהם, אבל אף רכיב מביניהם, וספציפית אהבת מוזיקה, אינו הגורם שחייב להיות העיקרי ואחרים משניים, עד כדי כך שאם המוזיקה פחות חשובה, זה אומר שמשהו התפספס או נשכח וזו טעות.


אבל גם ההפך נכון... העובדה שבסוף המטרה היא ליהנות מהמוזיקה לא הופכת פתאום את כל רמות הציוד, התכנון והביצוע לאותו הדבר....
מבחינתי אפשר ליהנות כמעט מכל מערכת טובה... ועדיין להכיר בכך שיש רמות...
שני הדברים ממש לא סותרים אחד את השני...
כאמור, לא נראה לי שיש מישהו שטוען שהכל אותו דבר -- זה איש קש -- אבל לא בהכרח מעוניינים בחלוקה לרמות.
 

  • Like
Reactions: zs
לא מנסה להכליל מעצמי, כלל לא.
רק על עצמי לספר ידעתי ( בעיקר שאת עצמי לא לוקח ברצינות )
ברגע שהשתמשת בלשון רבים, בלי לציין שאתה מדבר רק על עצמך, הבעת רעיון שנראה כללי אך למעשה הוא הכללה מעצמך:
אני כן חושב שאפשר לדעת לאן רוצים להגיע, כי הנסיון לימד אותנו מה מהנה אותנו,
 
עמיר, אני דווקה חושב שאנחנו הרבה יותר קרובים בדעה ממה שנראה...
אין לי שום ויכוח על טעם אישי, על סדרי עדיפויות או על זה שאדם אחד ייתן משקל עצום לטונאליות ואחר לבמה, לדינמיקה או לרזולוציה...
וגם ברור לי שאפשר גם לאהוב ולהתאהב בתוצאה/מערכת למרות שהיא פחות טובה בפרמטר כזה או אחר....
הנקודה שלי קצת אחרת...
עצם זה שאנחנו מדרגים אחרת את החשיבות של הפרמטרים, לא אומר שהפרמטרים עצמם מפסיקים להתקיים או שאין רמות ביצוע שונות...
מישהו יכול להעדיף מערכת יותר צבעונית, יותר חמה או פחות מדויקת כי היא עושה לו טוב... לגיטימי לחלוטין.
אבל ההעדפה הזו עדיין לא הופכת אותה בהכרח לשקופה יותר, דינמית יותר, שקטה יותר או בעלת רזולוציה גבוהה יותר ממערכת אחרת...
ופה לדעתי צריך לעשות את ההפרדה בין מה אני אוהב לבין מה המערכת מסוגלת לעשות...

לגבי שלושת התחביבים שציינת... מסכים שגם שם יש חפיפה ולא זהות...
יש מי שאוהב בעיקר מוזיקה, יש מי שמכור לציוד ויש מי שנהנה מכל החבילה. שום בעיה עם אף אחד מהם...
אבל כשמתחילים לדבר על הייאנד ועל רמות של מערכות, מבחינתי כבר אי אפשר לסכם הכל ב "כל אחד ומה שהוא אוהב..." אחרת באמת אין שום משמעות לדיון על רמות, תכנון או ביצועים...בפועל.
ובסופו של דבר זו כל הנקודה שלי...
העדפה היא אישית,
יכולת היא כבר משהו אחר. ..
והרבה פעמים דווקא הניסיון לאורך שנים מלמד להפריד בין השניים...
 
המילים "כלל ההקלטה" ו "עצים". כמו עוצמה, חוזק. ולפעמים מרוב עצים לא רואים את היער... וזה אולי מה שאתה התכוונת.
מה שהכי עזר לי להגיע למצבי הנוכחי זו ההבנה שאני לא מבין ויודע משהו יותר מאחרים.
הפסקתי להמציא ולחפש פתרונות קסם, כי אם התחלתי לקרא ולהקשיב לתורת ההמונים ( קהילות וינטג׳ ) ולשמוע פיסית את ההמלצות והצירופים המומלצים.
אולי זה עושה אותי פחות מיוחד - מה טוב במיוחד?
לדוגמא התקלקל ללא תקנה הטיונר האהוב שלי,
במקום לחפש את המשהו האיזוטרי שאיזו תחנת רדיו מוערכת השתמשה בו לאיבחון איכות השידור,
בדקתי איזו מכשירים קהילת אוהבי הטיונרים מחשיבה כמצויינים, שניים עלו בראש ונבחר אולי השני אבל נח יותר.
אני מה זה מרוצה ממנו - זו הדרך שבחרתי, אבל היא נכונה רק לי.
כל אחד סובל מהבחירות שלו.
 

