הבמה מתברדקת/מצטמצמת משום שהחלפת הערוצים אינה מייצרת תמונת ראי מושלמת.
תחושת התלת מימד והמיקום היחסי של הכלים נובעת מאינטגרציה די מורכבת של אפקטים:
לא רק העוצמה היחסית (של כל ערוץ) מבחינת ימין/שמאל (עד כאן ההיפוך "עובד") אלא גם "רמזי מיקום" שנשתלו במיקס בטכניקות אחרות - כאשר ממקמים ערוץ במרחב, תוכנת המיקס יודעת להוסיף הדהוד/הפרשי פאזה/שיהויים המבוססים על "חדר וירטואלי". כך יוצא שכאשר גיטרה (נניח) ממוקמת מימין, ההקלטה הדו ערוצית כוללת אפקט של קירבה לקיר דימיוני מימין. אם הופכים את הערוצים בניגוד ל"כוונת המשורר" נוצרת סתירה (במילים אחרות, ברדק) בין רמזי המיקום שכן התהפכו (העוצמה היחסית) לאלה שלא התהפכו (סוחבים אתם את המיקום ביחס לחדר הוירטואלי של תוכנת המיקס). גם ביחס לחדר האמיתי (החלל שלנו), שגם לו יש תרומה לבמה (בהנחה שאינו "מת" לגמרי כמו חדר הקלטות) - נוצרת סתירה.
ברור שכמה שינוי התחולל וכמה הוא מזיק, זה תלוי בהקלטה, בחדר, בניסיון שלנו וכו'. מן הסתם לא תמיד זה אסון...
אגב, הסתירה ברמזי המיקום היא גם ברמה הויזואלית, שהרי אנחנו מחזיקים תמונת תלת מימד של החדר בו אנו מאזינים גם על סמך חוש הראייה...
ואם זה לא מרגיש מסובך מספיק - אנחנו ממפים את החלל בו אנחנו נמצאים גם בשמיעה שאינה קשורה למוסיקה אלא לכל שאר "רעשי החיים" שאנו חווים בתוכו ומשקפים את הגיאומטריה שלו (נושא מרתק לטעמי שלא נחקר דיו).
הקיצר, למה להסתבך? כדאי להקפיד על כוונת היוצרים ולהמנע מכל הברדק הזה.
רועי
תחושת התלת מימד והמיקום היחסי של הכלים נובעת מאינטגרציה די מורכבת של אפקטים:
לא רק העוצמה היחסית (של כל ערוץ) מבחינת ימין/שמאל (עד כאן ההיפוך "עובד") אלא גם "רמזי מיקום" שנשתלו במיקס בטכניקות אחרות - כאשר ממקמים ערוץ במרחב, תוכנת המיקס יודעת להוסיף הדהוד/הפרשי פאזה/שיהויים המבוססים על "חדר וירטואלי". כך יוצא שכאשר גיטרה (נניח) ממוקמת מימין, ההקלטה הדו ערוצית כוללת אפקט של קירבה לקיר דימיוני מימין. אם הופכים את הערוצים בניגוד ל"כוונת המשורר" נוצרת סתירה (במילים אחרות, ברדק) בין רמזי המיקום שכן התהפכו (העוצמה היחסית) לאלה שלא התהפכו (סוחבים אתם את המיקום ביחס לחדר הוירטואלי של תוכנת המיקס). גם ביחס לחדר האמיתי (החלל שלנו), שגם לו יש תרומה לבמה (בהנחה שאינו "מת" לגמרי כמו חדר הקלטות) - נוצרת סתירה.
ברור שכמה שינוי התחולל וכמה הוא מזיק, זה תלוי בהקלטה, בחדר, בניסיון שלנו וכו'. מן הסתם לא תמיד זה אסון...
אגב, הסתירה ברמזי המיקום היא גם ברמה הויזואלית, שהרי אנחנו מחזיקים תמונת תלת מימד של החדר בו אנו מאזינים גם על סמך חוש הראייה...
ואם זה לא מרגיש מסובך מספיק - אנחנו ממפים את החלל בו אנחנו נמצאים גם בשמיעה שאינה קשורה למוסיקה אלא לכל שאר "רעשי החיים" שאנו חווים בתוכו ומשקפים את הגיאומטריה שלו (נושא מרתק לטעמי שלא נחקר דיו).
הקיצר, למה להסתבך? כדאי להקפיד על כוונת היוצרים ולהמנע מכל הברדק הזה.
רועי
). זה לא אומר כמובן שאי אפשר ליצר אחלה במה לאניני הטעם אלא רק שבסטנדרטים של הקלטת ושיחזור אודיו אין פתרון מוחלט לעניין (מה שרק מוסיף לשונות בין סטאפ לסטאפ).