יותר טוב - פחות טוב


יואלפלרמן

חבר משקיען
הודעות
2,427
מעורבות
106
נקודות
63
משום ש"מוסיקליות" היא הגדרה רגשית לחלוטין שאי אפשר להגדיר אותה באמצעות מושגים חיצוניים.
פירוט כן.
מהירות כן.
דיוק היא תכונה נגזרת של שתי העליונות ואולי עוד כמה. לא חשובה ההגדרה המדויקת. חשוב שברגע שמסכימים על ההגדרה, מסכימים שאם למערכת יש יותר מהמדד הזה, אז היא טובה יותר ,בהינתן שכל שאר זהה.

אז זהו, שאפשר לעשות את זה בדרך הפוכה. כלומר: לשמוע הרבה מערכות שהן כן "מוזיקליות" והרבה מערכות שהן "לא מוזיקליות", משם לנסות ולאבחן ולאחר מכן להגדיר, מה עושה סוג אחד ומה עושה סוג שני - ואז לראות אם לדבר יש ביטוי ב"אופי" של סוג הרכיבים (מנורות מול טרנזיסטורים, למשל) או בסוג שלהם (לוינסון מול אקופייז, לדוגמא".

וכך, ניתן לגלות ש"מוזיקליות" זה דבר שכולל מרכיבים מסוימים במיד-בס, ולא כולל מאפיינים אחרים במיד הגבוה ובגבוהים.
הבעיה היא שקל לסדר מוזיקליות, אבל קשה יותר לגרום לכך שהדרך לשם לא תגרום לכך שמרכיבים אחרים יופלו לרעה. אפשרי, וקיים.
 

יואלפלרמן

חבר משקיען
הודעות
2,427
מעורבות
106
נקודות
63
נכון ולכן לא התייחסתי לתוכן.
אם תסכים איתי, באופן היפותטי לחלוטין, ששתי מערכות הנשמעות זהה למעט כמות הפרטים, זו המפורטת יותר היא טובה יותר, אז עשינו צעד לקראת הסכמה על נושא האיכות האובייקטיבית.

אני יכול לא לסבול את החיפושיות (ואני אכן לא סובל ), אבל אני לא יכול להתעלם מאיכות אובייקטיבית שהביאו לעולם המוזיקה.

אני מסכים שיש מערכות טובות יותר, ולטעמי יש דבר כזה "איכות אובייקטיבית", אבל באופן תמוה למדי, למרות שזה הערך שלה, אין לה ייחוס שקיים בזכות עצמו ואפשר לקפוץ ולבקר אותו. אני מתייחס כך, פלוני גם - ויש מצב ששנינו לא נסכים על משהו מעשי - לא "יש יותר פרטים זה יותר טוב".
 

AK1

חבר משקיען
הודעות
11,603
מעורבות
2,814
נקודות
113
בהיעדר רפרנס ממשי לייחוס, כזה שאפשר להשוות אליו מיידית, כל הגישה של קריטריונים היא בעייתית.

למשל בתחום הגבוהים:

הקריטריון "דיוק": אנחנו שומעים שתי הקלטות שמקובלות עלינו כ"טובות" (מתוך הנחה שנגיע להסכמה על מה זה "טובות", ועל מוזיקה שתהייה משמעותית לכל המאזינים, כי יש כאלה שאינם יכולים להעריך איכות צליל במוזיקה שזרה להם).
במערכת A נשמע לנו שהקלטה א' מאוזנת, ו-ב' פחות.
במערכת B נשמע לנו שהקלטה ב' מאוזנת, ו-א' פחות.
אז איזו מערכת יותר מדוייקת באספקט הזה?
ואיזה מאזין יסכים להגדיר את המערכת שלו כלא-מאוזנת?

או בכלל הערכת תחום הגבוהים:

בהינתן מערכת X
מאזין א' יטען שהגבוהים מאוזנים וטובים
מאזין ב' יטען שהמערכת צרחנית ויש יותר מדי גבוהים
מאזין ג' יטען שהמערכת סתומה וייש פחות מדי גבוהים
למאזין ד' לא יהייה משהו ספציפי לומר על הגבוהים, אבל הוא יטען שהצליל "פתוח" ו"אוורירי"
למאזין ה' לא יהייה משהו ספציפי לומר על הגבוהים, אבל הוא יטען שהצליל "סתום" ו"congested"
מאזין ו' יגיד שהגבוהים "טובים"
מאזין ז' יגיד שהגבוהים "לא טובים"
מאזין ח' יגיד שהגבוהים "גרועים"
אז מה המסקנה ה"נכונה"?

