הכי אני אוהב את הצליל של רביעיית המיתרים של הרוסים ליד הסופר

[falou]

הקשר לפוסט הוא ברמת האסוציאציה האישית שלך -- שהיא חביבה ללא ספק -- רק שכאן המקרה בדיוק הפוך: הוא זוכר בפרטי פרטים את הציוד, אפילו ברמת הצ'יפ, והגעגועים הם ספציפית למערכת, ולא למצב הרגשי שהיה בעבר.

זה שהוא זוכר לא אומר שהמערכת היא ההבדל ולא המצב הרגשי.
כמו שיודע כל אודיופיל, יש ימים שהמערכת נשמעת נפלא ויש ימים שלא. אז מחפשים פתרונים בחשמל, בלחות, בגובה הכבלים מהרצפה...
והאם יכול להיות שמערכת זולה תשמע טוב יותר?
בוודאי.
הדוגמא הקלאסית היא מערכת שגדולה על החדר ומייצרת קקפוניה (ושמעתי כמה כאלו אצל בעלים גאים, אבל שהקשיבו עם הכיס ולא עם האוזניים).

כאשר התפיסה שלנו היא גורם כ"כ סובייקטיבי ומושפע ממצבינו הכולל, שזה העניין.
כמובן שיש גם את ענין ניהול הציפיות. הניסיון שלי: כשחופרים פחות בניתוח הסאונד ומקשיבים יותר למוסיקה, נהנים יותר. גם כשלא מצפים ומקבלים שלא הכל מושלם, שאין באס תחתון, שלא שומעים כל פיפס... פשוט נהנים ממוסיקה. הרי ידענו להנות גם ממוסיקה מקסטות בווקמן דמיקולו
הערבים הטובים שלי מול המערכת הם אלו שבהם ישבתי עם חברים ומצאנו מוסיקה חדשה ונהנו מישנה והחלפנו דיסקים בשרשרת. לא אלו שבחנו בהם רמקולים או באנו להנות משדרוג.
אבל אולי זה אני.

 

[AK1]

זה שהוא זוכר לא אומר שהמערכת היא ההבדל ולא המצב הרגשי.

זה לא אמרתי, ולא התכוונתי לומר ‑‑ רק שזה לא מקביל לסיפור שלך, שבו הפואנטה היא שמומחה בתחום מסוים אינו זוכר איזה מוצר מאותו תחום הביא לו את החוויה הגדולה ביותר בחייו.

אפשר גם להוסיף שבאנקדוטה החביבה שלך חלק מהפואנטה הוא שהדבר מובן ‑‑ המומחה היה אז צעיר ועם אהבת חייו. כאן לעומת זאת מדובר ב"עשרות רבות של חודשים", לא עשרות רבות של שנים, והמערכת הקודמת לא הייתה אהבת חייו.

 

[eran-bar]

זה שהוא זוכר לא אומר שהמערכת היא ההבדל ולא המצב הרגשי.
כמו שיודע כל אודיופיל, יש ימים שהמערכת נשמעת נפלא ויש ימים שלא. אז מחפשים פתרונים בחשמל, בלחות, בגובה הכבלים מהרצפה...
והאם יכול להיות שמערכת זולה תשמע טוב יותר?
בוודאי.
הדוגמא הקלאסית היא מערכת שגדולה על החדר ומייצרת קקפוניה (ושמעתי כמה כאלו אצל בעלים גאים, אבל שהקשיבו עם הכיס ולא עם האוזניים).

כאשר התפיסה שלנו היא גורם כ"כ סובייקטיבי ומושפע ממצבינו הכולל, שזה העניין.
כמובן שיש גם את ענין ניהול הציפיות. הניסיון שלי: כשחופרים פחות בניתוח הסאונד ומקשיבים יותר למוסיקה, נהנים יותר. גם כשלא מצפים ומקבלים שלא הכל מושלם, שאין באס תחתון, שלא שומעים כל פיפס... פשוט נהנים ממוסיקה. הרי ידענו להנות גם ממוסיקה מקסטות בווקמן דמיקולו
הערבים הטובים שלי מול המערכת הם אלו שבהם ישבתי עם חברים ומצאנו מוסיקה חדשה ונהנו מישנה והחלפנו דיסקים בשרשרת. לא אלו שבחנו בהם רמקולים או באנו להנות משדרוג.
אבל אולי זה אני.

ויש עוד פקטור שאני חושב שאף פעם לא נחקר ולא קיים מיכשור שיכול לבדוק אותו, אבל ככל שאני מזדקן אני מתחיל להאמין שביום מסויים מערכות הגוף לא תמיד בתפקוד מיטבי ולפעמים כמו מיגרנה שצצה משום מקום ללא שינויים במזג אוויר, תזונה, או רעש רקע ממושך ולא שגרתי, כך יש השפעות גופניות שביום מסויים או בשעת האזנה מסויימת המערכת נשמעת סובייקטיבית פשוט לא טוב.

 

[AK1]

ויש עוד פקטור שאני חושב שאף פעם לא נחקר ולא קיים מיכשור שיכול לבדוק אותו, אבל ככל שאני מזדקן אני מתחיל להאמין שביום מסויים מערכות הגוף לא תמיד בתפקוד מיטבי ולפעמים כמו מיגרנה שצצה משום מקום ללא שינויים במזג אוויר, תזונה, או רעש רקע ממושך ולא שגרתי, כך יש השפעות גופניות שביום מסויים או בשעת האזנה מסויימת המערכת נשמעת סובייקטיבית פשוט לא טוב.

התופעה הזו מדווחת על ידי אנשים רבים, וחלקם מציעים גם הסברים ‑‑ כגון בעיות חשמל והפרעות אלקטרומגנטיות ‑‑ וגם פתרונות בהתאם. נראה לי שבהחלט קיים ציוד שיכול לבדוק הסברים ופתרונות מסוג זה.

יש כמובן גם הסברים פיזיולוגיים, פסיכו‑אקוסטיים ואחרים, החל בניקיון האוזניים וכלה בטענה שהכל בראש ‑‑ שאנשים מדמיינים הן את הבעיות והן את יעילות הפתרונות. יש גם הטוענים שאם יש בעיות, הן קיימות תמיד, אך שמים לב אליהן רק בנסיבות מסוימות, למשל במצב רוח ירוד מקשיבים יותר לחסרונות. את החוויה הסובייקטיבית קשה למדוד, אך אפשר לבדוק האם קיימים הבדלים מדידים בין מצבים שבהם המערכת נשמעת טוב לבין כאלה שלא.

אין לי מושג האם נושאים אלה נחקרו, היכן ומתי פורסמו הממצאים, ומה מידת האמינות המתודולוגית של אותם מחקרים ‑‑ יש הרבה מחקרים שבהם מסקנות המחקר אינן נובעות ממה שנצפה/נמדד בהם, בגלל בעיות מתודולוגיות.