חוויה אודיופילית היא חוויה שבה לכלל ההקלטה - התדרים הפיזיים והתדרים הרגשיים וכוונת האומן - יש ביטוי עצים ואובייקטיבי בשחזור שלה.
גם אתה מכליל מעצמך כאן.

חוויה אודיופילית היא פשוט ההנאה מכך שהסאונד טוב, בין אם מגדירים פרמטרים ספציפיים שמהם נהנים ובין אם לא.

הפרמטרים לא חייבים לכלול דווקא "יש ביטוי עצים ואובייקטיבי בשחזור שלה", ובוודאי לא "אובייקטיבי", ולמעשה ברוב המקרים בכלל לא מדובר ב"שחזור" במובן המדויק:
  1. אין שום דבר אובייקטיבי *בחוויה*.

  2. מילולית לפחות, שחזור פירושו יצירה מחדש של משהו שהיה קיים. רוב ההקלטות בכלל לא משמרות את מה שהיה באולפן או בהופעה בצורה שבה מאזין היה שומע אותו, אלא הן מיקס של מיקרופונים מרובים הממוקמים במקומות שונים מאוזני המאזין. בשום מקום ובשום רגע לא היה קיים דבר שהשתמר, כך שהשמעת מה שהשתמר דרך מערכת כלשהי, טובה ככל שתהייה, יוכל לשחזר אותו.
 
גם אתה מכליל מעצמך כאן.

חוויה אודיופילית היא פשוט ההנאה מכך שהסאונד טוב, בין אם מגדירים פרמטרים ספציפיים שמהם נהנים ובין אם לא.

הפרמטרים לא חייבים לכלול דווקא "יש ביטוי עצים ואובייקטיבי בשחזור שלה", ובוודאי לא "אובייקטיבי", ולמעשה ברוב המקרים בכלל לא מדובר ב"שחזור" במובן המדויק:
  1. אין שום דבר אובייקטיבי *בחוויה*.

  2. מילולית לפחות, שחזור פירושו יצירה מחדש של משהו שהיה קיים. רוב ההקלטות בכלל לא משמרות את מה שהיה באולפן או בהופעה בצורה שבה מאזין היה שומע אותו, אלא הן מיקס של מיקרופונים מרובים הממוקמים במקומות שונים מאוזני המאזין. בשום מקום ובשום רגע לא היה קיים דבר שהשתמר, כך שהשמעת מה שהשתמר דרך מערכת כלשהי, טובה ככל שתהייה, יוכל לשחזר אותו.
א ש ר י ך!
 
מה שהכי עזר לי להגיע למצבי הנוכחי זו ההבנה שאני לא מבין ויודע משהו יותר מאחרים.
הפסקתי להמציא ולחפש פתרונות קסם, כי אם התחלתי לקרא ולהקשיב לתורת ההמונים ( קהילות וינטג׳ ) ולשמוע פיסית את ההמלצות והצירופים המומלצים.
אולי זה עושה אותי פחות מיוחד - מה טוב במיוחד?
לדוגמא התקלקל ללא תקנה הטיונר האהוב שלי,
במקום לחפש את המשהו האיזוטרי שאיזו תחנת רדיו מוערכת השתמשה בו לאיבחון איכות השידור,
בדקתי איזו מכשירים קהילת אוהבי הטיונרים מחשיבה כמצויינים, שניים עלו בראש ונבחר אולי השני אבל נח יותר.
אני מה זה מרוצה ממנו - זו הדרך שבחרתי, אבל היא נכונה רק לי.
כל אחד סובל מהבחירות שלו.
אני דווקא כן חושב שאני מבין מעל הממוצע בתחום. לפחות בהאזנה ופיתוח טעם.
אחרת 30+ שנה של מחקר עצמי ועצמאי אין להם ערך.
תורת ההמונים? חלילה, מצוות המיעוט, או שmute!