למעשה, כמעט לכל תכונה של המערכת יהיו כאלה שיתארו את אותה תופעה במונחים "חיוביים" ובמונחים שליליים.
למשל:
צליל "מלא" לעומת צליל "נפוח"
צליל "חם" לעומת מידבס מוגזם
צליל "קר"/"אנאליטי" לעומת "מדוייק".
מיד "קסום" לעומת"מיופייף"
וכד'

זה כמו להגדיר "ביצוע טוב" במוזיקה. אפשר הייה לחשוב שייש כמה תנאי סף "אובייקטיביים" שחייבים להתקיים כדי שאפשר ייהייה לומר שהביצוע "טוב" לפני שמתחילים לדבר על טעם אישי.
למשל:
  • שינוגנו כל התווים הנכונים -- בא ארתור רובינשטיין ומחסיר צלילים ומפספס אחרים, והביצועים שלו נוגעים בכל הלבבות
  • שיהייה איזון בין עוצמות הצלילים המנוגנים -- בא גלן גולד ומדגיש כל מיני צלילים האמצע ומותא קווים שאף אחד לפניו לא מצא
  • שהמהירות תהייה קבועה עד שכתוב אחרת -- אינספור ביצועים "גדולים" מכילים האצות והאטות בלתי כתובות
  • שהמהירות תהייה לפי הוראות המלחין -- בא גלן גולד ועוד אחרים ומנגנים מהר במקום לאט וההיפך, לפי הקטע (לא תמיד הפוך)
וכו' וכו'.

ואם נגיד ש-X מאזינים חכמים ומבינים ובעלי הבחנה מסכימים על מימוש כל הקריטריונים שהוסכמו. האם המערכת באמת "טובה"? יש מצב שאפילו לא לטעמם.

והנקודה החשובה כאן:

לדעתי, כעקרון, כל הניסיונות ל"אובייקיביזאצייה" של משהו שהשימוש הנפוץ בו (נמנעתי לומר "תפקידו") הוא לצרכים רגשיים, הוא מופרך מראש.

עם זאת, דווקא למבקרים בתחומים האלה (סאונד, מוזיקה, אפילו מכוניות :)) קריטי שתהייה מערכת קריטריונים "אובייקטיבית"-כבייכול, כי זה מה שנותן-כבייכול לדבריהם משמעות ותוקף מעבר לטעמם האישי.

עמיר

נ.ב., במכוניות, לפחות חלק מהדברים מדיד בצורה שאינה ניתנת לעירעור סובייקטיבי, אבל לא בטוח שכולם.
אני לא מעיז לתת דוגמה, כי ברור שייהייה מי שיקפוץ לי, שהוא במקרה גם מבקר מכוניות, אז לא אכנס לזה :)
 

נערך לאחרונה ב:

gtr

חבר משקיען
הודעות
1,059
מעורבות
466
נקודות
83
אין על הסקוטים,כל היום מיישנים וויסקי,ורצים בחצאיות שהכול מאוורר.
ולפעמים מתחבטים באיזה משאל עם.
צודק שוני.
 

YOSSI24

חבר משקיען
הודעות
1,924
מעורבות
474
נקודות
83
נמר,
יותר טוב עבורי אלי כיוון הפרזנטציה,
ואין לה קשר ישיר לתכולה,
בשבילך יש פרמטרים הכרחיים
שחייבים להתקיים ולכן אתה משדרג
כדי לשפר אותם,
אני מגיע ליציבות לתקופה די ארוכה,
ולבסוף משדרג כבל מסויים או דבר אחר,
לשפר את הפרזנטציה כמו חלון יותר
צלול למוזיקה או במה יותר גדולה,
אבל תמיד שומר על טביעת הנשמה
שכבר קיימת.
 
נערך לאחרונה ב:

יואלפלרמן

חבר משקיען
הודעות
2,427
מעורבות
106
נקודות
63
מכונית בוחנים, לא מבקרים, וההבדל אינו סמנטי גרידא. מבקר מוזיקה, למשל, אינו עוצר את הביצוע, ואומר למנצח, בוא עשה זאת שוב, ויותר מהר - ונראה אם התזמורת עומדת בכך, או נבדוק אם אתה נכשל ביכולת שלך להעביר מקצב מהיר יותר או ליצור דינמיקה, כי זה מהלר, ומה זה השקט הזה בקטע הזה.

מי שבוחן מכונית נוהג אתה כך שהוא מעמיד אותה בפני מערך גדול מאוד, רצוי שלם, של כל המצבים הרלוונטיים בכל סוגי הנהיגה. הוא מחפש גם היכן היא "תיפול" החל מתא מטען שלא נוח להעמיס בו וגמור כניסה לפנייה במהירות מאוד גבוהה, כדי לבדוק איך היא מתנהלת שם.

הייחוס שלו הוא של ניסיון מצטבר רב מאוד, של מכוניות דומות, מצטיינות בתחומים מסוימים ובכבישים נתונים או סוגי דרכים.

יש ערכים מדידים באופן מוחלט - החל מהספק, דרך ביצועים וגמור בנפח תא מטען (לפחות לפי תקן מסוים). אפשר גם לבדוק התנהלות דינמית - עמידה בכוחות g, למשל. לעומת זאת, דברים כמו התנהלות דינמית אגרסיבית בפניות בכביש ציבורי זה כבר פחות מוחשי; מדידת זמנים זו אופציה, לא תמיד יעילה. בכל אופן "תקשורת" היא כבר עניין של תחושה בלבד, ויצרנים מנהלים דיאלוג נהג-מהנדס בסיוע מכשירים, כיול, בדיקה ועוד ועוד.

נוחות נסיעה, היא עניין בעייתי למדידה, ובוודאי איכות כוללת (רעשי רוח, למשל). לא שאי אפשר למדוד, אבל זה בעייתי בתנאי יום יום.

מכונית אינה צריכה להינהג לפי איזשהו מודל מסוים הקיים ברקע באופן עקרוני ואליו אפשר להיחשף, כמו שחזור בבית מול ביצוע באולם.
 

יואלפלרמן

חבר משקיען
הודעות
2,427
מעורבות
106
נקודות
63
החושים כידוע, הם גורם לא אמין; מספיק להתסכל על מסילת ברזל ולראות שהפסים נפגשים, או לשמוע סירנה שקולה קבוע אבל הוא משתנה לפי הקרבה אל המאזין.

מכאן אפשר ללכת למספר כיוונים. אחד מהם יפסול את הידע החושי - הוא לא אמין, והיא אפשר לדעת מתי הוא מבלף, אז אי אפשר לסמוך עליו. היו לא מעט פילוסופים שעשו עם זה קריירה, היו לא מעט מהם שמתוך זה הוכיחו את קיום האלוהים או טענו לאי יכולתו של האדם לדעת באמת משהו.
אבל אנחנו כנראה כן יודעים הרבה מאוד דברים באמצעות החושים שלנו, ואנחנו יודעים את מקורות הפשלות שלהם, ואנחנו כן יודעים איך לתקן את המידע המגיע אלינו כאשר ידוע לנו שהם מפשלים או שיש מצב לפשלה.

כלומר: העובדה שחושים מפשלים, אינה צריכה לפסול את הידע המגיע מהם; צריך להשתמש בידע, ניסיון ובדבר ההוא שנקרא "שכל ישר".

*****************************************************************************************************************
כנ"ל לגבי אודיו. במובן הקיצוני, הטהור ביותר, לא ניתן שיהיה למאזין בבית כל ייחוס מוחלט ביחס למקור שניגן.

ובכל זאת, באמצעות ניסיון, ידע, התנסות, הבנה, יכולת החושים והקוגניציה - עם הכרה במוגבלותם - ניתן לדעת הרבה מאוד.

טענות מהסוג הדוגמטי הנכונות עקרונית באופן המוחלט והטהור אינן בהכרח רלוונטיות לידע הרב מאוד הנמצא בקרוב גדול מאוד למציאות שיש לנו ביחס לנ"ל.

וכל עוד מדובר בתהליך מודע, שיטתי ומבוסס התייחסות רציונלית - אפשר לדעת הרבה מאוד, הרבה מספיק כדי לדעת מה שצריך.