אני לא אקנה משהו שהוא בעל ערך רגשי עבורי , והוא סוג של הבעה עצמית שלי, כי כולם קונים אותו.
אלא אם יש ערך אובייקטיבי שניתן להעריך אותו בחזקת " חוכמה בגויים,תאמין" ( אמינות של רכב, חוזק של בד, עוצמה של קידוח...וכן הלאה).

אתה יודע שכמוך אני חובב טיונרים ו fm. והנה הבחירות שלי מנוגדות כמעט לכלל התחום כפי שהוא נתפס בארה"ב ובריטניה בעיקר.

הבחירה שלי נעשתה על סמך מה שאני יודע שעושה לי טוב, קבלת חיזוק מסויים ממידע ברחבי הרשת - ואף פעם לא בא להתחרות עם סגנון של מישהו אחר. יכול רק להשמיע ולהסביר למה אני אוהב- לא למה אתה צריך לאהוב.

יש מקום לאניני טעם. אין מקום לפלצנות.
 

עמיר, אני דווקה חושב שאנחנו הרבה יותר קרובים בדעה ממה שנראה...
אין לי שום ויכוח על טעם אישי, על סדרי עדיפויות או על זה שאדם אחד ייתן משקל עצום לטונאליות ואחר לבמה, לדינמיקה או לרזולוציה...
וגם ברור לי שאפשר גם לאהוב ולהתאהב בתוצאה/מערכת למרות שהיא פחות טובה בפרמטר כזה או אחר....
הנקודה שלי קצת אחרת...
עצם זה שאנחנו מדרגים אחרת את החשיבות של הפרמטרים, לא אומר שהפרמטרים עצמם מפסיקים להתקיים או שאין רמות ביצוע שונות...
מישהו יכול להעדיף מערכת יותר צבעונית, יותר חמה או פחות מדויקת כי היא עושה לו טוב... לגיטימי לחלוטין.
אבל ההעדפה הזו עדיין לא הופכת אותה בהכרח לשקופה יותר, דינמית יותר, שקטה יותר או בעלת רזולוציה גבוהה יותר ממערכת אחרת...
ופה לדעתי צריך לעשות את ההפרדה בין מה אני אוהב לבין מה המערכת מסוגלת לעשות...
אבל שוב, אף אחד לא טוען שהפרמטרים נעלמים, או שאי אפשר להגדיר "רמות" לפיהם, או שהתעלמות מהם משנה את היכולות של מערכת אחת יחסית לאחרת. אתה מדבר על אנשי קש. אין כאלה.

אבל יש מצב שאנשים לא חושבים במונחים האלה בעת האזנה, גם אם הם מבינים אותם היטב, וזה לא עניין של העדפת במה מול פרטים, אלא זה שהם בכלל לא בודקים את הבמה ו/או את הפרטים, אלא נהנים מהתוצאה.

ההבדל בצורת החשיבה שלנו הוא מהותי:
  1. אתה טוען שצריך להבחין בין פרמטרים של יכולות לבין הפרמטרים של ההעדפות האישיות.
  2. אני טוען שלא חייבים לחשוב על פרמטרים בכלל בעת האזנה, לא כאלה ולא כאלה, ואז אין שום משמעות לדיון בצורך להפריד ביניהם.

אבל כשמתחילים לדבר על הייאנד ועל רמות של מערכות, מבחינתי כבר אי אפשר לסכם הכל ב "כל אחד ומה שהוא אוהב..." אחרת באמת אין שום משמעות לדיון על רמות, תכנון או ביצועים...בפועל.
אתה מייצר כאן דילמה כוזבת, כאילו אפשר לדבר או רק על רמות, תכנון וביצועים, או שהכל מסתכם בכך שכל אחד אוהב מה שהוא אוהב.

ראשית, אין צורך לבחור בין השניים. אפשר לדבר גם על יכולות ופרמטרים וגם על העדפות, בטח עם מי שבקיא בנושאים. זה שאני לא מתעסק בפרמטרים בהאזנה רגילה לא אומר שאני לא יכול לדון בהם כשזה הנושא.