טיעון טהור ויחסיות מוחלטת אינם ממש יעילים בעולם בו מתנהלים הדברים בפועל (זה אחלה לדיון עקרוני, זה לא מקדם בפועל דברים מעשיים).

מנגד, הכרה בטעם אישי, מאפשרת גם היא לדעת דברים.
חקסמח
 

AK1

חבר משקיען
הודעות
11,603
מעורבות
2,814
נקודות
113
תיקנתי את שאלת הנושא.
והנוסח החדש הוא:
מכמה דיונים של השנים האחרונות עלתה בי התחושה שיש הטוענים שאין ״יותר טוב״ באודיו אם כי ״יותר טוב עבורי״.

מה אתם חושבים של זה?
גם בטענה ה"מתוקנת" לא נתקלתי, ולא ידוע לי על מישהו שטוען כך, בטח לא בניסוח שדומה לזה.

להעלות טענה מופרכת ולגייס תומכים לכך שהיא אכן מופרכת זה תעלול שמתאים אולי ל-Fool's Day,
אבל האחד באפריל עבר כבר.

אם אתה מעוניין בדיון ענייני, אנא פתח שירשור חדש ובו אנא הצג את הטענה הסותרת את דעתך בצורה שבה היא נטענה, לא בצורה שעיוותת אותה אליה.

כמוכן כדאי לא רק להציג את הטענה כאבסורד בפני עצמו, אלא גם את העמדה האישית שלך מולה.

עמיר

נ.ב., לא מעט כאן יצאו בעזוז ובששון לקרב מול טענות שלא נטענו, כמו למשל נגד הטענה שצריך לבטל את המילה "נכון" משפת הדיבור, שזו עוולה נוראית. אבל גם כאלה שבטוחים שכל משפט שהם כותבים הוא האמת המוחלטת נפלו באותו פח. מביך משהו.
 
נערך לאחרונה ב:

נמר

כתב אודיו
צוות האתר
הודעות
20,090
מעורבות
4,240
נקודות
113
להיפך עמיר. התיקון היה נטול דמגוגיה.

אז מה אתה חושב על זה. האם יש יותר טוב באודיו? אם כן, אשמח לשמוע.
אם אין, אשמח לשמוע מדוע אין.

רק אל תירתח...
 

AK1

חבר משקיען
הודעות
11,603
מעורבות
2,814
נקודות
113
להיפך עמיר. התיקון היה נטול דמגוגיה.

אז מה אתה חושב על זה. האם יש יותר טוב באודיו? אם כן, אשמח לשמוע.
אם אין, אשמח לשמוע מדוע אין.

רק אל תירתח...
שום רתיחה :)

מה שהפריע לי לא הייה קיומה או היעדרה של דמאגוגייה, אלא הצגת העניין בצורה מופרכת, והזמנת החברים להביע את דעתם בקשר לאמירה המופרכת.

==========================

ולעניין קיום "טוב" באודיו:

ברגע שמוסכם שייש ממש גרוע -- נגיד איזה טרנזיסטור קטן ומעוות -- אז כבר יש טוב יותר באודיו.

כשמגיעים ל"רמות" גבוהות כבר לא בהכרח מדובר ביותר "טוב", אלא לכל אחד יש את ההעדפות שלו, שיכולות להיות במקרה דומות או במקרה שונות.

ייתכן שאפשר במקרה למצוא מערכת שכ-ו-ל-ם יעדיפו -- או לפחות "יכירו באיכותה", בלי לאהוב אותה -- על פני מערכות אחרות שהם נתקלו בהם, אז, פראקטית, אין טעם להתעקש שזה כן/לא טוב "אבסולוטית".

אז לא נראה לי מעניין בכלל להתווכח על האם יש/אין טוב ו/או טוב יותר. אין לי שום טענה בעניין הזה באופן ישיר. לא על זה אני חולק בכלל.

==========================

אני חולק על דברים אחרים.

#1. אני טוען שאין משמעות לניסיון לקבוע איזה הקלטה/מערכת מדוייקת יותר בלי שייש אפשרות לבדוק מול מה שהוקלט תוך זמן קצר (שכנראה לא יספיק להכנת תקליט ויניל ולהוכיח שהוויניל "מדוייק" יותר :) )

נא לא לבלבל את זה עם האפשרות לקבוע מה לא מדוייק, אם כי גם זה ברמת טעות לא זניחה. אם למשל משהו לא נשמע לך כמו קלארינט, אתה יכול לטעון שלא כך נשמע קלארינט, כי לקלארינט יש את המאפיינים א'+ב'+ג' ובמה שאתה שומע אין אותם, וייתכן שאתה צודק, אבל ייתכן שזה קלארינט שונה ממש שאתה מכיר, או מנוגן בצורה שונה ממה שאתה מכיר, או שזה אפקט לא צפוי של האקוסטיקה, או שהמיקרופון רחוק מדי או שכלים אחרים שבמקרה מנגנים באותו גובה מכסים את מה שאתה מצפה לשמוע.

אבל בין שתי הקלטות/מערכות שבשתיהן יש את המאפיינים שאתה מחפש, אין לך אפשרות לדעת מי מדוייק ומי לא, בלי שייש לך מה להשוות מולו מיידית שאינו זיכרון.

---------------------

#2. אני טוען שהערך של הגדרת קריטריונים לביצועי מערכת הוא מוגבל, כיוון שלא בהכרח יש מיתאם בין הפרמטרים לבין אהבתם.

אם נוצרים מצבים שלפי הקריטריונים המערכת חייבת לעשות X אבל המאזין לא אוהב את X, אז מה עשינו?

---------------------

#3. נקודת מבט אחרת לגבי #2: יש מצבים שבהם א' אוהב מערכת בדיוק בגלל אותה תכונה ש-ב' שונא. כלומר הם מסכימים לגבי התכונה, אבל אחד אוהב והשני סובל. אז איך נגדיר מה המערכת "צריכה" להיות/לעשות?

---------------------

#4. עוד נקודת מבט לגבי #2: אנשים לא אוהבים/שונאים דברים בגלל קריטריונים ושיקולים לוגיים אחרים. כל אלה מגיעים מאוחר יותר כראציונאליזציות וניתוחים שלאחר-מעשה. הם אוהבים/שונאים בגלל טעמם. כל העיסוק באודיו בעניין אהבה למוזיקה (בניגוד לניתוח פרמטרים או השווצה או עניין בטכנולוגיה) הוא על בסיס עניין רגשי/חושני, לא שכלי/הגיוני, וזה די מופרך להגדיר לאנשים מה הם אמורים לאהוב, במיוחד בצורה של "כמה שייש יותר מ-X זה יותר טוב", גם אם הם שונאים X או אדישים אליו, או בכלל לא מעניין אתכם לנתח.

==========================

שאלת אותי קודם
אז כיצד במערכת שלך מצאתי שכל הפרמטרים הללו שהופכים את מה שנכון לכזה נשפכו החוצה בקלות?
אז לא -- אתה זה שמצאת את הפרמטרים שלך במערכת שלי, אני לא חיפשתי אותם, וכל העניין של "נכונות" נראה לי מופרך ולא אחפש אותו. אני לא טוען שמה ששומעים אצלי הוא "נכון", כי ממילא ההקלטות אינן "נכונות". אבל מה שאני שומע מרגש אותי ופועל עלי רגשית, שזה מה שחיפשתי. אולי זה לא הייה קורה אם הייה משהו לקוי באחד הפרמטרים, אבל שמעתי עשרות רמקולים שהייו להם את כל הפרמטרים שאפשר (או "צריך"? :)) לחפש, ולא התלהבתי מהם. כלומר לא ערכי הפרמטרים הם הדבר הקובע.

לכן אני טוען שכל הגישה הפרמטרית, הגיונית ככל שתהייה, כולל ענייני המדידות למיניהן, אינה מסבירה מה באמת מה ה"טוב" במערכת שייתן לנו את מה שאנחנו באמת מחפשים -- הדבר הריגשי ההוא -- ולא ערכי פרמטרים.

==========================

אז אני מגדיר "טוב" בצורה הפראקטית שקולעת ללב העניין: "טוב" בעניין הקלטות/מערכות אודיו זה מה שגורם הנאה למאזיו, בין אם הוא עומד בקריטריונים אחרים ובין אם לא.

לא כל דבר "טוב" באותה מידה לאנשים שונים, וייתכן שייש אנשים שדווקא מפיקים הנאה מפרמטרים מסויים, אז זה ה"טוב" שלהם. למשל, אם מישהו חושב שהמערכת שלו "מדייקת" -- לא משנה אם זה נכון או בכלל לא -- הוא עשוי ליהנות מעצם המחשבה שהיא מדייקת, וזה מה שעושה לו טוב. ואללה, מה רע?