שנית ‑‑ ואולי חשוב יותר, דיונים על העדפות שונים מהותית מהתיאור שלך. אפשר בהחלט לדבר על מה שאוהבים, מה לא, ולמה, כשכל אחד מדבר על מה שרלוונטי מבחינתו, ולדון בהעדפות האלה, ולהעשיר זה את עולמו של זה ‑‑ זה מה שקורה במציאות בדיונים רציניים על מוזיקה ‑‑ בעוד שמה שאתה מתאר הוא החלפת השיחה כולה באמירה ש"כל אחד ומה שהוא אוהב". אבל אף אחד לא מחליף שיחה על העדפות באמירה כזו. זה "מצב קש" ‑‑ הוא לא קורה במציאות.
 
מבחינתי מיציתי את הדיון...
העמדות ברורות, ההבדל ביניהן גם ברור, ואין לי באמת מה להוסיף מעבר למה שכבר כתבתי...
בסוף, אם מדברים על טעם אישי והנאה ממוזיקה... אין בכלל ויכוח, כל אחד ומה שעושה לו טוב...
אם מדברים על רמת ביצוע של מערכת... בעיניי יש בהחלט פרמטרים, יש יכולות ויש רמות, גם אם כל אחד נותן להם משקל אחר...
מכאן כבר כל אחד יכול לקחת את זה למקום שלו...

אני לפחות מיציתי.
 
???

לא היה בתגובה שלי שום דבר עלי אישית, או משהו להיות מאושר בו

תזכורת למה שכתבתי, שלא תצטרך לדפדף אחורה כדי לבדוק:
גם אתה מכליל מעצמך כאן.

חוויה אודיופילית היא פשוט ההנאה מכך שהסאונד טוב, בין אם מגדירים פרמטרים ספציפיים שמהם נהנים ובין אם לא.

הפרמטרים לא חייבים לכלול דווקא "יש ביטוי עצים ואובייקטיבי בשחזור שלה", ובוודאי לא "אובייקטיבי", ולמעשה ברוב המקרים בכלל לא מדובר ב"שחזור" במובן המדויק:
  1. אין שום דבר אובייקטיבי *בחוויה*.

  2. מילולית לפחות, שחזור פירושו יצירה מחדש של משהו שהיה קיים. רוב ההקלטות בכלל לא משמרות את מה שהיה באולפן או בהופעה בצורה שבה מאזין היה שומע אותו, אלא הן מיקס של מיקרופונים מרובים הממוקמים במקומות שונים מאוזני המאזין. בשום מקום ובשום רגע לא היה קיים דבר שהשתמר, כך שהשמעת מה שהשתמר דרך מערכת כלשהי, טובה ככל שתהייה, יוכל לשחזר אותו.
 

אני דווקא כן חושב שאני מבין מעל הממוצע בתחום. לפחות בהאזנה ופיתוח טעם.
אחרת 30+ שנה של מחקר עצמי ועצמאי אין להם ערך.
תורת ההמונים? חלילה, מצוות המיעוט, או שmute!

אני לא אקנה משהו שהוא בעל ערך רגשי עבורי , והוא סוג של הבעה עצמית שלי, כי כולם קונים אותו.
אלא אם יש ערך אובייקטיבי שניתן להעריך אותו בחזקת " חוכמה בגויים,תאמין" ( אמינות של רכב, חוזק של בד, עוצמה של קידוח...וכן הלאה).

אתה יודע שכמוך אני חובב טיונרים ו fm. והנה הבחירות שלי מנוגדות כמעט לכלל התחום כפי שהוא נתפס בארה"ב ובריטניה בעיקר.

הבחירה שלי נעשתה על סמך מה שאני יודע שעושה לי טוב, קבלת חיזוק מסויים ממידע ברחבי הרשת - ואף פעם לא בא להתחרות עם סגנון של מישהו אחר. יכול רק להשמיע ולהסביר למה אני אוהב- לא למה אתה צריך לאהוב.

יש מקום לאניני טעם. אין מקום לפלצנות.
לאחרים אין X+ שנים של כל מה שהזכרת?
זה בדיוק מבהיר את ההבדלים ובעטיין ההתנהלות השונה.
לדעתי פרפקציוניזם ואנינות טעם הן מגרעות, לצערי אני סובל מהן ( אני לא ציני ) מנסה להיגמל
רווקס, גררד, טנוי, ליק, רדפורד, מרנץ האמריקאית, לנקו וכו׳ יצרו סדרות מסחריות עם מקצועיות ברמה הגבוהה ביותר ללא זרת מורמת ואנינות מופגנת.
הפרפקציוניזם הגיע לאחר החירטוט.
 