==========================

עם זאת, יכול להיות שימושי להגדיר קריטריונים מסיבה אחרת: לא כדי להגדיר מה "טוב", אלא כדי לעזור לבנאדם לאפיין את מה שנוגע בו, כדי שיוכל להגדיר בצורה טובה ויעילה יותר את מה שהוא מחפש, גם עבור עצמו, וגם עבור אחרים שהוא רוצה שייקדמו אותו בחיפוש.

עמיר
 
נערך לאחרונה ב:

matanoosh

חבר משקיען
הודעות
4,098
מעורבות
1,585
נקודות
113
החושים כידוע, הם גורם לא אמין; מספיק להתסכל על מסילת ברזל ולראות שהפסים נפגשים, או לשמוע סירנה שקולה קבוע אבל הוא משתנה לפי הקרבה אל המאזין.
מנגד, הכרה בטעם אישי, מאפשרת גם היא לדעת דברים.
חקסמח
לא הלאיתי בציטוט כל הפוסט שלך כי אני מסכים עם כולו, אך רוצה להוסיף:
בדיוק משום שאין מסגרת ייחוס אבסלוטית אחת לכל מדד שאנחנו בודקים (קרי, פירוט מהירות וכו' שצריכים להיות בעלי ערכים כאלה או אחרים), כל בחינה של מערכת סטראו צריך להיות על בסיס השוואתי.למערכת אחרת. וכך יוצא, שאם אני מכיר אלבום מסויים טוב ופתאם שומע בו פרטים במערכת הנבדקת, שלא שמעתי במערכת אחרת, אזי המערכת הנבדקת מפורטת יותר (כאילו, דה), ולפיכך *טובה* יותר. ואותו הדין לגבי פרמטרים אחרים.

ואם נרד לפסים פרקטיים, אני חושב שאודיופיל מנוסה צריך להיות מסוגל לשמוע מערכת, להעריך את איכותה על בסיס מדדים מוכרים כגון מהירותה, הטווח הדינמי שלה, הפירוט שלה וכו', ועל סמך זה לשערך (אפילו אם לעצמו בלבד) את איכותה. באשר לשאלה אם היא מוצאת חן בעיניו או לא, זה כבר משהו לגמרי, ע"ע בר רפאלי.
 

matanoosh

חבר משקיען
הודעות
4,098
מעורבות
1,585
נקודות
113
#4. עוד נקודת מבט לגבי #2: אנשים לא אוהבים/שונאים דברים בגלל קריטריונים ושיקולים לוגיים אחרים. כל אלה מגיעים מאוחר יותר כראציונאליזציות וניתוחים שלאחר-מעשה. הם אוהבים/שונאים בגלל טעמם. כל העיסוק באודיו בעניין אהבה למוזיקה (בניגוד לניתוח פרמטרים או השווצה או עניין בטכנולוגיה) הוא על בסיס עניין רגשי/חושני, לא שכלי/הגיוני, וזה די מופרך להגדיר לאנשים מה הם אמורים לאהוב, במיוחד בצורה של "כמה שייש יותר מ-X זה יותר טוב", גם אם הם שונאים X או אדישים אליו, או בכלל לא מעניין אתכם לנתח.

אם אתה, בתור אודיופיל מנוסה, תראה ילד מתלהב בן 18 עם מערכת סאבוופר שדופקת באוטו עם באס לא הגיוני ומחרחר וצליל סתום ואיטי, תוכל להראות לו איך מערכת באמת טובה נשמעת וללמדו למה עליו להקשיב - איך להקשיב למערכת סאונד, למה לשים לב וכו'.

אתה לוקח את הסובלנות לנקודת קצה שבה גם אם מישהו רוצה לשמוע בקולי קולות עם LOUDNESS או עם אוקלייזר שמכוון ל- settings של סאונד של אפרכסת טלפון, גם זה "לגיטימי" כי ככה הוא אוהב. אני לא הייתי יכול להשלים עם מצב כזה, ואם האדם יקר לליבי, הייתי לא רק מעיר לו אלא גם מנסה להרביץ בו תורה :).
 

arye.gur

חבר משקיען
הודעות
2,592
מעורבות
882
נקודות
113
גם לדעתי יש מדדים הכרחיים שכל מאזין מבחין בהם כרף תחתון לאיכות המערכת: היכולת להבין מילים, היכולת לעקוב אחרי כלים, תחושת קצב ועוד. אם הנתונים האלה קיימים, המשך השיפוט הוא מאוד סובייקטיבי.

אריה
 

AK1

חבר משקיען
הודעות
11,603
מעורבות
2,814
נקודות
113
אם אתה, בתור אודיופיל מנוסה, תראה ילד מתלהב בן 18 עם מערכת סאבוופר שדופקת באוטו עם באס לא הגיוני ומחרחר וצליל סתום ואיטי, תוכל להראות לו איך מערכת באמת טובה נשמעת וללמדו למה עליו להקשיב - איך להקשיב למערכת סאונד, למה לשים לב וכו'.
אני דווקא דיברתי על אודיופילים מנוסים, בעלי טעמים שונים.

אבל כן, אני מכיר אנשים כאלה, שלא יכולים לסבול שאחרים נהנים ממה שאינו לטעמם, ויישר רצים להראות להם את "האור", למענם כמובן, לא כדי לרכוש מעריץ או משהו, כי ה"אמת" היא ש"צריך" להקשיב למערכת בדרך מסויימת.

כנראה שלא עולה בדעתך שאתה עלול לרצוח לו את ההנאה שכבר יש לו -- כנראה יותר מאשר לך -- ולהדביק אותו במחלה הכרונית של אי-שביעות-רצון מתמדת (בפירוש לא יותר הנאה "נטו", תמיד עם ספקות), בהוצאות כספיות בלתי נגמרות, לפעמים במשחק של-מי-יותר-גדול, ובשאר הסימפטומים של אודיופיליה נרבוזה.

חוצמזה שאתה יוצר מצב של תסכול בלתי-פתיר לתקופה ארוכה, כי כנראה שבגיל 18, לא יהייה לו תקציב לקניית ציוד שיעמוד בסטנדארטים שאתה מדבר עליהם.

אבל עשית למענו ולטובתו. נהדר! אתה גדול!!

אתה לוקח את הסובלנות לנקודת קצה שבה גם אם מישהו רוצה לשמוע בקולי קולות עם LOUDNESS או עם אוקלייזר שמכוון ל- settings של סאונד של אפרכסת טלפון, גם זה "לגיטימי" כי ככה הוא אוהב. אני לא הייתי יכול להשלים עם מצב כזה, ואם האדם יקר לליבי, הייתי לא רק מעיר לו אלא גם מנסה להרביץ בו תורה :).
מי בכלל הזכיר "סובלנות" ו"לגיטימיות"?

ואם מדובר באדם שייקר לליבך, אז לפני "הרבצת התורה", הייתי מזהיר אותו בפני הסיכונים שהוזכרו לעיל, כולל האפשרות שהוא לאו דווקא יהנה יותר, כנראה פחות, אבל בדרך "נחשבת" יותר ורחבה יותר, ושואל האם הוא מעוניין לקחת את הסיכון.

ובכל מקרה, בין אם הוא מעוניין ובין אם לא, הייתי גם נזהר שלא להתנשא, כמה הדרך שלי טובה יותר.

עמיר
 

AK1

חבר משקיען
הודעות
11,603
מעורבות
2,814
נקודות
113
אם אני מכיר אלבום מסויים טוב ופתאם שומע בו פרטים במערכת הנבדקת, שלא שמעתי במערכת אחרת, אזי המערכת הנבדקת מפורטת יותר (כאילו, דה), ולפיכך *טובה* יותר. ואותו הדין לגבי פרמטרים אחרים.
זה רלוואנטי רק עבור מי שאוהב פירוט -- שזה לא כולם.

ואם נרד לפסים פרקטיים, אני חושב שאודיופיל מנוסה צריך להיות מסוגל לשמוע מערכת, להעריך את איכותה על בסיס מדדים מוכרים כגון מהירותה, הטווח הדינמי שלה, הפירוט שלה וכו', ועל סמך זה לשערך (אפילו אם לעצמו בלבד) את איכותה. באשר לשאלה אם היא מוצאת חן בעיניו או לא, זה כבר משהו לגמרי, ע"ע בר רפאלי.
ה"איכות" של המערכת לפי הפרמטרים ללא תלות בטעם אינה באמת רלוואנטית לצורך השימוש האישי במערכת, אם הוא למטרת הנאה.