נערך לאחרונה ב:
אם מדברים על רמת ביצוע של מערכת... בעיניי יש בהחלט פרמטרים, יש יכולות ויש רמות, גם אם כל אחד נותן להם משקל אחר...
גם על זה אין ולא היה ויכוח.

כל הדיון מבחינתי היה על כך ש:
  1. גם אודיופילים רציניים ומושקעים לא בהכרח מתעסקים ביומיום בפרמטרים למיניהם. חלקם בהחלט יכולים להיות חשובים לצורכי קניה, בדיקה, התאמה וכיו"ב, אבל הפרמטרים האלה לא בהכרח אלה שמובילים או קובעים את המסקנות והבחירות.
  2. הם לא בהכרח מרגישים צורך בדירוגים "אובייקטיביים" לכאורה -- הגדרות של מה עדיף, מתן ציונים, חלוקה ל"מעמדות", הדבקת תוויות איכות וכדומה
  3. הם לא אוהבים שמנסים להגדיר להם מה הם אמורים לאהוב
  4. אפשר לקיים שיחות מעשירות על אודיו גם מהזווית של העדפות, ולא רק מהזווית של פרמטרים.
 
לאחרים אין X+ שנים של כל מה שהזכרת?
ולכן אחרים גם מעל הממוצע.
לדעתי פרפקציוניזם ואנינות טעם הן מגרעות, לצערי אני סובל מהן ( אני לא ציני ) מנסה להיגמל
פורום אודיופילים זה לא המקום להיפטר מההרגל הזה.
רווקס, גררד, טנוי, ליק, רדפורד, מרנץ האמריקאית, לנקו וכו׳ יצרו סדרות מסחריות עם מקצועיות ברמה הגבוהה ביותר ללא זרת מורמת ואנינות מופגנת.
הפרפקציוניזם הגיע לאחר החירטוט.
רדפורד זה משהו מיוחד, ערך תמורה נדיר ביותר. . מרנץ הרדיו כנראה יצרו את אחד הכי טובים.
כל החברות שהצגת יכולות לתת חוויה מקסימה ומערבת.
רוב ככל החברות והמוצרים שציינת התכתבו עם המוצרים של זמנם - הרמקולים, מקורות המוזיקה, הידע בחיווט, הכבלים הנגדים וכולי.
דברים השתנו והשתפרו ורוב המוצרים הללו חייבים רענון מיוחד כדי להדביק את הפערים. אם בכלל.

אישית אני שדרגתי כמה מוצרים מהתקופות הללו, וחי איתם במערכת היי אנדית שלי היום. אבל .... צריך לבחור בפינצטה, וזה לא אומר שכל ההקפדה על תכנון וייצור היא חרטטנות. לא ולא.
 

נערך לאחרונה ב:
לדעתי פרפקציוניזם ואנינות טעם הן מגרעות
בעיניי, פרפקציוניזם ואנינות טעם אינם מגרעות, ובמובנים רבים הם אפילו הפכים. פרפקציוניזם הוא מרדף נוקשה אחר אידיאל מוחלט, לעיתים בלי יכולת ליהנות ממה שכבר טוב. באודיו יש גם פרדוקס בעצם המונח "פרפקציוניזם", משום שאין צליל מושלם באופן מוחלט או בקונצנזוס (חו"ח, יסגרו את הפורומים;)) כאשר ההעדפה הסופית מבוססת במידה רבה על טעם אישי. אנינות טעם, לעומת זאת, היא היכולת להבחין בניואנסים, להעריך איכות ולהבין שלא תמיד היקר, המדויק או המרשים ביותר הוא גם המהנה ביותר. האנין יודע לבחור*, הפרפקציוניסט מתקשה להפסיק לחפש.

* כן כן, אני יודע, אני שומע את הצחוק המתגלגל עד לכאן..
 
היי אנד = הכי קרוב למקור שאפשר
הכי פחות דיסטורשן, נמדדת הכי טוב שיש, הכי לינארית,
קל
לקנות מערכת במאות אלפים והיא Colored זה ממש לא היי אנד
 

Back
למעלה
תצוגת צבעים באתר (* פועל בדפדפנים מתקדמים מסוג Chrome ו- Firefox) תצוגה רגילה מותאם לעיוורי צבעים מותאם לכבדי ראייה
+ 100% -
סגור