היא אולי כן רלוואנטית מבחינת ערך ה"שוויץ" וערך המכירה של המערכת.

אני מסכים שכדאי לבחון מערכת על פי כל הפרמטרים ובכל סוגי המוזיקה שמתכוונים לשמוע, אבל לא במטרה להגיע למדדים ה"טובים" ביותר ו/או להעריך את "איכותה", שכאמור אינה באמת רלוואנטית, אלא רק כדי לזכור לבדוק את כל האספקטים של הסאונד ולראות האם אוהבים את מה ששומעים, ולא להיתקע עם משהו שלא שמנו לב אליו שאנחנו לא אוהבים.
עם זאת, יכול להיות שימושי להגדיר קריטריונים מסיבה אחרת: לא כדי להגדיר מה "טוב", אלא כדי לעזור לבנאדם לאפיין את מה שנוגע בו, כדי שיוכל להגדיר בצורה טובה ויעילה יותר את מה שהוא מחפש, גם עבור עצמו, וגם עבור אחרים שהוא רוצה שייקדמו אותו בחיפוש.

עמיר
 

יואלפלרמן

חבר משקיען
הודעות
2,427
מעורבות
106
נקודות
63
נמר שאל: "האם יש יותר טוב באודיו?"
יואל עונה: "יש"

אחד יאמר, בדרכו של הלל הזקן, "כל השאר הוא אך פירוש", אחר, בעקבות ברנרד שו והליידי, אחרי שהסכמנו על העיקרון, נשאר לסכם את הפרטים.

חקסמח
 

יואלפלרמן

חבר משקיען
הודעות
2,427
מעורבות
106
נקודות
63
אם רוצים לפתור את שני הקווים המקבילים שיוצאים מנמר ומעמיר - "טוב/נכון מוחלט" מול "העדפה אישית" - הפתרון פשוט מאוד:

יש להבדיל בין

"מה צריך לבדוק במערכת כדי לדעת מה היא עושה ואיך"

ובין

"איזה תכונות חשובות לי יותר ומהן ההעדפות שלי"

ברגע שיש הפרדה בין השניים, ואין מעמד גובר של גישה אחת על האחרת, אלא הפרדה לטובת הקשר אחר - ובא לציון גואל.

חקסמח
 

AK1

חבר משקיען
הודעות
11,603
מעורבות
2,814
נקודות
113
נמר שאל: "האם יש יותר טוב באודיו?"
יואל עונה: "יש"

אחד יאמר, בדרכו של הלל הזקן, "כל השאר הוא אך פירוש", אחר, בעקבות ברנרד שו והליידי, אחרי שהסכמנו על העיקרון, נשאר לסכם את הפרטים.

חקסמח
כאילו מה שיואל אמר זה מה שחשוב, כאן או בכלל.

אם רוצים לפתור את שני הקווים המקבילים שיוצאים מנמר ומעמיר - "טוב/נכון מוחלט" מול "העדפה אישית" - הפתרון פשוט מאוד:

יש להבדיל בין

"מה צריך לבדוק במערכת כדי לדעת מה היא עושה ואיך"

ובין

"איזה תכונות חשובות לי יותר ומהן ההעדפות שלי"

ברגע שיש הפרדה בין השניים, ואין מעמד גובר של גישה אחת על האחרת, אלא הפרדה לטובת הקשר אחר - ובא לציון גואל.

חקסמח
מראש לא הייה ויכוח על הצורך לבדוק ו/או מה כדאי לבדוק, למעט אולי דברים כמו "דיוק".

אז הפיתרון המדהים אינו פותר את הבעייה.

ובא לציון גועל.

עמיר
 

נמר

כתב אודיו
צוות האתר
הודעות
20,090
מעורבות
4,240
נקודות
113
yb-7

אנא ממך. אבקש לחדול מניתוח האדם ולהתייחס עניינית לתגובות.
אורכן, עריכתן והכותב אותן אינו על השולחן.
 

למעלה
תצוגת צבעים באתר (* פועל בדפדפנים מתקדמים מסוג Chrome ו- Firefox) תצוגה רגילה מותאם לעיוורי צבעים מותאם לכבדי ראייה
+ 100% -
סגור